חבר סיפר שיש ברשותו יגואר אס טייפ לכמה ימים,שאני אתנגד?
מתקרבים לרכב,היגואר נראית עצבנית ,כאילו נמאס לה מכל עדר הלאנטיוטה שמסביבה.
הצבע אומנם בהיר,אך היגואר מצליחה לתת את הרושם הראשוני הנכון,הרושם שגורם ל(א)נשים לסובב את הראש.
נכנסים לרכב,כמויות עור מכובדות בצבע שחור ישירות עוטפות אותך,לרכב עדיין יש ריח של חדש,נדמה שהכל עטוף בעץ אנגלי ישן שהמלכה בכבודה ובעצמה שותה את תה הבוקר עליו.
לפנים ניצב מסך מגע מפואר,מכוונים אותו שיציג לראווה את סמל היגואר,פותחים את גג השמש ,מכוונים את המושבים שהתגלו כמצוינים(למעט חוסר בתמיכה בראש).
איכות החומרים ברמה הגבוה ביותר,אומנם רמת הפאר שמצופה מרכב כזה,קצת מאכזבת.
זה מתחיל מצוין,עם העץ האנגלי,התפרים המדויקים,מסך המגע הנוח לתפעול,אך משהו חסר.הציורים שעל הכפתורים נראים כאילו נלקחו מאיזו טויטה קאמרי שנת 2000,ולא ממכוניתה של מלכת אנגליה.
מניעים.נקודה.
פה צריך לעצור,לנשום אוויר ולהקשיב לגירגור של המנוע.מנוע ''מגרגר' הוצמד לצמד הנינג'יות מיפן ובהחלט מגיע להן.
אבל כאן יש גירגור של נינג'ה אחרת,נינג'ה שלפני הקרב יושבת לצד איזה דוכס ושותה תה.היא עדיין נינג'ה מגרגת,אבל עדינה יותר.
לוח השעונים מאכזב מאד,היום שהמתמודדות הישירות שלה מציגות לוחות שעונים מהמעלה הראשונה,זה קצת פשוט מדיי.חבל.
מתחילים לנסוע,רעש היללה של הנינג'ה עושה נעים באוזן ,אך הבידוד ברכב פוגם בצלילי הסימפוניה .
ההגה קל מדי וחסר משוב .
קל להגיע למגבלות,אך לאחר תת היגוי קל בקרת האחיזה(הניתנת לניתוק),תחזיר את העניינים לשליטה.
זהו,לאחר נסיעה קצרה ,קצרה מדיי ,מחזירים את הרכב,מחנים אותה חזרה בחנייה,מבט אחרון עליה,על היגואר הזו...