Arilou

בלי מזגן אתה תלמד לקלל במגוון שפות. למרות שיש לי פונטו שנת 98 שלא עושה בעיות בכלל - אני לא הייתי הולך על הפונטו.

פיאט בראבה, מנועי ה-1.4 עם ה-12 שסתומים נחשבו ללא אמינים. הבעיות כללו חוסר שימון לקאמשאפט שגרם לו להתעוות. מבחינת בטיחות היא נופלת מהרנו מגאן.

1. אתה מוזמן לבוא ולהסתכל על האונו שיש לי בבית. היא עומדת בשמש בגשם ובצל והפלסטיקה שלמה כמו ביום הראשון. אפילו לא מרחתי עליה שום דבר בשביל זה. 2. במוסקבה הטמפ' בחורף מינוס 30 ובקיץ 40. בארץ הטמפרטורה בחורף היא 12 מעלות ובקיץ 35. מסקנה: במוסקבה הרכבים עוברים התעללות רבה יותר מבחינת מזג האוויר. אני כן מסכים איתך שבארץ הצבע דוהה מהר יותר, אבל גם ביפניות. אין מה להשוות בין איכות השמנים לפני 20 שנה והיום, וגם לא באיכות המתכות, ואפילו לא בדיוק של תהליך הייצור.

1. הטמפ' בארץ לא עוברת את ה-45 מעלות 2. המנוע עובד בטמפ' של 90 - 100 מעלות בד"כ מ: 1+2 יוצא שהחום בארץ לא משפיע על השמן במנוע. לגבי פילטר אוויר - אני בעד לבדוק את מצבו אחת לשנה.

טירות, ערים רומנטיות, כפרים ציוריים והכנסת אורחים שלא חוויתי באף מדינה - זה סקוטלנד. תרשום לעצמך את זה לעתיד. טיול של 18 יום יצא לי ולאישה 21K לא כולל התחביבים הפסיכיים שלנו (קצת רכבי יוקרה, קצת נהיגת מסלול, הרבה הופעות רוק) אבל כולל קניות. לגבי 4 ימים בתקציב נמוך יחסית: רומא - יקרה יחסית פראג - קטנה, זולה יחסית - אבל אחרי 3 ימים יש הרגשה קלה של מיצוי בודפשט - יפה, זולה יחסית וינה - יקרה יותר אבל יש הרבה מה לראות ולעשות וכנ"ל זלצבורג. הלהיט מבחינתי (למרות שאין טירות) - ברלין. לדעתי אחת הערים המטריפות שיש. כמובן שבתקציב הזה גם פאריז, וגם לונדון נכנסות. שלושת אלה ישאירו לך הרבה טעם של עוד (בכולן הייתי כמה פעמים ועדיין לא סיימתי לטייל בהן). אגב, גם בלונדון אין ממש טירות. יש יותר ארמונות.

אני מנצל בערך 300 - 400 סמסים מתוך ה-1100 שיש לי.

יש לי רכב שמבוטח ב-AIG שעבר תאונה (נכנסה בנו מישהי). טלפון אחד אליהם והם הסבירו כל מה שאני צריך לעשות. מילאתי שלל טפסים וזהו. פעם הבאה ששמעתי מהם (אחרי 3 שבועות) הייתה שקיבלתי צ'ק שכיסה את התיקון.

לי מתאים רכב מיני! אני נוסע כל יום 6 ק"מ עד העבודה, ואישתי שתחיה נוסעת 8 ק"מ. אנחנו גרים בהרצליה, וההורים שלנו בערים השכנות. גם כשאנחנו נוסעים לת"א האוטו עומד בזה בגבורה. בשבת אפילו נסענו איתו לסחנה, ולא הרגשתי בנחיתות (מבחינת מהירות, עקיפה וכו') לעומת הרכבים המשפחתיים שנסעו שם. בשביל זוג בלי ילדים - זה אחלה של אוטו. עדיף לקנות טויוטה קורולה משנות ה-90? אם כולם היו קונים רכב באופן רציונאלי, אז היו הרבה פחות משפחתומטיות על הכביש. אגב, למי שתהה: 208 ק"מ, 10.9 ליטר בנזין.

מדד ג'יני בודק את פיזור ההכנסות לפי עשירונים, ואת הפער שנוצר. אתה בכוונה מתעלם מזה? http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%92'%D7%99%D7%A0%D7%99 ולגבי התוצר הנמוך יחסית שלנו? ולגבי אחוזי השתתפות בכח העבודה? ולגבי חלוקת משאבי הייצור בישראל? אני מסכים שצריך להפריט את התח"צ, אבל מצד שני לסבסד אזורים מרוחקים כדי שגם מקומות לא רווחיים יהנו מתח"צ.

זה בדיוק מה שאני אמרתי אחותי עובדת ב-NHS אז יש לי תמונה דיי מדוייקת של הבלגאן שהולך שם, והבלגאן שר"מ אנגליה מכניס.

אכן קונג פו פנדה סרט נהדר לגבי ה"סוד" והרב זמיר כהן - מדובר בנוכלות לשמה. ה"סוד" כי אין באמת סוד, והרב זמיר כהן כי הוא בטוח שכל התשובות נמצאות ביהדות... פעם בתור קוריוז הייתי צופה בתוכניות האלה בשביל למצוא בהן טעויות.

לגבי שר"פ בתוך בית החולים עצמו - באנגליה למשל זה מאוד מקובל. אז יוצא שהאזרח הממוצע מקבל שרות נחות משמעותית מהשרות שמקבל מי שיש לו ביטוח רפואי פרטי. זה אומר פחות בדיקות יקרות, ופחות תשומת לב מהצוות, וזה אומר חדרי אשפוז צפופים במיוחד. באותו הזמן מי שיש לו ביטוח רפואי פרטי יקבל את כל הבדיקות הנחוצות, יאושפז בחדר מפואר ויקבל את כל תשומת הלב הדרושה ואפילו מעט יותר. וזה באותו בית החולים, כי ככה זה כשמחליטים במי לטפל ואיך לטפל בו לפי כמה כסף זה מכניס לבית החולים. למה ילד של עשיר יותר חשוב מילד של עני? למה איש עסקים יותר חשוב מאמן?

כמה נקודות: 1. המרכז הבין תחומי בהרצליה - באמת מדובר במקום יוצא דופן ומיוחד שמתקיים כמעט לחלוטין מתרומות (שכר הלימוד לא מספיק גבוה בשביל למממן אותו). מצד שני, בגלל שהוא מנותק מתקציבי המדינה, הוא יכול להרשות לעצמו חופש אקדמי אמיתי, וגם חופש ניהולי. מצד שני, חסרות שם המון פקולטות (מדעי החברה למיניהן) ומתבצע שם יחסית מעט מאוד מחקר. (מתבצע בעיקר מחקר בתחום של מדעי המחשב, ושל בית הספר לממשל - כי אלה מענקי מחקר שקל לקבל מהעולם). 2. בתי החולים הפרטיים גובים תשלום מאוד גבוה (מחברת הביטוח או מהמטופל) עבור הטיפולים שלהם, ואין שם טיפול רחב ומקיף בכל תחלואי החברה. זה לא שאתה בתור מבוטח בכללית יכול ללכת לשם אם אין לך משלים/מושלם/פלטינה/יהלומים. דווקא בתחום של יעילות בתי חולים אנחנו יחסית במקום טוב ביחס לעולם, ונעשה המון על מנת לייעל את התהליכים בבתי החולים. לדעתי אין סיבה להפריט אותם לגורם חיצוני - אבל כן כדאי לטפח את התחרות בין בתי החולים, ולאפשר לחולה לבחור את בית החולים בעצמו. האמת היא שזה המצב היום ברוב המקרים, הבעיה היא שזה מתבצע בעיקר באזור המרכז כי בפריפריה אין מספיק בתי חולים בשביל זה. (אני לא חושב שמישהו ייסע מצפת לעפולה לקבל שירות טוב יותר כשזה דחוף). 3. לגבי חינוך - יש מקום לתחרות בין בתי הספר על השירותים הנוספים שהם נותנים (מקצועות מגוונים ומענינים יותר, כיתות עם פעילות העשרה טובה יותר, וכו') וההורים והתלמידים צריכים להיות מסוגלים לבחור בין בתי הספר אליהם הם יירשמו. (מצד שני אסור שיהיו הבדלים בין בתי הספר מבחינת העסקת מורים, גודל הכיתות וכו' שכן זה ייצור בסופו של דבר בתי ספר למיוחסים בלבד) זה המצב בתיכונים בכפר סבא למשל. (מי שמחפש אומנות הולך לתיכון אחד, מי שמחפש מדעים לתיכון שני, ומי שמחפש מחול או ספורט לתיכון שלישי). ניהול בתי הספר כעסק הוא בלתי אפשרי, כי בית ספר הוא בלתי כלכלי בעליל, ולא נרצה שהם ינסו למקסם רווחים ע"י צמצום בהפעלת מזגנים, או אי קניית נייר טואלט. 4. הפרטת בתי הכלא - זה דבר נפלא שבית המשפט חייב את המדינה לזנוח את הרעיון הזה. הרעיון של הפקעת זכויות יסוד אסור שיהיה בידיים פרטיות כלשהן, רק למדינה מותר להפקיע את זכויות היסוד שלנו. בארה"ב, שם זה פופולארי זה הביא למספר דברים: א. לובי שלחץ על הקשחת החוקים כדי שיותר אנשים ייאסרו, ב. שחיתות ומתן פסקי דין קשים על עברות קלות, ג. ירידה באיכות כח האדם בגלל המשכורות הנמוכות שמשלמים לסוהרים, ד. הקטנת תוכניות השיקום של האסירים - כי הרי בתור חברה עסקית אנחנו לא רוצים שהם ישתחררו. הרעיון הזה פגום גם כי האסירים לא יכולים לבחור לאיזה בית כלא ללכת, וזה למעשה מבטל את הרעיון של תחרותיות. 5. אני מתפלא שאתה לא דורש להפריט את צה"ל והמשטרה. בארה"ב גם זה קורה... אז להגביר את התחרות בין גופים שנותנים שרותים לאזרח - אני בהחלט בעד. להפעיל אותם ע"י גורמים פרטיים שמענינת אותם רק שורת הרווח - אני נגד לחלוטין. אבל לפני שהולכים לכיוון הזה, יש הרבה רפורמות שהממשלה צריכה לעשות בעולם העסקי הקיים. למשל בשוק כרטיסי האשראי, לאפשר כניסה לעוד בנקים, בקרנות הפנסיה שלנו וכו'.

לגבי המגאן: ב-2007 קיבלתי אחת בליסינג, חדשה לגמרי שהאכילה אותי מרורים. היו לה בעיות בגיר, סלילי הצתה שהלכו, היא זללה מצברים עד שהוחלף האלטרנטור, ואפילו לוח השעונים שלה הוחלף. היא נתקעה על ימין ועל שמאל. בסופו של דבר חברת הליסינג הסכימה לשחרר אותי לפני המועד כי גם להם היא עלתה הרבה כסף (כל פעם גרר ולדאוג לרכב חלופי). חברים שהיו להם רנו מגאן בליסינג סבלו גם מתקלות חשמל שונות, כולל הגה חשמלי ששובק ורכב אחד שעלה באש בגלל קצר חשמלי. בקיצור, אני לא אמליץ עליה לאף אחד. בצד החיובי היא הייתה מאוד נוחה ומרווחת.

סע באחת ותחליט בעצמך

ההבדל הוא בצורה, בנוחות ובבטיחות. הגרנדה כשמה כן היא, גדולה יותר וזה הדגם שהחליף את הפונטו ספייס. מבחינה מכאנית הן דיי דומות דווקא.

אתה לא צריך לתפעל את הקלאצ', אבל הכוונה שלי הייתה שכמו ברכב ידני צריך להחליף אותו כל 70,000 - 100,000 ק"מ בממוצע. בנוסף תחושת הנסיעה שונה במקצת.

פעם היו קבוצות מיקוד. היית בא, טועם / רואה / בודק משהו ואז היו שואלים כל מיני שאלות לגבי המוצר, ובסוף הערב הסתלקת עם תווי קנייה בשווי של 200-600 ש"ח. כשהייתי סטודנט עני זאת הייתה אחלה דרך להוסיף כמה שקלים למשכורת.

הייתה לי כזאת חדשה במשך 3 שנים בליסינג. לגבי אחיזת הכביש שלה - לא מצאתי בה נחיתות לעומת הרכבים האחרים בקטגוריה, וגם לא ביחס למכוניות המשפחתיות. מדובר ברכב אמין למדי (נסעתי בה מעל ל-90K ק"מ והיו לי תקלות ספורות), דיי נוח לנהיגה וגם דיי זריז. לא הרגשתי בה נחות לעומת רכבי 1.6 אוטומאטיים החסרון היחידי שלה הוא צריכת הדלק. לא נוראית כמו 1.6 אוטומאטית, אבל לא חסכונית כמו סופר מיני מודרנית. הממוצע שלי עמד על 1:12 כאשר רוב הנסיעות היו בין עירוניות. (סתם להשוואה הפונטו הישנה שלי עושה 1:13 כאשר היא נוסעת רק בתוך העיר, והפנדה עושה 1:15 בנסיעה מעורבת). סה"כ מדובר על קניה מוצלחת לדעתי בעיקר בגלל האמינות היחסית של הרכב. לגבי אוטו גדול / קטן - תחשבי על זה ככה: גם עם ילד אחד אפשר להסתדר בסופר מיני. העגלה נכנסת לבגאז' והכל יהיה בסדר. וגם עלות האחזקה של רכב גדול יותר תהיה יקרה יותר, ובעוד שנתיים תוכלו לקנות רכב חדיש יותר. אם אתם מוכנים לנהוג על ידני, הייתי הולך על הגרנדה פונטו. יותר מרווחת, יותר בטיחותית יותר חסכונית בדלק ומפגינה אמינות טובה דווקא.

קח פונטו ספייס לנסיעת מבחן. הנוחות השתפרה פלאים לעומת הדור הראשון. קח גם גרנדה פונטו ידנית לנסיעת מבחן.

ביטוח + דלק + טיפולים שוטפים להחזיק רכב עולה בערך 1000 ש"ח בחודש

אתה שואל שאלה מעולה. הגיר הרובוטי מתאפיין בתחושת נסיעה שונה לחלוטין מגיר אוטומאטי רגיל. אם הוא מתאים לך מבחינת נוחות אז אין סיבה לפסול אותו. קח בחשבון שיש שם קלאצ' כמו בגיר ידני רגיל שדורש החלפה מדי פעם. מצד שני היא הרבה יותר חסכונית בדלק לעומת הסיריון.

אכן הוא מסחרי.

פיאט דובלו דיזל? מקום אחסון - יש כח במנוע - יש מקום באופן כללי - יש ואפשר בקלות להעלות את ההספק שלה עם צ'יפ.

סיריון דור שני תהיה נעימה ביותר ונכנסת לך בתקציב.