א. כמי שמשרת כאיש תקשוב ואחראי על התקנות של כאלה שטויות - כלל הרכבים המושכרים של הצבא הם לבנים/אפורים - אין רכבים בצבעים. זה התקן של הצבא, בכדי לשמור על אחידות.
ב. כמתנדב במשטרה, אני יכול לומר לכם - לא מכניסים לרכבים שכורים כל התקנה משטרתית. מה שעושים אם רוצים להיות יצירתיים זה להכניס רמקול של סירנה בין הגריל למנוע ולחזק אותו שם, להכניס דרך קיר האש את החיווט שלו ולחבר לקונסולה של כריזה. כמו כן, אין התאמות של הרכבים, ללא כל קידוחים ושאר ירקות.
ג. כדי לסמן רכבים, המשטרה שמה בהם קוז'אק יחיד כחול שמתחבר למצת ויוצא דרך החלון.
ד. בצבא - אותו דבר רק עם קוז'אק כתום בד"כ לרכב מבצעי (סופות/דוידים/זאבים/רכבי אבטחה). לאלופים יש רכבים שמכניסים בהם פליקרים כחולים אדומים שמופעלים ע"י מצת הרכב. התקנתי כמה יחידות כאלה.
ה. לגבי מתנדבים - חל איסור בשנת 2008 לתת למתנדבים לעבוד עם הרכב הפרטי, אלא אם יש מחסור בניידות באותה תחנה, ואז רק רעש"ק מחוזי מאשר וכל פעם אישור חד פעמי לכל משמרת. מגישים לו את זה שבוע מראש.
ו. אם מתנדבים נוסעים ככה, זה עבירה על החוק. (וזה גורר 750 שקל קנס)
ראו ס' 62 לת"ת -
62. שימוש באות אזהרה (תיקון: תש"ל, תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ח)
(א) לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.
(ב) מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה וצבעו -
(1) ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל שאושר כרכב בטחון - כחול או כחול אדום;
(1א) ברכב שיטור משולב – כחול-צהוב;
(2) באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל ברכב לכיבוי אש - אדום;
(3) ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון - אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל - כחול;
(4) ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי - צהוב.
(ג) הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.