Renaultrap

אני לא מתווכח על ההבנה שלו במשפט, כפי שלא שיווקתי את שלי. הטענות בכתבה הן שראויות להתייחסות, ובמקום זה הן נפסלו על ידי המומחה כלא רלוונטיות או ב"לא בכדי". אם אני מבין אותך נכון, היות והוא סיים תואר במשפטים והוא האוטוריטה של הפורום בענייני חוק ומשפט, אז אולי במקום שרשור על הרפורמה הוא ייתן לנו פוסט סיכום והמנהל פה יסגור את השרשור.

אז מה? בשביל להבין מתחקירים רציניים שמשהו רקוב בבית המשפט לא צריך להיות משפטן, ואם משפטן לא מכיר בנכונות הדברים זה צריך להיבחן בהתמודדות שלו איתם ולא עם מי שהביא אותם. דווקא משפטנים יוכלו למצוא את פסקי הדין מהר יותר בארכיון, אבל גם להם אני יודע שזה לפעמים פחות קל מלכתוב "שופר".

ניסיתי. נשבע. לא שאני חושב שאם אני מסכים עם משהו אחד אני אוטומטית חייב לקבל כל מה שהוא כותב ("אותו יוצר"). ראשית זה: "ניסיון לשנות את מערכת האיזונים המקודשת שבין בית המשפט לכנסת והממשלה - לא." אני לא יודע אם המערכת "מקודשת", אבל היא מאד חשובה. גם שינויים במערכת האיזונים לא פוגעים בקדושתה, והם כר לגיטימי להשפעות פוליטיות בדמוקרטיה. לתפיסתם של רבים (מאד) קדושתה של מערכת האיזונים הופרה לכיוון אחד והם מעוניינים לבלום את ההפרה הזו ואף להשיב את המערכת לקדמותה. עד כאן הדיון ענייני. מהר מאד הוא מתדרדר לשיח על חמגשיות, שיפוצים בבלפור ושאר ירקות והדיון הופך אישי, אמוציונלי ומשעמם. אני מבין שיש פה ובכלל אנשים שנשבעים שנתניהו גרוע מהגרועים שבאויבינו, אז מה אתה רוצה שאומר לך על קלקר של גלידת פיסטוק? על ביבי/מחליף ראוי לא נצליח להסכים. למה שלא נוכל לדבר על סוגיות עקרוניות בלי קשר לדעתו של המנהיג/השטן הגדול?

לא נוגע להחלטות שבמחלוקת? המחלוקת היחידה שהיתה פה היא זו שטענתי ששופטי ישראל מגלים גמישות משפטית מאד מרשימה, ובתגובה התנשאת עלי ועל "המחנה". בתור מי שמדקדק בקריאת פסקי דין שמעניינים אותו, אני מניח שאני מפריע לך עכשיו בנבירה בארכיון הדיגיטלי של בית המשפט כדי להפריך את מה שליבסקינד "לא בכדי" מסתיר מקוראיו. בקיצור, אין פה כלום

כמה ישראלים עזבו את הארץ בתקופת ממשלת השינוי של בנט/לפיד?

לא טענתי מעולם שבית המשפט הוא שורש כל רע. קודם יצאת קצת מתנשא ועכשיו מעט שקרן. אתה, לא כל המחנה שלך. טענתי שהאקרובטיקה המשפטית של בית המשפט העליון מרשימה ביותר, ואין כל בטחון שתיעצר כאן. אני לא קורא פסקי דין, אבל למזלי נותרו מעט עיתונאים ראויים והם עושים שימוש בארכיונים, קוראים ומתווכים את הררי הפלפולים המשפטיים לקוראיהם. בתור חובב משפט תוכל להעריך את מגש הטעימות הזה, הנוגע למידותיהם האישיות של שופטינו הבכירים, הבוז שהם מפגינים כלפי כללי מנהל תקין בסיסי וליכולתם להשאיר את האג'נדה הפוליטית שלהם בבית. דוגמה 1: https://www.maariv.co.il/journalists/Article-644794 דוגמה 2: https://www.maariv.co.il/journalists/Article-768132 דוגמה 3: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439874 דוגמה 4:https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001358017

אנחנו פה במדינה יהודית מכוח החוק הבינלאומי שהערבים שמים עליו ז' מאז 1947. כולל ערביי מדינת כל אזרחיה. כשפותחים נגדנו במלחמה ואנחנו תופסים בה טריטוריה החוק הבינלאומי שוב לצידנו. גם כשיורים עלינו מריכוזי אוכלוסין אל ריכוזי אוכלוסין ואנחנו משיבים אש. מה שקורה עכשיו במוסדות האו"ם אינו חוק בינלאומי, אלא עיוות שלו על ידי גופים ומדינות שאין להם שום עניין בחוק בינלאומי או זכויות אדם. כפי שאנחנו רואים כל כמה שעות באפליקציה של פיקוד העורף, השאיפות הפוליטיות של הערבים הן שלא נהיה פה. גם השאיפות הפוליטיות של המשטר האיראני ברורות, ובכל זאת מגיני החוק הבינלאומי ומומחי האפרטהייד בדרום אפריקה מייצגים אותן בבית הדין הבינלאומי של האו"ם. לא רק שאנחנו יכולים לשים ז' על החוק הבינלאומי הזה, זו חובה שלנו. למזלנו הטוב, גם בת בריתה הטובה ביותר של ישראל שמה על החוק הזה ז' ויש לה זכות וטו במועצת הבטחון.

הפתרון היחיד שאינו התאבדותי הוא פתרון שבו השאיפות הפוליטיות של ערביי יהודה ושומרון ימוצו בירדן. אין שום היתכנות למדינה או משהו שדומה לה ממערב לירדן . אפשר לזעוק מהיום עד מחרתיים חוק בינלאומי, אבל לא ישאר פה אף אחד אם תיכפה על ישראל מדינת חמאס ביו"ש.

אני משאיר בו צבא, כי האוכלוסיה שם נשבעה לחסל אותי ואין לי נטיות אובדניות. יש לי גם תביעה על השטח ואני מכיר בכך שיש צורך בפתרון משפטי יצירתי שיאשר לשני העמים לחיות בכל השטח תוך שליטה בטחונית מלאה של ישראל. פעם כינו את זה "האופציה הירדנית".

כפי שכתבתי, אני לא מומחה למשפט בינ"ל אז לא יכול להביע דעה על ההצהרה הראשונה. ככל שאני מבין, היות והמעמד המשפטי של השטח שנוי במחלוקת כך גם המעמד של ההתיישבות בו. הערבים לא יכולים לטעון שהשטח שהם יושבים בו הם חלק ממדינה שלהם (שלא קיימת), אז האם גם להם אסור לשבת שם עד שהמחלוקת תיושב? אני מסכים שסיפוח משנה את המצב, ולא במקרה ישראל עדיין לא נקטה בצעד הזה. בינתיים ישראל מחזיקה בשטח ממנו נשקפת לה סכנה מיידית. עם אוכלוסיה שברובה תומכת חמאס, ויותר מזה מביעה תמיכה בטבח של 7.10, לישראל אין ברירה אלא לשלוט בשטח. לערכאות של האו"ם זה לא מפריע, ופה בדיוק התחלתי. מה שייקבע שם מטריד אותי פחות. מוסדות האו"ם מזמן פשטו את הרגל מבחינה מוסרית, והחוק הבינלאומי הוא מזמן כלי פוליטי ריק.

אני לא צריך לקרוא פסקי דין. זה לא תחום ההתמחות שלי, לא מענין אותי ולשמחתי עדיין אין פסקי דין בענייני שיצריכו קריאה. עם או בלי קשר למחנה שלך, הפוסט שלך מתנשא. אני מניח שפרופ' דניאל פרידמן מספיק בקיא בעיני כבודו לחוות דעת על גבולות הסמכות של בית המשפט העליון, הוא אינו מאנשי חצרו של ביבי ואינו שופר. מאידך, הוא כן חוליה נוספת בשרשרת הסיכולים של המערכת.

ירושלים בתחומי מדינת ישראל, אבל מעט מדינות בעולם מכירות בזה. ודאי לא מוסדות האו"ם, והחוק הבינלאומי שהם מייצגים. אתה יכול לנסות ולהכניס את עיר הבירה לקונצנזוס ככל שתרצה, אבל החוק הבינלאומי על פרשנויותיו השונות כורך את גורלה בזה של שאר גבעות יהודה ושומרון. אגב, הערבים במזרח ירושלים נושאים תעודת זהות ישראלית אך רובם אינם אזרחים ישראלים. אני לא חושב שצריך לוותר על כלום. ודאי לא אחרי 7/10. שליטה של ישראל על כל השטח מהירדן לים חיונית לבטחון שלנו כאן. אני מאמין שהרוב המכריע של היהודים בישראל מבין את זה היום, ואין צורך בבלוריתו המתנופפת של אריק שרון על גבעות השומרון עם מפותביד כדי לשכנע אותי בזה.

הכל מופרך. הפלסטינים כבר סירבו להסכם שכלל את העיר העתיקה. בשם ה"לא ימין" אתה מציע עוד פעם התנתקות? עם חיישנים ומצלמות על החומה ליד כביש 6? בלון גדול במחלף אייל? פקחים של האיחוד האירופי על גשרי הירדן? אתה חושב שאיזשהו גוף בינלאומי יראה בנסיגה מ"אריאל, עמנואל ושלומיאל" הכשר חוקי לשמירת ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל?

החוק הבינלאומי לא נותן תשובה ברורה, והסוגיה יותר סבוכה משנראית. שטח כבוש שאין אף מדינה שנכבשה, ירושלים שלא יועדה לאף מדינה לפי תכנית החלוקה ו"כבושה" מאז ועד היום. אני לא מומחה למשפט בינ"ל, אבל כל עוד החוק הבינלאומי נתון לטריבונל של שופטים ממיטב הדיקטטורות זה לא מטריד אותי. הסברה לא תעזור שם, וגם לא מרבית הדיקטטורות (או שותפות האינטרסים שלהן) בעצרת האו"ם. יש לקוות שממשל אובמה לא ימשיך לכהונה רביעית, ואז היוזמות ההזויות האלה ייעצרו כנראה במועצת הבטחון. החלת החוק הישראלי לא כל כך רלוונטית לנקודה הזו. החוק הבינלאומי לא מכיר בחוקיות ההתיישבות בשטח כבוש.

אז ראשית סילקנו מהשולחן את התפיסה לפיה מדובר בתסריט מופרך. למרות שבית המשפט העליון שלנו הוכיח אקרובטיקה משפטית חסרת תקדים בשנים האחרונות, גם הוא יתקשה לשכנע שהתיישבות על גבעה אחת היא חוקית ועל אחרת לא. אם יום בהיר אחד יחליט שצריך לפנות הכל נעלה עליו עם D9? עכשיו נחזור לשאלה אם זה עניין של הסברה ש"בית דין" של האו"ם, שכולל שופטים מרוסיה, סין, סומליה ולבנון (כן, אלה ששורפים לנו את הצפון ללא פרובוקציה) יקבל את זה שאנשים שפויים (מתעבי ביבי) החליטו שאנחנו משאירים את הצבא (רק!!!) איפה שצריך.

האם זה מופרך לחשוב שבית המשפט עלול לקבוע שההתיישבות ביהודה ושומרון לא חוקית? האם לפי הדין הבינלאומי יש הבדל בין אריאל וגוש עציון, לבין גילה, פסגת זאב ונווה יעקב?

הנסיון להציג את דבריי כאילו טענתי שאזרחים ערבים צריכים להיות מודרים מבית המשפט העליון הוא ילדותי, גם אם פופולרי. די ברור ל(כמעט) כל בר דעת שהאשמת ישראל באפרטהייד מגוחכת. לצערי, אין זה מופרך לחשוב שבית המשפט העליון יפסוק שישראל מחזיקה בירושלים ויו"ש באופן שאינו חוקי. בתסריט כזה, בית המשפט העליון של מדינת האפרטהייד יעשה זאת כשגם בשורותיו מכהן שופט ערבי. יכול לראות את האבסורד?

הדיון על ביבי עקר, אז כדי לנטרל את זה בוא נניח שאבירי החופש והדמוקרטיה מצליחים לעשות לביבי ומשפחתו כל מה שעולה על רוחם, ומצליחים להכתיר שוב את נפתלי בנט לראש הרפובליקה הדמוקרטית החופשית של ישראל. תחתיו יכהנו כנראה ליברמן וגדעון סער כיורשי עצר. במצב כזה כנראה אין מדינה פלסטינית ממערב לירדן, וסביר להניח שהעותרים ל"בית הדין" של האו"ם לא ימשכו את עתירותיהם. אני מניח שזה יפרק גם את הברית המקומית כאן בין אלה שמסתפקים במדינת תל אביב לאלה שסבורים שמדינה פלסטינית היא הסוף של ישראל. בג"צ בהרכב של 11 שופטים דחה על חודו של קול את העתירה של זהבה גלאון ו"ארגוני זכויות אדם" נגד המדינה שסירבה לאיחוד משפחות בישראל של ערבים עם נתיני מדינות אויב, בעיצומם של פיגועי ההתאבדות כאן. הכוח הבלתי מוגבל שבית המשפט העליון המשיך לצבור כאן מאז (אחרי הכל, הוא נלחם "בהם") יכול להתהפך על רבים מאלה שחושבים שהוא משרת אותם עכשיו. בדיוק כך. מדינות שלא נותר בהן יהודי אחד לרפואה מאשימות את ישראל באפרטהייד ב"בית דין" של האומות המאוחדות, לקול מצהלות אלפי ישראלים רק כי ראש הממשלה שלהם לא בא להם בטוב. מדינה עם ערבים בבית המשפט, בתי חולים, אקדמיה, ובצבא. מדינה שבה שופט ערבי ישב בהרכב ששלח ראש ממשלה לכלא, אבל במקום שההליכים האלו יזכו לבוז שהם ראויים להם הם נחגגים כאן כי אפשר להכניס לביבי אצבע לעין. אבל היי, עשית טוויסט לדברים שלי וזכית בצ'פחות. כבוד.

או"ם שמום. הסכנה הגדולה הנשקפת היא שבית המשפט הישראלי, עם שופטים ערבים בשורותיו, שמדיניות ישראל היא אפרטהייד וכיבוש ירושלים, מקום מושבו, אינו חוקי

אח גנרי

זה גם מאוים?

״אם אתה רוצה שטייסים יהיו מסוגלים לטוס ולירות פצצות וטילים לתוך בתים בידיעה שהם עלולים להרוג ילדים, חייב להיות להם אמון מלא באנשים שמקבלים את ההחלטות האלה"

נשבע שראיתי פעם חסקה קשורה לבזנ"ט באחד הסבבים האחרונים היה פה בכי על אובדן "קלף סודי" כשתחבולה גאונית בדמות הזזת שני טנקים היתה אמורה לגרום לחמאסניקים להיכנס למנהרות ואז חיל האוויר הכל יכול שלנו יהרוג אותם בפנים. אני חושב שהיום מבינים יותר טוב למה זה לא עבד, למרות שאז הצהיר הראש (שוב) שחמאס קיבל מכה קשה. חיל האוויר יכול רק לגרד את הפנטהאוזים של מערכת מנהרות בעומק של עד 60 מטר. לא היה לנו מושג. התמכרנו לחיישנים. את המבצעים שאתה מציין אתה יכול להשוות לשלושת מבצעי חילוץ החטופים. לא למהלך קרקעי בתוך אוכלוסיה עוינת בבתים ממולכדים עם פירים בחדרי ילדים, וצבא של עשרות אלפי לוחמים במנהרות עשרות מטרים מתחת לאדמה. אתה יכול לצעוק על בגידה כמה שאתה רוצה. אם פעם אזכור המילה זיעזע, היום כולם קוראים לכולם בוגדים. גם בעיתות שלום. חלק גדול מהבעיה הוא שלשם התדרדר השיח הציבורי. ההתגייסות הפנומנלית בתחילת אוקטובר היתה מדהימה. ים של מוטיבציה והבנה של גודל השעה. כמה היינו אופטימיים שלפחות מלחמת האחים הסתיימה. כמה חבל שהרצים לקרב היו צריכים לחכות חודשים לקסדות טקטיות, אפודים קרמיים ואפילו נעליים. היו גם כאלה שנהרגו כי אלה לא הגיעו בזמן. מוטיבציה לבד לא מנצחת מלחמה. גם איכות דרג המג"דים ומטה לא תפצה באופן מוחלט על קצונה בכירה כושלת.

הטבח מאד קשור לאמון הציבור בצבא, ולאמון הצבא בעצמו. המלחמה הזו מנוהלת על ידי קצונה בכירה שלא תוכל לחיות עם עצמה. לא מקצועית, ולדעתי לאנשים שאחראים לזה לא תהיה שלווה לשניה אחת עד יומם האחרון (ועדות חקירה או לא). המצב של המפונים, ודאי באווירה הציבורית המקוטבת שקיימת פה ממילא, יש השפעה עצומה על מקבלי ההחלטות. שני הצדדים מאשימים זה את זה בשיקולים פוליטיים, ובשניהם צודקים. מלחמת האחים פה משפיעה גם על אויבינו וגם על בעלי בריתנו, שמנסים (ולצערי מצליחים) לתקוע טריז בין פוליטיקאים ניצים והציבור שלהם. להעמיד פנים שאין לאלה השפעה על מה שיורד למטה לצבא (שנגוע בפוליטיקה עד צוואר) זו תמימות. אפילו משפחות החטופים חלוקות על מה צריך לעשות (עסקה כזו או אחרת, בעד ונגד), ומנוצלות היטב ע"י אינטרסנטים וערוצי תקשורת מתאימים. פוליטיקאים ואנשי צבא, חלקם מנהל את המלחמה, לא יעיזו לא להיפגש איתם. העיכוב הוא לא רק הפצצות של ה-900 ק"ג. דיברו גם על JDAM ואפילו על פגזי ארטילריה וטנקים. לא סתם לפני רפיח ביידן אמר שישראל תקבל את כל המשלוחים להם היא זקוקה כדי להגן על עצמה (מיירטים?). אחרי כל אלה מגיעים האילוצים המבצעיים שהזכרתי, שאף צבא לא נתקל בהם אי פעם.