Renaultrap

מהזווית שלי, שבה שרי משפטים מחוסלים על ידי הפרקליטות, הפרדת הרשויות היא פייק. הסיכול של רות גביזון כי ״יש לה אג׳נדה״ מפחיד. דחיית העתירה של זהבה גלאון על איחוד משפחות על חודו של קול היא איום אסטרטגי רביב דרוקר ועופר שלח בימים יפים יותר. מעדיף עשרת מונים עבריינים בהרצליה מאשר במשרד היועמ”ש

איפה היו גורמי המקצוע פה? https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001377273 איפה האחריות של האופוזיציה שמתקוממת על העברת חוק נבזי שהיא עצמה דחפה? איפה היה הרעיון המסדר פה? זה בדיוק אותה הטענה שצריך רפורמה אבל ״לא כזו״. הכל זריית חול בעיניים

או שבכל מו”מ יש עמדות פתיחה ומסיימים עם פשרות. מי היה מאמין.

כלומר, בגלל עלבונות אישיים מפקירים את המדינה לחרדים, משיחיסטים ותומכי חמאס?

לא קורא הארץ וזוכר את דבריו של לוין. זוכר שבאקט לא אופייני לדיקטטורה הוא תיקן את ההצעה בגלל הביקורת

מיקי זוהר הוא אחד הדפוקים יותר במערכת, והתחרות לא פשוטה. הדברים לגבי מירי רגב לא רציניים. היא כיסתחה ואם היא תתן לבדוק. שוב, תביא לי אתֳ האדם ואני אמצא לך את האשמה. אם אתה מסכים שרפורמה נחוצה (כמובן ש”לא זו”), למה זה לא קרה אף פעם? למה סוכלו כל שרי המשפטים שניסו לגעת במערכת? אין בכתבי אישום של ביבי שום דבר חוץ מקריסה של הפרקליטות, תיק אחרי תיק. לא לחינם התקשורת פסקה מלעקוב אחרי המשפטים.

כל מי שהחרים את הליכוד ומנע בכך קואליציה שפויה עם רוב ציוני הוא מפונק שהעדיף נזק למדינה על פני מציאות שלא תפורה בדיוק למידותיו. גם אם ביבי לא היה מוותר על החרדים הם לא היו נהנים כלשון מאזניים. גם המשיחיים שלא לרוחכם לא היו בקואליציה כזו כנראה. אבל הרל״ביזם ניצח אפילו את מה שאתה תכנה טובת המדינה.

הקטע הזה שאחרי 7/10 אנשים מתייצבים בדיוק באותו צד שהיו בו במחלוקת ביבי/רל״ב מראה שהטיעון הזה לא מחזיק מים. על פוליטיקאי היו אומרים שזה ניצול ציני וכל מה שמעניין אותו זו פוליטיקה. אתה יודע שיש מחלוקת על מי ״מכר את בטחון המדינה״ ושאנחנו לא באותו צד במחלוקת הזו אז אין טעם להלהיט את האווירה. אני בבחירות האחרונות כבר לא הצבעתי, ואם היתה לי אלטרנטיבה ראויה לביבי הייתי מצביע עבורה. להקת בבונים מהספארי זו לא אופציה, בדיוק כמו להקת פוליטיקאים שמכרו את עקרונותיהם המוצהרים כדי לדפוק את מי שהשחיל אותם. הכל אישי.

אני מבין שערכאת ערוץ 13 מספיקה לך כדי לקבוע שמירי רגב מורשעת בממצאי ה״תחקיר״. זה אותו ערוץ שראש דסק החוץ שלו טען בשידור שביבי רוצה את החטופים מתים. אני מניח שגם זה דוגמא מצויינת למשהו. המערכת המשפטית כאן חייבת ניעור, הרפורמה היתה נושא שהלכו להצביע עליו והעם אמר את דברו. יריב לוין מעולם לא היה מעורב בשחיתות, ודיבר על רפורמה משפטית הכרחית כבר 20 שנה. לא עוזר לו שלא דבק בו רבב. ההמון כבר עשה לו דה-לגיטימציה. זה בדיוק חוסר האינטגריטי. השחיתות מעניינת את התחת, העיקר לדפוק את ביבי. המשחק הזה עם אחוז החסימה הוא טריקי. גם פה אין פתרון מושלם זה אמיתי? אנחנו משחקים פה בקבוצות? אתה מזהיר את השחקנים שלך ממזימות? מה הלאה? תמליץ לי על שמן מנוע לא מתאים בטכני?

זוכרים את הראיון של קובי ריכטר אצל שלום קיטל? אין לכם אינטגריטי או זכרון לטווח בינוני? אה, הבנתי. ב-92 גם לא ספרו את הקולות של מי שלא עבר את אחוז החסימה. זו השיטה. היא לא מושלמת. לא יכולה להיות. רל”ב זה תגובה אוטומטית לכושר המנהיגות של ביבי, זו אותה להטוטנות שמאפייינת את האשמתו בהרס צה”ל כי מתנגדיו החליטו להפסיק לשרת. בשני המקרים מדובר בשבירת הכלים מתוך תסכול ממגבלות הכלים הדמוקרטיים. הטענה שתומכי הליכוד הם ביביסטים היא זלזול מבית המדרש של “כל הערבים מפגרים”. זו הסתכלות מזלזלת שעולה באיבוד הצורך לייצר אלטרנטיבה טובה יותר. כמו שאתה מאשים את ביבי שכל מה שמעניין אותו זה הוא, אתה בוחר בזה שכל מה שמעניין אותך זה שזה לא יהיה הוא. איך אתה יכול להתפלא שהפלטפורמה שלך לא יותר אטרקטיבית?

רוב המצביעים נתנו קולם למפלגות הקואליציה, לא?

בכלל לא טעות. תפקידה של הקואליציה למשול על פי המנדט שניתן לה על ידי בוחריה. "מחרבנת בפה" ו"הורסת את המדינה" זה עניין של השקפה ולא כל אזרחי ישראל חולקים את אותן השקפות. אם מי ש"מחרבנים לו בפה" מרוצה מהטעם ומצביע שוב לאותן מפלגות אז כנראה שהאופוזיציה לא הציעה לו משהו יותר טעים. עכשיו תומכי האופוזיציה יכולים לחכות לבחירות הבאות, לגבש תכנית אטרקטיבית יותר, לחכות למעידות או לחבל במדינה ובאזרחיה. מצביעי ה"שמאל" בחרו באופציה ג' https://www.hidabroot.org/article/1184504 זה בדיוק מה שקרה לנו עם ביבי מול רל"ב.

האוכלוסיה שלי? מפלגת השלטון שלי? חבל לי שכל הכסף שנשפך על קליטת עלייה לא מצליח ליצור תחושת שייכות אצל העולים. מאמין שאצל הרוב זה לא ככה. מירי רגב היא סימפטום של המשבר כאן. אחד מני רבים. גם צבא הרמטכ"לים דרי הבמה בקפלן נעדר חוט שדרה רעיוני. בכמה מפלגות היה אהוד ברק? בוגי יעלון? עם כמה מפלגות פלירטטו בני גנץ, גבי אשכנזי ואייזנקוט עם שחרורם? כמה ציונות וכמה הבטחות לתפקידים היו במו"מ שהם ניהלו עם ראשי המפלגות. אמרתי שביבי הרס את הליכוד, אבל אי אפשר להאשים רק אותו. בפריימריז האחרונים בליכוד הצביעו פחות מ-100,000 מתפקדים. בבחירות הצביעו לליכוד כמיליון. ל-90% מהמצביעים אין 60 ש"ח לשנה וחצי שעה פעם ב-3-4 שנים כדי להשפיע. ב"מפלגות" האחרות לבוחרים אין עניין בכלל בזהות המחוקקים שיישלחו לכנסת. העיקר שהקבוצה שלהם תדפוק את היריב, אחרת אי אפשר להסביר את זה שאנשים לא עומדים על כך שנבחרי ציבור יהיו... נבחרי ציבור

אתה פותח בשאלה אלי ועונה עליה בשבילי עוד לפני תום הפסקה הראשונה שלך. אין לי איתך שום דיון על עתידה של מדינת ישראל. אני מכבד מאד את דעתך על אידיאולוגיה ועל החיים, אבל דעתך על ניהול הסיכונים של ישראל במזרח התיכון חשובה לי כקליפת השום. אין פלא שאתה מוכן לקחת סיכונים אם התכנון שלך הוא לעוף מכאן כשהם יתפוצצו לנו בפנים.

לאור מה שהלך פה לפני כמה ימים אני מעדיף לא לדבר על ביבי. אזכור שלו מרוקן כל דיון מהגיון. בעניין חוק הגיוס על גלגוליו השונים, אין פוליטיקאי אחד שלא האכיל אותנו חרא. תפקידה של האופוזיציה בדמוקרטיה לנסות ולהפיל את הקואליציה, כפי שתפקידה של הקואליציה הוא לשמור על כוחה והשפעתה. לשני הצדדים אמורים להיות גבולות, אבל הם אבדו הרבה יותר מוקדם ממה שחלק מאיתנו מוכנים להודות. אלה ואלה "נגועים" בפוליטיקה כי זה המקצוע שלהם. זה מצטלם לא יפה. פעם היתה אידיאולוגיה בתוך זה אז היה אפשר לקיים דיון ענייני. היום הכל אישי ולכן עם כל הגועל שאתה מתאר אני לא יכול להשתכנע שהביקורת עניינית. אני אתן לך דוגמה. כשרבין היה צריך להעביר את הסכם אוסלו ב' הוא שיחד פוליטיקאים מ"ימין", חוקק והפעיל את פסקת ההתגברות והעביר את ההסכם בתמיכת החרדים. הרוב המכריע של התומכים בגניבה היקרה הזו לא יכול לשאת את המראות מהכנסת אתמול. אני תומך בזה שמי שלא משרת צריך להפסיק ולהיות מתוקצב (חילונים, חרדים וערבים), אבל אני לא מקבל הטפות מוסר ממי שמחיל סטנדרטים כפולים. לגבי התחקיר על מירי רגב, אני חושב שהיא דמות נלעגת וחבל לי שהיא מעורבת בפוליטיקה הישראלית. יחד עם זה, אני חושב שרביב דרוקר הוא גם אדם נלעג, וחבל לי שהוא עדיין בעל השפעה בתקשורת הישראלית. זכור לרע ה"תחקיר" על פרשת הצוללות. לצערי גם זו וגם זה הם דוגמאות להתדרדרות של העם המפולג. בעולם אידיאלי שניהם היו נעלמים מהמפה. לטובת רגב ייאמר שהיא נבחרת ציבור (מטומטם או לא זו כבר השקפה אישית). אזכיר תחקיר טלוויזיוני נוסף כדי להתייחס לנקודה הבאה. התחקיר על מאיר כהן. ההד הציבורי לפרשה הזו היה עמום וקצר למרות ההאשמות הקשות. מנהיג המפלגה שלו, זה שממנה את חברי הרשימה כראות עיניו, הגן עליו באופן פומבי אבל עשה סיכול ממוקד לעופר שלח (יכול להסכים איתך שהוא ישר) שהעיז לדרוש דמוקרטיה במפלגה. סלח לי על זה שאני לא מקבל הטפות על דמוקרטיה מתומכי המפלגה (?) הנקיה הזו. אין סיכוי שאצביע למפלגה שלא מקיימת בחירות לרשימה לכנסת, ומכבדת את פסיקת בוחריה. הביקורת הכי גדולה שלי על נתניהו (שיט, נשברתי) היא שהוא הרס את הליכוד כדי לכפות בחירות נשיאותיות על מערכת פרלמנטרית. מגבלות הכוח מובנות לכולם. הצפון הבוער 8 חודשים וחופשת הרמדאן הממושכת ברפיח הן תזכורות לא רעות. אנחנו מתקבים לכל נקודה עתידית מיום ליום, ודעות על מה צופן העתיד יש לכולם. יש הסבורים שהנסיונות של השמאל לגייס את מערכת המשפט כדי לנצח בחירות בארה"ב לא יצלחו, ובמקרה כזה הפנטזיה על מדינה פלסטינית תדעך. הטרלול שמאפיין את הזירה הפוליטית פה בשנים האחרונות הביא למצב שיש פה אנשים שאשכרה מייחלים לזה שכוח חיצוני יכפה על ישראל תסריט שרוב אזרחיה מתנגדים לו בתוקף. אני לא יודע אם זה יקרה או לא, אבל אני אומר שוב שהסכנה הגדולה של ישראל היא מאלה שמוותרים על הליך דמוקרטי כדי לדפוק את הפוליטיקאי שהם מתעבים. אני לא יודע אם אתה ממש שם או לא, אבל אם לא אני יכול להציע עוד שביב אופטימיות. על דמם של קורבנות 7/10, בעקבות התגובה של המוסלמים והמופרעים בארה"ב ובאירופה ב-8/10 (טרום התגובה של ישראל) והריאקציה למדיניות ההגירה הבלתי אחראית נותנים תקווה לשינוי. ניצנים לזה היה אפשר לראות בבחירות לפרלמנט ה-EU ובסקרים בארה"ב. המערב השפוי יודע בדיוק מה מייצג כל צד פה. האם זה מאד מעסיק אותו? לא כל כך. האם באמת מטרידים אותו מתים פה? הרי הוא עוצם עיניים כשאיראן משלימה פיתוח נשק גרעיני. אני לא יכול להטריד את עצמי בריצוי מי שמחבל בנסיונות לפתח נשק גרעיני אחרי שהצהיר שמספיקה פצצה אחת כדי להשמיד את ישראל.

עם אמונה בצדקת הדרך מעמידים בני ברית חזקים במקומם כשהם משחקים בבטחון הלאומי שלך. מאז הבחירות אני שומע "געגועים" לליכוד אחר ולבגין. הוא לא התנצל, לא לביידן (הסנאטור), לא לרייגן ולא לשמידט כשהם הגיעו לכאן עם איומים והצעות למדינה פלסטינית ו/או ביקורת על ההפצצה בעיראק. השמיים לא נפלו על הארץ. לפחות לא בצד הזה של הגבול. עוד דבר בקשר לצדקת הדרך. בלי להתנצח על עמדות אישיות, כמה אנשים לדעתך היו נשארים בארץ אם שגרת יומם היתה דומה לזו של המתיישבים ביו"ש? קרא להם משיחיים והכל, אבל על איזה שטח בארץ ישראל היינו כחברה יכולים להיות כאלה משיחיים ולא לעזוב גם אם היינו בסכנת חיים יומיומית- בדרך מבי"ס, לעבודה, לקחת את הילדים לחוגים.

אני חושב שהזלזול שאתה מפגין כלפי הערבים, מוצדק או לא, גורם לך לזלזל גם בהשלכות של ריבונות שלהם ממערב לירדן. לפני פרוץ "תהליך השלום" הם נלחמו בנו במקלות ואבנים. כשהלנה ראפ נשחטה בבת ים הפילו פה את השלטון בהפחדות על הטרור המשתולל. בעקבות הפרויקט המשיחי שבא לאחר מכן, על סעיפיו השונים, אנחנו עדים לאוסף של פוגרומים מודרניים ואני די משוכנע שתמיכה בהזיה הזו היא נחלתם של מעטים. אני חושב שכמו שאנשים לא יחזרו לגור בעוטף או בצפון ללא פתרון כוחני שם, כך גם תידרש פעולה ביו"ש כדי שאנשים יגורו לאורך הקו הירוק. אם אתה חושב שפעולה בסגנון נסיגה ומדינה פלסטינית לא תביא לנטישה שהיא סכנה קיומית אז אתה אופטימיסט מושבע.

אני לגמרי באותו צד כשיש פרעות ואין שלטון שימנע אותן. זה נכון לשני הצדדים, ולא כולל רק את מה שמדווח. זה שיש פה אדישות לטרור היומיומי בכבישי יו״ש מטריד אותי לא פחות מפעולות תג מחיר. הצבא אדיש באותו אופן בדיוק לזה. מין שגרה מופרעת. מה שהפלסטינאים עושים בהחלט רלוונטי לדרך שבה אנחנו מתנהלים. אם יש מיזם שבו נותנים להם שלטון עצמי והם מנצלים אותו לרצח אז אתה לא עובר איתם לשלב 2 של המיזם. ההגדרות לטוב ורע לא אמורות להשתנות בשביל שהרצון הבסיסי ביותר להישאר בחיים יגבר על שיקולים אחרים (קוקטיילים באירופה, שגשוג כלכלי ויח״צ)

ההמון העזתי שהשתולל בקיבוצים דיווח בצהלה לאלה שפיספסו את האירוע שהוא עסוק ברצח ואונס יהודים בהתנחלויות. הייתי כמעט משוכנע שזה ישים סוף לטרמינולוגיה של כיבוש פה, פרט לאלה שעדיין מרגישים אשמה על עצם הקמת המדינה. כשאלה הקליינטים שלך, וביחוד לאור תוצאות המיזמים של רבין ושרון (וחסידי הגדר הכל יכולה), כל מחשבה על סיום ה״כיבוש״ היא סכנה קיומית לישראל. הסכנה הכי גדולה לשגשוג של ישראל היא פילוג פנימי ואובדן ערכים ואמונה בצדקת הדרך. אני בטוח שכל אחד יכול להגדיר תנאי סף שעבורם חייבים להיות מוכנים ״לחיות על החרב״, אבל מהם? התהליך הממושך של הלקאה עצמית והבלבול המוסרי שהניב באירופה ובארה״ב מעלה את השאלה מהי מדינה מערבית משגשגת וכמה זמן היא תישאר כזו. אין שם כיבוש (אולי באירופה יש, אבל הפוך) אבל יש שם סכנות גדולות לשגשוג ולאופי המערבי שמביא אותו.

אסטרטגית, מדינת ישראל יצאה ממלחמת יום כיפור כשמדינות ערב ויתרו על הרעיון לנצח אותה במלחמה. ניצחון די גדול לדעתי אחרי 30 שנה של מלחמות לאורך הגבולות. חוסר הסולידריות בחברה הישראלית הקדים בשלוש שנים לפחות את הפיאסקו של 7/10. לא הייתי ממהר לתת לסינוואר את הקרדיט על זה. אולי הוא מוכן להקריב את עמו, אבל ישראל עניה הוא לא ישיג וגם לא את בידודה של ישראל. להוציא רטוריקה למטרות פנים, גם “אחיו” הערבים מחכים לסוף האירוע כדי לעשות ביזנס עם ישראל.

לצערי זה לא עניין של אומץ. אלה דתיים ואלה פחות, אבל בעניין מדינה יהודית בארץ ישראל אין שם מחלוקת. יתרה מכך, גם אצל אחיהם בעלי תעודת זהות כחולה אין קבוצה מספיק גדולה שתוכל לייצר גוף פוליטי שיקדם רעיון כזה.

אני גם גאה בזה שחיילים מחוברים למסורת ישראל ואני חילוני. אני גם גאה בזה שהיום לא מדירים מוזיקה מזרחית מהרדיו למרות שרובה ככולה מזעזעת. אני גם אהיה גאה בזה שיהיה שופט עליון חרדי גם אם אורח חיי דומה יותר לזה של פוגלמן. אני מעריך שיש בישראל יותר ממיליון ״דתיים״ ואתה טוען שאתה יודע איזה שלום הם רוצים. אתה גם ״יודע״ שהם רוצים שהכיכר תהיה בית כנסת וש”הם לא רוצים שיהיו הומואים״. זה לא ה”צד שלהם” שדוחף לנו את האג’נדה שאחד מכל עשרה הוא הומו. אתה יודע גם מה רוצים 100000 הומואים דתיים? 10000? 1000? דעתם לא חשובה כי אתה ״יודע״? אני בעד תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת עסקים ועוד, אבל אין לי התנגדות לתפילה בהפרדה במרחב הציבורי. אין בזה שום פסול והאירוע הפך לזירה מיותרת למסיתים. תל אביב לא הפכה לפחות ליברלית בגללה, כמו שאירועי חג הקורבן בצ’רלס קלור לא הפכו אותה לכזו. שח מט. ניצחת שמעת על הרבנות הצבאית? מטבח כשר? שבוע בבסיס בלי חמץ? זה עופר וינטר או שבצבא שלך יהיה שינקן במטבח? אני מבין נכון שלחדר האוכל הצבאי שאתה מדמיין אתה תכריח גם את החרדים להיכנס. איך זה מסתדר עם הרתיעה שלך מנאומים חלולים?

הבאתי את הנאום משום שביום שפה כינו את איזכור שם האלוהים בנאום יציאה לקרב ״משיחיות״ מלאו לו 80 שנה בדיוק. אני חושב שהבהרתי את זה. אני מאשים את האינטרנט בטון המזלזל של הדברים שלך. מניח שהיית מדבר כמו בן אדם פנים מול פנים. ממגבלות המדיום. ״את סיפורי הגבורה תספר לילדים״? זה לא אתה שהיית עסוק בסיפורי גבורה שתי פסקאות קודם? אתה יודע לאיזו שנה אני מתכוון, אז הסברת יפה ש״התבלבלתי״ לגבי אחרת. דיון ענייני לא קשור למה אתה עשית, למה הגעת או לא בחיים ואפילו לא אם אתה אדם מאמין בעצמך. ניסית לנהל דיבייט כשאתה מייצג דעות מנוגדות לשלך? הרפלקס שלי לכתוב שאני עצמי אדם חילוני נובע מזה שהגענו למצב שבו ברגע שמבצבצת כיפה הדיון הענייני מסתיים. השסע בחברה שלנו הוא כזה שלא מאפשר דיון אמיתי, אלא התבצרות במחנות. כל עוד היה מדובר במחנות אידיאולוגיים ניחא, אבל בשם איזו אידיאולוגיה נלחמים פה?

אין צורך בשיעור הסטוריה. בהמשך ל”דיון” שהיה פה אתמול הבאתי דוגמה לנאום יציאה לקרב שבו נישאת תפילה ואיזכור שם אלוהים. לא היה מדובר במלחמת דת, ובכל זאת הנאום יפהפה, מרגש, מעניק אמונה בצדקת הדרך גם אם המחיר יהיה כבד. בדיוק מה שנדרש ממנהיג, שהיום היו שוחטים אותו מכל עבר. הרוסים התחננו? אולי למישהו היה אכפת אם סטאלין לא היה רוצח יותר גדול מהיטלר ולא היה הולך איתו למיטה בתחילת המלחמה. למזלי, אני לא צריך לשלוח חיילים לקרב על המולדת שלי אבל כשהוא מתחיל חיילים עולים על טיסות מכל העולם ומתייצבים. ברוסיה כשיש גיוס כל הגברים תופסים תיק ובורחים לארץ אחרת.

אתמול מלאו 80 שנה ל-D-day. FDR נשא באותו יום נאום שלא נושאים יותר, נשא תפילה והזכיר את שם אלוהים יותר מפעם אחת כששלח אלפי צעירים אמריקנים אל מותם כדי להגן על החופש ועל ערכים מערביים. היום, כשאסור להזכיר את אלוהים בפקודות קרב, שלא במקרה המערב כבר לא מנסה לנצח עימותים עם מי שקם עליו. https://youtu.be/a2IRcc-5RgA