דורון סגל

סימון, לדעתי כמובן, קנה את הרכב, תקן לבד את מה שאתה יכול, הכנס אותו למוסך מורשה לדגם, בשביל "ליישר קו" מבחינה בטיחותית ותפקודית וסע לשלום. בכוונה איני מדבר על הפחחות מאחר ואם הבנתי נכון, אתה ממשיך לגור באזור שמפזרים בו מלח על הכביש.... כנראה שהמחיר משקף את מצב הרכב. בכל מקרה, תיסע כמה שנים ביגואר! אספנות (בארץ) הוא יהיה בעוד 10 שנים. בהצלחה.

כאן תוכל למצוא כל מיני פתרונות. הבעיה העיקרית היא למצוא את הנקודה הנכונה למקם את הבוכנות וכן הנקודה היעילה ביותר בחיבור לגג עצמו. http://stores.shop.ebay.com/convertible-specialists__W0QQ_armrsZ1

Your wish is my commend!

שעת צהרים. בני הספל, דובר מועדון ה 5, מתקשר ושואל, האם אסכים לנדב מזמני ואת ה"שועל" לצילומי שער של עיתון במחנה. כמובן שכן, עניתי. הוחלפו טלפונים, עם אנשי המערכת וניקבעה שעת הצילום, היום, אחרי הצהרים, לפני שהשמש תברח לאמריקה... לקראת השעה היעודה, מתקשרת בחורה, מציגה עצמה כצלמת העיתון ושואלת להיכן להגיע. כיצד את מגיעה שאלתי? מה ז'תומרת כיצד? אני חיילת, באוטובוס....! צבא, נזכרתי. קבעתי איתה בתחנה המרכזית ואספתי את בני. היכן אתה מציע שנצלם? שאלה... בסביבתו הטבעית. בחולות. הסכימה מיד והתקשרה לנהג וה"דוגמן" שאמור להצטלם על הג'יפ והדריכה אותם להיכן להגיע. בעוד היא מדברת, חשבתי בליבי, מדוע, כשהנה סופסוף אני עם חיילת חתיכה בג'יפ ונוסעים לחולות, אספתי גם את הבן שלי....והוא, חשב בדיוק את אותה מחשבה לגביי...:lol: בדרך, התברר שאין לה מושג על מה היא נוסעת. לזה עוד סלחתי. אבל כשהיא שאלה האם "זה מסוגל לנסוע גם בחול"...עצרתי בחריקת בלמים! ערבבתי את שתי הידיות הקטנות היוצאות מרצפת הג'יפ, השכבתי את החלון הקדמי ו"שברתי" את ההגה ימינה, לחולות. קולות הצהלה שעלו מפיה, יחד עם הרוח בשערה, אמרו את הכל... התחפרויות קלות ואנחנו בדיונות של ראשון, בזוית מתאימה לצילומים. אחרי שסימו לעבוד, לבקשתי, צילמתי את הצלמת ואת הדוגמנים. הם חיילים בתפקיד, צריך רשות. מתברר שהתצלום יהיה בשער של מוסף מיוחד של עיתון במחנה, לבטיחות שיופץ לכל המתגייסים החדשים. עם עזרנו במשהו, דיינו.

תבדוק היטב, אולי איזה "ווטרג'נט" "התארך ומפריע מלמטה.....

אסף, תתחדש. חלקי חילוף? או שתרכב ב "שפגאט"....?? טוב לדעת שחזרת קצת לאזרחי... יאיר, אני במקומך, אחרי יום שלם במחיצת אסף, הייתי הולך לעשות סידרת חיסונים. יש יותר מידי דברים "קשים" לצפיה בתמונות...., למרות שזה דוקא מתאים לך...

כן, היו גם רכבים...

עייפים, אך מרוצים מהשוק של היום, התכנסנו במעגל. קיבלנו בברכה את "ג'ק", קובי למי שלא יודע....כאחראי מפגש השפלה. לכבוד קבלת הפנים לאחראי החדש, התחדשנו גם בדגל ובסיס, שיהיה לו מה לסחוב... מצא, כאחראי המפגשים של מועדון ה5, הרגיש כמו מחותן ראשי ורואים את זה בתמונה... אפילו מתניה, הרגיש כמו בבית... אחרון חביב, כמעט בחושך, הגיע אסף, האחראי היוצא, עם יורש העצר.

guyrc1 כטיסנאי לשעבר, אני יודע כמה סיכון אתה לוקח בשביל להטיס ברוח כפי שהיתה היום. כל הכבוד על המאמץ. התוצאות נהדרות! אספנות, לא "צריכים" לצנזר מספרים, אבל נהוג לקבל רשות מהחברים להשאיר את המספרים גלויים. מאחר ואני מניח שאין לך אישור, צנזר. השוק, מבחינתי, היה מוצלח ומהנה. גם קניתי משהו, גם פגשתי חברים שבדרך כלל איני פוגש בימי שישי. הרווח כולו שלי.

בשבוע שעבר, בכפר הירוק. לשאלתו, האם גנבתי את הרכב מצה"ל, עניתי שמונטגומרי יד ראשונה, בן גוריון יד שניה ואני יד שלישית!:lol:

http://reshet.ynet.co.il/9280.aspx חפשו תכנית חיסכון עם מנחם הורוביץ, בנושא רכב אספנות.

מחזק את דבריך.... דורון

לפי איך שהדיסק נראה, יש צורך לחרוט את פניו, בשביל לשפר את הבלימה. אם אתה כבר מפרק, מברשת ברזל, או בד שמיר, יעשו את עבודת שיוף החלודה וכל צבע למתכת יכסה את מה שצריך. בהצלחה.

Dr יקר. הג'יפ במיוחד ושאר חבריו המבהיקים אמרו את שהיה להם לומר בהשקה של האיטלקיה הידועה. עד היום אני שומע את אנחותיו בלילות.... ההזמנה למפגש השפלה, פתוחה, לכולם, תמיד. בלי תנאים. רק הודיעו מראש. גם המלצריות צריכות להתכונן.... בעל הג'יפ, אומר את דבריו במקום הראוי להם. בפורום הסגור של חברי מועדון ה 5...

רנצ'וק, אני מחריש. הג'יפ נעלב כשהזכרתם את השיירות בבאב אל וואד....ולכן העיר את שהעיר.....

רן ורנצ'וק, תרגיעו או שהג'יפ ידבר...

"שועלי שמשון הגיעו גם להרשי" בני, תודה על התמונות המצוינות. אכן, עושה חשק לנסוע לשם.... בתמונה הימנית, מופיע ford gp, אחד מכמה אלפים שייוצרו ב1941 לצורך נסיונות ולימוד בצבא. אחרי כל הניסויים, הוחלט על מיזוג של כלמיני אלמנטים לצורך אחידות. "בנטאם" שזכתה במכרז הראשוני, ויליס ופורד, יישרו קו וכך נוצר הג'יפ אותו כולם מכירים מהתמונה השמאלית. לדוגמא, מאחר והיה יקר ולקח יותר זמן לייצר את הגריל מחתיכות מתכת ולהלחימם, התקבלה ההצעה של פורד, לגריל מחתיכה פח אחת שירד עליה מכבש הגון... וכך ויליס "אולצה" ליישר קו למען האחידות.

חשבתי שועדת קישוט לא תשים לב.... חוצמזה, עבודה בשעות המפגש, זו בלעדיות של האדמיראל לוסטיג??

והנה הבן של הג'יפ שלי..... כל מילה מיותרת. http://cgi.ebay.com/ebaymotors/Willys-Awe-Inspiring-1952-Willys-M38-with-Double-50-Calibers_W0QQcmdZViewItemQQhashZitem3a53646142QQitemZ250507190594QQptZUSQ5fCarsQ5fTrucks

שתי ציפורים במכה אחת....חייבים לפתוח רמקולים ולהתרווח בכסא..... http://www.youtube.com/watch?v=M6Y6yzna-rU&NR=1 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. ובסרט הזה, שימו לב לשניה הלפני אחרונה, מה הנהג עושה.... http://www.youtube.com/watch?v=oGyMiiBOAfc דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

שמיל, על הלוחית רשום ראשיים ולא ראשים. הכוונה למיסבים הראשיים של הקראנק.

ולמי שפיספס, הזדמנות נוספת... http://cgi.ebay.com/ebaymotors/Army-Military-Jeep-WWII-42-Ford-GPW-Early-Script-287_W0QQcmdZViewItemQQhashZitem3ca62dc93cQQitemZ260486056252QQptZMilitaryQ5fVehicles

במחשבה שניה, כדאי להביא רכב לא משופץ. ככה אתה חוסך חלק גדול בשיפוץ... את הפרוק של הרכב:lol:

אחרי שנעבור את העובדה שאסור לנהוג ברכב הזה בימי חול, בין 7 ל9, המוסטנג זה רכב "רגיל" לגמרי. כמה שרכב בעל שתי דלתות, נמוך, עם מנוע 6 או 8 צילינדרים צמאים...יכול להיות רגיל.... הפוני הזה ישתה בין 5-ל8 קילומטר לליטר, תלוי במנוע ובנהיגה. הוא יהיה "נוח" לנהיגה, כמו כל מכונית ספורטיבית. הביטוח והטסט, כמו כל רכב אספנות, רבע מחיר. כאן ההבדל. בתחזוקה השותפת. זה לא שהרכב הזה אוכל חלקים יותר מרכב אחר. פשוט קשה יותר להשיג חלקים בארץ, בייחוד חלקים קוסמטיים, אשר אלה הראשונים להפגע בשימוש יום יומי. לטפל ברכב, קל. יש מספיק מכונאים מיומנים בארץ, בכפוף למקום מגוריך. כל חלק תצטרך להשיג בארצות הברית, לשלוח אותו לארץ ולעיתים, להשבית את הרכב בגלל חלק לא זמין, זה או אחר. שורה תחתונה?? לא כל כך פרקטי. מאחר ואין ולא היה לי "פוני", אני יכול רק להעיד על הנהיגה בסוס הקרבות הקשיש שלי. למרות הקשיים, הנאה צרופה.

רק אני יכול להבחין בחיוך הקל, של שני קרובי המשפחה הללו, הפורד שלי והויליס של אילן. חיוך של הכרות ארוכת שנים, חיוך של לוחמים ותיקים שנפגשים לאחר זמן רב. מי יודע היכן שירתו בתקופה ההיא.....מי יודע מה עשו למען המדינה שלנו.... האמת, שכשכולם מינגלו, שמעתי אותם מחליפים חוויות... ודור ההמשך, שומר, כל אחד לפי דרכו, על הג'יפ של אבא.... ובלי מילה טובה, אי אפשר. האירוע היה נהדר. מאורגן להפליא, נשמע להפליא וטעים להפליא.....ואפילו מלמעלה, בתמונות נראה להפליא! לתת כבוד ל"גברות הזקנות" של המועדון, ברונדו יפיפה, היה רעיון נהדר. כמובן ששאר המכוניות שכיכבו ברונדו השני, אחת אחת, שאפו לבעליהן.