דורון סגל

אבי, הסיבה שהביתן נסגר למבקרים... צרור שנפלט מהמקלע המוצב על הג'יפ...

לי ויהונתן, תודה על הצילומים המרהיבים. לו לא ידענו, היינו בטוחים שמדובר בצילומי פרוספקטים מקוריים...

טאורוס, נכון, התגובות גלשו מעט מפרופורציות, אבל גם שאלתך "איך מועדון החמש מתכוון להתמודד עם קביעתו של הבוחן מקומפיוטסט ?" מדוע אתה חושב שהמועדון אמור להתערב במקרה כזה? זהו מקרה פרטי, של אדם פרטי, עם מכון רישוי פרטי. בטוח שחברי המועדון, כמו כל בעלי רכב כלשהו, לא אוהבים את ההחלטה להחליף לוחיות רישוי "סתם ככה", על פי רצונו של בוחן זה או אחר. אתה מצפה מהמועדון שיעשה מעשה וינקוט עמדה, דבר שאפילו החבר עצמו, לא עשה....

זה לא אני! זה יוסי פרנקוס, שהתנדב להיות אחראי ביתן המורשת ההיסטורית/מועדון ה 5... תודה יוסי, בשם כל אלו מאיתנו שהשאירו את רכביהם לתצוגה מרהיבה. ואני? בסך הכל סיפקתי לו כמה אמצעים....:snipersmi8-) אה, כן, אני גם הנהג...

מזל שבוטל.... לא בגלל מזג האויר, אלא מזג הישראלים.... לקבוע מפגש במיקום שכזה, בשעה שכזו, גובל ברולטה רוסית עם חמישה כדורים בתוף של שישה... הרעיון, מבורך, אבל לא הייתי ממליץ להיפגש דרך קבע במיקום הזה, או בכלל. כל הרעיון של לשבת לקפה ולראות את כלי הרכב, לא יישים כאן. תודה גיא, שהארת אל עינינו...

אכן, היפיפיות היו הפעם מסביב לשולחן... הג'יפ נמצא ב"ספא" לקראת הופעתו באוטומוטור... ברכות חמות למשפחת נזירי על הצטרפותכם לוועד המועדון. משפחת? שאלתם..?! גילה ולי, כל אחת בתחומה, מוסיפות המון לפעילות המועדון בחזית, מאחורי הקלעים או על הבמה... דעתן חשובה לנו ואני בטוח שראובן יידע להעביר את דעתן לפורום המתאים. למצא, תודה על שנות פעילות נהדרות במסגרת הוועד, שלא יגמרו לעולם... לקובי, תודה על פעילות שוטפת בתדלוק המפגש הפורח... ולכל החברים חג שמח, נתראה באוטומוטור...:roll:

לא מדוייק... במיוחד בהשקות, מזמין מועדון ה5 את כל בעלי הרכבים מאותו הסוג/משפחה להגיע להשקה, אך מבקש להודיע על כך מראש בשביל לשמור מקום ליד ה"כלה" ובכדי למנוע ויכוחים ועיכובים בכניסה לחניה ה"סגורה". איני דובר המועדון או שליחו, אבל יודע על מה אני מדבר.... מי שאינו רוצה "להתחייב", על מה בדיוק יש לו להתלונן???

קובי, מחזק את דבריך. יש לך תרומה נכבדה מאד בגידול שחל במפגש ועל כך מגיעה לך תודה. ממש "נס-צינוקיה"... ועכשיו גם הספן הידוע, פרוק, רואה מה היה לנו שם.

לא קפרי ולא נעליים... משענות כאלה נמכרו בכל חנות לאביזרי רכב והולבשו על גב המושב. בשנות השבעים המאוחרות, לא היו משענות ראש מקוריות בהרבה רכבים והמשענות הללו היוו פתרון מקומי לבטיחות. יופי של פריט לאספנים. שמור עליו.

מה שמיוחד בג'יפ שלי זה ששעון הדלק נמצא על מצב מלא, גם כשהמיכל ריק.... כמו שעון לחץ השמן, שנמצא במצב עבודה, כשהמנוע כבוי. שניהם מוכנים תמיד לפעולה וזו סיגל, רק הזנחה שלך... רן, מפגש הַשְּׁפֵלָה אינו משפיל את מבקריו בהבטחות סרק לבירה צוננת על חשבון המזמין....כמו מפגש טוביה

ועוד כמה, לא פחות יפות.... ואחרונה חביבה, הצלמת שהגיעה מההשקה בירושלים, הישר למפגש השפלה....לצלם אותנו!??

וכיאה למקום, עמדו שם בשתי שורות ישרות, מבחר מכוניות יפות....

הגעתי למפגש במצב רוח טוב במיוחד. קראתי בבית על תולדות הג'יפ וראיתי תמונה שלו מטפס על מדרגות בניין הקפיטול, בוושינגטון.... בשבילי, לא צריך יותר מזה...:roll: כמובן שהגעתי במהירות עד למעלה, אבל ירדתי מעט, בחזרה, בשביל הבטיחות. ועמד שם אחד הנינים של הג'יפ שלי כשחיוך על גרילו...

רולס רויס ארויס גיבורפאן דה גאלט....

את המדבקות יש להסיר בעזרת "פן". מחממים מעט את המדבקה והדבק משתחרר בלי לקחת איתו שום דבר אחר...

בני, להזכירך, מה צריך להיות סדר השעונים...:lol:

אני פראייר ידוע.... בשמחה אביא את השועל שלי, אם ירצו אותו, להציגו בכל מקום שהמועדון ביקש. נכון, השועל לא מבין חוכמות, רק דלק.....ולכן 300 שקל בתלושי דלק, מרגיעים אותו להפליא. אני בא חינם. לראות, להראות, לשמור, להסביר ולפעמים לתת לשבת ליד ההגה.... כפי שציינתי, אני פראייר ידוע, אבל בכייף. ואם המועדון מרוויח, דיינו. יש יותר כסף לפינוקים קטנים בישיבות הוועד ובאסיפות כלליות... הישיבות והאסיפות פתוחות לכלל חברי המועדון. אני אשם שחברי המועדון לא באים לטעום???????? שלא לדבר על אירועים מעולים ומכובדים, שגם הם עולים לא מעט כסף וזו הדרך שלי לתרום, גם אם איני יכול להיות בין המארגנים. קפיש!?

אנחנו בשפלה, לא "נוזפים"... אנחנו מקבלים בברכה כל מי שיכול להגיע. אם יצא לך פעם, נשמח להכיר.

זה כנראה בגלל שאינך מופיע למפגש השפלה...:lol:

אצלי בג'יפ, מודל 1942, יש קרבורטור מתוצרת "קרטר" דגם WO. זה הדגם שמתאים ל"ראש שטוח", בהנחה שסעפת היניקה זהה. תצלומים של המנוע/סעפת, יעזרו. בעצם, תצלומים בכלל... לפי הידוע לי, הג'יפ שלך אמור להיות עם מנוע "הריקן" בעל ארבעה שסתומים בראש וארבעה בבלוק ולא ראש שטוח... למנוע הזה, דרוש קרבורטור אחר...

יש מי שהולך לביתו אחרי המפגש ויש מי שעובר ל"אפסנאות".....

זה נשמע כמו "מכתב התראה אחרון ממס הכנסה".... נדמה לך שעכשיו, יעזבו אותך לנפשך.... תבדוק אם נשאר שמן בלמים, לפני שאתה נוסע למוסך לתיקון!

חן, תודה על הדאגה. חציית מסילת הברזל היתה חלק מהמסלול שתוכנן מראש למתחרים, אחרי תיאום וברור שלא תעבור שם רכבת.... בטיול שטח "רגיל", אכן אסור לעלות על פסי רכבת.

ועוד כמה תמונות...

שבת, שש בבוקר..... מי זה האידיוט שמצלצל בסלולארי שלי?! אופס, זה אני, שכוונתי את השעון המעורר. היום מתקיים המירוץ השני של "קרוס קאנטרי", באיזור ראש העין ו"צריכים" את הג'יפ שלי... הכנות אחרונות, כריכים ושתיה לילדים ולי ויורדים לג'יפ. מורידים את הגגון מתקינים את האנטנה עם דגל ישראל, המועדון ופלמח ויוצאים לדרך יחד עם אחי ובנו. שני ג'יפים מהמועדון, בני 123 שנים ביחד.... הדרך בבוקר הקריר, על הג'יפים הפתוחים.....ברררררר.... בטח שלקחנו מעילים. 08:10, מתייצבים על הדקה באיזור הכינוס. השכבנו את החלון הקדמי.....הכניסה צריכה להיות מרשימה.....ופתאום הבנו. המפלצות, סליחה הג'יפים המאובזרים והמצוידים בכל מיני, מכל טוב הטכניקה והמכניקה.....מה אנחנו עושים כאן... טוב, ברור היה מלכתחילה, שאנחנו לא מתחרים אלא מלווים את השיירה על שבילים מקבילים או נושקים למירוץ. לא אלאה אותכם בפרטי המירוץ, אבל בהגיענו לקטע מעבר של נחל, שבסוף העליה ממנו חציית פסי רכבת, התחילה ה"חגיגה". הג'יפים המצוידים עברו את זה בקלות יחסית ואז הגיע תורינו. עופר, עם ה55 האזרחי שלו, לוקח "שוונג", עובר את הנחל בקלות ונתקע לרוחב המסילה....מתנדנד על הפס הראשון....דחיפות, משיכות, עיקומים ועבר בשלום. אני לוקח שוונג, ברור שכולם מסתכלים, לראות את ה42 הקרבי הזה עושה משהו....ראשון, פרונט ספיישל, פול גז וערימת הפחים בת 68 שנה מזנקת לנחל, עולה ומקפצת באוויר מעל המסילה....כאילו לא היה כלום. כן, אנחנו יודעים שלא חוצים מסילות ברזל ביום חול.... ממשיכים ומגיעים למעברים צרים ומפותלים, שלוליות בוץ מאיימות ודרך בוצית, עם קוליס בעומק.......עמוק. אני מוביל את שיירת המלווים הקטנה ועובר את הקוליס בשלום, כשהגיפ שלי מרוח כולו, מלמטה, בבוץ חלקלק. מחנה את הגיפ בצד, לא להפריע למתחרים השועטים בדרך ואחי מתעכב.....ומתעכב......ומתעכב. מניע, נוסע בחזרה לבוץ ורואה את ה55 שלו שקוע עד השאסי. בטח שיש לו כבל גרירה, שנקשר לטמבון הקדמי שלו ושלי ואני ברוורס, מחלץ אותו מהבוץ. כן, היו מחיאות כפיים. כאן כבר הבטן קרקרה והשמש הקופחת עשתה את שלה, המשכנו עוד מעט לראות עוד מכשולים וחזרנו הביתה בשלום, לא לפני שעברנו בתחנת סיכה בנס ציונה, לרחצה יסודית של הגיפים, מלמטה. הלא ידוע שהבוץ, אם נשאר, מהווה כר טוב לחלודה...ואצלינו העיקר זה לשמור על הג'יפים. אנחנו באים מתוך "אספנות" לא ביצועים ותחרויות. היה כייף גדול, למרות ואולי בעיקר בגלל ה"קטעים"... אז בעוד חברינו הצפוניים מטיילים להנאתם, יש מי ש"עובד" ומוכיח, שגם האספנות שווה משהו.