נשמע הגיוני!
צריכת הדלק יורדת גם ברגע שמודדים ומודעים לצריכה.
אני משער גם שההבדלים בצריכה בין המהירויות ברכב כמו מזדה 2 משמעותיים יותר מברכב עם מנוע גדול יותר.
הכוונה היתה שגיר רגיל הוא זן נכחד, די נדיר. למרות מגמה מבורכת שהתחילה בשנים האחרונות.
לא ידוע לי על רכב ידני שלא ניתן להניע בדחיפה אבל לא יפתיע אותי לשמוע על יוצאים מהכלל.
הממיר הקטליטי הוא חלק ממערכת הפליטה (אגזוז), למיטב הבנתי החשש הוא שדלק לא שרוף ידלוף אליו בעת הדחיפה, מה שלא יכול לקרות כשהמנוע פועל. הקלאץ' מנתק את כח המנוע מהגלגלים ומערכת הדלק לא מושפעת, בד"כ משאבת הדלק מייצרת לחץ כשהמפתח על מצב ON גם כשהמנוע לא פועל.
בזמן דחיפת הרכב עלול לזרום דלק לא שרוף אל הממיר הקטליטי ולגרום לו נזק.
הנעה בדחיפה אפשרית רק בזן הנכחד של רכב ידני.
אם תקועים בלי מצבר - אין בעיה להניע בדחיפה, עדיף מבחינות מסויימות מאשר התנעה בעזרת מצבר עזר.
באופן שגרתי לא הייתי מתניע בדחיפה.
לפותח השרשור: נסיעה במנוע שלא הגיע לטמפרטורת העבודה לוקחת יותר (ואפילו כפול) דלק, לא משנה איך מתניעים או אם הדבר נובע מפעילות יתר של מערכת הקרור.
ההתנעה עצמה של מנוע שכבר הגיע לטמפרטורת העבודה (ודומם למספר דקות בלבד) כמעט לא לוקחת דלק.
אני לא מתיימר להיות מומחה לנושא, אבל הבנתי שלפעמים כדור קטן יכול לפתור בעיה, בעוד שנים של פסיכואנליזה לא יועילו.
יותר מזה, לאחר שימוש ראשוני - עצם הידיעה על קיום הכדור שמעלים את הפחד, יכול לסייע בבעיה.
בכל מקרה אני בעד שילוב.
יש המלצה גורפת להרצה בהדרגה. בין 1000-1500 כדאי להגיע בהדרגה לסוף ההרצה (להגיע לתחום המאומץ של המנוע).
המלצה חמה יותר היא לבצע חיפוש, זה אחד הנושאים היותר נידונים בפורום.
חרגנו מתחום הרכב, אבל אני חושב שהנושא תפס כיוון מעניין.
מעניין שזה התפתח פתאום אחרי הרבה שנים. שמת לב לעוד שינויים אצלה?
לי זה קצת מזכיר את הפחד מטיסות. לצערך טיסות זה לא משהו יומיומי ובפירוש ניתן לפתור את העניין, שצץ מקסימום פעם בכמה חודשים, ע"י כדור שינה או הרגעה.
אני, בניגוד לאחרים, חושב שהפחד שלה הוא מאוד רציונלי, לפחות החשש. לא חסר מטומטמים על הכביש כפי שאתם יודעים, ועם נהיגה צפויה צופה ומתגוננת כמה שלא תהיה, תמיד יש מקרים שלא ניתן לחזות מראש.
אם החשש באמת יצא מפרופורציה, לדעתי יתכן שדווקא טיפול משולב פסיכיאטרי ימצא כיעיל ביותר. היום פסיכיאטריה זו כבר לא מילה גסה, ולא בטוח שצריך ניתוח אישיות לטיפול בפחד מדרכים.
קודם כל חשוב לדעת אם אשתך מודעת לכך שהיא נמצאת בבעיה - זהו שלב הכרחי לפתרון המהווה חצי הדרך לשם.
גם אמי שתחייה סובלת שנים מפחד מהכביש, בצורה קלה. היא לא ממש נהגה מעולם. היא מפחדת בלי פרופורציה. יכולה להיבהל מרכב ש"מתפרץ" במרחק 300 מטר. כמובן שאם היא שומעת את המנוע בהורדת הילוך היא נלחצת, מצד שני להערכתי אפשר להגיע גם ל-160 בלי שהיא תשים לב.
אני הבחנתי שבנסיעות משפחתיות בדרך כלל היא יושבת מלפנים, אבל כשהיא יושבת מאחור אז היא הרבה פחות מעורה במה שקורה בדרך.
אני לא מספיק מכיר את חיפה כדי לדעת אם לשייך אותה לקטגוריה של תל אביב או לזו של ירושלים.
בקשר לאילת - יוצא איפוא שכביש הערבה הוא כביש הגישה היחיד לאילת. גם כביש זה גובל עם מדינה אחרת ממזרח (הכביש המקביל של הירדנים מואר לכל אורכו, בניגוד) וגם הוא נסגר לתנועה כמעט מדי שנה, בשל פגעי מזג האויר בשילוב עם אופן הבנייה (האמת שלרוב נסגר רק הקטע שמצפון לחיבור עם כביש 13/40. ואם נודה על האמת, בשנים האחרונות הנתיבים בקטע הדרומי מוכפלים מופרדים ומוארים, אבל בכל זאת מדובר בכביש גישה יחיד)
בתקופה החמה היו, אני מאמין שבאופן קבוע, פקקים של שעה במחסום המכס בכניסה לאילת.
אני טוען שהעיר הדרומית והמרוחקת הזו סובלת מיחס קצת מרוחק.
אני מכיר מחסומים קבועים רק ביציאה משטחי יו"ש. לא ידוע לי על ישיבת קדקדים שבה הוחלט על בידוק קטע כביש, באופן קבוע, בכניסה לאחת הערים הגדולות.
מה שעושים בהחלטה של רגע, בגלל התרעות כאלה ואחרות, זה כבר עניין אחר. וגם זה קורה בדרך כלל בערים כמו ערד וגם ירושלים (שם רגילים לסגירת העיר בכל ביקור של כל מצורע), ופחות בערים כמו תל-אביב, הרצליה, רעננה וגבעתיים.
אנחנו מדברים על הידוק הבורג של החלפת שמן בטיפול שגרתי?
בשום אופן לא כח גוף, זה לא בורג גלגל. סך הכל מחליפים את האטם, שזו הטבעת נחושת והסגירה צריכה למעוך את האטם ולסגור את הבורג בצורה שלא יפתח. מומלץ פעם ראשונה להסתכל וללמוד. סוגרים בערך עד סוף ההברגה החפשית + שליש או חצי סיבוב.
יש כאלה שמחליפים שמן בלי "ליפט" ומחזקים עם המפתח המתאים רק בכח כף היד.
אליבא ד-ווינט, קטע הכביש הטרגי הזה שוב נסגר
אז מה, שבוע הבא סוגרים את איילון בקטע בין ההלכה לשלום מחשש לפיגועים?
באמת שאני לא רוצה להיכנס לענייני יהודה ושומרון, אז בענייני מע"צ:
כביש מספר 3, עד שנת 2000 התחיל מצומת מכבים (כביש 443) ובשל עויינות נסגר לתנועה בקטע שמצפון למבוא חורון.
מזה 12 שנה, הקטע סגור לתנועה, אלא שבמע"צ טורחים לחדש ולעדכן את השילוט בכביש 443 המכוון לבאר שבע דרך כביש 3.
אני מסכים עם ההצעה, אבל יש כמה בעיות:
דוח מצולם, מרגע שתוכר המערכת הדיגיטלית בבית המשפט (ופה המערכת חזקה, אפס בירוקרטיה - עניין של חודש חודשיים) קשה מאוד להתווכח עם דוח מצולם בבית המשפט.
אין "שוטר" שצריך להגיע לבית המשפט ולהעיד.
ברגע שהמערכת תלמד את ה"שיטה" ישיתו קנסות מוגדלים על ה"חכמולוגים" - למען יראו וייראו.
עדיין, אני תומך בשיטה. אבל קודם - נסו להמנע מקנסות, לפחות בתקופה הראשונה (גם לא יקרה, מנסיוני). רק שיפרסמו את רף האכיפה, המצלמות יוצרות עומסי תנועה באזורים גבוליים מבחינת עומס.
רציתי לרשום שנהג המזדה חמור, אבל אני מסכים גם עם התאור של רוני.
גם אני חושב שהאשמה היא של נהגת המונית, אבל השאלה היא האם לנהג המזדה מותר להזדיין ככה מהמקום?
הוא יכול לטעון שלא שם לב.
ברור שאם היה מעורב פיזית בתאונה (התנגש/התנגשו בו) הוא מחוייב למסור פרטים (זכור לי שלכל דורש, לא רק למי שנפגש איתו)
ומה במקרה הזה?
לא יודע מה רוצים שאחשוב, ואני גם לא רץ לקנות בטרפלייס או היברידית (מסיבות אחרות).
אבל אי אפשר להתעלם מכך שלרכב חשמלי אפס זיהום לסביבה הקרובה.
הייתי רוצה שיחליפו אוטובוסים עירוניים למשהו שהוא לא דיזל (דיזל ידידותי יותר מבנזין לכדור, אבל פחות לשכונה)
אם נתעלם מעניין יצור הסוללות ונניח שרכב חשמלי טהור מאוד ידידותי לסביבה (ובטח ידידותי לשכונה שבה הוא נוסע):
הרכב הזה מאוד ידידותי. הוא סוג של היברידי הפוך (מקור אנרגיה היברידי) יש לו טווח של 120 ק"מ בתוך העיר, יכול לנסוע רק על טעינות. מחוץ לעיר הוא מאוד יעיל (40 ק"מ לליטר).
אני מאוד אהבתי את הרעיון של הסמארט עם "נגרר מנוע" מחוץ לעיר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4191847,00.html