ד"ר פוליצ'וק

אני בחיים לא אקנה פריוס במחיר של 151.000 חדש ולא במחיר 137.000 ש"ח משומש שנת 2007 ו80,000 קם. חוץ מזה אני גר באריאל יש לי הרבה נסיעות בינעירוניות עם עליות חדות ומעט מאוד נסיעות ערוניות. כך שגם במחיר נמוך יותר הייתי חושב פעמיים לפני קניית פריוס. אני יותר בכוון של משפחתית גדולה עם נפח מנוע מסביבות 2.0 ליטר. אבל מי שדואג לסביבה ובלה ובלה בלה, אוהב את היבואן אהבת אמת ומתחשק לפרנס אותו... וגם נוסע בפקקים בלבד... אולי הפריוס יכול לבוא לחשבון

הטיפולים של הונדה טיפה יותר יקרים, זה דבר ידוע. לדעתי זה לא אמור להיות השיקול מסיבות הבאות: 1) למי שמוציא סכום כו גדול על רכישת הרכב אין טעם לדאוג להבדלים של כמה עשרות ומאות שקלים על טיפולים או ביטוחים. מי שדואג למאות שקלים שלא יקנה רכב חדש בארץ. 2) ישנם הבדלים משמעותיים בין הרכבים בהתנהגות הכביש וצורת החיסכון בדלק. כך טויוטה עדיפה בערים, סיביק בכבישים בין-ערוניים 3) ישנם הבדלים בעיצוב, ואני מניח שהם די חשובים למי שמוציא סכומים כו נכבדים ויש עוד דבר להוסיף... העליות התלולות של למשל חיפה או ירושלים עלולות לבטל את היתרונות של הרעיון ההברידי. זאת מפני שהמצבר עלול להתרוקן מהר ונקבל אוטו יחסית כבד שמתעמץ עם המנוע של סופר-מיני

כמה תשובות: 1) התימחור של הרכבים ההיברידיים בארץ הוא שערוריה. המדינה נתנה הפחתה משמעותית במסים שכולה כשלמה מתגלגלת לכיסם של היבואנים. המחיר של פריוס כרגע עלה ועומד על 151.000 ש"ח. המחיר של הונדה 147.000 ש"ח. מדי פעם ניתנת המבצע להונדה שנתיים דלק חינם ואז הקנייה ניהת כדאית. 1א) לפי החישוב שעשיתי הרכבים ההברידיים יהיו כדאים מול רכבים משפחתיים מקבוצה 2 (מאזדה 3 למשל) במחיר הדלק 9.2 ש"ח לליטר. יחד עם זאת יש לציין כי הונדה סיביק רגילה עולה בערך כמו ההיברידית 3) ירידת הערך של פריוס נמוכה ולכן הקנייה לא כדאית גם כאשר הרכב משומש. להונדה משום מה ישנה ירידת ערך גדולה קצת יותר. 4) ככול שידוע לי אין שום בעיות מיוחדות בטיפול של שני הרכבים הנ"ל בארץ.

אובכן... המוכרים רוצים 86,000 ש"ח על אופל ווקטאה 2005 38,000 קם. הם טוענים כי בטרייד-אין נותנים להם מחירון -5%. אני די מפקפק בנתון הנ"ל. האים יתכן שטרייד-אין ירוויח 5% בלבד או שיעיז לתמחר רכב מושמץ שכזה מעל המחירון? אני הייתי שם על הרכב 75,000 ש"ח. אבל אם זה לא יהיה ריאלי בגלל הטרייד-אין - חבל לי לבזבז יום שלם על נסיעה לקצה האחר של הארץ.

אלה דברים שאני מבין היטב. יחד עם זאת מדובר על רכבים משומשים ואמינותם תלויה לא רק בדגמם אלה גם במצבם. האופלים כנראה נחשבים לרכבים של מבוגרים ואכן ישנם כאלה מפי פנסיונרים עמידים שבאים עם קילומטרג' נמוך ביותר ומצב טוב. כמעט ולא ניתן למצוא רכבים יפניים במצב כזה במחיר שפוי. וזאת שאלה גדולה מה יותר טוב - רכב מושמץ במצב טוב או רכב מהולל במצב שהוא פחות טוב. חשבתי גם על ניסן פרימרה 2005 ומעלה - רכב די יפה. אבל שוב - המצב של היחידות שמופיעות למחירה לא נראה מזהיר. השאלה שהכי חשובה לי כרגע - למי שמכיר את UMI. כמה הם נותנים בטרייד-אין?

מאזדות 6 החדשות נראות אחלה מבחוץ, אך עדיין די עלוב מבפנים. עם סלון שכזה כבר הייתי הולך על סופר-מיני ולפחות חוסך בדלק. ובכול זאת מזדה 6 החדשה רכב יפה בהחלט. ואילו הדור הקודם שמתאים לי מבחינת המחיר לא מוצא חן בעיניי. פשוט מאזדה 3 גדולה. אני התחלתי את חיפושיי בכלל מרובר 75, ירדתי מזה, אחר כך חיפשתי וולוות, כאשר ביררתי את כל העובדות - ברחתי גם מזה. השלב האחרון - אופל. והפעם אני די החלטי לסיים את הסיפור.

2003 זו כבר וקרטה אחרת, לא ממש מושכת. 2004 קשה למצוא יחידות עם קילומטרז' נמוך. אני בחרתי באופל וקטרה מפני שזה רכב סולידי כמעט יחיד שבא במחיר נמוך ומוצאים עליו ביטוח אוטו-סרב במחיר סביר (כאשר הקילומטרז' נמוך). לנסוע ברכב גרמני בלי ביטוח גיר-מנוע זו הרפתקע גדולה עליי.

עוד שאלה שהתשובה עליה מאוד תעזור לי במיקוח.... נניח ואנשים אלה מחליטים למסור את הרכב לטרייד אין של UMI. הרכב שנת 2005, 36,000 קמ, היו כמה מכות לא רציניות. כמה יתנו להם שם?

אני מצאתי כמה אופלים עם קילומטרז' נמוך אך כולם דורשים מחיר בלתי הגיוני לרכב כל כך מושמץ (86,000 ש"ח עבור שנת 2005). במחיר כזה אני ראה מאזדות 6 מאותה שנה, אולי קילומטרז' קצת יותר גדול. למרות שמאזדות לא נראות לי יפות וסלון די עלוב בהשוואה לאופל, בכל זאת את שיקולי הסטיגמות קשה להזניח

יוצא לי לשמוע מאנשים שונים רק דברים רעים על אופל ווקטרה - שיברח שומר נפשו, שהטיפול ברכב יקר למחריד, שבארץ לא יודעים לטפל ברכב הנ"ל. מול זה יוצא לשמוע רק דברים טובים על מאזדה 6 - אמינה, וכו' וכו'. אז שאלתי היא כזאת: איך זה יתכן שהמחירונים של שני הרכבים כמעט זהים גם בתור חדשים וגם בתור משומשים? איפה הקטץ'? והאים אכן אופל ווקטרה כל כך גרועה? האים מישהו יודע מהי עלות הטיפולים ואיפה כדאי לטפל?

ככול שרכב ישן יותר, כך מחירו נהיה תלוי במצבו ולכן יורד גם הערך של הסקר ההשוואתי מתוך הלוחות, לכן לא ירדתי מתחת לשנת 2005. אני במקצועי מהנדס כימי, אך אימי הייתה מנהלת מכון מחקר לסטטיסטיקה במוסקווה, לכן אולי בגלל זה יש לי אהבה למקצוע. הנושא של רכבים ישנים מטופל ע"י סטטיסטיקאים בצורה מעניינת והנתונים זמינים. הנתון הוא גיל הרכב שבו הערכו הממוצע מגיעה למחיר ההחזקה השנתית. ובכן באנגליה מדובר על גיל של 5 שנים. בגרמניה 6 שנים. יצויין כי ערך הרכב המשומש בגרמניה מושפע ע"י קרבתה לאירופה המזרחית. יצויין גם גיל הממוצע של ציי הרכב הישראלי הוא 7 שנים.

השוואתי מחירי רכב חדש ומשומש (אחרי 2005) בארץ וב-10 מדינות בחו"ל. יתכן והמטודולוגיה קצת מפוקפקת מבחינה סטטיסטית מדעית מאחר ולא הסתכלתי במחירונים רשמיים אלה במודעות בלוחות אינטרנט. כמובן שישראל היא המדינה הכי יקרה בעולם. ובכל זאת הבדלי מחירים אינם זהים בין היצרנים. אגדיר רכב "כדאי" כי בעל הבדלים הכי נמוכים. התוצאות הן כדלקמן: רכב חדש הכי "כדאי" בארץ הוא וולוו S60 במחיר 191 ש"ח מקום 2 - אופל אסטרה בעל מנוע 1.8 במחיר 130 ש"ח. רכב משומש אחרי שנת 2005: מקום ראשון ללא ספק - אופל אסטרה. מדהים, אך מחירי אופל אסטרה המשומשת בארץ זהים פחות או יותר למחירים במדינות מסויימות באירופה כמו אירלנד או סקנדינביה. וולוו משומשת בארץ כבר יקרה משמעותית, יתכן שהסיבה היא שהמחירים היו יקרים בשנים הקודמות. הרכבים הלא "כדאים" - רשימה ארוכה. בין החדשים אלה הם הרכבים הקוריאניים וסופר-מיני יפניות. ההבדלים במחירים מגיעים עד ל פי-3 עם ארה"ב ופי 2 עם אירופה. בין המשומשים הכי פחות "כדאיים" אלה רכבי ה"עדר" הפופולריים. מסתבר שבניגוד לישראל - הרכבים האסיאתיים בחו"ל סובלים מירידות ערך משמעותית. כך, למשל הרוכש רכב קוריאני מהליסינג שנת 2005 בישראל עלול למצוא את עצמו פרייער שמשלם מחיר פי-5 יותר ממה שהיה משלם באנגליה. אולי התוצאות צפויות, אך בכל זאת מעניין להתוודאות להן.

שמעתי כי ביבוא אישי ניתן לרכוש דודג' קאליבר חדשה לחלוטין ב-99 K וקצת משומשת אף ב-92.... ועצל היבואן? לדעתי יבואני הרכב האמריקאי מפספסים כיום בגדול את הזדמנות לחדור לשוק הרכב המקומי ולתפוס נתח משמעותי ממנו. בדיוק אותה טעות לדעתי עושה ובגדול היבואן של פריוס. חשיבה טיפוסית של בעל בסטה בשוק הפשפשים. להרוויח כמה גרושים היום ולא משנה מה יהיה מחר.

הנה סתם לדוגמה באתר יד2 : http://www.yad2.co.il/Cars/Car.php?AreaID=&ModelID=39&SubModelID=&FromYear=&UntilYear=&Auto=&fromPrice=&untilPrice=&Info=&SubSubModelID=0&OwnerID=&fromKM=&KM=&fromEngineVal=&untilEngineVal=&EngineTypeID=&fromHand=&Hand= מפרסמת חברה ליבוא אישי את הקאדילאק CTS - ELEGANCE אוט' 3.6 החדש ב243,000 ₪ בלבד ויש שם לא מעט הודעות דומות. אני יודע שתכף יבוא הטענות כי הביצועים של קאדילאק הן לא הביצועים של יגואר. אין לי מה לענות לטיענים אלה, כי הרי מעולם לא נהגתי בשתי המכוניות, ואין לי מושג עליהן. אני רק ראה אוטו ענק ומפואר למיליונרים במחיר שישנו.

מה יותר זול להחזקה ואילו הן הבעיות בשתי המכוניות? תודה מראש לכל העונים.

אני כבר הפסקתי להסכל במחירונים למינהם, אלה בנתונים מהשטח של לוחות המחירות. למשל באותו מחירון שנקבתה וולוו S60 שנת 2002 מגיעה כמעט ל-90 K, ואילו תכלס מורידים את המחיר ל-70-75K וזה גם בקילומטרז' נמוך וספר טיפולים. כמובן גם במידע מהלוחות ישנו החיסרון, כי הרי יתכן ונמכר איזה רכב שמצבו לא הכי טוב ומחירו מנקר את העיניים. אבל 2-3 דפים בלוח נותנים תמונה פחות או יותר אובייקטיבית.

טוב שהערתה את עיניי לרעיון חשוב זה. אך בכל זאת אציין כי הרכיב של ירידת הערך יכול לעלות בחשיבותו על פני רכיבי החסכון בדלק ומחירי הטיפולים. ועוד משהו - במקרה של רכבים היפניים השיקול הכלכלי הוא המרכזי. מי שמחפש סנטימנים - עדיף כבר רובר, וולוו, סיטרואן וכו'...

לדעתי אין זה נכון להשוות את הדגם הזול ביותר עצל היבואן והיקר ביותר עצל היצרן. לדעתי מבחינת הרכישה היבוא האישי יהיה כדאי בעשרות האחוזים. וכמובן שבסכומים כאלה הפרשי העלות הטיפולים והביטוחים בין רכב "חוקי" לבין מיובא אישית כבר אינם באים בחשבון. אבל למי שרוצה רכב מפואר חדש במינימום כסף הייתי ממליץ לחשוב על הדגמים האמריקאניים. גם בגלל הדולר, גם בגלל המבצעים שניתנים כרגע בארה"ב לרכבים כאלה עקב פאניקת הדלק.

משום מה לסוויפט ישנה ידידת ערך עסיסית. בשנה ראשונה 20% בקילומטרז' שאיננו גבוה במיוחד (נתוני האתר יד2). לאומת זאת אין כמו הג'אז מבחינת שמירת הערך. אולי ישנן סיבות לכך?

לא מזמן התעניינתי רבות ברכב הנ"ל ופורום זה היה עד לכך. יצאתי גם לראות כמה רכבים שמוצאים למחירה. ירדתי מרעיון זה ואסביר מדוע. הסתבר שכל פיצ'עבקע ברכב זה עולה סכום 3-ספרתי וחלקים יותר רציניים סכומים 4-ספרתיים. יש רוברים שהוחזקו כראוי והם מטיבים עם בעליהם. יש כאלה שהם פשוט פיצוץ אטומי על הכיס ולא תמיד יש לך את הדרך לדעת מה עלול לקרות. כי הרי מכוני הבדיקה הרגילים אינם מתמחים ברוברים ורק המוסכים המורשים יכולים להיות לעזר בהערכת מצבו של הרכב. במקרה בו לא ידוע לקונה מה טיב הקשר בין מוסכניק למוכר - עדיף שישמור על נפשו ולא יתקרב. הייתה לי גם מחשבה כי הROWEE הסינית אשר עלולה להפיע עצלינו בשנה הקרובה תשפר את מצבו של רובר 75, אך לא כך הדבר. מסתבר שהדמיון בין הרכבים הוא לרוב חיצוני.

מהיכן ידוע שהדגם החדש יהיה "יקר מאוד" כאשר אין עדיין תימחור בארץ? אולי נסיון של הסוכנות לעבוד קצת על הלקוחות על מנת להיפתר מין היחידות של הדגם היוצא? בכל מקרה היכן שדגם 2009 כבר נמכר הוא איננו יקר בהרבה מזה של 2008. אני בטוח כי לפחות במנוע של 1.3 ליטר הוא ישאר בקבוצה 2. לא הייתי מתפתה בהנחה של 6000 ולא נחרד מהפחדות, אלה ממתין בסבלנות לדגם החדש.

נניח כבשנת 2002 המחיר הוא 75,000 ש"ח, יד 2, איזה 80,000 קם, לא ניתן למצוא את כל הטיפולים בספר, פחות וודאות, פחות שקט נפשי, או שנת 2005, מחיר שמתחיל להיות קצת כואב (נניח 110,000 ש"ח),אבל יד 1, 40,000 קם וכל הטיפולים רשומים אחד אחד. מי מבין ה-2 עלולה להיות האופציה הזולה יותר? (כמובן שבמשחק זה אין שום וודאות של 100%, אבל מהי ההיסטברות)

מסתבר ש"ניבה" ז'יפון 4*4 גם מיוצרת עד עצם היום הזה, מחירה כי חדשה 7950 - 9200 $ ושליש מין היצור הולך ליצוא (אזי אני מבין למה ראיתי אותן לא מעט בקנדה). http://www.gde-vaz.ru/model/lada-niva והנה חומר בעברית. לדעתי אופציה מעניינת לאור האופנה לג'יפים ששווה לחשוב עליה: http://www.jeepolog.com/417.html

לדה סמארה יוצרה בתחית שנות ה-90, תקופת התפקרות הכללית ברוסיה. זיכרונות הילדות שלי ממוסקווה - סוף שבוע - בעלי הלדות שוכבים מתחת לרכביהם ומטפלים בהם - מישהו מחליף שמנים, מישהו טיימינג וכו'. הייתי מצפה שרכב זה יהיה מתחת לכל ביקורת. אגב, רוב היצרנים הרוסיים פשטו את הרגל וכיום רוסיה מייצרת לשוק הפנימי טויוטות, פורדים וכו'. אומנם נדמה כי לדה עדיין קיימת ומחירה בתור חדשה כי-5000$. כיום זהו הרכב של המעמד הנמוך ביותר ברוסיה. בתחילת שנות ה-90 היו העולים שהביאו לדות ביבאו האישי ואף היה הנסיון לארגן יבוא מסודר שלא צלח. באריאל במוסך בו טופלתי היו גם כמה לדות. בעליהם עולים גימלאים. לרוב הפלא לדות לא דורשות הרבה טיפולים, ישנה רק בעיה להעביר אותם בטסטים, אבל המוסך עמד בזה בהצלחה. ישנם מוסכניקים רוסים ותיקים שכל הייהם טיפלו בלדות והם יודעים את העבודה היטב. הרכבים הרוסיים המפורסים ביותר הם פובדה "הנצחון" של שנות ה-50 ו-וולגה של שנות ה-60. פעם וולגה הייתה אף פופולרית בין בעלי המוניות בלונדון וכיום מאוד מבוקש בתור רכב אספנות. המחיר יכול להגיע עד ל-100.000 $. אבל אם כבר רכב רוסי בתקציב זהום - אז ניבה, ג'יפון קטן ונחמד. אגב, בקנדה ראיתי לא מעט ניבות. בישראל זו יכולה להיות אופציה מעניית אם תמצא מוסכניק מומחה.

אני תיכננתי להתוודאות שכל הטיפולים נעשו בזמן וכל החלפים היו מקוריים ואז לקחת את הרכב לבדיקת מומחה אשר כמובן לא בא בחינם כלל וכלל. לפי הבנתי, בחירת רכב יוקרה על ידי אדם בעל משכורת אשר איננה יוקרתית צריכה להעשות ב-7 עיניים, כי חוששני שאישור קוו יהיה לא אלפים אלה אשרות אלפים. ויש לי גם מחשבות בכלל לותר על הרעיון. לפחות למדתי הרבה דברים מעניינים.