כשהייתי בן 14 בערך, אבא נתן לי לנהוג על רכבו בפעם הראשונה, בכוחות עצמי.
לפני זה קיבלתי ממנו הדרכה תיאורתית ארוכה, והרצאה על ערך החיים.
הגענו לחניה נטושה, מבודדת מאדם. כשעליתי על ההגה, לא הייתי פזיז בכלל.
אפשר לומר שעכשיו אני "פזיז" יותר, ממה שהייתי כשאבי ישב לצידי בגיל 14.