בתור הולך רגל, אני אף פעם לא מפקיד את הביטחון שלי בידיי הנהגים שעוצרים לי במעבר החצייה.
אם מישהו נחמד עוצר ומסמן לי עם היד שהוא מרשה לי לחצות, אני מסמן לו תודה בחזרה, ובודק את השטח מחדש.
מסתכל מאחוריו, מצדדיו, שמאלה, ימינה ורק אז חוצה בזהירות.
לפני כחודש, בשעת בוקר מוקדמת חציתי כחוק במעבר חצייה ברחוב דו סיטרי, כשאני מתחיל לחצות ורואה רכב במרחק סביר בשביל להאט ולאפשר לי להשלים את החציה, לאחר שאני יוצר קשר עין עם הנהג, הוא פשוט ממשיך בנסיעה לכיווני כאילו אני לא קיים בכלל! כנראה הוא ציפה שארוץ ואפנה לו את הכביש,
אך המקרה הסתיים בכך שהנהג נזכר לבלום ברגע האחרון ונעצר בתוך מעבר החצייה.