ילדים בתאונות זוהי תופעה קשה ובעייתית.
מכיוון שהילד אינו בעל אחריות משפטית ולא באמת ניתן להאשימו בתאונה עקב גילו, זה יוצר מצב בעייתי
בעבור חברך.
לדעתי, האשמים העיקריים אם אכן הכל כפי שסיפרת - אלו הורי ילד ובית ספרו אשר לא דאג להסברה הולמת ומשכנעת בנושא
וכניראה גם לא הציב חלופות מספיק טובות בעבור אותו ילד לעבור את הכביש בבטחה.
גם לי קרה מקרה דומה, אשר ברוך ה' נגמר בלי פגיעה בכלל או נפגעים.
כאשר נכנסתי לרחוב ללא מוצא, רחוב רחב יחסית, נסעתי במהירות נמוכה מהמותר (משהו כמו 30-35 קמ"ש)
תוך כדי עירנות (אף על פי שדווקא באזור הזה הנהגים כבר כמעט בבית, לוחצים קצת יותר,
מסדרים את הסידורים האחרונים ברכב כמו לשים את הסלולרי בכיס וכו').
אני נוסע בצד ימין של הכביש ולפתע מתפרצת ילדה בת 10 לערך לכביש רכובה על אופניים.
הילדה התפרצה ממש מולי. על הרגע שראיתי אותה יורדת לכביש (ירדה במהירות גבוהה יחסית) בלמתי בחוזקה,
וסטיתי הצידה. ברוך ה' אף אחד לא נפגע ולא קרה כלום, אבל אם מישהו אחר היה יושב במקומי, קצת פחות
עירני או נוסע קצת יותר מהר, זה יכל להיגמר באסון.
בנוסף לכל זאת, הילדה המשיכה בנסיעתה כאילו כלום לא קרה ואני יושב המום וממשיך לעבר החנייה.
איך שהגעתי לחנייה (חנייה בניצב) התחלתי לנסוע ברוורס ופיתאום אותה ילדה ועוד חברה שלה מגיעות מאחורי
רכבי ונעמדות - שוב פעם אותה ילדה מסכנת את החיים שלה.
צפרתי להן והן זזו. איך שסיימתי לחנות, חשבתי מה אני הולך להגיד לאותה ילדה,
לצעוק עליה זה ממש לא מתאים ולקלל אותה בטח שלא, אז הלכתי על הצורה החינוכית.
ניגשתי אליה, ואמרתי לה "שמת לב איך התפרצת לכביש? אם מישהו במקומי היה על הכביש והיה נוסע
טיפה יותר מהר עכשיו סביר להניח שהיית בבית חולים פצועה. תחשבי קצת על הבטיחות שלך ותחשבי על
ההורים שלך מה יעבור עליהם אם חלילה תיפגעי בתאונה" התשובה שלה הייתה בסיגנון של "טוב, קלטתי אותך..
אל תחפור לי עכשיו בשכל" משהו בסגנון הזה.
אמרתי לה שאני מקווה שהיא תלמד את הלקח ותיסע בזהירות על הכביש. היסתובבתי לדרכי כאשר אני שומע
אותה ואת חברותיה מצחקקות על המקרה.