חן פרחי

הנחות אפשר לקבל כמעט בכל חברה,בעיקר אם הדגם המדובר הוחלף,צבע לא מבוקש ש"ניתקעו" איתו,ולרוב אצל יבואנים ששולי הרווח שלהם גדולים יחסית.לקנות מזדה 3 מליסינג בשום מקרה לא כדאי,מפני שחברות הליסינג רוכשות את הדגם הבסיסי שלה,שהשינוי העיקרי הוא וויתור על 4 כריות אוויר,והיסתפקות ב שתיים בלבד(אותה עצה תקפה גם לגבי היונדאי גטס GLF שבנוסף גם חסרת מערכת ABS?.

לסקודות המוזרקות,טנדרים ופורמן + היה מנוע בעל הזרקה חד נקודתית,בדיוק כמו זה שבפליסיה,והיו לו 67 כ"ס במקום 58 בדגם בעל המאייד.בשנת 94 הגיעה הפייבוריט עם ממיר קטליטי בשילוב עם מאייד כפול מתוצרת JIKOV הצ'כית,שבמבנהו דומה מאד לפייבורג הגרמני שהורכב ברבים מדגמי אופל ופלקסווגן.שילוב של מאייד וממיר קטליטי היה גם באיסוזו איפון בנזין,טנדר מזדה B-2000 ו..מרוטי ההודית.

בוא נעשה קצת סדר-לרנו 5 טורבו יש מנוע 1397 סמ"ק בדיוק כמו שהיה ברנו 5 הרגילה,רנו 9-11,וולבו 340 ועוד.הפיתרון הפשוט ביותר הוא להשיג מנוע כזה במצב טוב,להרכיב לו את המגדש(אחרי שהוא יועבר ללחץ גדישה נורמלי)ולסוע לשלום.שיפוץ מנוע רנו יקר יחסית,מאחר וסט האוברול כולל בוכנות+שרוולים.

אני מרים ראשון את נס המרד!אי לכך ובהתאם לזאת,ועל מנת שלא יהיה אפילו סיכוי קלוש שאתפתה להגיב אי פעם בהודעות כגון אלו(..., , ועוד)אני דורש ממנהלי הפורום הנכבד לסלק אותי לאלתר,מיד ובדיעבד!

נזילות מיים מרדיאטור החימום הפנימי באקסנט היא בעייה די נפוצה בשנים אלו.הגישה לרדיאטור קשה ומחייבת פירוק כל לוח המחוונים,הבעייה היא שלוח המחוונים שביר למדי,ולעיתים לאחר הפירוק לא נשאר ממנו הרבה...הסיבה שהרדיאטור הפנימי מסיים את חייו מוקדם יחסית,הוא לחץ גבוה שנוצר בו לאחר שהרדיאטור הראשי מתחיל להיסתם,ובגלל שהפנימי עדין ממנו,הוא מתחיל ליזול.אם אתה לא חייב חימום-נתק אותו,או צפה להוצאה של 1000-1500 שקל.

איזה מחשב ואיזה ריסט...לדייהו רייסר גיר אוטומטי TH125 מתוצרת GM ששימש את האופל אסקונה\קדט,שברולט קורסיקה ועוד.זהו גיר בעל פיקוד מכני,כלומר בעל כבל קיק-דאון.ייתכן והיתה בעייה זמנית בכבל,כלומר הוא לא הישתחרר מהמתיחה המקסימלית שלו,ואז הגיר "ניתקע" בהילוך.ככלל,הגיר האוטומטי ברייסר אמין מאד,ונידרשת רק החלפת שמן+מסנן על מנת לשמרו.

שנת 97 אוטומטי קצר טורבו דיזל,יד 2 פרטי,טסט לשנה,גיר+טרנספר משופצים,צמיגים חדשים ועוד.אוטו שמור להפליא! 054-5646256 יגאל(אפשרות החלפה בפיאט מולטיפלה).

סעפת פליטה של טרנזיט ישנה לא תתאים,כי לטרנזיט יש מנוע V4,מה שאומר שתחסר לו יציאה...הפורדים היחידים שהיו להם מנועי V6 היו הגרנדות,שרובם אכן הגיעו עם מנוע 2.3,הבעייה היחידה היא שהן נעלמו מהכבישים לפני זמן רב...

הכלי "המוזר" הזה הוא משאית תובלה מסוג מרצדס ששימשו את צה"ל משנת 73 ועד סוף שנות ה 90(!)ביחד עם המ.א.ן 240,ושימשו את מערך התובלה של צה"ל.הם החליפו את הליילנד צ'יפטיין,והיו משאיות מצויינות,בייחוד המרצדסים שהוכיחו את עצמם בשנות שהותנו הארוכה בלבנון.בסוף שנות ה 90 הן הוחלפו בהדרגה בשאיות פרייטליינר שצויידו בגיר אוטומטי של אוליסון ובמזגן מקורי,והן נוחות לעין שיעור מהתובלתיות הישנות,מה גם שהן מצויידות בבלמי ABS ובריטרדר.את ה D-500 המיושנות החליפו משאיות קלות מתוצרת אינטרנשיונל(שניקראות בעגה הצבאית "דנה")שהיוו שיפור עצום מהדודג'ים העתיקים שהונעו במנועי בנזין(3687 סמ"ק ששימשו גם את הדודג' דארט והווליאנט)והיו מסורבלות לנהיגה.

במשפט דיבה שערך רוני אהרונוביץ' לאטלר ניגזרו עליו חצי שנת מאסר על תנאי וקנס כספי,עונש כמעט חסר תקדים בחומרתו לגבי תביעת דיבה.אהרונוביץ' לא "סולק" בבושת פנים על ידי שותפיו הן בטורבו ז"ל והן באוטו ז"ל,אלה פשוט קם ועזב ברגע שאינטרס המפרסם הועדף על אינטרס הקורא.אם הוא היה נכנע ללחץ,טורבו היה שורד עד היום,אבל לא בתור עיתון...התוכנית "אוטו בראש" הורדה מהמרקע בצוו של בית-משפט,מאחר והיא כללה פירסומת סמוייה שאסורה גם בערוצים המיסחריים.אפשר להגיד על אהרונוביץ' הרבה דברים,אבל אסור לשכוח שהוא היה חלוץ עיתונאי הרכב(המודרניים ,לפחות)שנתן לנו להבין מהו הספק מנוע,מומנט,תת-היגוי,היגוי-יתר ועוד.

תודה על שדיווחת לנו ממרכז ניסויי הריסוק שלך!הגטס קיבלה 4 כוכבים מלאים במבחני NCAP בדיוק כמו הטובות בקבוצתה.התאוצה מ 0-100 בדגם הידני היא 11.5 שניות,כך שעגלה מוחלטת היא לא,אבל גם לא טיל,בדיוק כמו כל הסופר מיני עם מנוע 1.4.סך הכל מכונית לא רעה,ברמת של הפונטו,קורסה ושברולט אוואו.הסיבה העיקרית שהיא הפכה לחביבתם של ציי הרכב היא מחירה הזול,אמינותה המוחלטת וגיר אוטומטי "נורמלי".

היאריס נחשבת לאחת הטובות שבקטנות,אבל מושלמת היא לא.היאריס 1.0 היא בעלת תיבת הילוכים חצי אוטומטית,ולא רובוטית כנהוג היום.ההבדל היחיד בינה לבין הידנית,הינו העדר דוושת מצמד.המצמד הוא אוטומטי,ומופעל בנגיעה בידית ההילוכים,ולא נעשה שימוש בממיר מומנט.סידור דומה היה גם ברנו טווינגו שנקרא "איזי".בקשר להספק,אין ארוחות חינם,לפחות לא במנועים אטמוספריים.כשההספק גבוה,המומנט מגיע בסל"ד גבוה יחסית.למרות זאת ביצועיה של היאריס משביעי רצון.הבעייה העיקרית שלה היא העדר תא מטען,מה שלפי הבנתי לא אמור להפריע לך.בין השניים,כידניות,הפאבייה עדיפה במקצת.בנוסף,מיכלול המצמד ביאריס החצי אוטומטית לא גילה אמינות מפליגה,והא יקר מאד לתיקון.

האלפא מונטריאול הוצגה כאב טיפוס בתערוכת ז'נווה 67,עוצבה על ידי סדנת ברטונה(שעיצב גם את הג'וניור\GTV)בידי מרצ'לו גאנדיני,והוצגה תחילה עם מנוע 1750.בשנת 70 החליטו באלפא לייצרה,למרות שהיה די ברור להם שהיא מיותרת בקוו הדגמים של החברה.הכוונה היתה ליצור מכונית קופה שתיקרוץ לשוק האמריקאי,תוך ניצול מומנטום ההצלחה היחסית של יריבתה מבית פיאט,הדינו.מאחר ואלפא היתה חברה ממשלתית בשנים אלו,השיקולים הכלכליים לא בדיוק הטרידו את מנהליה,ולצורך זה פותח במיוחד מנוע V8 קטן נפח,2593 סמ"ק,בזווית של 90 מעלות.הצרות החלו כבר בתיכנון:המכונית תוכננה עם מנוע מרכזי,ומנוע ה V8 היה גדול וגבוה מידי,מה שהצריך שינויי עיצוב די משמעותיים,מרכז הכובד היה גבוה,המכונית שהיתה קטנה יחסית,נראתה גמלונית ולמרות שהביצועים היו טובים(0-100 ב 7.5 שניות ומהירות מירבית של 220 קמ"ש)התנהגות הכביש לא היתה מדהימה,ובשום מקרה היא לא הצדיקה את ההון הרב שהושקע בפיתוחה.כמו בטרגדייה שסופה ידוע מראש,גם המכירות לא הרקיעו שחקים,בלשון המעטה,ואחרי 3900 מכוניות בלבד,הופסק ייצורה בשנת 77 בקול ענות חלושה.

עמית,כל הכבוד על ההשקעה בהעלאת התמונות,אבל האל-קמינו לא במקום.האל-קמינו התבססה על שילדה שונה וישנה יותר(שברולט מאליבו,פונטיאק לה-מאנס),ולא חלקה שום מכלול עם הסידרה האמורה.המנוע הבסיסי של האל-קמינו היה בנפח 3.2 והגיר האוטומטי שלה היה ה TH 200 האיום,ששימש גם את השבט של שברולט.סה"כ מכוניות הסידרה נחשבו למוצלחות יחסית,בעלות אמינות טובה ונתנו הרגשה "אמריקאית" בנסיעה.רק חבל שבשל החלטה גורפת של GM למעבר להנעה קדמית,ועלות ייצור גבוהה(בשל השילדה הניפרדת)הופסק ייצורן ב 87.

ההבדלים במנועים,במיתלה הקדמי ובשיטת ההיגוי,היו בעצם כמעט כל ההבדל בין ה 144 וה 244.החל משנת הדגם 75 שונו שלושת הרכיבים האלו.

הלאנסר שנחתה כאן בשנת 89 הצליחה כאן מאד,מהסיבה הפשוטה שהיא היתה מכונית טובה לעין שיעור מהסובארו לאונה,שהיתה מלכת המכירות.הלאנסר היתה מכונית נאה בעלת עיצוב מודרני,תא נוסעים מהודר וכולל הכל(חלונות,נעילה,מראות,הגה ומושב נהג מיתכווננים,מזגן בעל מצב ECO ועוד),מרווח פנימי מצויין,התנהגות כביש טובה ובטוחה ואיכות גימור מעולה.הנקודה החלשה היחידה היו הביצועים,אם כי גם בתחום זה היא עלתה על הסובארו לאונה.סה"כ הן שרדו יפה את שיני הזמן,ובטוח שבאופן עדיף בהרבה מפיג'ו 309 או 405.לאנסר שטופלה היטב הינה מכונית אמינה,וחוץ מתצרוכת דלק מעט גבוהה,היא תמורה טובה.באגף האוטומטיות לא היה לאירופה מה להציע בשנים אלו.

וולבו עברו לשימוש במנועים בעלי גל זיזים עליון בשנת 75,וזהה היה אחד ההבדלים בין ה 144 ל 244.הבדלים נוספים-מיתלה מ'ק-פרסון קדמי ב 244 לעומת עצמות עצה כפולות ב 144,הגה בשיטת מסרק ומוט משונן ב 244 לעומת הגה תיבה ותפוחים ב 144.בשאר הרכיבים אין הבדל מהותי,לפחות בשנותיה הראשונות של ה 244.

תיקון לדברי טורבו-לרנו 5 טורבו לא היה מצנן ביניים(אינטרקולר).הי לה מגדש גארט T2,בשילוב עם מאייד כפול.הבעיות העיקריות היו דווקא בתיבת ההילוכים,שפשוט לא עמדה בעומס,והסובלים העיקריים היו הסינכרונים בין הראשון לשני.בעייה נוספת היתה היתה התחממות המאייד לאחר עצירה.למרות שהיה מאוורר(!)שתפקידו היה לצנן את המאייד,התנעה חמה היתה בעייתית.איכות הגימור והייצור היו נמוכות,אפילו יותר מאלו שב 205 GTI.השהיית הטורבו היתה ארוכה,אבל למרות זאת היא היתה מכונית מאד מהירה,ובעלת שילדה נחמדה,גם אם לא ברמה של יריבתה לבית פיג'ו,רק חבל שכולן נאנסו באכזריות בידי רוכשיהן,ומספר מועט בלבד שרד מהן.

לא צריך להיות מכור לפולקסווגן כדי להעריך את המיסחרית המיוחדת ובעלת האופי המיוחד,שתמיד היתה הטובה מסוגה,עד היום.בנוסף,הT3 היתה מכונית מהנה לנהיגה,בוודאי ביחס למסחריות אחרות שהיו מגושמות(פורד טרנזיט,פיאט דוקאטו)לנהיגה.גם ה T4 היתה מכונית מצויינת,רק חבל שהיא איבדה את האופי המיוחד של קודמתה.

גירסה מעניינת של הטרנספורטר היתה הסינכרו כפולת ההנעה,שהיתה פשוט סובארו הפוכה...מכונית בעלת מנוע אחורי עם הנעה קדמית(כפולה כמובן).לא היתה לה תיבת ההעברה,אבל היה הילוך כוח אחד,ורק לנסיעה קדימה.כמו כן היתה אפשרות לנעילת הדיפרנציאל המרכזי.המכונית היתה מוגבהת,ואפילו העבירות היתה טובה,מה גם שאפשר היה להסיע בה 9 אנשים!מכוניות בודדות כאלו הגיעו גם לארץ,כולן עם מנוע 2.1 הזרקה שסיפק 112 כ"ס.

מנוע חשמלי לרוורס?אולי יסביר לנו כבודו איך הוא בדיוק פעל,או שזו היתה המכונית ההיברידית הראשונה בעולם...האמת היתה קצת יותר פשוטה,כמובן.לקונטסה 900,וגם ל 1300(שמוט ההילוכים מוקם על מוט ההגה,אלו עם הגיר ב "רצפה" היו בעלות 4 הילוכים)היה מנגנון עזר חשמלי שסייע לשילוב ההילוך האחורי.ההלוך האחורי מוקם במקומו של הראשון,כשהראשון מוקם למטה.

הדדרה והטיפו יושבות על אותה רצפה וחוקות אותם מכללים בדיוק,בגירסת ה 1.6.השוני העיקרי בינהן הוא במערכת החשמל,שזו של הלנצ'ייה מורכבת יותר,מפני שהמכונית מאובזרת יותר.

מאחר והוויפט שעליה מדובר בעלת מאייד,ייתכן והוא פשוט סתום,מה שמביא לירידה משמעותית בהספק.נקה את המאייד,בצע כיוון הצתה,וחלק לא מבוטל מהסוסים יחזרו למנוע,ובל נשכח שזוהי לא מכונית חדשה,ובכל זאת ישנו בלאי טיבעי.

כפיר 78 צודק.דגם הנוסעים הבסיסי של הטרנספורטר אכן נקרא קומבי,והמפוארים יותר נקראו בתחילה BUS ומשנת 85 קראוול,שהגיעו במספר רמות גימור:C הבסיסית,CL המהודרת יותר שהגיעה עם מושב נוסע נפרד,לדוגמא,GL המפוארת בעלת מושבים נפרדים עם משענות ידיים ושטיחים מקיר לקיר,וכלה בדגם המפואר ביותר שנקרא קאראט,שהיה ברמת גימור ואיבזור של מכונית סאלון.רמת גימור זו לא יובאה לארץ.אגב טרנספורטר,בשנת 83 יוצרה גירסה בעלת מנוע של פורשה 911,שפיתח 210 כ"ס והביא את הסופר-מיסחרית הזו למהירות מירבית של 205 קמ"ש ותאוצה מ 0-100 תוך 8.5 שניות!

לריקשות שנמכרו בתחלית שנות ה 80 בארץ יש צורך ברישיון לרכב פרטי(ב').בחיל האוויר היו ריקשות בעלות כידון שהיה צורך ברישיון אופנוע(עד 250 סמ"ק,לפני שנים אחדות)על מנת לנהוג בהן.