חן פרחי

ה 914 אמנם לא זכתה לתהילה כמו אחותה ה 911,אבל היא היתה מכונית חביבה מאד,בעלת התנהגות כביש מצויינת וביצועים טובים בדגמים המוזרקים ובדגמי 6 הבוכנות.מנוע הבוקסר נתן לה מרכז כובד נמוך שסייע ליציבות,וגם חלוקת המשקל שלה היתה מעולה.בעוכריה עמדו בעיקר העיצוב ותפעול מוט ההילוכים.גם ה 924 שהחליפה אותה כבסיסית במשפחת פורשה לא זכתה להצלחה,בלשון המעטה.היא אפילו לא יוצרה במפעלי פורשה בשטוטגארט אלה במפעלי אודי באינגולשטט,והיה לה מנוע של פולקסווגן מיסחרית...(LT 45).

רק חבל שהמועדון המוטורי הישראלי לא נוהל בצורה מיקצועית,מה גם שחלק לא מבוטל מהחברים לא סבלו מחוסר אגו,ומילחמות פנימיות חיסלו את הענף בעודו בחיתוליו.למעשה המירוץ הראשון (אם לא נכליל את אשקלון 70)היה בעין שמר,ואני עדיין זוכר את מיבחני הדירוג,בייחוד את השליטה הנהדרת של האחים פרייס(וולבו 144 טורבו ואלפטא)בחור בשם שרון עם טנדר פיג'ו 404,נהג המונית עם W123 240 D ועוד.הניבחרים במיקצים היתחרו במכוניות טלבו סמבה.היה נהדר!

לשני האחים לבית פרייס היו פרינצים,גם לדוד וגם למוטי.בטויוטה האדומה נהג פרדי פרייהוף,שהיה הבוחן הראשי בטורבו אז.הקורולה הזו היתה דגם GT,וייחודה היה בזה שהיתה לה הנעה אחורית,שהיתה שמורה לדגם זה בלבד,בעוד שלשאר דגמי הקורולה היתה הנעה קדמית.כמו כן היה לה מנוע 16 שסתומים עם 124 כ"ס,וביצועים והתנהגות כביש מצויינים,למרות הסרן החי מאחור.

שקול גם את הגטס של יונדאי.למעט הביצועים,היא מכונית טובה בהרבה מהאיגניס,והיא נכנסת בקלות למסגרת התקציב שלך.

היתרון העיקרי של מנוע בעל גל זיזים כפול,הוא האפשרות למקם את המצתים(פלאגים)במרכז תא השריפה,ובכך להשיג יעילות וניצולת גבוהות יותר.מיקום המצת במרכז תא השריפה גורם למבנה תא שריפה העיעיל ביותר מבחינה תרמו-דינמית,כמו גם לתיזמון שסתומים מדוייק יותר.

שום מכונית חדשה לא ראוייה לתואר גרוטאה,ובוודאי לא הסיריון,שהיא סה"כ מכונית מיני חביבה למדי,שבתחומים רבים עולה על אחותה הגדולה,השרייד.לא כל מכונית שהיא לא ספורטיבית במבוהק היא "גרוטאה",ובתקציב מוגבל היא בהחלט קנייה נחמדה,מה גם שהאמינות ועלויות האחזקה תופסות מקום חשוב בסדר העדיפויות,בייחוד שמדובר במכוניות בסדר גודל של 20-30,000 שקל.לא לכל אחד יש זמן וסבלנות להתחיל בחיפוש סזיפי ומתיש אחר מכוניות מאמצע שנות ה 90,שאולי עדיפות על הסיריון,אבל עלויות האחזקה והתיקונים עלולות להיות גבוהות בהרבה.

אם אבא שלך קנה סיאט חדשה,זה לא היה ב 83 אלא ב 84,והדגם נקרא "פורה",שלא היתה אלה פיאט 127 משודרגת,והיו בה תוספות כמו 5 הילוכים,שעון טורים,שעון דיגיטלי ורמת גימור פנימי גבוהה.אני מסכים שהאונו היתה מכונית טובה בהרבה מה 127,רק שהיא היתה פחות מהנה לנהיגה.ההיגוי של ה 127 היה טוב בהרבה,זוויות הגילגול היו נמוכות בהרבה והפידבק מהשילדה היה טוב יותר.חבל שמדגם לדגם פיאט הולכת ומאבדת את היתרון המסורתי הזה,כשהפונטו ספייס היא מכונית ממש לא מהנה לנהיגה.

לא,קיר האש מאחורי הנהג מגביל את הישיבה בה לאנשים בעלי קומה ממוצעת בלבד.לא כל כך בשבילך ובשביל קספר...

אם אתה מעוניין במישפחתית(פחות או יותר)חפש יפנית מאמצע שנות ה 90 ידנית.הניסן סאני היא מכונית זריזה מאד בגירסה הידנית שלה,כך גם הסופר לאנסר והאפלאוז המוזרקת.הם יכנסו די בקלות לתקציבך.

מנוע ה 1.4 של האונו טורבו דור שני שונה ממנוע ה 1.3 של הדור הראשון,והוא נלקח מהטיפו.מנוע ה 1.3 של הדור הראשון נחשב למנוע מתקדם וטוב יותר,למרות שהיה חלש יותר.

לא רק שמנוע של אונו טורבו מתאים ל X 1/9,זה בדיוק אותו בלוק מנוע שהוקטן באונו מ 1.5 ל 1.3,מאחר ובלוק המנוע ב 1.5 חסון בהרבה ועמיד בלחצים שמנוע הטורבו אמור לעמוד בהם.ה X1/9 היא דוגמא מצויינת למכונית שמנוע חזק בהרבה היה יכול להתאים לה נהדר ולהלום את יכולת השילדה.

הסיריון לא גרוטאה,סך הכל היא מכונית מיני די חביבה,מרווח פנימי סביר,ביצועים סבירים גם כשהמכונית עמוסה,מזגן מצויין ואחזקה זולה.ב 25.000 שקל אי אפשר למצוא הרבה מכוניות ממודלים מתקדמים,וסך הכל התמורה נחמדה.

הספריי לניקוי קרבורטורים הוא אסון!הוא מוריד את כל הליכלוך לתחתית הקרבורטור,החלק העליון נראה נקי למראית עיין,אבל כל הג'יפה יורדת לחלק התחתון,מה גם שהוא לא חוסך את הצורך בפירוק וניקוי יסודי.

לקורטינה MK1 ו 2 היו גירסאות שעשו שימוש במנוע לוטוס,שניקראו לוטוס-קורטינה,והן היו מעניינות באמת.הקורטינה MK3 כבר לא זכתה לגירסאות האלו,והיא סך הכל היתה מכונית די ממוצעת,גם לזמנה.סך הכל היא היתה פורד קלאסית-אמינה שימושית ומשעממת,וכך גם הדורות שהגיעו אחריה.הערך שלה היום הוא בעיקר נוסטלגי,ואם אתה נהנה ממנה-מה טוב.

אם היא שנת 85,סביר מאד להניח שהיא טורבו,מאחר ובשנה זו יובאו הטורבו וה GTX עם מנוע 2.0 בלבד.הדגם האוטומטי נמכר עם מנוע 1647 סמ"ק ו 96 כ"ס.

גם האינוצ'נטי 1000 וגם הדה-טומסו יוצרו החל משנת 84 עם מנועי דייהטסו,רגילים וטורבו.עד 84 יוצרה הדה-טומסו עם מנוע 1275 סמ"ק,ומיטב ידיעתי אין בארץ דה-טומסו עם מנוע שרייד טורבו.

אני יודע,רק שהשואל התכוון לדגמי ה 6 צילינדר שהיו הרבה יותר פופולאריים בארץ.אגב,המנוע היה בנפח 5.2 V8.

אינוצ'נטי נישלטה משנת 72 עד 75 על ידי בריטיש ליילנד,משנת 75 עד 89 על ידי דה-טומסו ומשנת 89 על ידי פיאט.ההחלטה על מעבר לשימוש במנועי דייהטסו לא היתה קשורה כלל לבריטיש ליילנד,והסיבה העיקרית היא המחיר המופקע שדרשו בריטיש ליילנד על יחידות ההינע,בגלל הצלחתה המיסחרית של המיני מטרו.גם המיתלים שונו באינוצ'נטי 84 והילך,והיא קיבלה מיתלה מ'ק-פרסון קדמי וזרועות חצי ניגררות מאחור.הדה-טומסו קיבלה את מנוע השרייד טורבו(68 כ"ס).נוע קיבלה את הזיכיון לייבא את דייהטסו לארץ הרבה לפני שאינוצ'נטי הגו את רעיון השתלת מנוע השרייד במכונית.

האינוצ'נטי יוצרה משנת 75,כשבריטיש ליילנד החזיקה בחברה האיטלקית,שייצרה גירסאות שונות מעט למכוניות אוסטין ומוריס.היא עוצבה על ידי ברטונה והשתמשה באותם מיכללים של המיני בשינויים קלים(קרבורטור שונה,רדיאטור מלפנים).הסיבה היחידה שהם נעלמו מהכבישים לא היתה קשורה למכונית,שהיתה חביבה מאד,אלה לכך שלאחר שנתיים יבוא נטש אותה היבואן(נוע-טלקאר)לטובת ייבוא דייהטסו.כל המיכללים שלה היו זהים לאלו של המיני,כך שלא ברור מה היה כל כך חרא בה(ציטוט מהמקור...),מה גם שהיו בה מיכללים שדרשו תחזוקה פשוטה יותר(מערכת קירור למשל).הכרתי כמה אנשים שהיה להם אינוצ'נטי ולא היתה להם שום בעייה,למעט זמינות חלפים בעייתית.

הברקודה שהוצגה ב 69(עם התפיחות בכנפיים הקדמיות)היתה מכונית שרירים,ועוד איך!היו לה מנועי V 8 5.2,6.3 ו 7.2 והספקם הגיע ל 355 כ"ס.הרקודה שבני ל התכוון אליה היתה זו של שנות ה 60,שהשתמשה במכלליפ של הדארט והווליאנט,וגם לה היו גירסאות חזקות יותר.

לדארטים של שנות ה 70 היה מנוע 6 3687 סמ"ק בלבד.המנוע הקטן יותר לא נמכר בשנות ה 70 בארץ.מנועי V 8 היו באוטובוסים D-500,ובנ.נ וכל הדודג'ים היה מנוע 6 כמו בדארט,למעט שינוי במיקום התושבות.10 ק"מ ממוצע בדארט?הלוואי על המישפחתיות היום...הדארט צורכת 6-7 ק"מ לליטר,ותאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר.אגב,אוגנדה נקרא הנ.נ מהדגם הישן שהיה לו הגה פעמון ושני בוסטרים לבלמים בצד.

A-112 אפשר עדיין למצוא,בעיקר מסוף שנות הייצור 84-86.הבעייה שלהם היתה סדקים שהתפתחו בשלדה,באיזור החיבור של תושבות המנוע,שגרמו להשבתת רובן.לאבארט היתה שלדה מחוזקת,רק חבל שכולן נאנסו באכזריות,ואני בספק אם מישהי מהן שרדה.

משנת 94 הג'וניור נמכרה עם גיר 5 הילוכים,בדרך כלל לציי רכב וחברות השכרה.למרות המנוע הקטן יחסית,ביצועיה סבירים למדי.ברור שפחות טובים משל ה 1.4,אבל מספקים בהחלט.בשנת 95 נמכרו גם 205 1124 סמ"ק ברמת גימור גבוהה יותר שנקראו בצרפתית "המספר החזק" או משהו כזה,והיו להן חונות חשמל ונעילה מרכזית.תביא רק בחשבון שהמזגנים הם מהתקנה מקומית,ולמרות שהם מקררים טוב,הם עדיין לא ברמה של המקוריים של פיג'ו.

מוטוגוצי ובנלי יובאו על ידי אהרון לוי מרמלה.תחילה יובאו קרוסים קטנים בני 50 סמ"ק שניקראו מוטובי,מאחר ומוטו גוצי חששו מהחרם הערבי,ורק באמצע שנות ה 80 החל יבוא סדיר בשם המלא.באמצע שנות ה 80 זכן אופנועי בנלי להצלחה מפתיעה,בעיקר ה 654,שהיה הונדה 600 CB שיוצר באיטלייה.למיטב ידיעתי יובא גם בנלי 906 אחד,וייחודו שהיה לו מנוע 6 צילינדר.

לא כדאי לך לוותר על המכונית הזו,כי שום אוטו משנות הדגם האלה לא יוציא בדיקה טובה יותר.אל תשכחו שזה אוטו בן 8,ולמרות שהפולו אוטו אמין מאד ושרד יפה את השנים,גם הוא מיתבלה.סה"כ בדיקה יפה למכונית בגילה.