X9500

מכיר, אבל אפילו לא חשבתי בכיוון... האמת שאני גם לא יודע איפה לבדוק אם זה פועל טוב.

WOW, דוקטורט בריסוס שמפו לרכב!! כל הכבוד על ההשקעה, קיבלתי כמה תובנות להמשך... ברור של-MAROLEX שלי יש לאן להשתפר עם כמה מהתובנות האלה שיבחנו בהמשך.

אין מספיק לחץ ב- MAROLEX כדי לשטוף. לחץ ומרחק טובים ל- PRE WASH בלבד. לגבי פיית ההקצפה - לא קריטי, פשוט יותר נוח לבצע PRE WASH ככה. מבחינתי כל שטיפה חייבת קודם כל PRE WASH אחרת גם מיקרופייבר ייעשה שריטות. לפני ה-MAROLEX עשיתי PRE WASH עם סחיטה של כפפת הפייבר, אבל זה היה ללא ספק החלק הכי מבאס - שלא לדבר על הזמן שזה לוקח! - בכל תהליך השטיפה. מיכל 4 ליטר? לא נשמע נוח מי יודע מה להתחיל להרים משקולות מעל הגג... עם ה-MOBI החלק הזה של השטיפה הפך למהנה, במקום סבל ובזבוז זמן.

מכונת השטיפה (MOBI) פועלת על 12V ישירות מהרכב. המתז (MAROLEX) נטול מקור אנרגיה, למעט דחיסת אוויר ידנית במשאבה המובנית - כלומר, לא סוללה, לא חשמל - כלום, מלבד שימוש בידיים.

עדיין לא פתחתי בסדרת פירוקים אבל גם זה יגיע עוד מעט. כנס ללינק ששלחתי בהודעה למעלה, יש שם תמונה של כל החלקים.

לצערי החיבור רק דרך שקע 12V. לא מפריע עקרונית, אבל תמיד צריך לזכור שיש כבל מתחת לאיזה דלת... בדגם V-17 יש סוללה נטענת אבל לא הצלחתי למצוא שום מקום שאפשר לרכוש אותו כיום.

MOBI V-15 הוזמן מכאן, עלות כ-530 ש"ח, מיסים כ-220 ש"ח, סה"כ כ-750 ש"ח MAROLEX 2000 הוזמן מכאן, עלות כ-170 ש"ח כולל משלוח פיית OASIS הוזמנה מכאן, עלות כ-110 ש"ח (משלוח ביחד עם ה-MAROLEX) סה"כ: בערך 1,030 ש"ח.

MOBI + MAROLEX + פייה + משלוחים + מיסים: כ-1,000 ש"ח. יקר, כן. חלק בלתי נפרד מהשריטה.

עמיתים לשריטה שלום, אחד האפקטים שנוצרים לאחר ששרוטים כמונו מבצעים או משלמים לאחרים לבצע דיטיילינג למכונית הוא המנעות מוחלטת מכניסה למכוני שטיפה מכל סוג שהוא. הרצון לשמור על הצבע נטול סווירל'ס הוא טוטאלי אצל כולם, אני מניח, ולאחר שהבנתי עד כמה מנהרות השטיפה מזיקות (עד כדי סוג של סיוטי לילה מגרגירי חול ששורטים את הצבע בתוך המנהרה...) נשבעתי לעצמי כי מעתה ועד עולם כל שטיפה תהיה עצמית, שיטת שני הדליים וכל זה. נאה דורש. אה, צריך גם לקיים. אופס, בשביל זה רצוי שהיה מקום + מקור מים + אספקת חשמל. מקום וחשמל יש, אבל מים? את זה לא תכננתי ממש טוב ("כבר נסתדר") והשטיפה הראשונה נסמכה בעיקר על מילוי וריקון בקבוקי 1.5 ליטר. שורה תחתונה - לא משהו שאני מאחל לאף אחד או מייחל להתמיד בו. שורה עוד יותר תחתונה: &^%$#!)^@$@!!!!!!!!!!!!!!!! זה לא שאין ברז מים, אבל מעצם היותו משותף לדיירי הבניין, החלטתי מראש שאני מוותר על דיונים עם יתר הנפשות הפועלות ופשוט לא עושה שימוש בצינור מתחת לבניין. מפה לשם, ואחרי חפירות אינטרנט, החלטתי לרכוש מרסס Marolex להתזה ראשונית של סבון (בטרם שימוש בכפפת מיקרופייבר) ומכונה ניידת לשטיפה בלחץ, Mobi V-15. ובכן, כ-5 שבועות לאחר ההחלטה הכל כבר הגיע, נכנס לעבודה ואפשר לסכם כי בסטנדרטים שלי העסק אכן פועל. אני עדיין לא סגור לגמרי לגבי אלתור ה-Marolex כדי שיתיז סבון ברמת foaming מתקבלת על הדעת, וגם פיית ה-foaming התואמת שהזמנתי לא פתרה את הבעיה עד כה, אבל אני מניח שחפירה נוספת באינטרנט תאפשר לי להבין מה ואיך צריך לבצע. ההפתעה החיובית הגדולה היתה מידת השימושיות של ה-Mobi... אמנם אין לחץ מטורף, אבל מראש כל מה שרציתי היה זרם מים רציני מספיק שיאפשר לפנות מי-סבון ממשטחי הרכב ולהוריד לקרקע בוץ שמצטבר בקשתות הגלגל (ובונוס - יכולת ניקוי טוטאלי של אופני שטח שבילו רכיבה בבוץ) - את כל אלה ה-Mobi מבצע בלי להזיע ובלי להתאמץ. 15 ליטר נשמעים אמנם כלא הרבה ואכן מסתבר שהם לא מספיקים לשתי "הורדות" סבון מהמכונית שלי (~4.8 מטר אורך, בכל זאת...) אבל כ-20 ליטר הם בול מה שאני צריך לפעמיים התזות-היקפיות יסודיות, כך שמילוי חוזר חלקי או מלא פותר את העניין הזה. סיכום אישי שלי - בעייה פתורה. שטיפה עצמית יכולה להיעשות כעת בכל מקום ואם יש ברז במרחק הליכה העסק בכלל קל - Case closed!

הפתרון היעיל ביותר לדעתי ומנסיוני הוא שימוש בפיסות לבד - זה זמין, זול, קל לעבודה, לא דורש טיפול עתידי ופותר הכי טוב את מוקדי הרעש לאחר שאיתרת אותם. כמובן שהשלמת קליפסים חסרים היא שלב ראשוני, אבל גם אם אין אפשרות להשלמה או כשיש חלקים שבורים, לבד יפתור לך את הרוב. לפני הרבה שנים היתה ברשותי רנו 5 GT Turbo שקרקשה אותי למוות - חצי יום עבודה עם איתור הבעיות (זה החלק הכי מאתגר בהשתקת הרעשים) ודחיסת לבד במקומות הנכונים הפכה את הרנו לחסרת קרקושים באופן די מוחלט. בשלב מסויים בחיי היתה לי סיטרואן BX, דגם שקרקושים בתא הנוסעים היה ב-DNA שלו כבר מפס הייצור ואין לי ספק שאחרי פרוייקט הלבד שעברה היתה ה-BX ה"מהודקת" בעולם...

הרכב שלי עבר דיטיילינג חיצוני אצל אלטר. עד כאן הכל נפלא. הקטע הוא שאני פשוט לא מוצא זמן - שלא לדבר על מקום - לבצע שטיפה עצמאית בשיטת שני הדליים וכו' כך שהאוטו פשוט מלוכלך כל הזמן, אע"פ שתחת שכבות הג'יפה אין סווירלים ושאר ירקות... ברור לי כי הרכב הזה לא ייכנס יותר לעולם למנהרות השטיפה - את התוצאות של אלה ראיתי והספיק לי - השאלה היא מה קורה עם Steam Me - האם ניקוי בקיטור עלול ליצור סווירלים מחדש? שאלתי במקום (קניון אביב) וכמובן שענו לי כי הקיטור מוריד כל סוג של לכלוך וכי הם עוברים בזמן הניקוי בקיטור עם מטלית מיקרופייבר נקייה. עד כאן דבר Steam Me. וכעת אשמח לשמוע מישהו שהתנסה בניקוי שלהם לאחר דיטיילינג - האם "מסוכן" או שאכן אין בעייה מבחינת התעללות בצבע ויצירת סווירלים מחודשת החל בניקוי הראשון? תודה!

ידידי... הקשב לקול ההגיון - שלם ושכח. יש מקומות בעולם בהם החוקים אינם ניתנים לפרשנות או גמישות, גם אם אתה "צודק". לעניות דעתי לא תוכל לשנות את ההחלטה גם אם תמצא מישהו מטעם החברה שיעניק לך זמן הקשבה. ראה את התשלום כשכר לימוד לעוד משהו בחיים.

לחיות עם מצפון נקי ושקט שווה הרבה יותר מ-40 יורו. טעית? חטאת? היה הוגן וקבל על עצמך את העונש. שלם בלי קשר לנסיעות עתידיות לגרמניה.

קבלו 5 במכה אחת... ועוד 20 עד הכניסה לקניון. ובטח עוד 300 בחניון כולו. קניון אביב, יום שלישי בצהריים.

כמו שאמר TRONCHO - בכלל לא משנה מי התחיל ומי המשיך בחוסר ההתחשבות. * * * אי אפשר לחנות בין הקווים? חונים במקום אחר!!! * * *

וגם כשיש טעם לא רע במכוניות, עדיין אפשר להיות בלתי מתחשב. חניון הסינמה סיטי, מוצאי שבת.

מאחר וכבר ענו לך לגבי התמצאות, אוסיף את נקודת המבט שלי ללא ענייני GPS. רמת הסיכון לא ניתנת לצפי מאחר ואף אחד מאיתנו לא יודע מה רמת הנהיגה שלך. קח בחשבון שב"רמת נהיגה" צריך לכלול גם יכולת להבין את התנועה ולנטר סיטואציות שמתפתחות על הכביש, ובעיקר באוטובאן - אבל לא רק. ההבדל העיקרי הוא שבאוטובאן דברים קורים לא רק מהר הרבה יותר, אלא יש גם אלמנט של נפח תנועה עצום שזורם במהירות הרבה יותר גבוהה מכל מה שהורגלת אליו בשנה האחרונה, ואותו נפח תנועה "מצפה" להתנהגות כביש מאוד ספציפית - למשל אדיקות מוחלטת בשמירה על הנתיב גם כאשר יש 4 או 5 כאלה בתוך סיבוב (להבדיל מהסטנדרט הישראלי של "חיתוך" הפינה וגלישה לנתיב השכן), או למשל יכולת לתכנן זליגה מהנתיב שלך שמאלה כאשר מימינך משתלבים כלי רכב המגיעים מכבישים מתמזגים - זה מצריך מהנהג צפייה והבנה של מה שמגיע מימין במהירות דומה ומאחור ומשמאל במהירות הרבה יותר גבוהה, או למשל כאשר עומדים לעבור נתיב שמאלי יותר על מנת לעקוף כלי רכב איטי (או כדי להיות בנתיב המוביל לכביש בו אתה צריך להמשיך) - דרך אגב, כמעט כל נהג בגרמניה לומד להעיף מבט זריז מעבר לכתף שמאל או ימין כאשר הוא עובר נתיב על מנת לנטרל למינימום את אפקט ה"נקודה המתה" - מה שמצריך - שוב - הבנה מושלמת של נפח התנועה והבדלי מהירויות מסביבך, כולל מלפנים... גם בנסיעה עירונית העסק לא יהיה לך פשוט בהתחלה. לא מנסה להפחיד אותך, אבל רמת הנהיגה הנדרשת בגרמניה על מנת לא לסכן את עצמך והסובבים אותך גבוהה בסדרי גודל ממה שנחוץ כאן ובהרבה מקומות אחרים.

לווקס ו\או עבור חומר הגנה לעור באזור תל אביב? ברור לי שאפשר להזמין באינטרנט אבל אני מעדיף לגשת ולקנות מחר, בלי משלוחים ושאר ירקות. תודה!

אני על הקו לארה"ב די הרבה ויכול לתרום טיפה מנסיוני לגבי רכב סטנדרטי - בדרך הקשה למדתי שלא כדאי לחסוך כמה דולרים בהשכרת רכב מחברות קטנות יחסית, בלי לנקוב בשמות. לדעתי, את האיזון המוצלח ביותר בין פריסת תחנות השכרה לבין עלות תקבל ב-National/Alamo/Enterprise. הזמנה מישראל תהיה תמיד זולה יותר בצורה משמעותית - שים לב שמחיר בסיסי (ללא ביטוחים) עשוי להיות זולה יותר נומינלית באתר האמריקאי, אבל במועד לקיחת הרכב יציעו לך ביטוחים וביטולי השתתפות למיניהם עד שתשתכנע, ובצדק - אז זה כבר יעלה לך המון. לא ממליץ לך בכלל לשכור רכב ללא ביטוחים מקיפים ובהזמנה מהארץ יש שקיפות מלאה בכל מה שכרוך בכך. דרך אגב, בארה"ב כבר מזמן עברו ברוב חברות ההשכרה (לא בכל תחנה) לשיטה בה אתה מזמין - כמו תמיד - רכב מקטגוריה מסויימת ובמועד איסוף הרכב לא נותנים לך מפתח ביד אלא שולחים אותך למגרש החנייה, אומרים לך היכן חונות המכוניות מהקטגוריה שהזמנת ושם אתה בוחר את מה שמוצא חן בעיניך - כל המכוניות לא נעולות והמפתחות בפנים. אם אין משהו שבא לך, תגניב מבט למכוניות באיזור השטיפה של תחנת ההשכרה, יכול להיות שהדגם אותו אתה רוצה לנהוג נמצא שם ויהיה זמין עבורך עוד 5-10 דקות.

תודה לכולם על התגובות. לגבי שאלות שנשאלו... 1. המצלמה היא Olympus E-450 רפלקס צנועה בהחלט עם עדשות אולימפוס 40-150 מ"מ (1:4-5.6) והשנייה 14-42 מ"מ (1:3.5-5.6) 2. נושא המחיר - כידוע לכולנו, מחירי כלי רכב משומשים קשורים בדרך כלל למחיר המחירון ה"מקובל" בארץ בצורה רנדומלית בלבד, בטח בכלי רכב שנמכרו בכמויות קטנות ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בסגמנטים לא נפוצים במיוחד. מחיר ה"יד השנייה" של ה-GS אמנם לא היה נמוך כלל וכלל, אבל שיקף ירידת ערך משמעותית שספג הבעלים הראשון. אין לי ציפיות כי הרכישה שביצעתי תתברר כ"השקעה" מוצלחת, ברור לי שכלכלית לא יהיה לי רווח בעתיד אלא הפסד - אבל זה לא פקטור שאני מתחשב בו כשאני קונה מכונית. מאז ומתמיד הנחה אותי יותר המוטו של "חיים פעם אחת" מאשר "רכישת מכונית לצורך השקעה כלכלית מוצלחת" (אין חיה כזאת בדרך כלל) 3. לגבי השאלה על הוילון האחורי: אין לי מושג מה רואים דרך וילון after market, אבל אני יכול להעיד כי אין בעיית ראות משמעותית ב-GS ובכל מקרה ניתן להוריד את הוילון בלחיצת כפתור (הוא גם יורד אוטומטית כשמשלבים להילוך אחורי) 4. המושב האחורי אינו 2+2 אלא 3 מקומות מלאים. התמונה אכן מראה את החלק האמצעי מוגבה יחסית למושבים בצדדים, אבל בפועל לא שמעתי אף פעם תלונות ממי שישב באמצע. אני עצמי לא ישבתי מאחור אף פעם, אז אני לא יודע לומר יותר בעניין 5. ה"ברזלים" במושב הקידמי הם לצורך קוסמטי בלבד ואין להם שום משמעות אחרת 6. לא ביצעתי במכונית טיפול דיטיילינג עדיין, גם לא פלסטלינה. האמת שמסקרן אותי לדעת מה יעשה טיפול כזה לצבע. יבוצע בעתיד ואשמח לחזור ולדווח בכתב + בתמונות מה התחדש ושוב, תודה רבה לכל מי שטרח והגיב! תמונה אחת נמלטה מההעלאה אתמול, אז הועלתה עכשיו...

מאחר ויש סוג של טרנד לסיכומי משנה שנתיים, החלטתי לצרף עוד סיכומון לדגם איזוטרי למדי בתום שנה עם לקסוס GS 450h. "יאללה, מתחילים..." המכונית עברה 50,000 ק"מ בטרם הגיעה לידי ומאז השלימה עוד כמעט 10,000 ק"מ נוספים - 4 עונות וביקור בכל סוג כביש המצוי בארץ. מאז ומתמיד אהבתי לנהוג בכלי רכב קצת חריגים, סוג של שריטה אישית המאפיינת חלק לא קטן מאנשי הפורום הנ"ל. ואם כבר חריגים, אז תמיד חיפשתי משהו עם מנוע בריון - לא כי אני מנסהלהוכיח משהו למישהו על הכביש, אלא כי גלישה על גלי מומנט (כן, אני מודע לכך שכל דיזל ממוצע נמצא שם) היא תחושה ממכרת ומי שמכיר - יודע. Long story short - אם כבר מומנט, והרבה, אז למה לא משהו היברידי עם "כזה", שיודע לנפק את הסחורה בגדול? בקיצור, עבורי ה-GS ההיברידית הכילה בבסיסה את כל - טוב, לא כל, אבל את רוב מה שחיפשתי: מרכב גדול אבל לא ממש ענק ועם אורך של קצת יותר מ-4.8 מטר היא פחות או יותר במימדים של מונדאו\מאזדה 6 ושות' - נכון, לא אופטימלי בעיר אבל גם לא סוג של פיל בחנות חרסינה. מה עוד חיפשתי? כוח - יש, והרבה. נוחות? בהחלט. שקט נפשי? צפוי. בכל זאת לקסוס, עם רקורד ארוך-נגן של אמינות ובכל מקרה המכונית עדיין באחריות כוללת והמערכת ההיברידית תהיה מכוסה עוד שנים קדימה. שקט באוזניים? לגמרי. ועוד על כך בהמשך. "יש Goodies?" לא חסר - כל מה שעלה בדעתי והרבה יותר, רשימה חלקית: כריות אוויר מכל הכיוונים - כולל לברכיים, בקרת יציבות (ניתנת לניתוק), עור שתרם עדר פרות בינוני, חישמול וזכרון לכל מה שזז, גג נפתח, מערכת קול שהייתי מוכן לשים גם בסלון בבית, בקרת אקלים מפוצלת (בכל זאת אישתי תמיד תעדיף 20 צלסיוס יותר ממה שאני רוצה בכל עונה נתונה... עבורה החימום במושבים הוא בכלל הדובדבן שבקצפת), keyless entry מלא, ניווט מובנה שיחסוך לי לשכוח את הסלולרי באוטו, Bluetooth יעיל, חיישני חנייה היקפיים עם מצלמה אחורית ובמצטבר לקסוס מקצרים את כל הכבודה ל: AVS-ABS-BAS-EBD-ECB-TRC-TPWS-VGRS-VDIM-VSC-TAP-WIL-IAFS-HID-LED-UV-EMV-USB-WMA-MP3-AUX... מבר לתקצירים יש גם ערך מוסף של פרימיום - משהו שקשה להסביר במילים, אבל כשנמצאים בתא הנוסעים זה מקבל משמעות. נו, לפעמים מתחשק לסגור את הדלת 5 פעמים רק כדי לשמוע את הצליל הזה, "DDDAABBB" או משהו בסגנון. "היה מנוע?" נתונים יבשים: 3,456 סמ"ק V6 + מנוע חשמלי 650V, הספק משולב של 345 כ"ס והמון מומנט שמונחת בבום כשהדוושה נלחצת - כל זה מספיק להזיז את העסק כולו ("כולו" פירושו כ-1,900 ק"ג) דרך הגלגלים האחוריים ממש מהר - גם זה יפורט בהמשך. וכאן יש צורך להפריד בין קו ישר לבין מה שהוא לא כזה. מבחינה "ספורטיבית", מי שמחפש יכולות ניהוג על גבול הטלפתיה, רגש נדיר בהגה, אורגזמות מוטוריות בכביש ערד-סדום ושאר ירקות - אז לכל אלה ה-GS לא ממש תתאים. נכון, יש מצב Sport למתלים ובהחלט ניתן לחוש כי יש ריסון יותר הדוק לזוויות הגלגול בסיבובים אבל את הפיזיקה הבסיסית של כמעט שני טון עדיין מרגישים. בארה"ב שווקה כ-Sports Sedan, אוקיי, אז שווקה. מגאן RS זה לא ולי באופן אישי אין שום בעייה עם העניין הזה. צמיגי Toyo Proxes T1R, 245/40 Z18, ועדיין האחוריים יחליקו בכל פתיחת מצערת לא זהירה עד שהגמדים האלקטרוניים יבלמו את החגיגה. "אז מה כן?" התחושה הראשונית ב-GS ההיברידית היא שהיא סוג של Warp-Machine על גלגלים. יכולת ההאצה היא לא פחות מפנומנלית וצריך להיות ממש, אבל ממש מרוכז בכל לחיצה על הדוושה. זה נראה כאילו התנועה שזורמת בכיוון שלך משנה פתאום לרוורס כשהדוושה הימנית נלחצת בלי רגישות. במצב Hybrid תגובת המנוע לדוושה די לינארית, משהו שדומה למכונית קונוונציונלית חזקה - לחצת קצת? המנוע יזיז את המסה קדימה. תלחץ יותר? המהירות תגבר וכן הלאה. "למה חשוב להיות מרוכזים כשנוהגים ב-GS היברידית" חשוב, חשוב... ככה זה מרגיש כשהמתג במצב Power - לחצת קצת? ה-GS מרגישה חסרת משקל ועפה קדימה בקלילות. תלחץ יותר? העסק מתקדם הרבה יותר מהר מכפי שאתה מצפה. תלחץ בנדיבות? המנוע מתייצב על סל"ד מקסימלי (תיבת ECVT), הצליל נשאר קבוע והמסה נזרקת קדימה בלי תחושת מאמץ - פשוט נשאבים לתוך המושב, שומעים סוג של רחש מיכני והכל טס לכיוונך יותר ויותר מהר. ההרגשה היא בדיוק כמו במטוס שמאיץ בהמראה, רק הרבה יותר שקט ולפחות בהתחלה גם הרבה יותר מהיר. הקטע הוא שבדיוק כשחשבת כי הדוושה לחוצה עד הרצפה, יש עוד נקודה קטנה שאפשר לעבור, מן קליק קצרצר בדוושה שברגע שעברת אותו, האף של האוטו מתרומם טיפה יותר כי עכשיו צמד המנועים באמת מספק את כל מה שהוא מסוגל. אוקיי, לא הספקת לחשוב או לעכל, ואתה כבר במהירות ממש לא חוקית. עד עתה התאוצה היתה כמעט לינארית ואין עדיין הרגשה של התמתנות בלחץ הגב לתוך המושב - עכשיו יש הפתעה נוספת (אותה מרגישים רק בחו"ל כמובן, כי בארץ אנחנו לא עוברים את המהירות המותרת, כן?) - בכל מקרה, ב-120 קמ"ש אתה מצפה שהתאוצה תרגע עכשיו או עוד שתיים-שלוש שניות, אבל בדיוק ב-130 קמ"ש השלב השני של המנוע החשמלי נכנס לפעולה - ההרגשה היא כמו החלפה עדינה של הילוך עם הרגעות מינורית בתאוצה למשך כשניה ואז העסק מתחיל מחדש והגב מתחפר שוב בבום לתוך המושב. התאוצה הפסיכית מתחדשת ויש תחושה כי המכונית יכולה להאיץ את 130 הקמ"ש הבאים פחות או יותר באותו קצב של 130 הקמ"ש הראשונים. החוויה, למי שאוהב תאוצות אגרסיביות בקו ישר - וכמובן רק בכבישים במדינות שמותר להגיע בהן למהירויות מעל 110 קמ"ש - פשוט ממכרת ושונה מכל חווית תאוצה שחוויתי ברכב אחר, גם אם היה מהיר יותר, מאחר וכל ההתקדמות נעשית בשקט יחסי, בלי שינויי סל"ד או החלפת הילוכים. מוזר? בהתחלה. מדהים? גם אחרי שנה. לדעתי ההבדל הגדול נובע מתחושת הנון-שאלאנט שבה ה-GS צוברת קמש"ים על-אף המסה הכבדה והשקט המודגש, גם בתאוצה מקסימלית. קשה לי להסביר במילים, אבל התחושה באמת שונה לגמרי מאשר במכוניות חזקות אחרות בהן נהגתי, סוג של "כל המשקל הזה קטן עלי". אתה לבד באוטו? הוא ממריא. אתה עם עוד 4, תא מטען מלא ובעלייה? לגמרי אותה הרגשה פיזית ואקוסטית. תאוצות הביניים מופרעות לחלוטין ואין, פשוט אין המתנה לכח - לחיצה בריאה על הדוושה היא בדיוק כמו לחיצה על כפתור "תביא לי את הכל כאן ועכשיו - טראח!!" - וזה אכן קורה ובכל מהירות. "חוייה אקוסטית, WTF??" כן, שקט זה חוויה נוספת ב-GS. זה לא שהמנוע סתם שקט - הוא כן, אבל השיחוק האמיתי זה שאין רעש מכני בכלל כל זמן שהמנוע החשמלי פועל לבד. זה קורה המון בנסיעות עירוניות רגועות, תלוי במהירות. באופן כללי ניתן לנסוע עם אפס רעש ואפס זיהום משהו כמו 2 ק"מ בקלות יחסית, לא יותר מ-50 קמ"ש, אם לא מאיצים מהר והסוללה החשמלית טעונה. בכל מקרה, כשמנוע הבנזין נכנס לפעולה יהיה קשה לשמוע אותו - סטטיסטית, רוב הנוסעים שלקחתי לא הצליחו לזהות את הנקודה בה המנוע נדלק אם היינו בתנועה. המכונית פשוט מנתקת את כל מי שבתוך תא הנוסעים מכל מה שקורה בחוץ, לטוב ולרע, עניין אישי. רועש בחוץ? אוטובוסים, צפירות, בלגן? סגור חלונות, הפעל בקרת אקלים - כל ההמולה נשארת בחוץ כאילו לחצת על כפתור Mute והתחושה פשוט ממכרת - הניתוק טוטאלי והמכונית מאפשרת להכנס למוד של רוגע גם אם יש כאוס רציני בחוץ. מבחינתך כולם יכולים להשתולל, לצפור, לחנות על שתי חניות, לחתוך ולשאול אותך "למה מי אתה?!" ולהיות חוליגנים ברמת על - אתה כרגע מנותק מ"ארץ זבת חלב, דבש ועצבים" אשר בחוץ - רואה אבל לא שומע. כדור הרגעה מוטורי. "ואם כבר מנותק מהסביבה, אז איך זה שם בפנים?" הכל נוח, פשוט נוח לשבת, להזיז, לפתוח, לסגור ולסובב מה שצריך. נראה כאילו לקסוס העסיקו מחלקה שלמה של מהנדסים למצוא את מידת הלחץ האופטימלית שצריך להפעיל כדי שמשהו יזוז בצורה ידנית - והרוב בכל מקרה זז חשמלית. פתחים נפתחים עם מקסימום שיכוך ומינימום צליל, נבלמים באיטיות לפני סיום התנועה - אפילו החלונות מאיטים את התנועה לפני הגעה לפתיחה או סגירה מלאה כדי שהעצירה הסופית שלהם תהיה שקטה... מכונית מתחנפת, וזה כל כך כיף למי שהז'אנר הזה מדבר אליו. יש משהו מוצלח, לטעמי, בשילובי העור\עץ\אלומיניום של לקסוס. יש שאומרים כי העץ נראה כמעט כמו פלסטיק... כל זאת בעקבות ליטוש חולני במפעל. "יאללה, סתם זבל יפני, טויוטה מגודלת עם מליון ריקולים ובעיות" מיותר לציין שלא חוויתי שום תקלה בשנה האחרונה - הכל פועל ומתפקד ללא דופי. למעשה, התחושה היא שהמכונית ירדה מפס הייצור לפני שעה, ולא לפני שנתיים וחצי - מהלך מתלים נטול נקישות, אין קרקושים, שום דבר לא נראה שחוק או בלוי והכל מורכב פיקס - כנראה שגם יישאר ככה אחרי שכולנו כבר לא נהיה פה. "אוקיי, אבל אתה תקרע בעלויות" לא כל כך בטוח. מבחינת אחזקה - תיקונים עלו אפס ש"ח בשנה האחרונה כי לא היה מה לתקן. הסטוריית הטיפולים מוכיחה שגם בעבר לא היתה שום תקלה (היי, החליפו סוללה בשלט - קטסטרופה!). טיפול אחד בוצע (60,000 ק"מ) וכלל 6.3 ליטר שמן, מסנן ואטם פקק שמן, מסנן אוויר ונוזל בלמים - סה"כ כולל עבודה ומע"מ כ-1,100 ש"ח. יקר? כנראה שכן, אבל בטווח הארוך סביר להניח שהאמינות הצפוייה תפצה על כך. מעבר לכך, לא בוחרים ב-GS או בדגם אחר מהקטגוריה הזו ומצפים לעלויות אחזקה של סופר-מיני. צריכת דלק, לעומת זאת, די צנועה בהתחשב בנתונים המספריים של גודל, משקל, כוח - שלא לדבר על הסגמנט באופן כללי - צריכה ממוצעת בכמעט 10,000 הק"מ האחרונים היתה 9.5 ליטר ל-100 ק"מ (10.5 קמ"ל), שזה בכלל לא רע לעניות דעתי. נהיגה ב-easy מחוץ לעיר תאפשר לעבור 15 ק"מ לליטר ונהיגה במוד F-16 תשרוף יותר מכפול. קשה לומר שאני נוהג עדין במיוחד באופן כללי, כך שמבחינת הוצאות דלק אני באמת לא מתלונן. אני שומע שב-GS החדשה הצריכה טובה בכ-25% אע"פ שמעטפת הביצועים לא השתנתה, אז יש עדיין למה לצפות... הרבה כסף עובר למשרד התחבורה - בערך 4,500 ש"ח לרישוי שנתי (קבוצה 7), ביטוח חובה כ-1,300 ש"ח ומקיף לאישתי ולי (מעל 30, אפס תביעות) כ-5,500 ש"ח לשנה. זול ממש זה לא, אבל גם לא ציפיתי למשהו אחר. "נו, הכל מושלם?" לא. אני לא מתלהב מהנ"ל: * תא מטען קטן. אין בעיות ביום-יום, גיחות קנייה בסופר וכל זה, אבל אופני השטח שלי מבלות זמן על הגג במקום בתא המטען או שאישתי מוותרת על האוטו שלה. הסוללה ההיברידית גם לא מאפשרת קיפול של המושב האחורי. לא אידאלי אבל לא באמת מפריע לי ב-95% מהזמן. * צליל מנוע - בחיים לא הייתם מנחשים שזה V6. או שלא שומעים כלום, או ששומעים צליל קבוע של משהו מיכני גדול נפח, אבל לא עם גרגור אופייני של V6. בחניון שלנו יש אלפא בררה V6 שגורמת לי להתקפי קנאה כאשר מזדמן לי לשמוע אותה בחניון הסגור עם כל הבאסים שחוזרים מהקירות. * כל פיפס מקבל חשיבות - רעשים מינוריים שברוב המכוניות האחרות לא הייתי מסוגל להבחין כי היו נבלעים ב"רעש" הכללי מקבלים ב-GS אופי אחר - השקט המודגש מאפשר מאפשר לדברים איזוטריים להוציא אדם מדעתו - צלצול של אבזם מתנדנד בתיק, תנועת מפתחות בתא בין המושבים וכאלה - כל רעש חסר משמעות בעולם הכללי מקבל פתאום אופי של מפלצת אקוסטית כשהוא ההבדל היחיד בין דממה לבין משהו אחר... אני יודע, זה סוג של שריטה אישית. * הצבע... Dark Opal Mica - לא שהוא לא יפה לטעמי, האמת היא שהוא די מרשים - נראה שחור אבל למעשה סוג של כחול ממש כהה עם נקודות בתכלת, כחול וסגול, תלוי בתאורה וזווית הראייה. בכל מקרה, לא משנה כמה טובה היתה השטיפה - דקה לאחריה יראו כל גרגיר אבק. מלחמה אבודה. אוקיי, כאן זה לא אבק אלא התכלת-כחול-סגול שרואים מקרוב: * מיקום USB. מוכן לתת שנה מחיי רק כדי להבין מה עבר בראשו של המהנדס היפני שהחליט למקם את שקעי ה-USB/AUX בחלק האחורי של תא האכסון בין שני המושבים. אפשר להעביר חיים שלמים עד שמצליחים לחבר לשם משהו. מאחר וזה כבר שם, אז שיישאר לעולמי עד. "שורה תחתונה" אני מאושר.

לקסוס GS 450h, תיבה ECVT רציפה, 100 קמ"ש = 1,600 סל"ד (אין מד סל"ד, מדידה נעשתה עם OBD II).

תחושת האיכות, ה"פרימיום", בתוך הרכב היא נתון שלפעמים קשה לכמת אותו. יותר מכך – היא עשוייה להיתפש באופן שונה מאדם לאדם ולעיתים פרמטרים שמדברים אלי יהיו בלתי מוחשיים לאחרים. קיים מונח הקרוי באנגלית Perceived Quality ("איכות נתפסת") שבאופן כללי - ובטח בענף הרכב - ניתן לשייך אותה למדדים כגון תחושה במגע, מראה וצליל. לעיתים אפילו חוש הריח מושפע. יצרני רכב מסויימים משקיעים הון בתכנון משתני איכות שלפעמים אנחנו לא שמים לב שאלה בכלל קיימים, כגון מרווח בין כפתורים\מפסקים למסגרת שלהם, לחץ\משקל שיש להפעיל על מנופי איתות וידיות אחרות, גימור מתוכנן- ומבוצע היטב לתפרים וקצוות שונים, שיכוך לתא כפפות\מאפרה\ידיות בגג\משענת יד בין המושבים, מרקם חומרים והתאמת הגוונים שלהם, תאורה היקפית יעודית ולא רק מנורה התקועה במרכז הגג, תאורת אווירה, רעש המזגן, תקתוק האיתות וכו’. אני לא מדבר על הנדסת אנוש או רמת- וכמות האבזור בגרסה זו או אחרת, אלא על רמת הביצוע של מה שמותקן. הררי מילים נשפכו בזמנו על צליל סגירת הדלתות של יצרן מסויים ועל הלחץ שנוצר באוזניו של מי שישב ברכב כאשר הדלת אטמה את תא הנוסעים בזמן הסגירה. כאמור, את רמת האיכות ניתן לחוש, לראות ולשמוע גם כשהמכונית עומדת. הוסף לכך את השפעת ה-NVH שבה ייצרנים מסויימים מטפלים עד רמה הקרובה לשלמות – ואלה משפיעים במיוחד כשהמנוע פועל ובטח בזמן תנועה, ותראה כי יצרן המטפל במשתני האיכות הנתפסת וב-NVH מגיע בדרך כלל לתוצר סופי המעניק תחושת איכות כוללת גבוהה יותר – כאשר כל מה שאתה נוגע משוכך בצורה מסויימת, מוסט או חוזר עצמאית למקומו במהירות מסויימת, משמיע קול שכנראה מצוי סטטיסטית במנעד הנתפס על ידי חלק גדול מבני האדם כ"לא מפריע" – וכאשר כל זה מתווסף להרכבת המוצר בצורה אופטימלית ומתוכננת היטב (דמיין לעצמך נסיעה על כביש "שבור" ואת הצלילים הנוצרים מכך במכונית "מוצקה" לעומת מכונית "משוחררת"), אז מתבררת התמונה המלאה של איכות המוצר. אני באופן אישי יכול לצאת מדעתי כשיש חריקות, צקצוקים ורעשים למיניהם בתא הנוסעים. במצטבר, העברתי מליון שנה בפרוק, "שפצור" והרכבה של דשבורדים, פנלים פנימיים של דלתות, קורות A ו-B ושאר מלכודות רעש למיניהן ברוב המכוניות שהיו ברשותי בעבר. אישתי, לעומת זאת, לא הבינה בזמנו על מה אני מדבר ולמה אני מבזבז זמן חיים. מבחינתה כל מכונית כוללת מופע רגיל של חריקות, תקתוקים, צפצופים וכדומה, ובכל רגע נתון. עם הזמן, ועם עליות מדרגה בכל פעם שהחלפנו כלי רכב, ירד לה האסימון עוד שלב וכיום היא מעריכה בדיוק כמוני את כל מה שקשור לאותה איכות נתפסת, הן כאשר המכונית בעמידה והן כאשר היא בתנועה.

כח עוד יותר כח שקט עוד יותר שקט עוד ממש הרבה יותר שקט

יש לי את הגליון במצב חדש, אתה מוזמן לקבל אותו חינם. אם תוכל לארגן לי במקום את גליון 275, בכלל טוב... צור קשר בפרטי לתאום.