היה לי מקרה דומה רק עם משאית והיה הרבה יותר גרוע.
עשיתי בדיוק את מה שאתה עשית (רק בלי לבלום, רק הרמתי רגל מהגז) כשהטנק הזה נצמד לי לתחת (בנתיב הימני). הנהג שהתגלה כפסיכופת פשוט עקף אותי ובחריקת בלמים (להזכירכם - משאית) פשוט עצר באמצע הכביש (אלוף שדה, מהירות ממוצעת מעל 60 קמ"ש לפחות).
אין לי ספק שהכוונה שלו הייתה אחת - שאני אתנגש בו. רק בגלל שהייתי דרוך הצלחתי לעצור כמה סנטימטרים לפני שפגעתי בו. הייתי המום. במזל אף אחד לא נכנס בי מאחורה.
בשלב זה כבר ראיתי כוכבים מרוב זעם, עקפתי אותו (תוך כדי שהוא כמעט מוריד אותי בכוח מהכביש כדי שלא אצליח ) ועצרנו אחד ליד השני ברמזור.
זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שמישהו פשוט ניסה לרצוח אותי בכביש בכוונה תחילה.
הדבר ראשון שעלה לי בראש כשנעמדתי לידו זה תוך כמה זמן אני מספיק להוציא את המפתח גלגלים מהבגאז' כדי לדפוק לו בראש. לקחתי שתי נשימות עמוקות, ספרתי עד 3 ופתחתי את החלון במקום. מולי התגלו שני ערסים, אחד שנראה נורא משועשע מהסיטואצייה והשני הנהג הפסיכופת. עדיין הוריד הפועם בחוזקה במצח מנע אספקת דם סדירה למוח וכל מה שיצא לי מהפה זה: "תגיד לי אתה מטומטם?! כמעט הרגת אותי!" (צעקתי). קיבלתי בחזרה שטף קללות שלא היו מביישות משחק כדורגל ממוצע של בית"ר ו"מה אתה משחק לי עם הקלאץ' ככה?"
שקלתי בשנית את שינויו של הייעוד של מפתח הגלגלים שבבגאז' שלי אבל ויתרתי. גם ככה לא היה לבחור הזה שום דבר בראש שהיה יכול להיפגם מחבלה קהה. איחלתי לו מגוון ברכות לבביות וקיבלתי בחזרה "סע, סע".
אכן נסעתי.
מאז אני כבר לא שואל את אביב למה הוא צריך מגוון כלי משחית מתחת למושב הנהג שלו. לצערי, אני מבין.