אימפרזה GT....
השהרכב יצא ב99 בצורתו הנוכחית הייתי כבר שנתיים בצבא, ונהגתי על הפליסיה של אימא,אבל,
החידק המוטורי מקנן בי מגיל צעיר מאוד ואיך שראיתי אותה ידעתי שהיא האחת.
מכונית שמבטיחה וגם מקיימת, יפה ורעה, תמיד אמרו שגבר מחפש מישהי חזקה ועם אופי.
הייתי מסובב את הראש אחרי כל אחת שראיתי ברחוב והבטחתי לעצמי שיום אחד היא תהייה שלי,
כל אחת שעברה בגירגור באס גרמה לי להתלהב כמו ילד קטן (עד היום אגב...)
למדתי עליה מכתבות ודפי נתונים,והקשבתי לסיפורים של חברים ברי מזל שזכו לקנות אותה כחדשה,
הערצתי את הביצועים שלה בראלי,את הריחופים בזינוק ואת החלקות הכוח בסיבובים.
לא הייתה לי את האפשרות הכספית לקנות אותה,אז עברתי תקופה ארוכה של אופנועים,מהחזקים
והמהירים שיש, אם זה שלי או במסגרת עבודתי לשעבר, ואז כשסוף סוף עברתי לרכב עברתי
למגאן קופה 2.0L - שוב ממגבלות תקציב.
אחרי שנתיים עם המגאן תוך חיסכון החלטתי להגשים את החלום, רק שלצערי ב2004 היה מאוד
קשה למצוא אחת במצב סביר, אני לא אלאה אותכם בסיפור החיפוש בא נאמר שראיתי הרבה זוועות....
כשהגיעה סוף סוף האחת, ועשינו את העברת הבעלות, נוכחתי לדעת שאכן היא היחידה, וכל השנים
האלה הציפיה שלי לא הייתה לשווא. אני נהנה מהרכב יום יום, וכל פעם שאני מוריד את הכיסוי ונוסע
רגוע (שתתחמם) אני מבין כמה כיף לנהוג בה.
אם יש מכונית יפנית עם אופי, היא האחת.