איך הגיבוב הזה משחרר את הנפש. לוקו אתה כוכב!
לפעמים בא לי לזרוק הכל ולעבור לגור באיזה יער בבית עץ אבל עוד לא מצאתי את האומץ. אולי כל הרעש של החיים עשה אותי חרש לאני עצמי. אנשים רצים לאנשהו אבל כולם מסיימים באותו קו, אותה תוצאה אז למה לרוץ? למה לא לעצור להנות מהנוף? נראה לי שרובנו קורבן של החברה שמכתיבה לנו איך לחיות, אפילו שאנחנו מסרבים להאמין בכך.
מחכה לרגע שבו האומץ יגיע.