באגירה, יש הרבה מאוד הגיון במערכת החינוך האנטרופוסופית. אני נתקל יותר ויותר באנשים (ואני ביניהם) שכל חייהם זרמו מכח האינרציה בתוך מסגרות, כפי שהחיים דרשו, ומעולם לא פיתחו יכולת אמיתית לבחור, לדעת מה הם אוהבים, מה מעניין אותם ובזה להשקיע.
זה נע מלימודים, עבודה, טיול לחו"ל, ולמעשה כל דבר בו יש לך ריבוי אפשרויות.
המסגרת האנטרופוסופית לא מתאימה לכל אחד, ואותם ערסים בני ערסים לא יפיקו ממנה כלום (וסביר שלא יגיעו אליה מלכתחילה), אבל בין הדברים המרכזיים בה, יש יצירתיות מחשבתית, ויכולת לבחור בעצמך. בנוסף כמובן ללימודי הליבה (והנגרות, החקלאות והתפירה) והכנה לבגרויות.
וכל זה בא יחד עם הקפדה מאוד נוקשה על כללים מאוד ברורים, עדכון מלא של ההורים על בסיס שבועי ויחס אישי מהמורים.
בשירות נתקלתי בחתך רוחב מלא של האוכלוסיה, והאנשים שיוצאים מהמערכת האנטרופוסופית בלטו לחיוב בהרבה אספקטים, וחבל שלא היו יותר. אז בוא לא נשלול