Talgaz

אני גם חושב שאפשר יחסית בקלות לספר בבית, אבל אף פעם לא ניסיתי. מה שכן - לא הייתי עושה מספר 1 בצדדים ומאחורה. ילדים קטנים עם תספורת כזו תמיד עושים לי צמרמורת. תן להם לגדול עם פטריה על הראש כמו שצריך. אם ירצו תספורת בואש כשיגדלו - שיבושם להם. חוץ מזה, יש מכונות תספורת עם ראשים לא דוקרים (יש לי איזו פיליפס כזו שאני ממש מרוצה ממנה), ואז החוויה הרבה יותר סימפטית. לצורך העניין, כשחבר היה מספר אותי עם MOSER זה היה כואב גם כבנאדם מבוגר.

ניסיתי אותן פעם אחת לפני בערך שנה וחצי, ההתרשמות שלי לא הייתה מאוד טובה, אבל אני באמת לא זוכר למה. קניתי אותן בבית קפה בפינת החשמונאים וקינג ג'ורג' בת"א.

אני די בהלם ממה שקורה פה. אין פה הרי דיון על האם פות"ש לקח סיכון או לא - כולם מסכימים שכן. כולם גם מסכימים שהסיכון היה לא מבוטל. כולם מסכימים שפות"ש בעצמו הבין שהגזים, אז זה עונה על השאלה "האם הסיכון היה מוגזם". והוא גם הפיק מזה לקחים. אז מה היה לנו פה? 1. מישהו שסיכן את עצמו על כביש ציבורי. 2. כפועל יוצא הוא גם מסכן את הסביבה במידה מסויימת. 3. הבין שהגזים ואמר שיחדד את ההכרה שלו את הרכב בסביבה סטרילית. מה יש להמשיך לזיין את השכל על זה? מה שהוא עשה היה לא סבבה. ועדיין, כולנו (או לפחות רובנו), עושים דברים לא סבבה, ומושכים את הגבול. לא חסרות פעמים שנהגתי מהר, בקווים נקיים וחלקים, בלי פרובוקציות, ואם הייתי מפספס חצץ/שמן/מים/חתולה על הכביש זה היה נגמר רע. התנצחות מבאסת, שבתכלס כולם בה מפסידים. בהצלחה לכל מי שבוחר להמשיך לקחת בשטות הזאת חלק. הרי אין פה שום דבר להרוויח. לא תמצאו פה עמק שווה, אלא אולי דרך התערבות ניהולית שקוצצת את אחד הצדדים ומשאירה תחושה של פשרה.

קראתי על הelac ובאמת נראה שאוהבים אותם. החיסרון הוא שאין איפה לשמוע אותם. או לקנות אותם בארץ. ו1300 שקל זה לפני מסים אני מניח? לא מצאתי בשום מקום השוואה בין elac ל jbl, כנראה בגלל שהם בנישות שונות. האמת שאני מתחיל לכעוס על עצמי על כל החפירה הזו. כאלה שטויות. התעייפתי מעצמי קצת. אני אלך לשמוע מוזיקה מהטלפון וזהו. אולי מתישהו ישבר לי סופית / ישרף לי המגבר ואז אני אדרש להחלטה. הכי הייתי רוצה שיגיעו אלי נציגי חנויות עם שלושה סטים לבחירה, ואוכל להשתמש בכל אחד יומיים כדי להחליט. הײתי אפילו מוכן לשלם איזה 300 שקל בשביל זה. חבל שזה לא מודל כלכלי שיכול להחזיק...

למה, בעצם? מה היתרון על פני זוג מוגבר? מה היית קונה?

אייל, ספוטיפיי באיכות גבוהה (ו-DAC). האנס, מה שאתה אומר זה להעיף את הרמקולים בלב שקט. אני כנראה אגיע לזה מתישהו

ראיתי שיש שני דגמים, יש ביניהם הבדלים מהותיים? פער המחיר קרוב ל500 שקל לזוג.

לא משהו פנסי. AR17 מסוף שנות ה70.

אני לא נעול על כלום, התלהבתי מהJBL, שמעתי אותם והתלהבתי מהם עוד יותר. קוסם לי שהם מחליפים רמקולים + מגבר, בעיקר כשאורך החיים של שניהם מוטל בספק. שקלתי להחליף את המגבר, הסתכלתי גם על ONKYO, איזה 9010 כלשהו, ולהינות מהרמקולים. אבל אני סתם לא מצליח לקבל החלטה :brickwall:

יש לי DAC בסיסי (עם מגבר אוזניות מובנה, לא יודע אם זה משנה) שיש לו שליטה על ווליום. לגבי תקציב, זה לא מוגדר. מרגיש בנוח להוציא עד 1000-1200 שקל. הJBL על הפרק פשוט כי אני חרמן עליהם תקופה ארוכה, וכי גם הרמקולים עצמם כבר לא בשיא - ואם אני חושב כמה יעלה לי להחליף מגבר+רמקולים, 2500 שקל כבר נשמע לי יותר סביר (וכן, יש פה אלמנט של שכנוע עצמי). הסיבה היחידה שלא קניתי אותם כבר זה שאני מפחד להתבאס - לסט הנוכחי יש צליל חם ועוטף שאני מאוד מאוד אוהב.

מקפיץ! המגבר המפורסם מתחילת השרשור מתחיל להמאס עלי. הווליום בין הערוצים לא מאוזן (שמאל חזק, ימין חלש), ניסיתי לשחק עם מגעים ללא הצלחה. קצת נמאס לי כבר ופשוט בא לי משהו שיעבוד. עכשיו ההתלבטות הפכה להיות אחרת - להחליף מגבר או לקנות JBL LSR308? (שמעתי את הרמקולים ומאוד התרשמתי. בחדר האזנה של כלי זמר, כולל השוואה ל305. ה-8 היו משמעותית יותר לטעמי. אני קצת מפחד שבווליום נמוך שסביר לשמיעה ביתית הם לא ייפתחו כמו שצריך ויישמעו מתים, אני אולי אעשה עוד סיבוב שמיעה שלהם). זוג יעלה בערך 2.5-3K בארץ. אני כמובן יכול למצוא מגבר סטריאו בהרבה פחות כסף. (לא התעמקתי בתחום, הבנתי שזה אמור להיות אחלה). (מזכיר שיש לי זוג רמקולים ענטיקה שאני אוהב, אבל הם כבר לא במצב מדהים) לא מבין איך אני אמור לבחור בלי לעשות השוואה ישירה הקשיים הקיומיים שאנחנו מתמודדים איתם זה זוועה. מה לדעתכם עדיף? יש איזו דרך כן להשוות?

A70, לפחות לפי המפרט, הוא אחלה בחלה של טלפון. לאשתי יש את ה MI9 והוא מעולה, אבל הסוללה בA70 גדולה בכמעט 50%, שזה מטורף.

לי מעולם לא הייתה בעיה עם nfc כדי למלא רב קו, ואני עושה את זה מעל שנה באופן קבוע. אולי זה תלוי טלפון, אבל אני לא רואה סיבה להגביל את עצמך לעשות את זה ליד מחשב...

קונים רב קו. אפשר לעשות את זה בכל אחת מהעמדות של "רב קו" ולדעתי אמורים להיות כרטיסים גם בחנויות שאפשר לטעון בהן, אבל בזה אני לא בטוח. אני יודע שהייתה תקופה שיכלת לקנות רב קו אנונימי אצל הנהג, לא יודע אם עדיין אפשר. לטעון את הכרטיס אתה יכול דרך הטלפון (אם יש לך NFC תוריד אפליקציה שנקראת "רב קו אונליין"), או בכל אחת מהחנויות שמאפשרות את זה. לא יודע אם יש רשימה של כאלו. אם אתה רוצה לדעת בדיוק איפה לעלות, מתי ועל איזה קו, ואיפה לרדת, תוריד MOOVIT. אחלה אפליקציה. לא יודע כמה זמן אמורה לקחת הנסיעה, אבל תוסיף לעצמך לפחות 20-30 דקות בנוסף למה שהאפליקציה אומרת (עד שמגיע האוטובוס, פקקים מזעזעים בתוך ירושלים וכו). לא רוצה רב קו? קח מונית. ועל הדרך תמצא לנו שר תחבורה חדש בבקשה.

אני לא מתמצא בכל התחום של מקרני קול, אבל שים לב שאת הסטאפ המוזר שיש לך על הטלויזיה אתה יכול להחליף בקלות בשני רמקולים מדפיים אלגנטיים ולסגור פינה. אין לך סראונד, לא ברור מה כל הרמקולים שם עושים, וגם אני במקום האישה הייתי חוטף חום... תזיז את הקיווי, תעיף את השעון, תאחד את הכבלים ושיעברו באמצע הטלויזיה, תזיז את המערכת של לוגיטק ואת הטלית המוזרה ששם, תמקם את המזנון באמצע הטלויזיה, וקבלת משהו שנשמע יותר טוב, ולא עושה קלסטרופוביה.

אני מאוד מאוד נהניתי מטלבייה במתחם של התאטרון. הפולנטה שלהם מעולה. תבדוק אם הסגנון מתאים לך.

רכיבה קצרה לא תיתן לך אינדיקציה טובה. תבקש לעשות סיבוב, קח אותן ל10-15 דק לפחות, תבקש עזרה בכיוון המושב שיהיה טוב, ולך. תדמה רכיבה אמיתית, עם רמזורים ובלימות והאצות ושיט. ותבדוק איך מרגיש לך בגב, בזרועות. זה צריך להיות לכל הפחות יחסית נוח. לגבי קסדה, לא חקרתי את העניין של קסדות עיר, אבל שמעתי שהן מיועדות להחזיק יותר מנפילה אחת. לא יודע אם זה נכון. קסדות כביש/שטח סופגות נפילה אחת ולפח. גם אם נראה שלא קרה להן כלום. מהנסיון שלי, הן נוחות יותר, מאווררות יותר (ובת"א זה ממש חשוב), קלות יותר. אני קניתי ixs trail rs evo לפני שנה, ואני מאוד (מאוד) מרוצה. יש לה הגנה על החלק האחורי של הראש, נוחה להפליא, ואני מקווה לא לבדוק איך היא מגינה. לא קסדה זולה, אבל בגלל שמדובר בנסיעה יומיומית, לא זה המקום לחסוך. אגב, סתם שתדע שעשית חלוקה לא נכונה של קסדות. קסדות כביש זה אלו שאין להן "מצחייה". קסדות שטח זה אלו שיש להן. קסדות עיר זו הבדיחה שיש לכולם על הראש בת"א.

אני רוכב על אופני כביש. זה פחות נוח, אין מה לעשות. מצד שני נוחות=שיכוך=בליעה של אנרגיה=העברת כח פחות טובה =יעילות דיווש נמוכה. וההבדל הוא עצום. רוב הזמן אני עוקף אופניים חשמליים, קורקינטים וכו', אני לא חושב שזה קצב שאפשר להתמיד בו עם אופניים נוחים. איך מתמודדים? סופגים עם הרגליים. יורדים מדרכות לאט ובחלק עם שיפוע, עולים לאט ובחלק עם שיפוע, ותמיד בעמידה כפופה. רק לסגור את הפינה לגבי אופני ז"ק "קלילים" - המשקל הוא פקטור, אבל הוא לא המהותי שבהם. גיאומטריה שנועדה לרכיבה מהירה, העברת כח, אווירודינמי יותר וכו. יש גם סיכון באופני כביש, בולמים משמעותית פחות טוב (בגלל צמיג צר), יותר רגישים לפגמים בכביש (מעלה סיכוי לנפילה מביכה), ומהירות נסיעה גבוהה משמעותית. שווה לך לדעתי לקפוץ לone-studio ברחוב פרישמן. יש להם אופניים יד שניה, אבל לא זול שם. מה שכן, הם מקצועיים, נעימים, מסבירי פנים ואני מטפל שם בקביעות למרות מחיר לא נמוך. תוכל לעשות שם סיבוב על כל מני אופניים ולהתרשם. אל תטרח לבדוק סינגל-ספיד, זה לא טוב לך לנסיעה הזו.

אני רוכב (כמעט) כל יום מגבעתיים לת"א לעבודה, מרחק של 3.5 ק"מ. אני חושב שזה רעיון מעולה. תנסה כל מסלול כמה פעמים, ותבין איזה מהם הכי מתאים לך. בגדול אני לא מת על הצומת של השלום, אבל לא רואה אלטרנטיבה בשבילך. לגבי האופניים, אני לא הייתי קונה ז"ק לנסיעה הזו. הייתי קונה אופני כביש, או לכל הפחות "אופני קיבוץ" עם צמיג צר ומותאם לכביש. עשיתי את הנסיעה הקבועה שלי על אופני שטח והחוויה הייתה אחרת לגמרי. זה הרבה יותר קשה, הרבה יותר איטי, יותר מסורבל ובקיצור - וויתרתי. חד משמעית לקנות אופניים משומשים. בגלל שלא מעניין אותך "ביצועים", לך על מפרט גבוה משנתון מוקדם יחסית. BE-ROO, אני לא מסכים עם מה שאמרת לגבי הכושר. אני מאוד מרגיש את השיפור בסיבולת, שרירי הירך נראים אחרת לגמרי, הנשימה השתפרה וכו'. כמו שאמרו, אין בעיה לרכב על המדרכה כל עוד זה לא כביש של 30 קמ"ש. שים לב שכן יש בעיה לרכב בכביש אם קיים שביל אופניים ואז אתה חייב להשתמש בו. מחזק את עניין המידה של האופניים. זה ההבדל שבין רכיבה נעימה וכיפית לבין כאבי גב\צוואר וזניחה של התחום. אני חושב שהייתי מחפש באיזור ה1500-2000 ש"ח, בהנחה שאוכל למכור אותם במחיר דומה במידת הצורך. קסדה זה קריטי, לא חושב שיש פה שאלה, כפפות זה פחות מהותי בעייני. משאבה - תקנה רק אחרי שיש לך אופניים כי לא כל משאבה יכולה להגיע ללחץ האוויר הנחוץ לאופני כביש. קח בחשבון ש6-7 ק"מ רכיבה בדרך לעבודה זה לא מעט בכלל, אתה תגיע מזיע ומותש. בגדים להחלפה זה מאסט. אם יש אצלכם בעבודה אפשרות למקלחת, תשקול לנצל אותה.

זה עליך. אתה מכניס מרחק בין אישונים, אבל זה הכל. יש לך את כל המידות של המשקפיים, תוודא שאין שם איזה משהו בעייתי. אני הזמנתי משקפיים וגיליתי שהזרועות שלהן היו קצרות מדי, לא ישבו טוב על האוזן. שלחתי להם חזרה (נדמה לי ששילמתי על השילוח), יכלתי לבחור בין זיכוי כספי של 50% או זיכוי לקניה באתר של 100%.

ניסים, הצטלמת להדמיית תלת ממד שלהם או תמונה רגילה? את התלת ממד גיליתי שהרבה יותר טוב לעשות אותה עם הטלפון מאשר המחשב. חוץ מזה, מהניסיון שלי - אם צילמת את עצמך נורמלי והמשקפיים יושבים בתמונה במקום הנכון, זה די מייצג את איך שזה יראה במציאות. אגב, מבחינת מחירים, עם צילינדר 3.5 (ומספר -1.5) אני משלם 12$ תוספת מיוחדת על עדשה מורכבת (12 לשתי העדשות יחד כמובן).

אני קרוב לשנתיים ב - CommonSense Robotics, ואנחנו כל הזמן מחפשים עוד אנשים. מפתחים, ראש צוות, ארכיטקט מערכת וגם עוד. העבודה מרתקת, האנשים מעולים, והמוצר מגניב בטירוף. מהחברות המועטות שלא עושות pure software, ואתה אשכרה רואה את הטעויות שלך מתגשמות במציאות. מה אנחנו עושים? בגדול מחסנים אוטומטיים AS A SERVICE. בפועל? אנחנו בנישה במגמת צמיחה מטורפת שנקראת MFC - MICRO FULFILLMENT CENTERS ובאה לענות על בעיית הLAST MILE בהפצה ללקוחות. מתקנים אוטומטיים לרוב פרושים על פני שטח עצום, עם עלויות בנייה היסטריות, וכמובן לא ניתן למקם אותם במרכזי ערים. אנחנו עושים מתקנים שיעילים גם בקנה מידה קטן, ומאפשרים לקמעונאים לאחסן, ללקט ולשלוח סחורות מהר ובזול ללקוחות שלהם. מתקן ראשון קיים ופעיל בחולון, מתקן שני בסיום בנייה בכלבו שלום בת"א. מוזמנים לשלוח מייל [email protected]

אני זנחתי את כל האופטיקות. עשיתי בדיקת ראייה לפני שנתיים וחצי באוניברסיטת בר אילן, בביה"ס לאופטומטריה (בדיקה כחלק מהלימודים שלהם, עם מעקב צמוד של המרצה שבסוף הבדיקה חוזר עליה בעצמו רק כדי לוודא שאין פדיחות). הבדיקה חינם, רק צריך לקבוע תור. ומשם הלכתי ישר ל-zennioptical.com לקנות משקפיים. פעם ראשונה שהרגשתי שקלעו בול במספר שלי, במשך שנים הלכתי מהמלצה אחת לאחרת ונתנו לי מרשם שונה בכל פעם. הבנתי שבארץ יש נטייה לפצות על צילינדר גבוה באמצעות מספר גבוה יותר, בגלל זמן התאקלמות יותר נמוך. אבל אני לא רוצה פשרות בראייה, ואין לי בעיה לתקופת הסתגלות. מאז, קניתי רק דרך האתר הזה. גם שמש אופטיים, וגם ראייה. יש לי צילינדר גבוה (3.5), ורק עדשות בארץ עולות לי קרוב ל800 שקל, לפני מחיר המסגרת. אני משלם 60-85 דולר למשקפיים, ומבסוט רצח. רואה טוב, יושב טוב, לא מרגיש כמו מוצר נחות בשום צורה. לפני שבוע קפצתי לארוקה, ראיתי שם משקפי שמש שממש אהבתי (ואני בעייתי עם משקפי שמש, אז זה לא קורה לי אף פעם). החלטתי לקנות אותם. המסגרת? 298 ש"ח. התשלום בסוף? 975 שקל. זמן מוערך? 14 ימי עסקים. יומיים אחרי הקנייה מתקשרים אלי מהחנות "רק רצינו להודיע שעשינו טעות, אתה לא יכול לקבל את המספר שלך עם המסגרת הזו באינדקס עדשה 1.5, אתה חייב לשדרג ל1.6 וזו תוספת תשלום של 375 שקל. תן לי מספר אשראי ונחייב את היתרה". כושילידודה של אחותם. באמת אהבתי את המשקפיים, אז אחרי שצעקתי עליהם שילמתי עוד 152 שקל. לא קונה יותר משקפיים בארץ בחיים.

Spire הסתדרת חבר?

במקום לגבעתיים, הדואר ניתב את החבילה לקרית ים. עליתי על זה במקרה, אחרי שבדקתי את הסטטוס של החבילה שכבר הייתה אמורה להגיע. יומיים לקח לי לתפוס את הדואר. עוד שלושה שבועות להביא את החבילה מקרית ים לגבעתיים. קסם של גוף.