Talgaz

לא יודע מה איתך, אבל כשאני מתגלח אני נראה כמו ילדה בת 12 עם קוקיות. בעיני זה תמריץ טוב לתת לזקן מרחב פעולה למרות קרחות אשכנזיות פה ושם.

נתקלתי בסיפורים האלה והייתי בהלם. שירות "בנקאות " של בית כנסת נשמע מעניין. כמו גם המרה מול מישהו בחו"ל. יתרון בולט במקרה הזה הוא שער ההמרה בשוק השחור, שכמו שצויין יכול להגיע לפעמיים השער הרשמי. אנשים שפגשתי בטיול יצאו עם דולרים במזומן עליהם, אם כי כמה אלפים בודדים ולא מעל מאה.

זה מלא בולבולים לקצץ. לא עדיף לעשות אחד אחד?

ואם במקרה אתה לא מוצא את המידה הנחוצה - מסור עגול יפתור לך. ואולי לאלתר סרגל לג'יגסו ולרוץ איתו. או בית עסק עם מסור שולחן.

חום מבחוץ, לבן מבפנים ומספיק כדי להאכיל קבוצה שלמה?

טוב, שמעתי שמביצת יען אפשר להכין חביתה ל12 איש. אגב, מישהו רוצה מרק?

ניטש, פרנקוס שלנו לא יכול לתת מענה? או כתובת?

ביצת קינדר ממש גדולה?

ולא קפצת להגיד שלום? איזה מן חבר פורום אתה? היינו עושים מפגש ריקשות בכיכר.

שמעתי, אבל אשמח אם תחדד. חוץ מזה, רעיון טוב על קרקע שאינה בשלה לא יפרח. אולי הגיע הזמן. ואולי הביצוע יהיה יותר מוצלח.

בקצרה - טלפון גמיש חומרתית, בהתאמה אישית פשוטה ומיידית. סרטון- http://phoneblocks.com/ חתימה (חתימה טובה, או לא?) https://www.thunderclap.it/projects/2931-phonebloks צום קל ומועדים וקמים.

או שאתה יכול לקנות לה סרט מתנה ולקוות שהיא תבין את האמירה?

"רכב שלא יקרע את הכיס". אבל מושב של בוקסטר הוא מקום טוב לכוון אליו.

האם הגיבוב זכאי לתואר השרשור הפעיל הוותיק ביותר במרשתת?

ככה אוזה אהבה. אין לה שיניים, שווה להקשיב לה.

ספרתי את המחמאה. כבר חצי שעה שאני יושב כמו דביל מתחת לשולחן ומחכה שהיא תמצא אותי. אבל האמת שהחלק הכי יווני בי, הוא הנטייה לשבור צלחות.

שתיתי את האוזו. אוזה, תופס?

מהר תבקש סליחה! לפני שיוצא הכיפור!

נושא ארץ המוצא לא עלה, ואין לי מבטא או מראה ישראלי. מראה ישראלי? מה זה אומר בכלל?

לוקו הרים להנחתה. חשבתי שתצליחו לברוח, אבל הגורל אמר את שלו. אגם יפה, באמצע שום מקום. שלוש שעות נסיעה ממנו, אגם יפה קצת פחות. הדרך ביניהם לא פשוטה. אוטובוס יש פעם בעשרה ימים, וטרמפים מעטים. לא המצב להתקטנן או להתפנק. מה רבה שמחתי כשמשפחה שוויצרית נעימה, עם שני ילדים בלונדינים, אבא צלם ואמא שלא צריך לשים לידה אבטיחים להשוואה, מציעה להצטרף אליהם לנסיעה ברכב פרטי שלהם! אחרי שעתיים, שכללו בתוכן הרבה עצירות לצילומים (הגייזר? תודות להם), הרבה קשקושים על הא ודא, אחד הזאטוטים (זעטוטים? מסתבר שאפשר גם וגם!) שולף ספר מהכיס של המושב. הדגל של הנשר נראה מוכר, משהו מצלצל, המורה שלי להיסטוריה במשקפיים וטון מורתי עולה מהנשייה, אבל מי הקשיב לה? את הפרצוף שחייך אלי מבפנים כבר אי אפשר שלא לזהות, מסייה אדולף בכבודו ובעצמו, על רקע צלב קרס שונה מאוד מאלו הנפוצים כל כך בצפון הודו. מכאן נשארה לנו שעה נסיעה. היה מוזר.

תודה רבה! אבל אי אפשר להתעלם מכמויות הבררה (נו, brara) שיצאו לי. שתיים יצאו להדפסת ניסיון! 60X90. מקווה שלא קפצתי מעל הפופיק. כל השערות בגוף שלי סומרות מהתרגשות.

לכל החותמים - לא לשכוח לקרוא את האותיות הקטנות.

אלופת העולם בישיבה על כדור. http://www.youtube.com/watch?v=My2FRPA3Gf8 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. לא יודע אם לגבב או לייבב.

אחרונת ההצקות. סופו של שרשור. כיף לחזור לארץ, ולראות את הפרספקטיבה החדשה. לראות שינויים. ובכלל כיף לחזור. לא בא לי לסכם. היה כיף מדי, עמוס מדי ומורכב מדי. חצי שנה של חיים. איך היה? אחלה. 13 תמונות. ביקורת תתקבל בהערכה ותשומת לב. (פאלאועופר, בהתייחס לביקורת שלך לגבי כמות תמונות גבוהה מדי להתייחסות מעמיקה, השתדלתי לצמצם. לא פשוט) [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img] [/img]

ומה ב.?