אני 'מנהל רשת' עאלק בצבא. אני מחזיק רשת של בית-ספר שלם בצריפין (מיני בה"ד), כמעט 100 מחשבים. אחריות? הכל נופל עליי? הצחקת אותי. לא תלוי בי, אלא ביחידה אחרת. מקצועיות? להכל יש תמיכה. מה שצריך לדעת זה אקטיב דיירקטורי בצורה ה-כ-י בסיסית שיש. עניין? משמעם טילים.
אתה יודע מה אני עושה ביום העמוס שלי? קורא, לומד (יהדות), עובד שחור על הלפ-טופ, גולש בפורום (יש עמדת אינטרנט אזרחי), רואה את כ-ל הסרטים של מקס-טיונינג וסקאלה , קורא עיתונים, ובעיקר משתעמם. ביקשתי מהמפקדת שלי לחזור לטכניון יום בשבוע ללמוד (יוצא לי ממש זול, הרבה יותר זול מהאונ' הפתוחה), היא אפילו לא הסתכלה עליי. כאילו שאני עסוק כל היום.
מה המסקנה? שאם המעסיקים חושבים שמה שאני עושה שווה משהו, אז הם סתם דבילים. אני אישית מרגיש שאני מבזבז זמן יקר - ואני לא מדבר על ה-3 שנים!! - אני מדבר על העובדה שאני עובד שעה נטו ביום (להריץ גיבויים, לראות שהמחשבים לא רבים, וזהו..). נכון שיש ימים בהם אני עובד פול-טיים - אבל אלה נדירים. מה יוצא? שאני מבזבז 7 שעות כל יום!! (נמצא ביחידה 8 שעות בשביל שעה). זה גורם לי להרגיש דביל.
ד"א, שקלתי 21, אבל בסוף הגעתי למסקנה שלא; לא רק שאינך יכול לדעת לאיפה 'יזרקו' אותך החיים, אלא שיש אנשים שקורעים את התחת 12 שעות ביום, ורואים בית פעם בשבוע. להתבכיין על זה שאני עובד שעה ונח 7, זה ילדותיות. נכון שזה מעצבן, אבל צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. חוץ מזה, במגזר שלי ('כיפות סרוגות') הרבה חבר'ה משרתים בתפקידים קרביים, ושירות צבאי זה 'מאסט'.