און יעקבסון

לא הגזמת בכלל... דעות קדומות שלא מסתדרות עם המציאות. ראשית אי אפשר להשוות את יונדאי שלפני עשור ליונדאי של היום. המכוניות של אז היו מבוססות בעיקר על מיצובישי ישנות והטכנולוגיה שלהן הייתה מיושנת. כך או כך, אמינות הן בדרך כלל היו. ועדיין מכוניות רבות מהשנים ההן הושבתו על כל תקלה קטנה. מדוע? כי מלכתחילה מי שקונה מכונית משומשת מאוד זולה בדרך כלל לא מתחזק אותה כהלכה ושנית, אם המכונית כל כך זולה, אזי עלות התיקון עשויה להגיע ליותר מעלות המכונית ובדרך כלל זה לא משתלם וזה נכון לא רק לגבי יונדאי, אלא גם פיאט ישנות וכדומה. ולהגיד שבמדינות אחרות לא מכירים יונדאי, זו בכלל הגזמה: תוך פחות מעשור הפכה יונדאי שאיפה להגיע ולהיות אחד מחמשת קונצרני הרכב הגדולים בעולם למציאות. לא נראה לי שזה רק מהמכירות שלהם בארץ... לא רק זאת, אלא הם אלו שפיתחו ומוכרים מנועים למיצובישי וקרייזלר. במילים אחרות: מייצאים טכנולוגיה ולא רוכשים אותה. אם הם היו כל כך "זבל", כדבריך, כל מה שקרה בעשור האחרון לא היה קורה. גם מסיבה זו ההשוואה לדאצ'יה ממש לא במקומה. נכון, לא מדובר במכוניות "נחשקות", במובנים של חובבי רכב, אבל מדובר במכוניות מודרניות, יעילות וטובות לשימוש אליו הן נועדו. ועדיין בשורה האחרונה: אתה לא חייב לאהוב את החברה הזו, זה כבר עניין של טעם אישי. (גילוי נאות: אין לי מניות ביונדאי ואני לא מקבל מהם משכורת. אני סתם עיתונאי שרכב הוא המקצוע שלו).

שלום לכולם וחג שמח. מסתבר שיש גם חלקי פלסטיק שדורשים התייחסות... מבקש המלצות (מניסיון) למקומות המתמחים בשיפוץ פלסטיקים, כמו לוח מחוונים וכדומה. תודה מראש לכל העוזרים.

האמת שהופתעתי מצמות החשמל הם נראות שלמות וללא קומבינות החוטים יפים ולא שרופים לא צריך לנגוע שם יותר מידיי. עושה את מלאכת החיווט לקלה יותר. חוטי החשמל אכן במצב מצוין. לא יבשים, לא מפוררים. בסך הכל זה נראה בסדר. יחד עם זאת, היו במערכת החשמל מספר קומבינות של חוטים מנותקים וחוטים חדשים שהועברו (בחאפריות יוצאת דופן, חשוב לציין) במקומם. כאשר מערכת החשמל תהיה פרוסה על שולחן העבודה, אני מתכוון לבדוק הימצאות קצרים, מוליכות וכדומה ולנסות למצוא את הבעיות ולתקנן, במקום פשוט לעקוף אותן. אצלי במערכת החשמל זיהיתי מעקפים למאוורר הפנימי וכן שני לחצנים שהתחברו לסוויץ. יש לי התחושה שהאחד מהם הוא עבור הסטרטר ואילו השני עבור הצופר. מאחר שאת הסוויץ' אני מחליף וגם את מתגי האורות/מגבים (מהמכונית השנייה), אני מקווה שהבעיה תיפתר. המשך עבודה נעימה וכמו שביקשו אני מצפה להרבה תמונות. מעניין אותי החלק של תיקון הפיבר והתוצאה הסופית. יש לי רכבים מפיבר שאמרו לי שרמת הגימור אף פעם לא יכול לצאת כמו רכב מפח. יש בזה משהו, ואני עדיין לא החלטתי סופית על הכיוון, אבל יהיו עידכונים. און

ערב חג סוכות פיניתי מספר שעות בכדי להתחיל ולפרק את מה שנשאר על הבודי, על מנת להכינו לפחחות וצבע. התחלתי מאחור ועשיתי דרכי קדימה, וזה אומר שהמספר האחורי ירד ראשון, אחריו הפנס האחורי היחיד שהיה וכיוצא בזאת. למעט שני ברגים סוררים שבשעתו תמכו בפינות הפגוש האחורי, כוחותינו לא נתקלו בהתנגדות יתרה מצד המכלולים. את זה לא ניתן להגיד על המרזבים שנמצאים מעל הדלתות. כבר שלשום קדחתי את הניטים שמחזקים אותם לפיבר, אבל הם סרבו לצאת משום שבחלק האחורי שלהם היה בורג מוברג לבודי, אשר הגישה אליו היא רק מבפנים. מתחת לריפוד הגג. זה אומר שכבר פירקתי בדרך את הריפודים על הרצפה ושאר החלקים שעמדו בדרכי וממילא היו צריכים לצאת. מצחיק לראות את פיסות העץ שנמצאות מתחת לריפודים שמטרתם לתפוס את קצוות הריפודים. בשלב הבא עברתי לצמת החשמל. התחלתי לפרק חיבור-חיבור, כאשר כל אחד מהם סומן בכדי להקל על החיבור מחדש בבוא היום. מנגנון המאוורר קצת התעקש ולא רצה לצאת, כמו גם מנגנון המגבים, אבל אני התעקשתי יותר... אחרי שכל מה שהיה בדרך פורק/סומן/הוצא, הגיע זמן מוט ההגה ואחריו לוח השעונים. זה האחרון יצא בקלות. רק ארבעה ברגים תומכים בו משני הצדדים. ומכאן והילך, הכל מול העינים וקל לביצוע: פירוק הדוושות וכדומה ואז... נגמר הזמן, ירד הלילה וצריך היה לסדר ולמיין את כל הבלאגן. האמת היא שכבר לא נשאר הרבה: לסמן את צמת החשמל שיוצאת אל תוך תא המנוע ולהוציא אותה החוצה, עוד כמה ברגים תועים ולמעשה שלב פירוק הבודי יושלם. או-אז הוא יעבור דירה, ל"דרך השטח" לפחחות וצבע. ונקודה למחשבה למי שצחק על השלדה העדינה של הרום כרמל: היא אולי עדינה, אבל קלה לתיקון ומה שיותר חשוב, בניגוד למכוניות אחרות ישנות, אין שום בעיית חלודה בפיברגלס... כך ששלב ההכנה לא יצריך מאות שעות עבודה. בתמונות: תא הנוסעים בתחילת העבודה; המרזב המורכב על האוטו; הבורג הפנימי של המרזב שמתחת לריפוד הגג; המרזב מפורק; סימון צמת החשמל; לוח המחוונים מפורק; התוצאה הכמעט סופית (הדוושות עדיין מורכבות). חג שמח לכולם והמשך יבוא! און

הי דני! טוב לראות אותך פה. וכן, אתה לא מבין עד כמה. יחד עם זאת, מקווה שהתוצאה תצדיק את השיגעון. "רום כרמל מודל 2010", נשמע טוב, לא? נאמן להבטחתי - מגיע לך סיבוב של כבוד! און

הי דני, תודה! אין כל כך מה לראות, כי רוב חלקי השלדה לא נמצאים. מקווה ששבוע הבא, כאמור, יהיו הוכחות. מחר מתחילים לעבוד על הבודי...

יש גם לא מעט דברים לפורד, וכמות הפרטים בכלל היסטרית. פשוט צריך לבוא עם דוגמא ועם סבלנות.

בעבודה. כבר אחרי ניקוי החול הראשוני וממתינים לתור בצביעה ואז יעשו את הפיניש של ניקוי החול. חשבתי שכבר אהיה אחרי הצביעה, אבל אני נמוך בסדר העדיפויות שם (יש שם כמה קליינטים קצת יותר גדולים וחשובים ממני, הקטן...), אז צריך להתאזר בסבלנות. ככל הנראה יהיו הוכחות (תמונות) אחרי החג.

ביג טיים!

תודה על האינפורמציה. אם אתה מתכוון על הטנדר, אז ראיתי אותו והוא לא במצב די עגום עבור שיפוץ ועבור רכב לחלקים - אני לא צריך, יש לי אחד. כך או כך - תודה!

תודה לכל המגיבים והתומכים. האמת היא שמאחר שהתחביב הזה - מכוניות, לא שיפוץ - נהפך עם השנים גם למקצוע הוא קצת פחות נשאר תחביב ודווקא השיפוץ הזה של הטנדר החזיר לי את ההתלהבות לתחום. מומלץ לכל אחד ומבטיח להמשיך ולעדכן. ובחזרה לשיפוץ: היום לא היה לי הרבה זמן ולא התקדמתי הרבה. איכסנתי את כל החלקים הצבועים בארגזים, עד למועד ההרכבה (יקח עוד קצת זמן), סגרתי את מכסה הדיפרנציאל ולמעשה בזה סיימתי את השלב השני! הלאה לשלב שלישי - הבודי. רציתי להעלות אותו על העגלה, אבל לא היה במתחם בו אני עובד אף אחד שיכול היה לעזור לי, אז התבזבזו לי שעתיים בהמתנה ואחרי ההרכבה על העגלה, כל שהספקתי הוא להתחיל להעריך את כמות הפירוק הנדרשת ולפרק את הצירים והתומך של מכסה המנוע. מאחר שמחר אין זמן (צריך גם לעבוד...), אולי בערב החג אתקדם קצת בפירוק. בתמונות הדיפרנציאל המורכב; המרכב (הבודי) על המנשא.

לא נראה לי סרן של אסקורט. הוא פשוט לא נראה אותו הדבר.

אחרי המון עבודה סזיפית, כמעט רואים את סוף השלב הנוכחי. תזכורת: השלב הראשון היה המנוע ותיבת ההילוכים; השלב השני - הנוכחי - תיקון השלדה וצביעה כוללת של כל החלקים המיכנים. השלב הבא: עבודה על הבודי. השלדה ושאר החלקים הגדולים עדיין לא אצלי, אז התמקדתי בסיום שלב הצביעה של כל החלקים הקטנים. ערב יום כיפור צבעתי שכבה ראשונה והיום שכבה שנייה. אחרי שזה הסתיים, התפנתי לעבוד על הסרן האחורי. מאחר שהייתה ממנו נזילה, פתחתי את הברגים של המכסה ובהזדמנות זו כבר בדקנו את החופשים ומצב המייסבים. מאחר שהבדיקה עברה בטוב, עברתי לשלב הבא: חשוב לוודא שהנשם של הדיפרנציאל פתוח (אצלי הוא היה סתום - מה שאולי גרם לנזילות) וגם שפטמות הגירוז (יש שלוש - שתיים למייסבים בצדדים ואחת למנגנון בלם החירום) עובדות. אחריהן הגיע שלב הצביעה. שוב, שתי שכבות של צבע ועכשיו צריך לחכות שיתייבש ומסיבה זו ההרכבה של המכסה תחכה למחר. אז בינתיים התאמתי את העגלה עבור נשיאת הבודי ומחר, אני מקווה, אחבר אותה לגוף הפיברגלס, לקראת השלב השלישי. בתמונות: הסימון שעל הסרן - יחס העברה מקוצר: 4.55:1; הדיפרנציאל במערומיו; הסרן האחורי הצבוע; מכסה האחורי של הדיפרנציאל באדום (מה לעשות, אני אוהב את שילוב הצבעים...). זהו להפעם.

היום הזדמנה לי האפשרות לצלם את הסרן האחורי של הרום כרמל בהשוואה לסרן של קורטינה דור שני. בבקשה.

פיית תדלוק... יש שתי אפשרויות: מאחר שהפייה הזו עשוייה ממתכת, פשוט לבנות אחת חדשה (אם הפייה רקובה, מה מצב מיכל הדלק? כדאי לבדוק), אפשרות שניה היא למצוא תורמת חלקים. מסתבר שלא חסר כאלו.

מהיכן ידית האיתות - זו גם שאלה טובה ומה הייתה השאלה השניה בנוגע לתדלוק?

מוט המייצב העבה יותר מגיע אף הוא מטריומף הארלד, מגרסה מאוחרת יותר. על השימוש בסרן האחורי הרחב יותר התגאו והבליטו רום כרמל גם בפרסומת לטנדר (פסקה ראשונה, שורה רביעית בתמונה המצורפת). לא רק זאת, אלא גם בגרסת הטנדר יחס העברה הסופי קוצר מ-4.11:1 ל-4.55:1, לטובת יכולת משופרת לעבודה בתנאים קשים ומשקל גבוה. ועדיין נשאלת השאלה: מאיזה תוצרת הסרן האחורי?

לדעתי הסרן האחורי שייך לפורד קורטינה. לא נראה כך. יש לי חבר עם קורטינה דור שני ולפחות שם זה לא נראה כך. כך גם משאבת הבלמים האחוריות. המשאבות האחוריות הן של פורד בוודאות. יש לציין כי השוני בין משאבת הבלמים האחוריות של הקורטינה ושל המינימיינור הינו סוג ההברגה לצינור הבלמים וכן השקע הפנימי של "העין" של הצינור. חיצונית הם נראים זהים אחד לאחד. זה פשוט עניין של ספק החלקים, מין הסתם, שמנסה למזער שוני בין מוצריו השונים, בכדי להפחית עלויות. ידיות הדלתות שייכות לסוגי פיאט למיניהם. לא רק הן, אלא גם נועלי הדלתות עצמם. כתוב עליהן Made in Italy כמו כן על קופסת רפידות הבלמים שקניתי היה רשום אינוצנטי. גם הבלמים, בוודאות מוחלטת, הן של טריומף הארלד. דור ראשון (מה שמכנים באתר האנגלי: TYPE 12, הישן יותר). בתחילת הדרך להארלד היו בלמי תוף מלפנים. די מהר הציעה טריומף קיט שדרוג לבלמי דיסק ומאוחר יותר זה נהפך לסטנדרט. ההבדל בין הדגמים הוא שקיט ההסבה יושב על פלטה המתחברת לציר ואילו בדגם המתקדם יותר החיבור הוא לציר עצמו. בסוסיתא וברום כרמל השתמשו עד היום האחרון בגרסה הראשונה, זו בה הקליפר יושב על פלטה ולא ישירות על הציר. בקיצור נראה שזה החלאה של כמה סוגי רכב. ביג טיים! אבל זה מה שהופך את התחזוקה ואת השיפוץ של הרכב הזה לכל כך קלה. רק צריך לדעת מה לחפש... היתרון ברכב הזה שניתן לאחסנו ליד הים והמרכב לא יחליד...נכון, אלא שהשלדה עצמה לא עמידה לנצח וכן חיזוקי מתכת שונים שהוצמדו בנקודות מסויימות על הפיברגלס והיו חשופות, כן החלידו. כך למשל (בטנדר) אותם פלטות חיזוק ממתכת שהורכבו מתחת לפיברגלס, במקומות עליהן הורכב הארגז מאחור. הן מתפוררות ברמה של לחיצה ביד משאירה חלקים. כאשר אגיע בקרוב לעבודה על גוף הפיברגלס, אתן על כך את הדעת. אשמח לדעת עוד מקורות על סוגי הרכב הזה. סיפור ארוך... ומאחורי הקלעים יש כמה סיפורים מדהימים, אשר לצערי נכון לעכשיו אני לא יכול לספר אותם - הבטחתי.

הזהות בין מכלולי סוסיתא/רום כרמל (מסוסיתא 13/60) לטריומף הארלד (ועוד כמה דגמים) נמצאת רק מלפנים. מאחור השתמשו אוטוקרס במכלולים אחרים, מאחר שלטריומף לא היה בארסנל רכב עם סרן חי וקפיצי עלים. האמת היא שהתעלומה היחידה מבחינתי, נכון לעכשיו, היא זהות ספק הסרן האחורי. זה לא נראה כמו סרן אחורי של אסקורט. דיברתי עם מישהו מאנגליה שקצת הכיר את החיבור בין אוטוקרס ליילנד והוא העלה את הרעיון שאולי אוטוקרס "שאלו" את הסרן האחורי מאחת החברות האחרות בקונצרן ליילנד. אולי מוריס מרינה או משהו כזה. חשבתי שאולי אמצא את המקורות מוטבעים על הסרן עצמו, אחרי שעבר את הניקוי המסיבי, אבל נאדה. עדיין אין לי תשובות. אגב, ירון, אתר מצויין לחלקי טריומף (ובכלל למכוניות אנגליות), בו גם יש שרטוטים מפורטים ומדוייקים על מבנה המתלים ופירוט מאוד מקיף של החלקים הוא: http://www.rimmerbros.co.uk/ שכחתי להעביר לך את שמו אתמול, אני מניח שגם אחרים יכולו לעשות בו שימוש. צירפתי שתי דוגמאות לשרטוטים המופיעים אצלהם. מעבר לעובדה שניתן לרכוש מהם כמעט כל דבר הקשור לחלקי המתלים הקדמיים (בהקשר של רום כרמל), השרטוטים הללו מאוד מסייעים כאשר עושים עבודת פירוק כוללת, כפי שאני עשיתי. ההרכבה, בזכותם, תהיה קלה מאוד.

השבוע העברתי את השלדה, סרן אחורי, חלקי מתלים וכל חלקי המתכת הגדולים לניקוי חול, אצל "יגאל" הנמצא בסמוך לבית מעריב. אמנם יש לי גישה לקומפרסור ומכשיר ניקוי חול, אבל הם מתאימים לניקוי נקודתי של חלקים קטנים ולא לניקוי בכמות "מסחרית". העוצמה של המכשיר של יגאל מדהימה ואין מה שעומד בפניו, חוץ מהברזל עצמו (לכן הוא פחות מתאים למתכת דקה, אם כי הוא עושה ניקוי חול גם לרהיטים, אז יתכן שעצמת הניקוי מבוקרת). השלדה והחישוקים יעברו לצביעה באבקה וזה יקרה רק אחרי יום כיפור, אז אתמול אספתי את שאר החלקים אותם אצבע לבד. ראשית נוקו החלקים באוויר, על מנת להעיף שרידי חול שאולי נשארו. השתמשתי בצבע יסוד מועשר באבץ, בדומה לגילוון. זה מתאים במיוחד לחלקים בהם גימור במרקם החלק פחות חשוב. היום, ערב החג, נצבעו החלקים בשכבת צבע ראשונה. בתחילת שבוע הבא הם יקבלו שכבה שנייה. אפילו הספקתי היום לעבור אצל דורון א. ולקחת ממנו את העגלה אותה הוא בנה, על מנת שזו תשמש אותי כאשר אתחיל לעבוד על מרכב הפיברגלס עצמו (ולא רחוק היום). להלן התמונות, לפני ואחרי. גמר חתימה טובה לכולם. און

לא ראיתי אותה בסביבת הסוסיתות, אבל שמעתי מחבר פורום אחר שאכן היו בחצר הזו עוד אוצרות. אין לי מושג אם מתחבא משהו נוסף, השטח שלו נראה די גדול. יש שם גם פורד טרנזיט משנת 1983 כמדומני, שנראית טוב ובמצב נסיעה. נראה קצת "טיפוס" הבעלים, מי שבאמת מעוניין יצטרך למצוא את הדרך "לפצח" אותו. בהצלחה...

מספר דגמי סוסיתא ורום כרמל בכפר חב"ד. דרך מודעה מאתר יד 2 (לי אין שום קשר עם הנושא, סתם מסקרנות קפצתי לראות). הבעלים פירסם מודעה למכירת רום כרמל טנדר מודל 1980, אבל בחצר ביתו חונה "אוצר": 1. סוסיתא סטיישן 13/60 מודל 72 או 73 (מנוע טריומף מפורק. זקוקה לשיפוץ מקיף, אם וכאשר). 2. סוסיתא כרמל 1971, מדומני - כנ"ל. 3. סוסיתא טנדר 1975 מנוע טריומף. לא במצב טוב, פגיעה בפיבר מלפנים. 4. טנדר רום כרמל (מנוע הילמן) במצב די רע, חצי קבורה באדמה. 5. עוד טנדר רום כרמל, מודל 1980, במצב לא טוב. לחלק מהמכוניות אין מספרים, אבל לא ברור לי ממנו האם הוחזרו הרישיונות (ואז לא ניתן להעלות אותן לכביש). לבעלים קוראים שמריהו והוא פירסם למכירה רק את הטנדר מספר חמש (לו יש רישיונות מופקדים). לעניות דעתי, המחיר שהוא דורש עבורו (5,000 שקלים) מפורז בהתחשב במצבו, אבל אפשר להתמקח. הוא אמר לי שיהיה מוכן למכור גם את מספר 3. אם מישהו מעוניין באחת מהן או אחרת (לא ברור לי מדוע הוא לא מעוניין למכור גם אותן) ויצליח לשכנע הבעלים למכור - בהצלחה. אין לי שום מידע אחר בנוגע למכוניות הללו, אז לא אוכל לעזור מעבר לזה. לפרטים נוספים (ולא בשבת או חג): 03-9606717, לבקש את שמריהו.

שלום לכולם ושנה טובה. אחרי למעלה משבוע של חופש מהטנדר, היום חזרתי לעבוד קצת עליו קצת. מאחר שהעבודה על השלדה הסתיימה ורק ביום שלישי אקח אותה לניקוי חול וצביעה, התפנתי היום למטלות מתכת אחרות. כל מה שעשוי מברזל ויורכב בחזרה לשלדה עבר ניקוי במברשת וניקוי חול. בשלב הבא צבעתי כל אחד ואחד מהחלקים, כולל הקטנים ביותר, כולל תפסנים של חוטים, בשתי שכבות של צבע יסוד וכשזה התייבש נצבעו כל החלקים בצבע שחור, אפור ואדום - בהתאם לצורך ולמיקום שלהם בבוא היום על השלדה. להלן תמונות (שוב, לא איכותיות - מצטער), הפעם בסיום העבודה ולא במהלכה. המשך יבוא.

שלום לכולם. ממליץ לך לבדוק את "שאשא" ברחוב שונצינו 1 בתל-אביב. לבעלים קוראים חיים ויש לו מלאי אדיר של משאבות מים לכל מיני מכוניות, כמו גם בולמי זעזועים ועוד הרבה חלקים. הייתי בחנות השבוע וחיפשתי חלקים למכונית שלי, כך שיצא לי לראות לא מעט דברים המתאימים גם לפיג'ו 104/סיטרואן ויזה. בהצלחה וחג שמח! און

זה הדבר הראשון שכבר נעשה - פלטות חיזוק לזרועות שיוצאות מהשלדה אשר במקור, מתחתיהן שמים את הג'ק. יחד עם זאת, המחשבה על להרים את האוטו מהנקודה הזו, כאשר כל המשקל של האוטו תלוי ונשען מהדופן הזו, זה מתכון בטוח לנזקים עתידיים. כאשר הטנדר יחזור לנוע על הכבישים, בעת תקר בגלגל יוגבה הגלגל חסר המזל מנקודה מתחת לשלדה עצמה, קרוב ככל שניתן למתלה. גם הרמה על ליפט רצוי שתבוצע כאשר נקודות העיגון הקדמיות הן מתחת לשלדה עצמה ולא מהזרועות הצדדיות הללו - נקודה למחשבה לכל בעלי הסוסיתות/רום באשר הן.