און יעקבסון

אין כמו הפורום הזה... הידע המצטבר של החברים פה באנשי מקצוע שווה זהב. נסעתי היום ל"צמיג ישיר", ואכן היו לגיא הפנימיות המבוקשות. עוד הערב הספקתי להעביר אותן לצמיגי רמת אביב (שם החישוקים והצמיגים החדשים) ומקווה שהם יורכבו מחר. שוב, המון תודות!

תודה, תודה. אתה רואה, בסופו של דבר חלקים שלך בכל זאת עשו את דרכם למכונית שלי, ואני עדיין לא יודע מה אתה עושה... אתה יכול לספר לי, מבטיח לא לגלות לאף אחד (ואולי אוכל להיעזר בך בעוד דברים, יש כמה גומיות ללא תחליף בטנדר).

הי אופיר. תשובות בצבע, מול השאלות: כיוון שגם אני מעוניין להחליף צנרת בקפרי, הייתי רוצה לדעת אצל מי עשית את הכיפופים? למעשה בטנדר יש רק כיפוף אחד בצנרת (אם לא מחשיבים את הדאון-פייפ המקורי). מאחר שמכשיר לכיפוף צנרת אין לי בהישג יד, חתכתי מצינור קיים כיפוף שהתאים לי. לא אידיאלי ויש עוד ריתוך, אבל כמאמר המשורר: זה מה יש. דבר שני, למה נועד החלק שמסומן בתמונה? זהו דוד מעבר שנותן יותר לחץ חוזר למנוע, מה שמקנה יותר מומנט בסל"ד נמוך ובינוני. מאחר שהמנוע הזה תוכנן ללא סל"ד גבוה, זה דווקא יתרון. אם יש צינור ללא דוד, התפשטות הגזים בשלב מאוחר יותר (בדוד האחורי) מאוחרת מדי ולא מסייעת במשיכת הגזים מהמנוע והמומנט נפגע. בסל"ד גבוה זה פחות קריטי, אבל כאמור... דבר שלישי, האם משנה באיזה דוד אחורי משתמשים ? כלומר כל הדודים זהים מבחינת מה שקורה בפנים? לא זהים. נבדלים ברמת בידוד רעשים וכפועל יוצא בחסימת זרימת הגזים. דוד "פתוח" יעשה יותר רעש ויאפשר לחלץ עוד כמה סוסים מהמנוע (בעיקר אם משפרים משהו, אם לא, זה בעיקר צליל). אצלי באוטו היה קשה למצוא צנרת ודודים מתאימים, כי הקוטר קטן יחסית למקובל היום. הדוד שהתאים מבחינת קוטר היה במקור מיועד לפולקסוואגן פאסאט 1.6 ליטר. דבר רביעי, לא צריך להיות דוד מרכזי? ולמה הוא נועד? בעיקר השקטת רעשים וכמובן "בק-פרשר".

המון תודות! אנסה אותם מחר.

הייתי שם טיובלס ולא שם על מקוריות בכל הקשור לבטיחות, אלא שהחישוקים שלי אינם "תומכים" בטיובלס.

הי דני! לא יכול להתווכח עם זכרונך, כי הצנרת המקורית של טינה לא הייתה ברת שימוש ולא הגיעה לידי, אבל בתורמת החלקים האגזוז יצא בצד הרכב ולפי המערכת הישנה בניתי את החדשה. ברומים הרגילים אכן האגזוז יוצא מאחור.

אחרי מספר ימים של חוסר זמן להתעסק עם המאהבת, התפנה לי היום קצת זמן, אז לקחתי את האוטו מהאישה ונסעתי לחולון לאסוף את החישוקים הצבועים. בדרך עברתי בתל אביב עם מערכת הפליטה הישנה, על מנת להתאים צינורות, מחברים ומפלט. משם, לרמת אביב, לצמיגי רמת אביב, שם מחכים לי חמישה צמיגים חדשים. אלא שכפי שחששתי, החישוקים הנ"ל אינם "תומכים" בצמיגי טיובלס וצריך פנימיות ואת אלו קשה להשיג. אז אם מישהו מכיר עסק המחזיק פנימיות, אשמח לשמוע. להפתעתי, רפי התפנה כבר הערב להתחיל ולרתך את המפלט, אז בלי לבזבז זמן - התחלתי בהכנות. ראשית יש להתאים את הצינורות ואת המחברים למקום המיועד להם מתחת לשלדה, לחתוך את האורך והזווית הנכונים של הצינורות. עכשיו צריך לקבע את כל המישמש הזה למקומו ולראות שהכל מתאים ואז, לתת נקודות ריתוך בכל החיבורים בכדי לבצע בדיקה ראשונית. ולמה נקודות ולא ריתוך מלא? שתי סיבות. הראשונה, בכדי שאם יש בעיה עם הזוויות או מגע עם השלדה, אפשר לפתוח את הריתוך בלי בעיה ולתקן. השניה, יותר קל לרתך את כל המערכת כאשר היא מפורקת מהמכונית. הכל נראה בסדר גמור, במיוחד לאור העובדה שהוספתי מחבר גמיש בנקודת החיבור עם ה"דאון פייפ", זאת בכדי שרעידות המנוע לא יסדקו את מערכת הפליטה (בעיה מוכרת בסוסיתא/רום) וגם שבמקרה שצריך שינוי זווית קל של מערכת הפליטה, המחבר הגמיש מאפשר זאת מבלי הצורך לחיתוך המתכת, או עיוותה. בנוסף, צנרת הפליטה מתחברת לדאון פייפ במחבר פריק ולא ריתוך, זאת בכדי להקל על הפירוק וההרכבה בעת הצורך. בכדי להפחית לחץ מהמחברים וממערכת הפליטה עצמה, זו האחרונה תהיה תלויה על השלדה בשלוש נקודות עיגון, אשר כל אחת מהן נערת בגומיה עם "כבוד". נקודות עיגון אלו יחוברו לשלדה באמצעות פלטות וברגים ולא באמצעות ריתוך - לטובת אריכות חיים, שמירה על השלדה וקלות תחזוקה. מכיוון שכבר היה מאוחר, את התאמת המחברים אעשה מחר, כמו גם את הניקוי והצביעה של הדאון פייפ. מה שכן, לא התאפקתי, הרכבתי את המערכת בחזרה על השלדה ועיגנתי אותה למקומה בעזרת אזיקונים, רק בכדי להתרשם מהתוצאה וכן בכדי שאוכל להניע את המנוע ולשמוע איך הוא נשמע. אז איך הוא נשמע? לא סגור על זה עדיין, אבל הצליל מזכיר קצת מכונית בריטית ישנה...

קצת באיחור, אבל הנה הוידיאו של הנעת המנוע. אנסה לצלם ולהעלות עוד וידאו בהמשך השבוע. http://www.youtube.com/watch?v=gsJub5cN5mc

ניצלתי אותו לעוד התקדמות קטנה: להרכיב מסנן דלק לפני המשאבה ולהרכיב את החבק האחרון על צינור הדלק; למלא מעט דלק במיכל הדלק האמיתי של המכונית, להעביר אותו בצינור כל הדרך למשאבה בעזרת לחץ אוויר קל (בכדי לחסוך למשאבה ולסטרטר זמן פעולה עד שיגיע הדלק) ולהניע. המנוע מניע בנגיעה (עובד קצת עשיר בדלק), נורית ביקורת לחץ השמן ניכבת מיד והמנוע עובד עגול. המשאבה שואבת את הדלק מהמיכל בלי בעיה ובינתיים הכל נראה טוב. כל שנותר לי בהמשך השבוע הוא למצוא (כנראה בתורמת החלקים) את ידית ההילוכים (בכדי שאוכל לבדוק שכל ההילוכים עובדים והגיר אינו מרעיש, זאת אחרי שהרים את הגלגלים האחוריים באוויר) ולהביא צינור פליטה, דוד פליטה, מעבר גמיש (בכדי למנוע שברים וסדקים בצנרת) וכן מעבר בצורת האות "Y", כל זאת בכדי לבנות את צנרת הפליטה מחדש. בניגוד למקור, המחברים למערכת הפליטה לא ירותכו לשלדה, אלא יעוגנו בעזרת ברגים ותושבות מודרניות, למען אריכות ימים ואמינות. הפעם אין תמונות...

עכשיו אפשר להתפנות למיכל הדלק, שעבר ניקוי חול וצביעה (חיצונית) וניקוי יסודי (מבפנים). ראשית, יש להרכיב בחזרה את מצוף מחוון הדלק (שעבר שיפוץ אצל סיגל מ-אוו). יש רק דרך אחת להרכיב אותו כפי שצריך (המצוף בכיוון הנסיעה), אבל לפני כן צריך לעבור על ההברגות של הדיסקה המחזקת את המצוף למקומו. הדיסקה הנ"ל אינה מקובעת למקומה וכאשר היא אינה מחוברת, היא משייטת לה להנאתה במרחבי המיכל, כולל לצדדים בהם יש מחיצות (שמונעות מהדלק לנוע בתנועת צונאמי לצדדים). אז צריך "לדוג" אותה כאשר המיכל הפוך, לתפוס אותה עם מברג או יותר טוב מגנט ולהשיבה למקומה. הבעיה היא שאין מה שיקבע אותה שם, למעט הברגים (שלא מורכבים), אז משתמשים באזיקון ועוברים על ההברגה הראשונה. אחרי זה ניתן כבר לתפוס את הדיסקה עם בורג, עד להשלמת ניקוי ההברגות של כל הקדחים. ואיך מחזירים את המצוף למקומו מבלי שהדיסקה תיפול לפני חיזוק הברגים? ישנן כמה שיטות. אני נעזרתי במברז בכדי לתפוס את הדיסקה. היתרון הוא שלמברז אין ראש, אז המצוף והאטם שלו יכולים "להתלבש" מעל המברז למקומם ואז פשוט יחסית להכניס את הברגים החדשים עם שייבות מתאימות ולחזק את המצוף למקומו. בשלב הבא, מרכיב את פיית צינור הדלק ואחריה ניתן להחזיר את המיכל למקומו של השלדה. לפי כן, חותך מרצועת הגומי שקיבלתי רצועות המבודדות בין המיכל לשלדה, מכין ברגים מתאימים ודיסקיות וקדימה למלאכת ההרכבה. הבעיה שבשעת ערב זו, כבר לא נותר מי שיעזור לי במתחם וקצת קשה לתמוך במיכל ביד אחת ולהכניס בורג ולהבריג עליו אום ביד השניה. יש גבול גם ליכולתי. לעזרה מגוייס ג'ק, שביום-יום משמש להגבהת טרקטרונים, שממש "בנוי" למשימה זו: הוא שטוח ונמוך, כך שג'ק זה תומך ומייצב את מיכל הדלק במקומו, עד אשר אני תופס אותו בעזרת ארבעת הברגים והאומים. לסיום, מתאים את צינור הדלק ומחבר אותו ובזה נגמר הזמן וגם למעשה כמעט כל מה שאני יכול לעשות לבד בשלב זה. כל שנותר לי הוא להכניס דלק למיכל ולהניע שוב את המנוע ולבדוק שהמשאבה מצליחה לשאוב דלק (בעיקר לבדוק עם הפיית צינור הדלק אוטמת), להוסיף חבק נוסף לקיבוע צינור הדלק ממש לפני המשאבה ולבנות צנרת פליטה (ולזה אני צריך את רפי - אמן הריתוכים). בשלב האחרון, אולי נרים את הגלגלים האחורים מהרצפה, נייצב את השלדה במקומה וננסה לראות שכל ההילוכים והסרן עובדים. ואחרי זה? הבודי!

אחרי התייעצות ביני לבין עצמי, החלטנו בכל זאת לסיים עם הצד המיכני במלואו ולא להשאיר קצוות פרומים להרכבה הסופית של המכונית. שתי סיבות: הראשונה, בכדי לא לאבד או לגרום נזק לחלקים שיוותרו על המדף תקופה ארוכה; השניה, העבודה על השלדה הערומה קלה ונוחה לעין שעור מאשר במכונית מורכבת וזו הזדמנות טובה לבדוק את עבודתם של כמה שיותר מכלולים. לפיכך, הזדרזתי אתמול והתחלתי בפירוק מכסה השסתומים. הסיבה? רצון לבדוק שכל מעברי השמן פתוחים, כי היה נדמה לי שאולי הנדנד האחרון אינו מקבל שמן. אזעקת שווא. לא נורא, מרכיבים מחדש ומכוונים שסתומים. בנוסף, מחבר באופן סופי את צינור הדלק מהמשאבה לקרבורטור ומרכיב את החלק הראשון של צנרת הפליטה (בכדי להפחית רעש וממש לפני בניה מחדש של המערכת), מחברים נורית ביקורת למד לחץ השמן ומניעים. המנוע מניע בקלילות, נורית הביקורת ניכבת מיד והכל נראה ונשמע טוב. הבעיה היא שלא ניתן להשאיר את המנוע דולק ליותר מדי זמן, כי אין רדיאטור. אז מרכיבים רדיאטור! ראשית, את האוזניים שמתחברות לשלדה, עליהן מוטות הברזל הפשוטים שמחזיקים את הרדיאטור. מאחר שבכדי שלחזק את מוטות הברזל הללו צריך כוח סגירה רב, אני משתמש בדיסקיות רחבות במיוחד, על מנת להפחית לחץ נקודתי על דופן השלדה (לחץ שבמקור גרם למתכת לעיוות). השלב הבא היה הרכבת המצנן (טוב, רדיאטור...), צינורות ומילוי נוזל קירור. בדיקה ראשונה מעודדת: אין נזילות. מה שכן, ישנה נזילת שמן על הרצפה מתחת למנוע וזה כבר פחות מעודד. כבר ראיתי שחורות, כולל הצורך להוציא מנוע ולהחליף אטם אגן שמן, אבל בדיקה מהירה מגלה שהנזילה לא מגיעה משם, אלא מתחתית תיבת ההילוכים. מוזר, אין שם אטם. התחקות אחר מקור הנזילה מגלה את האשם המידי (אני!) - בורג ריקון השמן שלא חוזק כהלכה... חיזוק פשוט, ניקוי האזור ונראה שהבעיה נפתרה. עכשיו אפשר להניע את המנוע לפרק זמן ממושך ולבדוק שאין נזילות שמן או נוזל קירור וכי המנוע עובד כפי שצריך. במוסך מאוורר היטב באמצעות מאוורר אימתני ואחרי קרוב לחצי שעה של עבודה חלקה, דוממתי את המנוע. בשלב זה הכל נראה טוב. אפשר להמשיך הלאה. המשך יבוא בקרוב.

למרות ששיפוץ המנוע כבר מאחורי, המקום הזה נשמע מעניין ולא אחת שמעתי עליו. אקפוץ לבקר שם בהזדמנות הראשונה.

שבת שלום! ותודה ידידי על הברכות, אבל לא לי הן מגיעות... לצערי, לא אני הבעלים, אלא חבר של הבעלים.

הקטע הוא שבדיעבד אני מבין שגם אני הכרתי אותו. כאשר אספנו את הסופר 7, דיברנו עם הבן שלו שהזכיר לי שלפני מספר שנים עשיתי להם קורס נהיגת ראלי. הם אכן הגיעו עם שתי סובארו לקורס (שנעשה בסובארו). עולם קטן...

לשמחתי יש לי גם חברים שלא רק מבינים ברום כרמל... בקיצור, חבר טוב הגשים לאחרונה חלום ארוך בשנים ורכש את הלוטוס סופר 7 S4 החיפאית, מיורשי הבעלים שהיה יד ראשונה(!) של המכונית. למכונית זו היה טסט עד תחילתה של שנה זו ואחרי שהבאנו אותה למרכז ובדקנו אותה בדיקות ראשוניות, ביצענו התנעה ראשונה. יאמר לזכותה (ולזכות מנוע הפורד שלה) שהיא הניעה בקלות יחסית והיא עובדת טוב. בשלב הראשון יעשה לה הבעלים החדש יישור קו ראשון, אשר לאחריו יחליט אם וכאשר ואיזה עומק שיפוץ הוא מעוניין לבצע בה. לעת עתה, הבעלים "מתבייש" לצאת "מהארון", אז אני עושה זאת בשבילו (באישור כמובן) ובבקשה ובשאלה: אם מישהו מכיר את המכונית המסויימת הזו, ההיסטוריה שלה, או כל פרט מעניין אחר (כולל לינקים מעניינים הקשורים למידע על המכונית), הוא מוזמן לכתוב על כך בשרשור זה. אז בינתיים להלן תמונות ראשונות של המכונית בעת הבאתה למרכז. און

דווקא יש. במוסך "דרך השטח" הבודי חזר להיות מורכב על העגלה לקראת תחילת העבודות. כמו כן, הזגג הוזמן לפרק את השמשה הקדמית והאחורית, אבל השאר בהקשר הבודי ימתין (עוד קצת). כרגע אני עדיין מתמקד בפינישים של הצד המיכני. אעלה בשבת את "פרשת היום", כמובן תמונות ו... הפתעה: לינק לסרטון ההנעה של המנוע.

אפרופו שורשים, חבר יקר שהוא אנציקלופדיה מהלכת של ההיסטורית תעשיית הרכב הישראלית, האיר את עיני למועד ייצורו של מנוע הילמן המורכב ברום שלי: 13/11/1975 וזאת, להזכירכם במכונית מודל 1980 (שהורכבה ב-1979). על המנוע השני מוטבע תאריך יצור: 12/11/1975. כלומר, שאומרים שרום קנו "סטוק" של יחידות כוח, המדובר ביחידות כוח ששכבו מספר שנים כאבן שאין לה הופכין, עד אשר הן נגאלו על ידי הישראלים שחיפשו בנרות יחידות כוח "חדשות" שיחליפו את אלו של פורד שאזלו (שהחליפו את אלו של טריומף, שהחליפו את הפורד המקורי...).

ישה, אתה סתם מעליל עלילות. אני עשיתי עבודה רצינית ואפילו פניתי ליצרן הרכב בבקשה מסודרת לקבלת אישורים לשינויים. שלחתי מכתב לרום כרמל, אני עדיין ממתין לתשובה...

ובנוסף, שלחתי לך הודעה פרטית.

תחשוב הפוך: להשאיר את הבודי של רום כרמל טנדר, כאשר מתחת מסתתרת שלדה של איזה מיאטה או משהו ספורטיבי אחר. עכשיו, זו המשמעות של זאב בעור של כבש! (והסיכוי שזה יקרה בארץ מקביל לסיכוי שבן לאדן יחזור בתשובה וירוץ לנשיאות ארצות הברית...).

אני חושב שתהיה לי בעיה עם המשרד התחבורה: שינוי מבנה, או נכון יותר, בלי מבנה...

האור בקצה המנהרה זה לא אופנוע נגד הכיוון, זה כמעט סוף העבודות על הצד המכני. גל ההינע חזר למקומו וחוזק מחדש (פשוט וקל). למעשה, בזה הסתיימה העבודה הגדולה על השלדה. אין יותר חלקים בנפרד, למעט אלו שאמורים לחזור ביחד עם הבודי. מכיוון שכך, החלטתי לעשות מעשה ולנסות להניע את המנוע. לפיכך, הסטרטר הורכב בחזרה למקומו (לא טרחתי לעת עתה לשפצו, כי הוא תקין, וגם לא לצבוע אותו עד אשר אדע שהכל בסדר איתו ועם המנוע). אחריו הגיע הזמן למלא את המנוע, תיבת ההילוכים וכן את הדיפרנציאל בשמן מתאים. כשזה מאחורינו, הוצאתי את ארבעת המצתים, חיברתי את משאבת הדלק למיכל ואת הצד השני מול מיכל אחר, בכדי לבדוק שהמשאבה עובדת. לסיום, מצבר בהישג יד (בהישג כבלים, בעצם), כאשר המינוס מחובר לגוף, הפלוס למצבר וחוט קטן שאמור להפעיל את הסטרטר הוכן במקומו. לא ציפיתי שההנעה תעבור חלק וכך אכן היה. נתחיל במשאבת הדלק - לא עובדת ולא נעלים. אז לעת עתה, דילגתי עליה והזנתי את הקרבורטור ישירות. בתגובה, זה התחיל לנזול, כאילו דלק עולה כמו מים (עוד מעט זה יקרה, בהתחשב בבצורת שתוקפת אותנו). בדיקה הראתה שהנזילה לא מגיעה מטבעת האטימה בחלקו התחתון של הקרבורטור. מאחר שהבוכנה בתוך הקרבורטור נעה קצת בקושי, הבאתי את הקרבורטור מתורמת החלקים והחלפתי את הבוכנה, המחט והדיאפרגמה. עדיין נוזל, בשצף-קצף. ככל הנראה עניין של מצוף תקוע, או משהו כזה, אז פירקתי את ה"אמבטיה" של הקרבורטור וגיליתי שהדיזה שאמורה לעצור את זרימת הדלק לאמבטיה כאשר היא מלאה, תקועה, ולכן הזרימה לא נעצרת. הדיזה נוקתה ושוחררה האמבטיה נסגרה ו... עדיין נוזל, אבל ממש מעט. את המקור כבר לא הייתה בעיה לזהות: האטם התחתון. מאחר שגם האטם מהקרבורטור השני היה פגום, לא נותרה לי בררה, אלא לעשות אטם חדש לבד, עד אשר אשיג קיט אטמים לקרבורטור הזה. בינתיים, התוצאה משביעת רצון ואין נזילות. הלאה: "מריץ" את המנוע בלי מצתים, רק בכדי לראות שלחץ שמן מגיע, זאת באמצעות נורת בקרה שמחוברת לפלוס של המצבר וליונט שמן. כאשר יש לחץ שמן, הנורה אמורה להיכבות. לא נכבית ולא נעליים. מוציא יוניט שמן ובודק אם יוצא שמן - לא יוצא. כבר ראיתי שחורות, כולל הוצאת מנוע והחלפת משאבת שמן, אבל רפי נחלץ לעזרתי ושחרר מעט את מסנן השמן. שוב מריצים את המנוע ושמן מתחיל לעלות. סוגרים מסנן שמן, שוב מריצים ושמן יוצא גם מהחיבור של יוניט השמן. מחברים אותו בחזרה, מחברים נורת ביקורת ושוב מריצים מנוע. הנורה נכבית! לא רק זאת, אלא גם לוקח לה כמה שניות טובות להידלק בחזרה אחרי שהמנוע מפסיק להסתובב - עדות ללחץ שמן גבוה. עכשיו אפשר לחבר פלוס לכוהל, מינוס לכבל ולפלטינה ולבדוק שיש ניצוץ. יש! אם כך, מחזירים מצתים, סוגרים מכסה מפלג ומנסים להניע. המנוע מראה נכונות, מניע, אבל לא עובד חלק. רפי מאיר את עיני שאין צינורית הוואקום שאמורה להגיע למגבר הבלם ולכן המנוע מושך הרבה אוויר. אופס... סוגר את הפתח והמנוע מתאזן ועובד חלק. קצת כיוון הצתה, כיוון סל"ד סרק והמנוע עובד דוקסה! מכבים, מנסים להניע - ההנעה קלה ומידיית. לא משאיר את המנוע עובד יותר מדי זמן, כי אין מערכת קירור. א י ז ה כ י ף ! תם ונשלם הפרק הזה? כמעט. נשארו עוד כמה דברים ממש קטנים: צינור דלק מהמשאבה לקרבורטור, פלוס עיגון שלו עם חבקים (אביא מחר); התקנת המחבר העליון של כבל בלם היד; השלמת הברגים החסרים בין המנוע לתיבת ההילוכים; ניקוי וצביעה של השופר שמחבר בין הקרבורטור למסנן האוויר; ניקוי וצביעה של עוד כמה ברגים וכיסויים קטנים;הרכבה של מצוף מיכל הדלק (היום עוד הספקתי לשטוף ולנקות את חלקו הפנימי. לא בטוח שאעשה הכל בימים הקרובים. יתכן שחלק יחכה לשלב מאוחר יותר, מאחר שצריך לפנות קצת את השטח בו אני עובד ולתת לבעלים קצת אוויר לנשימה. אז ככל הנראה ביום שישי אעשה פינישים אחרונים בצד המיכני ואז אעבור לדרך השטח, לתחילתו של השלב הבא (והמגרד...). עדכונים בסוף השבוע.

פרה-פרה, או יותר נכון: שלדה>בודי. ראשית אסיים עם השלדה והמכלולים המיכניים ואז אוכל להתפנות לעבוד על הבודי. הרצון שלי הוא לעשות ככל שניתן בעצמי. ברור שאם הייתי במקביל לעבודה המיכנית מוציא את כל נושא הפחחות מידיי, כבר היה לי בודי מוכן להרכבה, אבל זה גם היה מוציא לי חלק מהכיף.

אני מוכן לתרום את אחותי, ללא תמורה...

תודה ושוב תודה לכולם! האמת היא שכאשר כתבתי בכותרת השרשור המקורי "הגשמת חלום", הכוונה הייתה גם בכך שהחלום היה לבנות (או להרכיב) פעם אחת לפחות מכונית ממסד ועד טפחות. אמנם עשיתי זאת בעבר עם מכוניות מירוץ, אבל מבחינתי זה לא נחשב. נכון שהכוונה המקורית הייתה לעשות זאת על לוטוס (קטרהאם) סופר 7, אבל לא צריך להדבק לדקויות. לשתי המכוניות יש ארבעה גלגלים, מנוע מלפנים, הנעה אחורית ושתיהן במקור בתכנון אנגלי... וזה מספיק קרוב בשבילי