און יעקבסון

ככל שאני למד את הצד המכני של רום כרמל, אני מבין שאוטוקרס ורום כרמל נשארו נאמנים לטריומף, גם אחרי שאלה האחרונים זרקו אותם מכל המדרגות ושלחו אותם לחפש ספקים במקום אחר. אז אמנם יחידות הכוח הגיעו אחר כך מפורד ולבסוף מהילמן, אבל להחליף ספק חלקי מתלים – זה קצת יותר קשה. למעשה, אם מהנדסי רום כרמל היו צריכים לוותר על מתלי טריומף, הם היו צריכים לתכנן (איזה לתכנן – לקנות!) מערכת מתלים מספק אחר ולהתאים אותה לשלדה הקיימת – למעשה, לתכנן אותה מחדש. אני יכול רק לנחש מדוע הם לא עשו כן ובחרו להמשיך להשתמש במתלי טריומף. בראש ובראשונה – עלויות. לפיכך הם נשארו עם מערכת המתלים הנושנה של טריומף. אז מדוע הסכימו האנגלים לספק מערכות מתלים, אבל לא יחידות כוח? לא יודע. אפשר לחשוב על שתי אפשרויות: האחת: במסגרת ההסכם עם האנגלים הישראלים יכלו לעשות כן, אבל לא לקנות יחידות כוח. השנייה: החלקים נקנו מספקי חלקים המייצרים חלקי חילוף (אפטר-מרקט) ולא מטריומף עצמם, חלק מהחלקים אולי אף ייוצר בארץ. המסקנה הזו הביאה אותי "לחזור הביתה", במסגרת חיפושי אחרי ההורים של הסרן האחורי. לאחרונה גיליתי בספר ישן שטריומף דולומיט (שהייתה מבוססת על טריומף 1300-1500 שהורכבה בארץ) שלא הייתה בעלת הנעה קדמית, כמו ב-1300, אלא בעלת הנעה אחורית, אבל לא עם מתלים נפרדים, אלא עם סרן חי – בדיוק כמו בסוסיתא/רום כרמל. שלב שני היה למצוא מהו יחס ההעברה הסופי של סרן זה והממצא כבר לא הפתיע אותי: 4.11 – בדיוק כמו בסוסיתא. השלב הבא נערך באתר "רימרברדרס", להם שרטוטים ולא מעט תמונות של מכלולים שונים. בינגו! לפחות ממה שאני מצליח לראות בתמונות (שהעלתי אתמול), מדובר באותו סוג של סרן.

תודה. ובבקשה: http://www.rimmerbros.co.uk/

הבלגן של אתמול הביא אותי לחפור באתר "רימרברדרס" ולנצל את השרטוטים הנהדרים שיש שם במטרה להבין את מקור הבעיה.אז במתלים הקדמיים אכן מדובר בציר המרכזי של מתלה טריומף הארלד דור ראשון עם ארבעה ברגים ופלטה מוברגת להתאמת הקליפר (במקור בדור הראשון היה תוף מלפנים והמפעל הציע קיט בלמי דיסק, עם מתאם לקליפר), אבל הקליפר ברום כרמל הוא דווקא של הדור האחרון (אשר בהארלד הוא מורכב לציר המרכזי בעל שלושה ברגים והקליפר מוברג אליו ישירות), אבל מוברג לציר של הדור הראשון עם הפלטה... את סוגיית המסבים השונים לא הבנתי. לפחות באתר שלהם נראה כי אין הבדל במידות המסבים בין שני הדגמים. לפחות משהו אחד למדתי. מסתבר שלמרות שהמתלה האחורי בסוסיתא וברום כרמל הוא סרן חי וקפיצי עלים אורכיים, בעוד בטריומף הארלד מדובר במתלים נפרדים, בכל זאת המהנדסים הישראלים נשארו קרוב לטריומף ולא יצאו לרעות בשדות זרים. מערכת הבלימה האחורית נלקחה כמות שהיא מהארלד. וזה אומר מבנה זהה וכולל גם את משאבת הגלגל ומגן האבק (הזהים לאלו של פורד אנגליה – מכאן ההנחה שאולי היה מדובר בסרן של פורד ולא כך הוא). כל שנותר הוא לזהות את מקור הסרן, אם כך. עדיין תעלומה... בתמונות: מצא את ההבדלים. סרן אחורי של רום כרמל ושל טריומף דולומיט וכן סכמת מערכת הבלימה בהארלד/רום כרמל.

זה התחיל בטוב. פתחתי את היום בציפיה דרוכה לקראת הבאות. היום עושים את הצעד הראשון לקראת הרכבת המכונית בחזרה, אחרי שבחודשים האחרונים הייתי עסוק רק בלפרק, לנקות, לצבוע ולתקן. כמובן שכל תוכנית היא בסיס טוב לשינויים, כי התוכנית היום הייתה להתחיל עם הסרן האחורי, אבל הודעה פרטית מחבר הפורום, אופיר, שאיתר לי שתי גומיות אבק שהיו חסרות לי, שינתה את התמונה. במקום להרכיב את הגומיות הישנות והמתפוררות, יש חדשות! אבל הן יכולות לעבור לרשותי רק בערב. לא נורא, יש מספיק עבודה. במקום מאחור, נתחיל מלפנים. באתי מוכן למוסך, עם ערמת חלקים חדשים ונוצצים, אותם הזמנתי מבעוד מועד. מכאן והלאה, החלה ההידרדרות. ראשית, הקפיצים החדשים והמחוזקים קצרים מהישנים והחלודים. לא סיפור בינתיים, כי אני לא יודע עדיין מה יהיה הגובה הסופי של המכונית. בכל מקרה, מה שקובע את הפתיחה המרבית הוא לא אורך הקפיץ, כי אם אורך הבולם. הקפיץ החדש קשה יותר ולכן יתכן שלא יהיה הבדל. את זה אדע רק בסוף, אז החלטתי להמשיך ולהרכיב את הקפיץ החדש והמשודרג. ביחד עם הבולם הגיע התותב התחתון המקורי, אבל יחד עימו הזמנתי גם תותב מפוליאוריטן, אז רציתי להחליף ביניהם, אבל כבר במבט חטוף הם לא נראים אותו הגודל... רק לשם הסקרנות בדקתי את מידות האוזן בבולם המקורי והפלא ופלא - שם מידת התותב המשודרג דווקא נכונות. בקיצור, הזמנתי בולמים ותותבים מאותו המקום והם פישלו. שוב, לא סוף העולם, כי יש את החלק המקורי ותמיד ניתן להחליפו בהמשך הדרך. אחרי ששני הבולמים והקפיצים הורכבו, התפנתי לפרק את המייסבים הישנים ולהרכיב את החדשים. ו... כמובן שהמידות ששלחו לי אינן נכונות... נלך שלב אחד קדימה - גם קיט שיפוץ הקליפרים אינו מתאים. אני פחות או יותר מעריך מה כבר קרה. יש כמה דגמים שונים של מתלי טריומף. תחילה חשבתי, מאחר שמדובר במכונית "חדשה" (מודל 1980), שהמתלים זהים להארלד מודל מאוחר יותר ולפי נתונים אלו הזמנתי את החלקים. מאוחר יותר התברר לי שלפי הפלטה שמחזיקה את הקליפר, מדובר דווקא במתלים מהמודל הישן יותר ולפיכך המייסבים (המתאימים למודל החדש יותר) אינם מתאימים. אלא שקיט הבלמים דווקא מתאים למודל הישן יותר ולא לקליפרים אשר ברשותי... בקיצור, נראה לי שבשעתו עשו במפעל מישמש של חלקים מכמה מודלים. גם זה לא סיפור. יש לי קיט בלמים המתאים למודל החדש יותר ואם במקרה זה אינו מתאים, דני מ"כפיר בלמים" (אצלו פגשתי את שושנים - חבר פורום שבא אף הוא לחפש פיתרונות לבעיות) כבר אמר לי שיש לו החלקים. במקרה הגרוע, נחזיר החלקים לאנגליה. גם המייסבים הלא מתאימים הם לא סיפור. המידות סטנדרטיות וברחוב צ'לנוב מצאתי מייסבים אחרים (הפעם לפי מידה ועם דוגמא). בהזדמנות זו כבר עברתי אצל "שאשא" ואספתי תותבים לבולמים האחוריים וכן סט מברזים ומחרוקות מחבר אחר, כך שאוכל לנקות ולתקן כל הברגה, לפני ההרכבה. מכיוון שהיום התבזבז ברובו על דברים אלו ובערב רציתי לעבור אצל אופיר ולאסוף ממנו את גומיות האבק, הספקתי עוד להרכיב את התותבים החדשים לזרועות המתלה ואת המייסבים החדשים במקומם וגם להתחיל להרכיב את חלקי הציר הקדמי מחדש (אחרי כמובן שכל ההברגות נוקו על ידי מברז מתאים). מחר יום חדש וקצר. המטרה: להתקדם עם הסרן האחורי (אני כבר זהיר ולא אומר לסיים עם הסרן האחורי. אני מתחיל ללמוד: כל תוכנית היא בסיס לעיכובים, שינויים ושוב עיכובים...). להלן מספר תמונות: 1. הקפיץ הקדמי ומכווץ הקפיצים 2. התוצאה הסופית - קפיץ ובולם יחדיו 3. המשולש התחתון עם התותבים החדשים 4. הזרועות העליונות עם התותבים החדשים 5. הקליפרים הקדמיים, לפני השיפוץ 6. בית המייסבים הקדמיים 7. ה"האב" הקדמי מורכב כמעט במלואו

כל המרבה הרי זה משובח. או במילים אחרות: בוודאי.

אגב, דני, אם זה לא היה ברור: אתה (במיוחד אתה!) מוזמן מתי שתרצה ותהיה בסביבה, לבוא לראות את האקסית שלך במערומיה. אני מבטיח לך שאתה תהנה ובאמת שאין לי בעיה עם זה...

לא יכול לחכות כבר... שלבי ההכנה האחרונים לקראת הרכבת המכלולים המיכניים בחזרה על השלדה יחלו מחר. בראש ובראשונה: הסרן האחורי. לו מחכים כבר מוכנים תופים וסנדלים וכן משאבות בלם חדשות. אמנם מערכת המוטות שמפעילה את בלם היד עברה חידוש, אבל יתכן שאצטרך "להשאיל" מספר חלקים מתורמת החלקים שסתם מסתלבטת לה בינתיים בצד. כמו כן, ממנה אקח את גומיית האבק עבור משאבות הבלם, אותם לא מצאתי (כמו בפורד אנגליה). וזה אומר שמחר אצטרך לעבוד קצת על חלקים מלוכלכים, משומנים וחלודים (כבר חשבתי שסיימתי עם החלק הזה...) מתורמת החלקים. כאשר שלב זה יסתיים, יורכבו גם קפיצי העלים. אם מחר יישאר זמן, אתחיל להכין את מערכת המתלים הקדמית. בראש ובראשונה השתלת התותבים והגומיות החדשות ובמיוחד החלפת המייסבים. עכשיו, כאשר יש לי את קיט שיפוץ משאבות הבלם הקדמיות, אוכל לסיים גם עם הפרק הזה. השאיפה היא שביום שבת, או לכל המאוחר בתחילת השבוע, אתחיל להרכיב את כל המערכות על השלדה עצמה. בגלל בעיות מקום וליפט, אני צריך להגיע מהר ככל שניתן למצב של "רולינג שאסי". כלומר, שלדה עם מערכת מתלים מושלמת וסט גלגלים, כך שניתן יהיה לשנע אותה ממקום למקום ולא לתפוס את הליפט ליותר מדי זמן. טוב, יאללה, חדל ברברת. במקום דיבורים נעבור למעשים. המשך יבוא, פלוס תמונות איכותיות.

בוודאי! זה לא סוד - נהפוך-הוא. במסע השיפוץ הזה מזדמן לי לפגוש לא מעט אנשי מקצוע. עבור חלקם, השם הזה, "בעל מקצוע", מבייש את ההגדרה; חלק אחר לא ממש שש לעזור והחלק הארי - פנינים. בין אלו הראויים לציון הם סיגל מ-אוו, "יגאל ניקוי חול" שיושב בסמוך לגשר מעריב, "דקופיינט" (צביעה באבקה) שיושבים באזור, דני מ"כפיר בלמים" בת"א, חיים מ-"שאשא חלקים לרכב", בני ל. ששמו הולך לפניו בפורום זה ואורי ועמי מאירמן שעזרו לי רבות באיסוף חלקים. בטח שכחתי עוד מישהו, אז מראש סליחה. און

הלוואי. סיגל מ-אוו "נסעה" לי על הספידומטר יותר ממה שאני נסעתי בטינה... במצטבר, על גלגליה, כולל עליה על הגרר מאצלך בצפון וכמה פעמים נוספות במרכז, פלוס הכנסה ויציאה מהליפט: אולי, מקסימום 50 מטרים . אגב, הכי מהר שטינה התקדמה בשמונה עשרה השנים האחרונות הייתה שארבעה גברים חסונים הרימו את הבודי שלה מארבע בתי הגלגלים העבירו אותה מהליפט לחניה. משטרת התנועה דיווחה על רום כרמל טסה ברשפון במהירות של 3 קמ"ש... למשך חמש שניות. אוף טופיק: בהתחשב בכך שארבעה אנשים מרימים בקלות את הבודי ומספיק רק שניים בשביל השלדה, לא מבין איך המשקל הסופי של המכונית הזו מגיע ל-900 ק"ג.

יום של איסוף חלקים עבר על כוחותינו. זה התחיל בביקור אצל סיגל מ-אוו. מעבר ליחס האישי והשירות, אהבתי את המקצועיות. לא רק שסיגל בדקה את המחוונים, ניקתה והחזירה אותם למצב חדש, היא התעקשה שהביא גם את ווסת המתח וכן את מצוף הדלק, בכדי שכל המערכת תיבדק ולא ישאר מקום לטעויות - וטוב שכך. המצוף שופץ וקיבלתי גם אטם חדש, הווסת התגלה כתקין. את השעונים המחודשים קיבלתי בקופסאות תואמות. שולי, אבל נחמד. תחנה שנייה הייתה אצל גלאור. אצלהם חיפשתי את צמד פנסי האיתות הצדדיים. מסתבר שהם אחד-לאחד של פיאט ישנה (על העטיפה היה כתוב "פיאט 500") והיו במלאי. 35 שקלים עברו מארנק לקופה ולרשותי הועברו צמד פנסים. מסתבר שבגלאור יש גם קופסת פיוזים מקורית וגם תחליפית, אבל לעת עתה לא אחליף את שלי. היא במצב מצויין, ללא סימנים של התכה או קורוזיה. תחנה שלישית הייתה חנות הברגים. שם רכשתי ברגים חדשים למצוף הדלק וכן מלאי ברגים ואומים שיחליפו את כל אלו שהיו בתא המנוע ותפקידם היה להחזיק מכלולים שונים שהוצמדו לדפנות הפיבר. ברגים אלו נחתכו בעת פירוק הבודי. אלו היו האומים היחידים ללא משמעות לסוג ההברגה, רק העובי והאורך חשובים (אני מבקש, תורידו את החיוך המטופש הזה מהפרצוף...). תחנה רביעית: ראשון לציון, "המתלם". איסוף קפיצי העלים שעברו צביעה, החלפת בוקסות והכנסת אינסרטים. התוצאה: כמו חדש! תחנה חמישית והאחרונה להיום: איסוף גשרי המתלים שעברו צביעה אלקטרוססטית. בהזדמנות כבר ראיתי את החישוקים ומיכל הדלק בשלבי הצביעה שלהם - נראה מדליק. וזה אומר שאחרי כל ההסתובבויות הללו, הגעתי כבר לשעת הפקקים בדרך הארוכה הבייתה, אבל בסוף זה נגמר. אז הגענו לשלב ההוכחות - תמונות. שלב ההרכבה מתקרב והולך...

גם אני! חשבתי שזה קל יותר, אממה, אני לא מתלונן. הדרך ארוכה ומיגעת - אבל זה מה-זה-כיף! מנצל את התגובה הזו לעידכון קל: קפיצי העלים מאחור עוברים ברגע זה החלפת בוקסות לפוליאריטן (מה שיעניק קצת יותר קשיחות ויציבות). והשדרוג: בין הקפיצים מורכבים "אינסרטים" שהם למעשה פוליאריטנים בצורת מטבע, שתפקידם לשפר במידת-מה את נוחות הנסיעה (כי יש פחות חיכוך) וגם ובעיקר למנוע את הצפצופים הנשמעים לעיתים בזמן פעולת הקפיצים. בהזדמנות זו אאסוף גם את גשרי המתלים שחוזרים מצביעה וכן את הספידומטר שעובר פינוק פלוס מסאג' אצל סיגל מ-אוו. עדכונים וצילומים בהמשך. און

האמת היא שהספידומטר ואני עוד לא ממש חברים. אם תשאלי אותו, נראה לי שבחייו בתוך רכב עבודה הוא התרגל לקפה שחור, אני מניח שאצלי הוא חושב שהוא יקבל שוקו עם קצפת... בקיצור, תפנקי אותו קצת. אבוא לאסוף אותו ביום שלישי או חמישי. מבטיח. מקווה. אנסה...

אחרי המתנה של כמעט חודש וחצי, הגיעו כל חלקי המתלים (בוקסות, תותבים וכדומה) לידי. בהתחשב בכך שכל המתלה הקדמי נלקח כמות שהוא מטריומף הארלד (וגם ספיטפייר ועוד איזה דגם אחד או שניים), אין שום בעיה להשיג באנגליה פשוט את הכל. מאחר שכל עבודת הכנה/ניקוי/צביעה של חלקי המתלים שנשארו נגמרה, מקווה עד סוף השבוע להתחיל ולהכין את כל חלקי המתלים להרכבה מחודשת על השלדה. במיוחד בהתחשב בכך שמחר אני אמור לקבל בחזרה את קפיצי העלים האחוריים ואת הגשרים הקדמיים - אם למילה של אנשי מקצוע יש משמעות... תמונות החלקים החדשים והמצוחצחים יעלו מאוחר יותר, או מחר.

הי איתי. לטנדר יש קפיצי עלים רק מאחור - מלפנים קפיצי סליל. מאחר שלשם הניקוי והצביעה פירקתי את העלים אחד-אחד, הכוונה היא לתת אותם לבדיקה ועירגול, אם יהיה צורך. כך או כך הם יקבלו גם החלפת בוקסות. תודה על העצות! בברכה, און

אחרי ימים ארוכים של המתנה מורטת עצבים, סוף-סוף בשורות טובות היום. טלפון לגל לוודא שאכן כך, השלדה מוכנה! רותם את הג'י.אמ.סי לעגלה וכבר מנצל את הנסיעה להעביר את הבודי למשכנו החדש - במוסך "דרך השטח". שם תתחיל בקרוב עבודת התיקון עליו. אחרי שהבודי הורד אחר כבוד בשפיים, שמתי פעמי ל"דקופיינט" באזור, שם אספתי את השלדה. ומה אגיד לכם - פשוט חדשה! צביעה איכותית ויפה, ממש נראה מודל 2010. בהזדמנות זו אספתי גם את קפיצי העלים שעברו צביעה ומחר, אני מקווה, אשאיר אותם אצל מומחה הקפיצים להחלפת תותבים והרכבה מחדש. יש עוד חדשות, אבל הם כבר יחכו למחר. צריך ללכת לחגוג עם חברים. להלן תמונות של מעללי היום.

1. טעות שלי. 2. אולי בכל זאת, בקיזוז הדו-גלגלי, יש עלייה.

בשרשור שעלה בינואר השנה בנושא זה ממש נכתב שנכון לאותו החודש היו בישראל 5,621 מספר רכבי אספנות פעילים (עם רישוי בתוקף) בישראל. בחמישה חודשים נוספו עוד כמעט 400 מכוניות - עלייה יפה מאוד! יחד עם זאת, סביר להניח שחלק מהעליה המשמעותית מקורה במכוניות אספנות "חדשות" מודל 1980 שהגיע זמנם להסבה. כלומר מדי שנה יתווספו מספר מאות של מכוניות לרשימה רק מהשנתון האחרון. בהתחשב בכך שרוב רובם של מכוניות האספנות מתוחזק ונשמר ברמה טובה ולא מחזיר נשמתו לבורא כל כך מהר, צפויה עליה של ממש במספרי מכוניות האספנות מדי שנה. יפה מאוד.

מצטרף להמלצה. הם תיקנו ואיזנו עבורי את גל ההינע של הרום כרמל. אתה לא צריך לחפש חלקים. תביא לשם את גל ההינע התקול. ברוב המקרים הם יכולים למצוא פיתרון.

למי שעוד התלבט - כבר לא אקטואלי. הכלה מצאה חתן.

הולך !!!! בעצם נוסע זהו, שבעצם זה אפילו לא הולך... בוא נגיד שכרגע טינה לא במצב של לנסוע לראות אורחים, אבל ממקום מרבצה היא שולחת לסניף הצרפתי איחולי הצלחה במפגש ומקווה לראות את זיו פניה בפעם אחרת.

אני מבקש, יש סטיות שמוטב להשאירם מוחבאות מתחת לשמלות... מה בסך הכל עשיתי? הצצתי מתחת לחצאיות של כמה גברות זקנות בכדי לראות את ההבדלים בהשוואה ל"צעירה" שלי? אני מתעקש שהיה מדובר על אקט לימודי ותו-לא! ואגב, עדכון קטן: היום, סוף-סוף, עברה השלדה למשכנה הזמני באזור חולון. שם היא אמורה, בעזרת השם, לעבור צביעה בתחילת השבוע, וזה אומר שאם אפשר לדמות את השיפוץ של המכונית לגלגל ענק, אזי אנו בדיוק בנקודה התחתונה בגלגל, ממנה - כידוע -אפשר רק לעלות. אם הכל יילך כשורה, אז אקבל את השלדה המוכנה ביחד עם חלקי המתלה להם אני מחכה וחגיגות ההרכבה יחלו בקרוב.

[quote עדיפות לצרפתיות !!!!! ומה עם ישראליות בעלות שם לטיני?

אחרי שחודש החגים הוציא אותי לחלוטין מהקצב, הגיע הזמן לאחד את השורות. מאחר שהשלדה עדיין לא נצבעה וכן טרם הגיעו לי מספר חלקי מתלים שהזמנתי, אז החלטתי היום אחר הצהריים לסיים לעבוד על הבודי, לקראת העברתו לדרך השטח לפחחות. למעשה כבר בשבוע שעבר כמעט סיימתי וכל מה שנשאר זה מספר ברגים, אבל הסתבר שאלו הברגים הכי גרועים שיש. מדובר בברגי ברזל פשוטים, שתופסים מכלולים שונים (בית פיוזים, צופרים, משאבת מים למתזי החלון וכדומה) עם אום מצדו השני של הפיבר, בבית הגלגל. וזה אומר שברגים אלו קיבלו במשך השנים מקלחות של מים, בוץ, לחות ומה לא - ובקיצור, החלידו למוות וסרבו ברובם להיפתח. במיוחד לאור העובדה שהצד השני שלהם מצריך מברג שטוח בכדי לפתוח אותם ולזה, כידוע, אין הרבה יכולת תפיסה. בלאת בררה גוייס דיסק חיתוך למשימה ואחד-אחד נכנעו הברגים הישנים לעוצמת החיתוך של הדיסק. לא שאיכפת לי מברגים אלו, ממילא יבואו חדשים במקומם. בזה הסתיימה עבודת הפירוק של הבודי, למעט דלתות, חלונות וריפוד גג (אותו יש להוציא אחרי שמפרקים את החלונות. מבדיקה מעמיקה על מצב הפיבר, המסקנות מעודדות למדי. אין רקבונות סדקים או התפוררות של הפיבר. רק במקומות בהם הושתלו פיסות מתכת שהחלידו אצטרך להשקיע בהחלפת המתכת המתפוררת באחת מגלוונת, שגם תחזיק מעמד טוב יותר. תכל'ס, מדובר בשני פסי מתכת המחזקים את שתי דופנות "האמבטיה" (או במילים אחרות - תא המטען). עיקר העבודה היא להסיר את הצבע ולמלא חורים שנעשו בפיבר במשך השנים. זאת ועוד: מאחר שתצורת הבניה של המרכב היא כשל תבנית בצורת האות "כ" (שהדופן הימנית של "האות" היא החיצונית), ישנו די והותר מקום בחלק הפנימי בכדי לעשות חיזוקים במקומות הרלוונטים. כאלה יש מלפנים ומאחור, אבל באמת שלא הרבה. מקווה שעד סוף השבוע אעביר את המרכב למשכנו החדש ובשבוע הבא תחזור השלדה מהצביעה ואוכל להתחיל להרכיב אותה. המטרה שלי היא לסיים עם החלק המכני עד למצב בו יש לי "רולינג שאסי", כלומר שכל החלקים המיכנים מולבשים על השלדה, כולל גלגלים, ואז ניתן לאכסן אותה במקום יבש ומוגן, עד אשר אסיים עם הבודי. חשוב לי לעבוד בצורה זו, בכדי לצמצם סיכוי לאבדן חלקים, או אבדן זיכרון של איך היו הדברים צריכים להיות מורכבים מחדש... האמת היא שלגבי החלק השני, אני לא מודאג. התורמת מחכה בצד ומוכנה לתת לי להציץ בקרביה מתי שארצה, על מנת להזכר איך היו מורכבים החלקים מלכתחילה. המשך יבוא (כולל תמונות ועוד כמה הפתעות).

"ירדתי" כמה ימים מכוכב הלכת (העברת דירה) ועדיין אין חיבור וגישה מהירה לאינטרנט, אז התגובות שלי מעט איטיות. תודה על ההפניה, אבל לשמחתי כבר יש תורמת ובשלב הזה, למעט דלת אחורית, יש לי כל מה שאני צריך (לעת עתה, תמיד צריכים הרי עוד משהו... בעצם... גם את הגומיה שחובקת את פיית מילוי הדלק אני צריך ולא מוצא. למישהו יש רעיון?).

לא איש בשורות אני השבוע. מעבר לעובדה שהשלדה טרם נצבעה והאירוע המרגש נדחה רק לשבוע הבא, גם אני, לצערי, לא מתקדם הרבה בעבודה על המרכב. אתמול השארתי את השעונים וכן את מצוף הדלק לבדיקה אצל סיגל מ-"אוו ספידומטרים" יקירי מועדון החמש והפורום. האמת היא שאני מכיר את המקום הזה כבר 25 שנים, מהתקופה שהייתה לנו סוסיתא סטיישן 13/60 והיינו מתקנים אצלהם שעונים, וגם ממכוניות אחרות בהן טיפלתי אצלהם במשך השנים, אז זו מעין סגירת מעגל. אפילו יש שם עובדים שאני עדיין מכיר. מאחר שהשעונים לא במצב מושלם, פירקתי היום גם את השעונים מתורמת החלקים, ומחר אעביר אותם לבדיקה. או שנשתמש באלה האחרונים, או שנעשה "מישמש" מהחלקים משתי המכוניות לחלק אחד טוב יותר. מעבר לזה, השלמתי היום את פירוק הצמה מהמכונית והתחלתי להוריד את שאר הדברים, כגון צופרים, בית פיוזים, נועל מכסה מנוע, בתי תאורה ושאר ירקות. הבעיה היא שמה שמתברג עם אום מצידו השני של הפיברגלס - קשה להסרה. הברגים חלודים. אז צריך סבלנות. בגלל חוסר זמן לא הספקתי להשלים את הפירוק ולצערי בזה הסתיים הזמן הפנוי שלי להקדיש למכונית, לפחות בשבוע הקרוב, כך שהעברת הבודי ל"דרך השטח" נדחתה לעת עתה. המשך יבוא... חג שמח לכולם!