און יעקבסון

טוב, די נמאס לי שהטנדר שלי עומד מבוייש בצד, הלוטוס כבר ממש נוסעת, הרום של רענן כבר עם טסט ואפילו יש בחצר עוד רום כרמל שעושים לה תוכניות מפה ועד טירת הכרמל. לכן נפלה החלטה: צפי סיום העבודות על הלוטוס הוא בימים הקרובים. שאר הדברים יכולים להיעשות תוך כדי תנועה. וזה אומר, שכמובטח, אני מחזיר את הטנדר ממש בקרוב למרכז הבמה! אז אחרי הרבה זמן של חוסר תנועה, החלטתי להוציא את הטנדר מהמוסך לחצר, להניע את המנוע ולתת למערכות לחלוץ קצת שבבים מהמיסבים... אז ראשית שיניתי את הייעוד של הטנדר מ-"מחסן", ל-"מכונית בשיפוץ". וזה אומר - העפתי ממנו את כל הדברים שאוכסנו עליו, בתוכו ומעליו. או-אז, עכשיו אפשר להניע, לתת למערכות לעבוד ולהוציא את הטנדר כמובטח לחצר. אלא שכבר בלחיצה הראשונה על המצמד, אני מבין שמשהו השתנה. הדוושה נמוכה והמצמד אינו מפריד כראוי. אז הטנדר הועלה על הליפט ומאחר שמדובר בתפעול מצמד באמצעות כבל, אזי ניתן לכוון את גובה הדוושה. ומאחר שהיה לא מעט "חופש", יכולתי למתוח מעט את האום והמצמד חזר להפריד. בעודי מתחת, אני מזהה גם סימנים של נזילת שמן שנראה שמקורה במחזיר שמן האחורי של המנוע, או של המצמד. עוד מחיר לשלם על כך שהטנדר עומד תקופה כל כך ארוכה. מקווה שעד שאסיים עם השיפוץ, לא אצטרך להתחיל אותו מחדש... אז, כרגיל, הנה כמה תמונות, לשטוף את העינים, ו... להתראות ממש בקרוב!

תודה. לגבי הסעפת - כבר המשכנו הלאה. אזיקוני מתכת כבר מורכבים. זה עושה את העבודה וזו לא מכונית תצוגה, היא הולכת "לעבודה". וזה גם יענה על השאלה האחרונה שלך: בתום של ב ההרצה והבדיקות - הלוטוס תועלה על המסלול לצורך בחינת יכולת אמיתית ואז גם נצלם סרטון. המכונית הזו לא תסע מטר בכביש רטוב. זו הבטחה. המגבים לצורך חוקי בלבד. מה שכן, ואני מצטט אותך מילה במילה - עם העידכון המתחייב: "מה עם איזשהו כיסוי ראש? אם כבר הכנות ליום חמסין, אז ללכת עד הסוף". או במילים שלי: יהיה כיסוי ראש, כי בקיץ לנהוג עם הגג פתוח זה לא שוס כזה גדול. הנושא הזה יטופל אצל רפד, במקביל למושבים.

האמת היא שאתה ממש-ממש צודק. ואחרי הכל, לא שתהיה גם לנו בררה אחרת עם ה-81 לעשות, אלא את אותו הדבר. וממש מזל שהמדובר ברום כרמל לה חלקים זולים ולכן דמי החנוכה הספיקו, כי בהרבה מכוניות אחרות גם הכסף ללימודים הגבוהים של אופק לא היה מספיק... ולגבי הצבע: נראה לי שאין בררה, אלא לעבור לכלים הכבדים...

הלוטוס אמנם (כמעט) מוכנה לנסיעת המבחן שלה, רק שיש בעיה אחת: מחוון החום מראה במצב פעולה נורמלי הטמפרטורה של 130 מעלות... אמנם אנחנו יודעים שהוא סתם מזייף, אבל מה יהיה אם תהיה בעיה אמיתית? לא נוכל לאתר אותה בזמן. מה עושים? קופצים על גבי האופנוע ורוכבים לתל-אביב, לבקר את סיגל, מאוו ספידומטרים - ששיפצה בשעתו את המחוונים. סיגל קיבלה אותי, כרגיל, בסבר פנים יפות, וכאשר הסברתי לה את הבעיה, היא נתנה בי את אותו מבט מרחם שהעניק לי לפני מספר ימים ינון, החשמלאי של דרך השטח (מה לעשות, חשמל זה לא הצד החזק שלי...). "מה אתה מתפלא", אמרה סיגל, "אמנם חיישן הטמפרטורה הוא מקורי של אסקורט, אבל לא ברור לך שהוא אמור להתאים בערכים שלו למחוונים של סמית', שמורכבים בלוטוס?" לא, חשבתי לעצמי, לא היה ברור לי בכלל... אז סיגל לא הוסיפה אומר, פנתה למחסן והביאה לי את החיישן המתאים. מאחר שהחנות של שאשא היא מעבר לפינה ולשם שינוי הוא היה שם, קפצתי להגיד שלום ולשתות איתו קפה. על השולחן ראיתי צינור מוכר. בחינה מעמיקה שלו מאששת את ההבחנה: זהו אותו צינור המורכב בלוטוס. אז ברור שקניתי גם אותו. חזרה למוסך "דרך השטח", וקדימה להרכיב את הכול, וגם - את מנוע המגבים: 1. מחוון החום, כפי שהראה נתונים לא נכונים, עם חיישן הטמפרטורה הלא מתאים. 2. מצאו את ההבדלים: חיישן הטמפרטורה של פורד מול חיישן הטמפרטורה המתאים לערכים של מחוון "סמית'". 3. צינור המים המקורי של הלוטוס מול הצינור אותו מצאתי אצל שאשא. 4. הכיתוב על הצינור מלמד שהמדובר בצינור המתאים לקורטינה. 5. הרכבת המגבים התעכבה, כי הזמנת האומים הייעודים מאנגליה טרם הגיעה. אז שוב התגייסה הרום למשימה (היא חולקת גם את אותו מכלול מגבים) ותרמה את האומים, בכדי שנוכל להתקדם. 6. אל תגרדו את הראש, או תהפכו את התמונה. זרועות המגבים באמת מורכבות הפוך. מה לעשות, מורשת להגה הימני אליו תוכננה המכונית. האמת היא שאפשר להתאים מערכת של רום כרמל, הפועלת מימין לשמאל, אבל במקרה של האוטו הזה - אין לזה חשיבות. 7. והם אפילו עובדים... וגם שלב ההוכחות, או: אם זה לא צולם, זה לא קרה... בדיקת המחוונים והמניפה: http://www.youtube.com/my_videos_edit?ns=1&feature=vm-privacy&video_id=vhe-tUTyWWw וגם בדיקת יחידת המגבים:

יצאתי טונה... אכן הגלגל מורכב הפוך על הבודי, אז לא ממש משנה איזה סוג חישוק יש שם. בכל מקרה, תודה על העידכון!

דיון מעניין התפתח פה, על מהות השיפוץ/שיקום/שחזור/חזרה לכשירות, וגם כמה מילים הוחלפו גם בין רן ולביני בנוגע לאופן ההתייחסות למנוע. רק דבר אחד לא נלקח בחשבון: שיתוף הפעולה של המנוע... די מהר הבנו שהמנוע תפוס, מרוב השנים בהם עמד בחוסר מעש ובכל זאת לא איבדנו תקווה. המצתים הוסרו וניסינו מגוון דרכים ונוזלים על מנת לנסות לשחרר את המנוע העקשן. WD40, נפט, ומה לא. חוץ מגז עצבים ניסינו הכל... נאדה. המנוע תפוס בשלו. ניסינו לשכנע אותו לזוז באמצעות בוקסה גדולה וידית כוח, ניסינו לשלב להילוך רביעי ולדחוף את המנוע קדימה ואחורה. כלום. המנוע תפוס בשלו. אז מה הלאה? אפשר, כמובן, לפרק את המנוע לגורמים, למצוא את הבעיה ולשפץ/לתקן את המנוע. החלקים זולים וזמינים, העבודה קלה והשאלה הפתוחה היחידה היא עלות העבודה (שיפוץ ראש, חריטת צילינדרים וגל ארכובה) זול-זול, אבל עדיין יעלה יותר מאלפיים שקלים. במקרה שלנו, אולי זה לא כדאי. הרי יש לי מנוע "חדש" שהוכן מבעוד מועד לטנדר שלי והוא מיועד להיות מורכב עליו בבוא העת. מצד שני, יש לי את המנוע שמורכב בטנדר כעת (מתורמת החלקים), שהוא במצב טוב ואחרי שיפוץ חלקי. אז הרעיון פשוט: להעביר את המנוע שנמצא בטנדר ל-81 של קובי ולהרכיב בטנדר את המנוע המקורי והמשופץ שעומד מוכן ומנויילן בצד. הבעיה היחידה: זה לא יקרה לפני שהטנדר שלי יעבור טסט וזה לא יקרה לפני שאסיים את השיפוץ... האם קובי יוכל להמתין עם המכונית החדשה שלו מספר חודשים? אבל אולי יש עוד פיתרון שעשוי לקצר את התהליך: ישנה תורמת חלקים פוטנציאלית ששוכבת לא רחוק. היא כבר תרמה לי לטנדר שלי גלגל הגה ועוד אי-אלו חלקים. אפילו כתבתי עליה בשעתו בשרשור של הטנדר. אז כל שנותר הוא לבדוק את מצב המנוע בתורמת הזו ולקבל החלטה! העבודה לא נגמרת... קבלו בינתיים כמה תמונות: 1. ככה נראה המנוע בשלב פתיחת המכסה. 2. שלב הראשון, הוסרו המצתים ושמן חודר ובכמויות הוחדר לתוך חלל הצילינדרים. 3. גם מכסה השסתומים הוסר, בכדי לוודא שאין איזה פלונטר בראש. 4. הסמל המקורי של רום כרמל. איזה גאון צבע אותו בשחור... 5. מאחר שניענוע קדימה/אחורה לא עבד, עברנו לדפ"ה ב': מפרקים סבכה קדמית, על מנת להגיע לפולי, בכדי לנסות לסובב את המנוע באמצעות ידית כוח. 6. אחרי הסרת הסבכה המצנן, מקבלים גישה לבורג של הפולי. גם זה, כאמור, לא עזר. 7. וזהו כבר המנוע המקורי של הטנדר, שאחרי שהשגתי לו חלקים, בנינו אותו מחדש. מעבר לדברים הברורים, מורכבים עליו משאבות מים, שמן ודלק חדשות ואפילו מפלג עם הצתה אלקטרונית. 8. לעת עתה, המנוע שוכב לו מנוילן והוא ממתין לתורו.

באמת חבל. כי כמעט הכי קל בעולם להרים ראש במכוניות האלו ולהחליף אטם ראש.

1. תודה! עוד נחזיר עטרה ליושנה... 2. עכשיו, כאשר חן פרחי מחדש את ליין החלקים ויש לנו כקבוצה ידע וכוח רכישה - אין ספק שזה הפסד שלך... 3. אוטו שלא מחליד? לא בדיוק... כל מתכת שקיימת ומושתלת בבודי של המכונית - תחליד... לפחות קל יחסית להיפתר מהחלודה הזו. 4. גם אני זוכר מהירות מרבית דומה עם סוסיתא בעלת מנוע טריומף...

רן, יחד עם זאת שיש צדק בדברייך, אני חושב שהתשובה כבר נמצאת בהסבר הראשון שכתבתי: ובנוסף: 1. מה הטעם להשקיע 2,000 שקלים בשיפוץ חלקי של מנוע ועוד כמה אלפים על מכונית בכללותה, ואז לגלות שחלום הילדות הזה לא מתאים למציאות המודרנית? שהרי - כתב חן פרחי בטעם רב - את ההשקעה אין להשיב, אז לפחות שהנזק הכלכלי יהיה נמוך יותר במקרה של פרדה בהסכמה. 2. בנהיגה במכונית של רענן, שגם היא הייתה מושבתת אי-אלו שנים - נעשה בדיוק את המתואר. וזו הרום כרמל הטובה, שקטה, מדוייקת ונעימה מכל אלו שנהגתי בהן. כולל "המועדפות", אלו עם מנוע פורד. אז עכשיו, אחרי שהיא הוכיחה את עצמה, אפשר להתחיל לרקום לה תוכניות ארוכות טווח, בידיעה שהיא כאן בכדי להישאר. 3. בוא נדבר על הדוגמא ההפוכה, שאני נקטתי בה: שנתיים ולמעלה מאלף וחמש מאות שעות עבודה, השקעה לא מבוטלת של כסף ועדיין אין לי שמץ של מושג איך הטנדר הזה ייסע ואם אני יהנה ממנו בכלל. שלא לדבר על העובדה שמאז שרכשתי אותו, אנחנו כבר לא צמד במשפחה ולכן טיולי מכוניות אספנות בשבת עם המשפחה בכלל לא רלוונטים יותר. אז הרום הזו תגיע למצב של תקינות ונסיעה בטוחה, אשר לאחריו היא תבחן לגופה ותותאם לשימוש המיועד לה אט-אט ובקצב רגוע, תוך שימוש רצוף במכונית והנאה מהנהיגה בה ומהשיפורים שאפשר יהיה להרגיש אותם מפעם לפעם. ואם צריך יהיה לשפץ לה את המנוע - זה יקרה. עלות החלקים לשיפוץ מנוע כזה היא אפסית.

תודה על ההערה והארה והתמיכה. נלמד ונחקור את הנושא לפעם הבאה. ולגבי החישוק החלופי: שיכנעת אותי. עכשיו נשאר רק למצוא אחד כזה...

האמת היא שנשארו לא מעט מטלות לביצוע, אבל אפשר למשוך אותם עוד ועוד, לחכות עד אין-סוף, עד שהאוטו יהיה מושלם ורק אז להוציא אותו לכביש ולטסט. אבל בשיפוץ כזה, באוטו כזה, יש המון שאלות פתוחות. האם שיפוץ המנוע, למשל, הצליח? איך מערכות שונות מתפקדות? האם צריך לעשות שינוי בהן? ועוד כהנה וכהנה שאלות שאת התשובות לא נדע עד שהאוטו לא יתחיל לנסוע. אז נפלה החלטה! מחזירים את המכונית לכשירות וממשיכים במקביל את שאר המטלות במה שאנו קוראים לו: phase 2. ומה זה אומר שאנו עושים עכשיו? מרכיבים כנפיים ומכסה מנוע, מחברים מחברי חשמל ומתכוננים לסיבוב הבכורה! אז הנה סרטון הנהיגה הראשונה, ביציאה מהליפט וגם כמה תמונות ראשונות של הכלה בלבוש מלא.

בכל כך הרבה אופנים אפשר לגשת לנושא שיפוץ רכב אספנות או בכלל. הטווח כל כך גדול ותלוי בסוג הרכב, ביכולת טכנית, האפשרות להשגת חלקים, עומק הכיסים וכדומה. שחזור: לדוגמא, הפרוייקט המדהים שישראל עושה עם הרובר הנושנה שלו. שזה פירוק מושלם של המכונית, החלפת חלקים שאפשר להחליפם, שחזור חלקים שאין בנמצא והקפדה על מקוריות בכל מחיר. שיפוץ: לדוגמא, אולי מה שעשינו עם הלוטוס וגם עם הטנדר שלי. פירוק מושלם של המכונית, תיקון/החלפה/שיפוץ/צביעה לכל מכלול ומכלול. ומה בעיני ההבדל בין שחזור ושיפוץ? בעיקר זמינות החלקים הקיימת בשיפוץ ואולי גם הקפדה משנית לנושא המקוריות. שיקום: דוגמא (שקל לי להגדיר): רום כרמל 1979 של רענן ואופק. הייתי מגדיר שיקום כשיפוץ חלקי, שהוא לא פירוק כולל ומושלם של המכונית. מתקנים כל מה שצריך - מבלי לפרק גם מה שלא צריך. וזה כולל החלפת כל הבוקסות, תותבים, גומיות, בלמים וכדומה, עד להגעה למצב בו המכונית טובה ככל האפשר. כמובן שגם צביעה כוללת באה בחשבון (מה שעדיין לא נעשה בדוגמא שנתתי). החזרה לכשירות: עשיית המינימום הנדרש (מבלי לזלזל, כמובן. או לשפוט), בכדי להחזיר את המכונית לנסיעה ולבעלת יכולת לעבור טסט. מחליפים רק מה שצריך, מתקנים רק מה שלא תקין. מנוע עובד? לא נוגעים? מתלים בלי חופש? מחליפים רק גומיות סדוקות. בקיצור, בלמים, גומיות, צמיגים, חשמל ולטסט. ולמה ההקדמה הארוכה? היא מסכמת את הדיון על עתידה של הרום הזו. מאחר שהשימוש המיועד לרום הזו הוא יומיומי, ברור שצריך להביא את המכונית לאמינות הגבוהה ביותר האפשרית ולכן התוכנית הסופית היא כדלקמן: הפעם אני רוצה לנקוט בגישה שונה, אחרי שני שיפוצים מסיביים, ארוכים ויקרים. לא רוצה להתחיל שיפוץ. בשלב הראשון אני רוצה עבור המכונית הזו משהו מדורג. משהו שבין החזרה לכשירות לשיקום. כלומר: 1. שיפוץ מושלם של מערכת הבלימה. 2. החלפת כל הגומיות והתותבים במתלים. 3. צמיגים חדשים 4. החלפת שמנים כוללת וטיפול "גדול" בצד המיכני. 5. צביעה חיצונית 6. ריפודים 7. עלה נושא המזגן... בעצם, אני מדבר כאן על שיקום... כן, אבל... לא בבת-אחת. שאלת המיליון דולר היא האם המכונית הזו בכלל מסוגלת לעמוד בדרישות שיוצבו בפניה ונראה לי קצת עקום להשקיע כל כך הרבה זמן וכסף במכונית שלבסוף הבעלים שלה ייתאכזב ממנה, או שהיא לא תעמוד בציפיות. שהרי כרגע היא לא במצב נסיעה ואין לדעת איך היא באמת. אמנם סיבוב הבכורה במכונית של רענן היה מבטיח, אבל כל מקרה לגופו. ולכן... נתחיל בהחזרה לכשירות. מהירה ככל האפשר. וזה אומר ביצוע המינימום שצריך על מנת להגיע למכונית נוסעת, בטיחותית, מוכנה לטסט. רק אז אפשר יהיה להתחיל ולבחון את יכולותיה של המכונית לעמוד במשימות. טובה לכך? נמשיך איתה. מאכזבת ולא מתאימה? היא תמשיך בלעדינו... יתרון נוסף בשיטה זו: אפשר יהיה לעשות חלק מהדברים באופן מדורג, ובזמן שבין פרוייקט לפרוייקט - המכונית במצב נסיעה. אז מה בתוכנית? ראשית, לנסות להניע את המנוע ולבדוק את מצבו. לבדוק על הליפט האם שאר המערכות המיכניות במצב סביר-פלוס. אם כן, השלב הבא: שיפוץ מערכת בלימה. כאן לא חוסכים. שלב הבא: החלפת גומיות ובוקסות במתלים; בדיקה ותיקון מערכת חשמל; צמיגים ולטסט. בנקודה זו המכונית צריכה להיות במצב טוב מאוד מבחינת מערכת מתלים, יחידת כוח וחשמל וכאמור, אם יש מה לדבר על מערכת יחסים ארוכת טווח - אז נמשיך ברשימת המטלות האחרות. קצת "חפירה" - אבל חשוב גם להסביר...

אנחנו עוד נראה לגבי זה...

היום ביקרתי אצל חן פרחי והעברתי אליו את תבנית הפלסטיק של הגומיה, שממנה יחרטו את התבנית לגומיות. מקווה שבסיועו של חן נלווה את התהליך בתמונות ובהסברים. כמו כן וכמו שחן הזכיר בשרשור אחר, לאור המספר הגדל והולך של רום כרמל שחוזרות לכביש, הוא מחדש את ליין הגומיות למתלים ולהגה, כך שמי שיצטרך יוכל לקבל מענה מיידי ולא לחפש סטוקים ישנים בחנויות עתיקות, או לייבא מחו״ל, כמו שאני עשיתי. אז חן, תודה בשם כולם ומחכים להסברים על התהליך וגם תמונות.

יצאה השבת, ממשיכים! 1. תזכורת: כך התחלנו. 2. כך נראית הסעפת בתום ליפוף התחבושת. 3. מאחר ששני הצינורות המרכזיים סמוכים זה לזה, עוטפים את שניהם ביחד. 4. עכשיו אפשר לחבר בחזרה את הסעפת למקומה ו... לחכות שהתחבושת תתייבש לבד. 5. ואחרי ההנעה הראשונה, אפשר להגיד למי שרוצה לדעת שטמפרטורה מסביב לסעפת צנחה באופן דרמטי. יתרה מזאת: דקות ספורות מכיבוי המנוע, ניתן לגעת בתחבושת העוטפת את צינורות הסעפת ביד! בשורה התחתונה: מומלץ לתאי מנוע צפופים ולא מאווררים.

קצת מתיחות, קצת אימונים וגם הרום הזקנה תשחזר את ימיה כקדם. אני מרגיש את זה!

יש כבר התיישנות על שאלה הזו: ומה הייתה המהירות המרבית שהרום הצעירה הייתה מסוגלת להגיע אליה בשעתו? היצרן הצהיר בשעתו על 145 קמ״ש. אבל הוא גם הצהיר על הרבה דברים שלא היו ולא נבראו...

תהיה השקה. בקרוב. כמיטב המסורת במתחם של מוסך ״דרך השטח״ בו שופצה המכונית.

במקרה הזה, בני ידידי, אתה טועה. אם המכונית המדוברת היא סוסיתא סטיישן 13/60 שבתמונות, אז יחידת הכוח היא של טריומף. בכל מקרה, לסוסיתא לא היה סרן אחורי קנוי ממכונית אחרת (אסקורט, לדוגמא), אלא כזה שיוצר בארץ. כך לפי התחקירים של יוחאי, שגם הראה לי הזמנת עבודה לסרנים כאלו.

אתה מלאך! אכן הכיעור שלה שובה לב. 1. השמשה האחורית אכן שטוחה לגמרי. 2. מצוין. כי כבר דיברנו על איכות הגומי האנגלי וזה שהורכב בטנדר שלי כבר נסדק, למרות שהאוטו לא נסע יותר מדי... מה עם גומיות לתפוחי ההגה? עושים גם כאלו, או שאם הגומי קרוע צריך להחליף את כל התפוח? 3. זו שאלה מצוינת. אולי היא הייתה כל כך מוצלחת עד כי צה"ל החליט להאריך לה את השירות? בהחלט יכול להיות שהיא שוחררה בשנים אותם ציינת, אבל לא מצאה לה בעלים, או שכבה באיזה מגרש, עד שאיזה סוחר קנה ושיפץ אותה ורק אז העלה אותה על הכביש. חן, השבוע נפגשים! ויש לי כבר ממך מלא קופונים לא ממומשים לקפה...

אכן כן. אחרת אין מה שיחזיק את התחבושת במקומה. גם אני מעדיף את התצורה הסקסית של ה-S3 ואפילו השתעשענו עם הרעיון לעצב את הפיברגלס בצורה הזו. מצד שני, כשאין את מה שאוהבים, אוהבים את מה שיש... זה לא שיש בחירה יותר מדי גדולה כאן בארץ.

ברור! בתחילת ספטמבר הוא חוזר לקדמת הבמה. סגור! לא היה קורה בלעדיכם... אגב, כפי שניתן לראות מהתמונות שהעלה רענן, החלון האחורי חסר. לשמחתנו, הבעלים הקודם של הרום של רענן היה גם הבעלים של כמה מכוניות כאלו במקביל במהלך השנים ולכן הוא אסף ושמר באובססיביות מלאי חלקים מרשים. מלאי חלקים אותו הוא שמר בקנאות עד היום ואותו הוא העביר לרענן עם המכירה. מלאי החלקים הזה סייע לרענן להשלים את השיפוץ של הרום שלו באופן מעורר כבוד, ומלאי זה בתוכו הייתה גם שמשה אחורית. אז השמשה האחורית כבר עשתה את דרכה למוסך דרך השטח ובקרוב היא תחזור למקומה, לקראת החורף שיגיע מתישהו. חוץ מזה, עכשיו שיש כאן כוח משולש של בעלים של שלוש מכוניות זהות מבחינת חלקים (רענן, קובי ואני, עבור מכוניות ממודלים: 1979, 1980, 1981), אנו לוקחים את נושא מאגר חלקי החילוף ברצינות. אז דובר כבר על "קבוצת רכישה" לגומיית התדלוק, אבל יש עוד: רענן - שלצורך עבודתו מחזיק במספר מכוניות, נוהג לשמור חלקי חילוף חיוניים בהישג יד, על מנת למנוע השבתה של מכונית ברגע הקריטי - הציע שנקים כזה מאגר עבור שלושת המכוניות. הרמנו את הכפפה ומצאנו תורמת חלקים מאותו הזן. תורמת שכבר תרמה איזה חלק או שניים עבור הטנדר שלי וחיכתה לשעתה. תמונות בקרוב.

אהבה ישנה – זר לא יבינה. לך תסביר מדוע מצד אחד אתה בעלים של מכונית ספורט נדירה ומיוחדת, שאותה אתה מייעד לנהיגת כיף של סופי שבוע, ומצד שני אתה רוצה לנהוג ביום-יום ברום כרמל 1301... לך תסביר שיש בראש לא רק זיכרונות ילדות של תמונות, אלא גם ואפילו זיכרונות של ריחות, של צלילים, של טעמים. אבל לא רק של מאכלים מבית אימא, אלא במקרה הזה – גם של מכוניות מבית אבא. בעקבות אהבתו של קובי, הבעלים של הלוטוס, למכוניות ישנות ועקב רצונו להחיות זיכרון ילדות בו הוא יושב ברום 1301 הצבאית של אביו, חיפשנו עבורו זמן רב רום 1301 נסענו צפונה וגם דרומה ראינו מספר מכוניות שלא עברו את שלב האודישנים עקב מצב רעוע במיוחד, אבל לא אמרנו נואש. לבסוף, נמצאה מועמדת, אפילו במצב טוב למדי, אלא שבעלים התחרט ברגע האחרון והחליט להשאיר אותה "לשיפוץ" עבור בן אחותו. עבר לא מעט זמן, עד שחבר פורום ששמע על החיפושים, הפנה אותנו לכיוון חדרה. שם, הוא אמר, ישנו בעלים של רום כזו, עם עוד אחת נוספת לחלקים. אז נסענו לראות את המכוניות. לא יודע מדוע "עסקה" לא יצאה לפועל. ראינו, אמרנו שנחשוב על הנושא ולא עבר שבוע וכבר אני רואה בפורום שמישהו רכש את המכוניות. לא נורא, חשבני, תבוא אחרת ושלחתי לקונה המאושר ברכות והזמנה פתוחה להיעזר בי בתהליך השיפוץ, אם ירצה. כמה ימים מאוחר יותר, בעודי שוקד על השיפוץ של הלוטוס במוסך דרך השטח, מתייצב אדם לא מוכר לצידי. אני כבר מכיר את הנוהל הזה, שלקוחות של המוסך מגיעים לאגף "הסגור" ובוחנים את היצירות, אז לא ממש הקדשתי לאותו אדם יותר מדי תשומת לב. "שלום, און" הוא אמר, "אני רענן, הבעלים החדש של הרום כרמל מחדרה". אז כמובן שעזבתי הכול וחיש קל פצחנו בשיחה ארוכה על הרום שלו ועל הטנדר שלי, כמובן שגם הלוטוס עלתה בשיחה, החלום של קובי על הרום וגם מקומה של הקדילק המדהימה והמיוחדת של רענן לא נפקד. "תשמע", אומר לי רענן, "קיבלתי שתי מכוניות, אחת לשיפוץ והאחת מיועדת לחלקים. אלא שגם ככה יש לי מלא חלקים וחבל לי לשחוט את האוטו הזה. יש לו רישיונות ונראה לי שאפשר להציל אותו. קחו אותו אתם". לא היה צריך לשכנע אותי יותר מדי. גם לא את קובי. פנינו לבעלי המכונית והם הסכימו לחתום על העברת בעלות, תרומת הידיעה שהמכונית תשופץ וימיה יחזרו כקדם. נעשה שינוי סטאטוס לרכב אספנות וכמה ימים מאוחר יותר, לקחנו את ה-F350 של ניר' ביחד עם עגלה, ונסענו להביא את הרום 1981 מרענן, שמתגורר בחדרה. עכשיו אפשר היה להתפנות ולחקור את עברה של המכונית המסוימת הזו: כמו כמעט כל בנות מינה, גם הרום הזו צבאית בעברה. ולא סתם צבאית, אלא בעלת פז"מ ארוך במיוחד וגם אולי עם ייחוד כלשהו, כפי שגילה יוחאי שנער – שערך עבור הרום הזו את "תעודת מקוריות הייצור", שירות שהוא מספק ללא חיוב באתרו: http://israelmotorindustry.org/productioncertificate/ הרום המסוימת הזו יוצרה בחודש יולי 1981 – החודש בו נפסק יצור המכוניות במפעל, מה שהופך אותה לאחת האחרונות שיוצרו. עוד איתר יוחאי, שלפי מספר השלדה הפנימי של המפעל (כל השלדות של רום כרמל מסומנות במספר שלדה רשמי המקובל וכן במספר יצור פנימי) נראה כאילו שלדת הטנדרים שברשותי והשלדה של המכונית הזו – לא יוצרו באותו המפעל (השלדות עצמן זהות לחלוטין), שכן האות "M" מלווה את המספר הסידורי במכונית הזו, סימון שלא קיים בטנדרים שלי. ומה מסמלת האות? Military? כלומר, שלדה שיוצרה לרכב שנבנה בצבא? זו השערה אחת. השערה שנייה של יוחאי, היא שהשלדה יוצרה על ידי תע"ש, אולי כחלק מתמריץ לעודד את הצבא לרכוש את המכוניות הישראליות שנס ליחם. כך או כך ובלי קשר ואולי עם הרבה קשר, נשארה המכונית הזו ברשות הצבא עד לשנת 1987. כל הזמן הזה אולי שירתה באיזה בסיס, אולי נזנחה בשלב כלשהו והועמדה באיזה מגרש עד אשר היא שוחררה מהשירות, עברה "שיפוץ", כמקובל בעת ההיא וחיפשה לה אחרי בעלים חדשים. כך או אחרת, היא מצאה לה בעלים חדשים ואזרחיים בחודש נובמבר של 1987 וקיבלה מספר רישוי צהוב. אותו בעלים החזיק בה שנים רבות, עד שמאס בה, מסיבות כאלו ואחרות, והשבית אותה מפעילות (הוא טוען שביום השבתתה, היא עוד נסעה). הרום הזנוחה עברה בעסקאות ברטר מיד ליד מבלי לבצע העברת בעלות ובלי שהיא במצב נסיעה, עד שהגיעה לרענן וזה העביר אותה לרשות קובי. כלומר, רשמית המכונית הזו היא למעשה יד שנייה. עכשיו, שלישית, בעצם. אז מזל טוב לקובי על הגשמת חלום ילדות נוסף! ומה בתכנון עבור המכונית הזו? על כך – בהמשך. נתחיל עם תמונות: 1-3. תחילת המסע של המכונית מחדרה למקום משכנה החדש לחודשים הקרובים. 4. "טקס" הענקת מפתח המכונית לבעלים החדש... 5-6. מוכנסת לחניה, במוסך "דרך השטח", ממש בסמוך לטנדר תורם החלקים שלי... 7. תעודת מקוריות היצור. IMI1142 AC B81 6761.pdf

נהפוך-הוא! במקום להישאר בתא המנוע דרך דופן הצינורות, מחמם את סביבתו, מלהיט חוטי חשמל ומחמם את האווירה באזור כניסת האוויר לקרבורטורים - מה שמפחית מיעילותם - החום נפלט החוצה לאוויר העולם ביחד עם הגזים. החום לא חוזר אחורה לראש המנוע והתחבושת לא מונעת ממנו להתפוגג. מתחת לתחבושת הטמפרטורה נשארת גבוהה, רק שהיא מנותבת למקומות שפחות מפריעים: החוצה! זהו פיתרון נפוץ ומקובל במכוניות מירוץ ובמכוניות משופרות ובדיוק לשם כך נעשה המוצר הזה.

אתמול עשיתי "נהיגת מבחן" ברום 1301 של רענן ובנו אופק. עוד לפני שאספר את רשמי, צריך לחזור קצת אחורה. כמעט חודשיים אחורה, עת רכשו השניים את המכונית הזו, במטרה לבצע פרוייקט משותף לאב ובן. אמנם את סיפור ההיכרות עם רענן ואופק אעלה במקום אחר ובקרוב, אבל התחביב המשותף והרצון לסייע ככל שניתן חיבר בינינו וכך מצאתי את עצמי בחודשיים האחרונים מעורב ומעודכן מדי יום מנבכי השיפוץ. לפעמים נותן עצה ובעיקר מתרשם מקצב השיפוץ, הרצינות וההתלהבות של השניים הללו. והנה, הגיע היום, המכונית עברה טסט "במכה ראשונה" ולא ביזבזתי זמן וקבעתי עם רענן את אותו סיבוב בכורה ראשון שהובטח לי. אחרי הכל, אני משפץ מכונית דומה כבר שנתיים, ולמעט סיבוב קצרצר בטנדר דומה אין לי ממש ניסיון בנהיגה עם הרום 1301 וכולי אחוז סקרנות איך המכונית הזו תיסע ואיך זה יהיה לנהוג בה. מלא ביטחון ביצירתם, קבעו איתי רענן ואופק את נקודת המפגש ביום שישי אחר הצהריים, בגעש, במפגש השבועי של מועדון החמש בשרון ועשו את הדרך מחדרה לגעש בלי שום בעיות ובמהירות בין עירונית מקובלת. אין לי דרך להעביר את החיוך שעלה בי, כאשר ראיתי את הרום נכנסת למתחם תחנת הדלק. נקיה ומצוחצחת, כל כך מכוערת שזה כבר גובל ביופי... ראיתי לא מעט רום כרמל במהלך השנים האחרונות, אבל אחת כזו שנשמרה שמורה ומטופלת - טרם ראיתי, כך שעיקר העבודה של הצמד היה, בשלב הזה, להחזיר את המכונית לכשירות וזה אומר יישור קו בהקשר בטיחותי, כפי שהשניים הטיבו לפרט, כאן בשרשור הזה. בניגוד אלי, רענן מעוניין לשמור ולשמר את המקוריות של הרכב, בכל הקשור לתא הנוסעים שלו והאמת היא שלא תהיה לו הרבה עבודה. הכל נשמר כל כך טוב שלא ממש יהיה צריך לשחזר כאן משהו. "קדימה, סע" אומר לי רענן ואופק מוסיף "תשמור לי על האוטו". אני מבין ומחייך ונכנס למושב הנהג. ברום של רענן ואופק הכל מקורי, נקי ויפה. המצמד רך, ההגה קל לתפעול והמנוע שקט וחלק. קצת חלש, כך נדמה לי, אבל לא משהו שלא ניתן לסדר. קל לנהוג את המכונית וההרגשה רחוקה מ-"תפעול טרקטור" שממנו חששתי. שילוב ההילוכים קל ונעים, אין רעידות וקרקושים והמכונית שומרת על דרך הישר גם בדרך משובשת ורצוצה. ומה שמרשים אף יותר - נוחות הנסיעה ממש טובה! ההגה מגיב היטב ובמיידיות ראויה לציון. לא ממש ניסיתי לבדוק התנהגות כביש ואחיזה. זה לא העניין באוטו הזה וגם לא מה שאני מחפש. רציתי לראות איך זה יהיה לחיות עם מכונית כזו והאמת היא שהציפיות שלי היו נמוכות ולכן גודל ההפתעה היה משמח. הזמן שהקציבה לי האישה הסתיים והייתי חייב לחזור לנקודת המפגש, למרות שרציתי להמשיך. "קח אותה לשישבת", הציע רענן באבירות וכמעט התפתתי. אלמלא מושב הבטיחות של הילדה, שאין ממש איך להתקין אותו ברום, זה דווקא היה יכול להתאים. פעם אחרת. זר לי יבין זאת, אבל מזמן לא נהנתי כל כך. מכונית ישנה היא לא מכונה. היא יצור. יצור חי. אורגני. עם אופי ורצון. אין דין מכונית אחת כשניה, אפילו אם יצאו זו אחרי זו מפס הייצור לפני אי-אלו שנים. אחרי הכל, זה הייחוד במכונית אספנות, זה הייחוד במכונית אספנות שאתה משפץ לבד. אתה מפתח רגש לאוטו, מרגיש אותו, חי אותו. ער לכל שינוי בצליל המנוע, לכל חריקה חדשה, לכל אנקה מבולם זעזועים שנאלץ לספוג בור אכזרי - אנקה וכאב שעוברים ישירות ללב. המודעות למכונית, שהתכהתה כל כך בנהיגה במכונית מודרנית, חוזרת וזה כיף! רוצה גם כזו! אהה, יש לי? אז הנהיגה הזו גרמה לי לחזור ולרצות לסיים עם שיפוץ הטנדר מהר ככל האפשר. עם כל הכבוד ללוטוס (ויש הרבה כבוד), אני חושב שזמנה של טינה לחזור לקדמת הבמה הולך ומתקרב... עד אז, תודה אופק ורענן. יש לי את ההרגשה שהרומן בינינו רק מתחיל... מצ"ב: תמונות מהמפגש המשותף שלנו בגעש. תמונות נסיעה שכחתי לצלם, כי הייתי יותר מדי עסוק בלהנות מהנהיגה...