און יעקבסון

לטנדר שלי השגתי פנסים אחוריים בקלות. אחרי הכל, היו כאלו בכל הסוסיתות 13/60 ובטנדרים - עד האחרון שבהם. הפנסים הללו היו במקור של טריומף 1300 ועדיין ניתן להשיג כאלו באנגליה. ומה עם הפנסים האחוריים של הרום 1301 4 דלתות? מה מקורם? חיפוש קצר העלה שמקורם של הפנסים הללו הוא מאיטליה והם היו מורכבים במקור ב... אלפא ג'וליה סופר! לא פחות ולא יותר. אז לפני שהפשלנו שרוולים ופנינו לאימא אי.בי, החלטנו לנסות את מזלנו בארץ ואפילו מצאנו זוג פלסטיקים כאלו, בתל אביב, במחיר מעט מפולפל. אלא שעליה וקוץ בה: שני הפלסטיקים- ימניים. "עזבו", אמר לי רענן בטלפון "אל תקנו, הפלסטיקים עלי. במאגר החלקים שקיבלתי עם הרום, היה שלושה פלסטיקים. שניים ימניים ואחד שמאלי. הצמד מורכב אצלי ברום, הימני הנוסף שלכם. בנוסף, מצאתי בחנות בנתניה, ממש בפוקוס עוד כיסוי פלסטיק של פנס והוא... שמאלי". אז עד שנניע את המנוע ונתחיל בשיפוץ, כבר חדשות טובות, יש לנו צמד כיסוי פנסים חדשים לגמרי-לגמרי. תודה, רענן (וכמובן, גם אופק).

ביום חמישי נערך בשדה תימן מירוץ המכוניות החוקי הראשון בעידן המודרני והחלטנו שאנו חייבים להיות שם ועוד לנסוע לשם... עם הלוטוס. חתיכת הבעת אמון במכונית הקטנה, שימים ספורים קודם לכן עשתה את נסיעתה הראשונה. כמובן שלפני הנסיעה, עברנו ובדקנו כל בורג ובורג, עברנו על כל הנוזלים ושוב בדקנו אוויר. הלוטוס מוכנה לנסיעה. הבעיה היחידה: צריך לצאת בחמש בבוקר, בכדי להספיק ולהגיע לפני שעת העוצר (07:00-09:00). זו גם הנהיגה הראשונה במכונית, בחושך, עם אורות והאמת היא שבירכנו את ההחלטה להחליף את צמד הפנסים לחדשים ולהשתמש בנורות הלוגן. התאורה חזקה ובהירה. מצד שני, לנסוע ללא כיסוי גג ובמהירות בין-עירונית מקובלת בכביש שש - זה כבר משהו אחר לגמרי. לאלו שבתא הנוסעים, לא למכונית עצמה, שעברה את הנסיעה ללא שום בעיה. זו בהחלט לא המכונית לנסיעות ארוכות. ולא בגלל נוחות נסיעה בעייתית (היא דווקא בסדר), או חוסר בכוח מנוע (נהפוך-הוא). רעש הרוח ומערבולות הרוח הם כמעט על גבול הבלתי נסבל במהירות הגבוהה מ-100 קמ"ש. נראה כי חוץ מכיסוי גג, הפיתרון הוא לנסוע עם אוזניות בעלות קשר נהג-נוסע. חוץ מזה - המכונית הזו היא אטרקציה בכל מקום שהיא מגיעה אליו. אנשים מאטים את מהירות הנסיעה, נוסעים במקביל ומצלמות נשלפות בלי סוף, נותנים "לייק" בתצורה המסורתית שלו ובכלל מתלהבים ממה שהם רואים (וזה בטח לא מקובי או ממני...). אז קבלו קצת תמונות אווירה מהנסיעה הזו, וגם סרטון שצילם אילן אשל, שביחד עם בועז קורפל נסעו אף הם למירוץ ועוד אחד מרגע ההגעה למקום. 1. עוד תדלוק... 2. ללוטוס מיכל קטנצ'יק, רק שלושים ליטר, אז עושים את זה די הרבה. 3. פרשן המירוצים, בועז קורפל, בוחן את מושב הנהג, המצלמות כבר נשלפות מסביב 4. בוקר טוב! זריחה מאחורי ההגה של הסופר 7. 5. הדרך ארוכה (ובאמת מייגעת...). 6. מתחילים להתקרב. פה שמאלה, זה לכיוון ערד. 7. האם יום אחד הלוטוס הקטנה תגיע לכביש ערד-ים המלח המפורסם? 8. אולי, אבל לא היום. אנחנו בדרך לשדה תימן...

מזל טוב! תהנה ממנה ומהשיפוץ.

רן, לא הבנתי. זה אירוע שמתרחש בכל שנה, או אירוע של פעם בחיים?

מודה ועוזב ירוחם... לא האמנתי שהמנוע הזה מסתובב. יתרה מזאת, הוא לא הסתובב! אני עצמי ניסיתי אותו לפני כשנה וגם עכשיו ביחד עם רענן. (ועכשיו הגיע שלב התירוצים): רענן כנראה הרבה יותר רציני ממני. הוא פירק את הרצועה של משאבת המים ושאר האביזרים מסביב למנוע, הכניס נוזל משחרר לצילנדרים ו... המנוע השתחרר! אז רענן ואופק, הנה הבטחה כתובה: בנסיעת הבכורה המשותפת שלנו עם שלושת הרומים - ארוחה עלי! ו... כן, עוד צריך לנסות ולהניע את המנוע, אבל על זה אני כבר לא מוכן להמר בהתערבות...

חדשות נהדרות. תודה, חן. גם אם לבסוף ההתפתחויות לא יענו על ציפיותנו - תודה על הנכונות והרצון לסייע ולעזור.

דווקא הייתה גופה בתא המטען. אם תעקוב אחרי הסרטון, תראה איך ניר מטיב את הכיסוי שמעליה... רות עבור. הכל בטוב.

לא הרכבנו חגורות, כי ממילא נסענו בלי טסט וביטוח. ומאחר שחגגנו את הנהיגה הראשונה בהרמת כוסית או שתיים או שלוש, בכל מקרה, היינו מטושטשים מדי מהאלכוהול בכדי לשים חגורות. שלא לדבר על העובדה שניסינו לבדוק לכמה מהירות מגיעה המכונית בשטח בנוי והיו מכוניות שנסעו לאט, אז עקפנו אותן מהנתיב הנגדי, תוך חציית פס לבן... אז מה מטרת השאלה המתריסה, בעצם? אתה באופן אישי מתכוון להתקשר להזמין לנו משטרה, או סתם להלבין את פנינו ברבים ולעורר את השדים, או שמה סוף-סוף עשינו משהו לא בסדר ואתה מזדרז להיות הראשון שמציין זאת? אני מגיב תמיד באופן מאוד מאופק, גם לשאלות שלא במקומן, אבל אני חושב שלפעמים צריך לחשוב פעמיים לפני שנותנים דרור למקלדת. יתרה מזאת: אם בכל זאת אתה חושב שאנו לא בסדר ומהווים דוגמא רעה, אתה תמיד מוזמן לפנות בהודעה פרטית ולציין זאת. כי תמיד קיים סיכוי שאתה טועה וסתם אתה עלול לרמוז (או לומר בפירוש, במקרה הזה) שהמדובר בהתנהגות עבריינית של עמיתך לפורום.

למה להסתלבט? קובי דווקא התלהב מהקטנוע... חוץ מזה, אם תכיר את קובי, אז תבין שהם יצאו בזול...

שוב תודה למברכים. למרות שלא הכרנו את מולי, זכינו לכבוד להגשים באמצעותו את חלום משותף של קובי ושלי: קובי - להיות הבעלים של סופר 7, וחלומי - לשפץ או לבנות אחת כזו. אכן, כן. שלחתי אלייך שליח לאסוף את ההגה. מקווה בתחילת השבוע. אתה מתכוון לזה? (ראה תמונות מצורפות). אז כמובן שהיא בתכנון. שוב, בזכות עבודת תכנון של ניר שמדד היקפים וזוויות וגדלים ושקד על שרטוט, אותו העביר קובי לחיתוך לייזר של אלומיניום והנה התוצאה. עוד לפני שהסמל יבוא על מקומו בשלום, צריך להצמיד אותו לרשת שחורה שתבוא מאחוריו, שמחד, תבליט את הסמל ומאידך, תטשטש את פנים המכסה המנוע. כרגיל, המשך יבוא. ועוד משהו: קבלו עוד שלושה סרטונים מנסיעת הבכורה של הלוטוס, ככה סתם, בשביל קבלת שבת.

בהצלחה... אני לא אופטימי.

אחרי שיפוץ רום כרמל 1979, רענן והצוות שלו כבר נהיו מומחים לרום... לא עבר יום מאז שהעברנו את המכונית לחדרה, ואלו התמונות שאני מקבל. לא מבזבזים שם זמן, החברים... רענן מספר לי שבעקבות חדירת מים וברבות השנים, היו דלתות שלא ניתן היה לפתוח אותם. מאחר שהחשיבות בפירוק היא לשמור על החלקים המתכלים והמתחלפים - כל האמצעים כשרים בכדי לשמור עליהם... אז הנה כמה תמונות מתחילת הפירוק. והתמונות המעניינות: המנוע אחרי השטיפה. נראה נקי ומצוחצח, ללא סימני שמן. בעקבות איך שהמנוע נראה, רענן מוכן להתערב שאם הוא הולך "ראש בראש" עם המנוע, הוא משחרר אותו. אני לא אופטימי - אחרי ההתנסות עם המנוע שבאוטו של קובי, אבל בבקשה, אני אומר לו, לך על זה... 1. הדלתות הימיניות כבר בחוץ. 2. את הדלת האחורית ימנית נצטרך לרום 81'. שם היא לא במצב טוב כל כך. 3. גם החלון הקדמי ומכסה המנוע יצטרפו לחלקים החלופיים, בהמשך. 4. הפנסים האחוריים, או מה שנשאר מהם - בחוץ. 5. בתא המטען היו עוד כמה חלקים מפורקים. הם ימוינו ועתידם יקבע בהמשך. 6. המנוע אחרי השטיפה. נראה (כמעט) כמו חדש. 7. מתחילים לפרק ממנו חלקים לקראת הוצאת המנוע. אבל מאחר שרענן משוכנע שהוא יצליח להתמודד איתו, מחכים עד שתגיע בוקסה מתאימה לפולי. כי בדחיפה קדימה ואחורה המנוע לא זז.

תודות רבות לכל המברכים. מכל הלב - מקובי וממני ושאר העוסקים במלאכה. מלאכה שלא הסתיימה... מלאכה שלא תסתיים, כי תמיד יהיה מה לעשות. אם לא לצורך, אז בשביל הכיף! מאחר שהמכונית פורקה עד היסוד והורכבה חזרה - חייבים לבצע כיוון גלגלים. בלוטוס זה מאוד פשוט. אין כל כך מה לכוון, למעט כיוון הגלגלים פנימה או החוצה (Toe). בעתיד, יורכבו משולשים עליונים עם "תפוח" מתברג, המאפשר לבצע כיווני קמבר. בינתיים, קבלו את המכונית במוסך מקסיקו - מכוונים גלגלים.

כשנה וחודש אחרי שהלוטוס הגיעה למוסך "דרך השטח" חבוטה ורצוצה, היא יוצאת משערי המוסך ונראית רעננה וצעירה כביום היוולדה (הולדתה השניה, יש לומר). ההתרגשות באוויר, אבל גם החששות. האם הכל יעבוד כשורה? האם לא יהיו תקלות? איך תהיה חווית הנהיגה? על כל צרה שלא תבוא, אוספים מספר כלי עבודה והכי חשוב - מטף. לא, בעצם, זה לא מספיק. צריך רכב ליווי. דורון וניר מתנדבים לנסוע אחרינו עם האסקורט של דורון. עוד לפני היציאה, בדיקות אחרונות. בדיקת חזותית של כל הברגים והאומים, חיזוק אומי הגלגלים, בדיקת שמנים כוללת וגם, כמובן, בדיקת לחץ אוויר. יוצאים לדרך. ההתרגשות בשיאה. מתחילים באיזי לגמרי ובינתיים התחושות חיוביות. הכל עובד כשורה, מגיב היטב ואין רעשים מוזרים או רעשים כלל. והאסקורט של דורון - באמצע המראה המרכזית, נוסכת עלינו ביטחון. נהגתי את כל הכביש העוקף מכביש החוף לכביש ארבע ובתחנת הדלק של בצרה עוצרים לבדיקות וגם לתדלק ולהחליף רשמים. הכל נראה בסדר. מד החום לא מטפס מעל 90 מעלות ואין נזילות כלל (בינתיים...). פתאום מתחוורת לנו בעיה אחרת לגמרי: לא פשוט להסתובב עם הלוטוס בחוץ. אנשים מתגודדים סביבה, מצלמות נשלפות וגם השאלות: "זו באגי? היא על בסיס חיפושית? כמה סוגרת?" והאהובים עלי: "מוכר? כמה כסף?" אני ממש רוצה להמשיך ולנהוג, אבל באבירות(?) מפנה את מושב הנהג ומושיט את צרור המפתחות לקובי. זו מין סגירת מעגל שכזו, כי לפני כשנה הוא הושיט לי את המפתחות ואמר לי: "קח אותה לסיבוב פרדה אחרון" והנה עכשיו אני מושיט לו מפתחות של מכונית משופצת לגמרי. את הפנים של קובי תוכלו לראות בודיאו, אבל אפשר להגיד שהוא נראה כמו אב גאה ומתרגש. הכל בטוב, אז עוצרים בצד ומזמינים גם את ניר לסיבוב בכורה. אחרי הכל, יש לו חלק משמעותי ביותר בשיפוץ של הלוטוס ומגיע לו הכבוד. כמובן שגם מקומו של דורון לא נפקד - הוקרת תודה צנועה על שעות הריתוכים הרבות שהוא השקיע בלוטוס. כמעט 30 ק"מ ערכה נסיעת הבכורה והלוטוס לא החסירה אפילו פעימה! איזה כיף. ממש לפני החזרה למוסך, אנו עוצרים לשתות משהו קר בתחנת דלק בגעש. אחרי שמתרגלים לראות את הלוטוס באופן סטרילי - לבד במוסך, על הליפט - הממדים האמיתיים שלה מפתיעים כשהיא עומדת בסמוך למכוניות אחרות... זהו, אפשר לחזור למוסך, לסמן V, ולהמשיך הלאה. מתי נוסעים שוב? נתחיל בתמונות: 1. הלוטוס וגם האסקורט מגיעות לתחנת הדלק בבצרה. 2. וכמובן, מיד נגרמת התקהלות קלה סביב המכונית המוזרה למראה. 3. טקס הענקת המפתח... 4. קובי מוכן לסיבוב הבכורה. 5. מתחנה לתחנה. תראו כמה הלוטוס קטנה, נמוכה וצרה, ביחס למכוניות מודרניות. ולסרטון:

תודה. והעלאת רעיון יפה ואצילי. אני חושב שקובי דיבר עם אלמנתו של מולי ואף סיפר לה על ההשקה הקרבה והולכת. זה בהחלט יכול להשלים את הפאזל הזה.

זה כבר נהיה נוהל קבוע בשנה האחרונה. מוצאים איזו מכונית מעניינת, או שצריך לגרור משהו, הפורד F350 המפלצתי של ניר נרתם (תרתי משמע) למשימה. והפעם המשימה שלו הייתה קצת יותר מורכבת. תורמת החלקים הושארה מתחת לעץ בחצר, לפני עשרים שנה (טסט אחרון באוגוסט 1991) ולא הוזזה מאז. האוויר יצא מהגלגלים, מושבת עכברים חגגה על תא המנוע, שיני הזמן כרסמו בפנסים האחוריים והמכונית כבר "נבזזה" על ידי מכמה חלקים, לפני כשנה. לא רק זאת, אלא ניכר שלמכונית הזו לא היו חיים קלים וגם לא טיפלו לפי הספר או בכלל. למעשה, זו הסיבה שלא אספתי את התורמת האומללה הזו לחיקי כבר אז. לא ממש הייתי צריך ממנה שום דבר. אלא שמאז השתנו כמה דברים. או נכון יותר, נוספו "שותפים" לדרך. רענן עם הרום 79' וקובי עם ה-81' ופתאום לתורמת הזו יש רלוונטיות גדולה הרבה יותר. אז מגיע היום וצריך לחלץ את התורמת מהאדמה שכבר פיתחה איתה יחסים סינרגטיים. שולף את רצועת הגרירה שניר מחזיק באופן קבוע בטנדר שלו, רותמים את התורמת לטנדר ורגע לפני שאני מתחיל למשוך אותה ממקומה, נועל את הלוקרים מלפנים ומשלב ל-4X4 וגם Low. אחרי הכל, זו אמורה להיות משימה לא פשוטה לשלוף את הרום הקבורה בחול וגם ה-F350 עומד על אדמה חולית. עכשיו אפשר להתקדם אט-אט, עד שהרצועה נמתחת וממש לפני שאני מעלה סל"ד וממריץ את המנוע המפלצתי הזה על כל סוסיו, אני מבחין בהתרחשות מאחור. תורמת החלקים זזה לאיטה ממקומה, גוררת גלגים חסרי אוויר ותפוסים על החול - ואני אפילו לא לוחץ על דוושת התאוצה... איזה דבר מדהים זה ה-F350 הזה! אחרי שהוצאנו את הרום מהחול, משחררים את הפורד מהרצועה ורותמים אותו מחדש לעגלה. את הדרך ממקומה לעגלה, עושה הרום בסיוע הכננת. אז מה עכשיו? לא נעים מניר. עשינו לו במוסך סניף של רום כרמל... צריך לפרק את האוטו הזה, להשתמש בחלקים הנחוצים - ואין לנו זמן לזה בשבועות הקרובים. שותף הסוד, רענן, לא מבין על מה המהומה. "תביא את האוטו אלי", הוא אומר, "אני אדאג לו, יש לי מקום". אז קדימה, המשימה הבאה: נוסעים לחדרה להעביר את האוטו לרענן. עד אז, קבלו תמונות מהחילוץ. 1. הרום חנתה מתחת לעץ מאחור, ובניצב לאיך שהיא עומדת עכשיו. 2. ה-F350 חלץ אותה משם בקלות. 3. מעלים את התורמת לעגלה ומעבירים אותה דירה.

הרעיון הזה מקובל בלא מעט מדינות והוא אומץ בישראל, לא הומצא כאן. המטרה היא להוריד מכוניות ישנות, מזהמות ולא בטיחותיו לטובת מכוניות טובות ובטוחות יותר. לא משנה כמה טוב אתה מתחזק את המכונית האהובה שלך, היא עדיין מזהמת ומסוכנת יותר מכל מכונית מודרנית. ההקלות לרכב אספנות הן הקלה למטרת שימור היסטוריה ותרבות. אם יש מי שמנצל את הפרצה הזו ונוהג בגרוטאת אספנות מפוקפקת באופן יומי, אזי הוא מסכן את עצמו וכולנו וגם יכול לכרות את הענף הרעוע הזה שכולנו יושבים עליו. הגדרת ״רכב אספנות״ נועדה לסייע ולהחזיר לכביש מכוניות שעמדו שנים רבות מכוניות שאם היה צריך לשלם עבורם את כל האגרות החסרות - לא היה משתלם להחזיר אותם לכביש. אגב, יש לא מעט מכוניות בנות שלושים, בשימוש יומי, שלא שונתה להם ההגדרה לרכב אספנות והן נדרשות אף הן לשני טסטים בשנה. ולסיכום: כמו בכל כלל, יש יוצא מהכלל. במקרה הזה אתה יוצא מהכלל ונפגע ממנו.

סתם, סתם. הכל באהבה. יש לי את האישה הכי מדהימה בעולם. שתומכת ועוזרת, ומייעצת והיא גם נראית מדהים ואפילו מפנקת. הנה, ממש עכשיו, בעוד אני כותב את המילים האלו, היא עושה לי מאסג' בשכמות באמצעות מארוך שהיא הביאה מהמטבח, אחרי שהיא קראה מה כתבתי עליה היום, תוך שהיא מביטה מאחורי כתפי במסך המחשב ומכתיבה לי את הטקסט... :-D

חדשות חמות-חמות. יש לנו תורמת חלקים! הבעיה היחידה: על פניו נראה שגם בה המנוע תפוס... גם אם כן, לא נורא. צריך אותה בכל מקרה, למאגר החלקים שאיגוד בעלי הרום (קובי, רענן ואני) מייסדים כאן. אז או שנעשה מנוע אחד משני המנועים, או שנשתמש במנוע החלופי המורכב כיום בטנדר שלי (סבירות גבוהה. עידכונים בהמשך...

היא לא מבינה איך מישהו שלא זוכר איפה הוא שם את הנעליים, מצליח להרכיב מנוע שגם עובד... זה באמת כיף. הכי כיף!

האמת, אין לי שמץ של מושג... :-D:-D קובי הביא את המראה בקופסא ואמר לי "זה מה יש בינתיים". לא שאלתי שאלות... אתה בכיוון הנכון, כי קובי קנה את המראות (יש עוד אחת, שלא הרכבתי) מבני בייקר. היה עדיף בלעדיהם בכלל. אולי ננקוט באותו האופן שהיו עושים זאת בשנות השבעים ואולי תחילת השמונים: נוריד את המגבים בקיץ, שלא "יתייבשו". אז זה היה מקובל, לדעתי היום זה לא חוקי. תקשיב טוב: אני מעדיף לדחוף את היד לתוך מניפה מיכנית של רדיאטור, כאשר המנוע בסל"ד גבוה, מאשר לקחת לגברת את מראת האיפור. זה בטוח יכאב פחות... זרקת נקודה מעניינת! שווה בדיקה.

מטלה האחרונה שעומדת בינינו לבין סיבוב הבכורה: התקנת מראות. הבעיה? טרם נבחרה, נקנתה, נשלחה והגיעה המראה המתאימה. ומה בינתיים? מאלתרים! 1. עזבו, אתם לא רוצים לדעת את המקור של המראה הזו... 2. מה שחשוב הוא שהיא תעשה את העבודה לעת עתה... 3. כי נקודת החיבור של המראה למכונית היא בנקודת עיגון קיימת. 4. נכון שזה נראה כאילו הכנף האחורית מסתירה את מה שנמצא מאחור. אבל בשביל מה שנמצא מאחור, יש מראה אחורית... 5. היד בתוך המראה מסמלת את מיקום הראש של הנהג, שרואה מצדו את האובייקט שנמצא בצד (אני, במקרה הזה). בכל מקרה, הסידור הזה זמני בלבד. החיפושים אחרי מראות מתאימות בעיצומם.

יופי, דני... לא עושים דבר כזה לפולנים. עכשיו מציק לי המצפון, ואני לא אוכל לישון בלילה בחושך, לבד... היום כמעט והחלפתי בין מקומות החניה של הלוטוס ושל הרום. מדוע? הלוטוס על הליפט והרום בפינה. בסוף החלטתי לחכות עוד כמה ימים לפני שאני נחפז. הלוטוס עוד צריכה את הליפט. אבל זה עניין של ימים.

תודה על הטיפ. רק אל תספר לאישתי שקיים כזה דבר, כי אחרת הלך עלי וחסל על התירוצים מדוע שכחתי לבצע את המטלות שהיא ביקשה ממני... ולגוף העניין: אם הייתי מתכנן עתיד בתחום השיפוץ, הייתי שוקל את הנושא ברצינות. אני מנהל רישום מדוייק של מטלות לביצוע וגם דואג לעבור עליהן ולמחוק את מה שבוצע. בהיקף העבודה והשיפוץ שאני מבצע, אני מצליח לעקוב ואפילו לא להתפזר יתר על המידה. בוא ונגיד שחלקים מסויימים שהורכבו בלוטוס ומקורם ברום - העניין לא נבע מפיזור...

ברור, רק שהמשורר ראה בדימיונו את הגרסאות המוקדמות יותר של ה-7, או המאוחרות יותר של קטראהם. ב-S4 זהו הסידור הקיים. בהמשך הדרך נבחן חלופות לסידור הזה.