shmil

גם למשפחת הואגונירים בשנים המצולמות היה מנוע של cj, מנוע שנקרא 258, יוצר ע"י AMC. קדם לו מנוע 232, שגם הוא היה בואגונירים למיניהם. לפניו היה המנוע 230 (המוכר בשם טורנדו), שהיה רק בואגונירים הראשונים בשנות השישים, ואילו הג'יפים קודם לכן הסתפקו ב- F4-134, המוכר בשם הוריקן. אשמח לשים יד על המנוע (גם אם מדובר במנוע הוריקן, או 232, ולא 258 )

אלון מתכוון למה שמוכר יותר למרבית האנשים כווגוניר לסוגיו, או צ'רוקי. גלדיאטור היה הכינוי שהודבק לטנדרים שהיו בצבא. הוא מעדיף טנדר, אך יסכים גם לאמבולנס או אפילו וגוניר סגור רגיל, בין אם 2 או 4 דלתות. שלושתם, בתמונות המצורפות.

תקשיב לאופיר, דבר דבור על אופניו: אם תנסה אחרת, בהנתן מגבלות הזמן, הידע והחלפים - אתה תשאר ללא הכסף, ואמך ללא חיפושית (או לפחות כזו שתהיה מוכנה לנהוג בה). שיפוץ אינו עסק כלכלי, ואינו מחזיר את ההשקעה בו. עדיף, לפחות למי שמשפץ לנסיעה יומיומית, ולא מתוך חדוות השיפוץ עצמו - לקנות רכב משופץ ככל הניתן.

ברק, על אף מבחינת לשון החוק נראה כאילו גם רכב אספנות צריך בדיקת מעבדה, ובעבר גם פקפקתי באלו שאומרים שלא, במקרה בו יש העלאה מחדש על הכביש- בשבוע שעבר כשהעברתי את הויליס החדש קיבלתי הוכחה שאכן רכב אספנות לא צריך מעבדה. הפתרון בשבילך: הפקדת הרשיונות, וכשיוכל להיות אספנות, להוציא הרשיונות, לרשום מיד אספנות ואז טסט.

רן, זו בסך הכל ג'יני, שאמנם הצעירים פה לא מכירים, אך אתה אמור (נדמה לי) להכיר. זה הראש שלך, אם כך... אירית, איפה מצאת את חתיכת הנוסטלגיה הנהדרת הזו? (גם חתיכה וגם נוסטלגיה)

דווקא לא. הרכב כמעט ללא חלודה, למעט במקום אחד שאינו בעייתי. הרכב עמד בבקעת הירדן, שם הלחות מועטת ולכן המתכת לא מתחמצנת. המנוע אמור להיות אחרי אוברול, גם אם עמד 25 שנה, הוא יניע בתחילת מאי. מערכת חשמל זה שטויות, חלונות ואביזרים זה לא בעייה, וכן, הברקסים תפוסים, שני ימי עבודה ויש חדשים. לעומת פרויקט השיפוץ הקודם, שאורך כבר שנתיים וחצי, הרכב הזה הוא משחק ילדים. כנראה שהקריטריונים שלנו לקושי אינם זהים.

כן, הדגם הוא סטיישן וואגון (SW), 4X4, עם דלתות אחוריות הנפתחות למעלה ולמטה, ולא בצדדים. דגם שאין כמותו הרבה בארץ. ברק - תודה, ובקרוב מז"ט גם אצלך.

מישהו שאל פעם, האם מכל שרשורי הענתיקות הזרוקות למיניהן, מישהו הצליח לקנות. ובכן: לפני כשנה וחצי, פרסם רן (השושנים) על ויליס שעומד במנחמיה. כיוון שאני גר בעמק חפר, ביקשתי בה"פ תמונות אם יש, וגם קיבלתי. אחרי כמה חודשים קפצתי לראות, גיליתי שמדובר בשנת 53, סטיישן וואגון, מהדגם האמריקאי המפואר, ומפה לשם, מצאתי את מי שהוויליס שלו שגר בכלל אז ברעננה, והסתבר שהבעלים נפטר, וגם חלק מהיורשים נפטרו כבר, וחלק אחר מהיורשים בחו"ל. הניירות הופקדו במשרד הרישוי כבר לפני כ-30 שנה, כנראה אחרי אוברול, עקב קבלת רכב אחר. התחייבתי לקנות אם יוציא הניירות מהפקדה וירשום כאספנות. אחרי שנה וחצי של שיחות טלפון אחת לכמה חודשים, הודיע לי האדם, שהשיג צווי ירושה, העביר בעלות על שמו. מיום שישי שעבר הוויליס אצלי, והצטרף לוויליס הקיים שלקראת סוף שיפוץ, ולוויליס נוסף ללא ניירות. אתמול בוצעה גם העברת בעלות. אז רן, המון תודה, הבטחתי לעדכן אותך אם תצא מזה קנייה. בתמונות, כפי שצולמו ע"י רן לפני שנתיים, ואפילו עם בנו (?) - רן, מקווה שלא תתנגד לדוגמן.

לאור שני הלאוים הראשונים, אני לוקח חזרה את ה"תתחדש" שכתבתי 5 הודעות למעלה. אתה צודק, ההתלבטות הרבה יותר גדולה, ולאורם, אני די בטוח שלו הייתי במקומך לא הייתי לוקח אותו. יש אמרה, אגב: if it meant to be mine, it will וראיתי כבר כמה פעמים אמרה זו מתממשת. אם זה וגוניר של חבר, שנמכר לו על ידי ההקונה שהקדים אותו ביום, יום למחרת שהקונה האחר קנה אותו, ולא בסכום גבוה יותר, אם זה רכב שחיכה לי 7 (כן, שבע) שנים, ואם זה החדש שיגיע, אחרי שנתיים של מגעים, ואף מרים נוספים. כך שאם הטרנספורטר הזה צריך להיות שלך, אל תדאג, הוא יהיה בסוף. ואגב, צר לי, אבל את הנקניקייה שאכלת לא הכרתי, כי אני לא עוקב אחרי פורום ל"ר. כבר היו לי שניים כאלו ב-82-85, והבנתי את הפרינציפ כבר אז

השאלות, לפחות בעיני הן: האם יש לך את הסכום לא מתוך צרכי קיום הכרחיים. האם זה בדיוק סוג הרכב שאתה רוצה (ואתה בטוח שאתה רוצה מרובע ולא עגול?). האם יש סיכוי להוריד המוכר במחיר. האם יש סיכוי שתמצא מתישהו אחר בעל תוחלת כלכלית טובה יותר. סכום גבוה או לא, ממילא ברכבים הללו כנראה שלעולם לא תחזיר את השקעה, וזו בטוח השקעה פחות טובה מהסרקופג. לרכב שאביא בקרוב אני ממתין כמעט שנתיים, וברור לי ששילמתי מעל השווי, אבל זה מה שרציתי, והוא לא היה מוכן לרדת. מצד שני, היו גם כאלו ששילמתי עליהם הרבה מתחת לשווי. once you win, once you loose, והחכמה היא רק לקבל את ההחלטה באופן מודע.

ברק אני עומד לשלם השבוע מחצית הסכום הזה, על רכב שלא נסע 25 שנה, וההשקעה להסעתו תהיה הרבה, אבל הרבה יותר גדולה. את השריטה, ואתה יודע זאת, לא מודדים בכסף. זה מה שבא לך? סע. לא יהיו עוד רבים כאלו, ומרבית אלו שקיימים רק ממשיכים להתפורר. תתחדש

אלו עם הקצה הקטום הן בקליות אוניברסליות, של פנסי טרקטורים אחורייים (מספר ואיתות), ואין בעיה לקנות כאלו גם כיום. מה קוטר הבקליות האחרות, עם הקצה המחודד?

אבי טועה לצערי.

צו ירושה הוא מסמך מבית משפט (שלום או רבני או משפחה, בד"כ), בו נקבע מי הם יורשיו של הנפטר. אם הצו אינו מתייחס לכלי הרכב האמור, יש להוציא צו חדש שיתייחס גם לזכויות ביחס לרכב האמור. אם יש הרבה יורשים, הם יכולים לוותר על זכויותיהם ברכב לטובת אחד או יותר מהיורשים, ואז הוא יכול להעביר בעלות אליו ואח"כ אליך. אם יש הרבה יורשים, ולא ניתן למצוא את כולם בארץ, מתחילה בעייה. גם יפוי כח נוטריוני לא יעזור לך, כי קודם כל צריך את הצו, ולגבי הצו אין לך כל מעמד. גם לאחר שיהיה צו, צריך העברת בעלות מהנפטר ליורש, וגם לזה אין לך כל מעמד. לי למשל, יש רכב שאני מעוניין לקנות, ומחכה כבר למעלה משנה לתיקון צו ירושה ולהעברת בעלות אח"כ, ואין לי צל של מושג מתי זה יצליח להסתיים (אחד היורשים בחו"ל).

לפעמים פינים כאלו הם קוניים (מלשון קונוס), או שיש בהם מדרגה, כדי שלא יוכלו ליפול למטה. במקרה כזה, הדרך היא להוציא אותם כלפי מעלה, ולא כלפי מטה כפי שניסית. לא מכיר את הפין הספציפי ברכב שלך, אבל מציע לך לנסות.

שלומי וחסן ממוסך האומנים באזה"ת הין בנתניה. פחח וצבעי בחסד, לא זול אבל עבודה מצויינת. 09-8617666.

כך נראה טופס מעבדה מוסמכת לאחר בדיקה. הטופס שברשותי ישן, משנת 94, אך לאור ריבוי השאלות של מה בודקים, התבקשתי לשים עותק. אם למישהו יש טופס בדיקה חדש יותר, ויוכל לשים העתק כאן - יבורך.

תבדוק את ההאוזינג. יתכן, וזה היה המצב בחלק מהמנועים האמריקאיים בשנות השישים - שיש מכסה תחתון להאוזינג שצריך לפרק אותו בכדי להגיע לברגים שמחזקים את גלגל התנופה. מכל מקום, עדיף להוריד קודם את הגיר.

כל הכבוד לאדם שעובר למדינה אחרת בגיל מבוגר, ומשתלט יפה על השפה. אז יש לו שגיאות, וכנראה שיהיו לו עוד שנים רבות. אתה, אורן - אין לך שגיאות באנגלית? ולו היית מהגר היום לרוסיה, אתה חושב שהיית מצליח לכתוב לא שגיאות באותיות קיריליות? לו הכותב היה ישראלי מלידה, ההערה היתה במקום, אבל לעולה - אין לי אלא להצדיע.

לא אותם חלקי פח, לא אותם חלקי פלסטיק, ולא אותם חלקי מנוע כמו הווספות הרגילות. פלאגים שונים ארוכים יותר, ראש אלומיניום, וכן הלאה. הדגם הפחות מוצלח של ווספה. ייצרו במשך שנתיים, והפסיקו. ממש לא הדגם המוצלח שלהם. יש לי כזו זרוקה בבית, גם כן - שנת 91. למיכלי הדלק והשמן נטייה להסדק, האלומיניום של הראש רך מדי וקל לקלקל את ההברגה של הפלאג, ברז דלק מופעל ואקום ולא אמין. הייתי מספיק ברור?

זה הוא שהיה בפחחות/צבע במוסך זהב בנתניה לפני מספר חודשים?

אם ויליס עאז עד הסוף בסכימת הצביעה של ההארלי:

אני עוקב כבר זמן מה אחרי שרשורי ה-דה סוטו. קח נשימה ארוכה, משה, לפני שאתה ממשיך לקרוא. אינני מעוניין ברכב שלך, אינני בא לפגוע בכישוריך ובכישוריו של אי מי שעובד איתך, אבל, לאור נסיוני, ויש לי כזה, הרגשתי שאני חייב לייעץ. מה תעשה עם זה זו כבר לא אחריותי. הרכב שאתה רוצה לשפץ הוא רכב יחסית נדיר, ואם הבנתי נכון לא רק בקנה מידה ישראלי. בשיפוץ רכב, כמו בכל דבר בחיים, יש את עניין הנסיון והלימוד. הרכב השני שתשפץ לעולם יהיה עם פחות טעויות בדרך, וגם עם תוצאה טובה יותר. שיפוץ הוא לא רק להביא את הרכב למצב נסיעה. את זה אתה יכול לעשות, ואין לי ספק. מהכרותי עם סוג המנועים שיש לך, עם הסרנים והגירים אני יודע, הרכב יסע, טוב פחות או טוב יותר. המנוע והגיר, אגב, הם חלקי הרכב הפחות בעייתיים לשיפוץ. השיפוץ הקשה באמת, הוא דווקא בפח, בחלקים הקטנים, בצירים ובמערכות עזר. אפשר לת לפחח, או לעשות לבד, אבל - טעות שתהיה במהלך העבודה, אם תהיה, שחזור לא נכון, שימוש ברתכת הלא נכונה או באמפראז' לא נכון, שימוש בחומרים פחות טובים, והבעייה כבר לא בשיפוץ הזה, אלא בספירה לאחור לקראת השיפוץ הבא, כי את הנעשה אין להשיב, והשיפוץ הבא יהיה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי. שוב, אינני מטיל ספק ביכולותיך, אבל - היה מי שאמר לך שזה הרבה כסף, וענית לו שיש לך את כל החלקים. שיפוץ כהלכה לרכב הספציפי שאתה מחזיק, כזה שלא יצטרכו לחזור עליו אחרי שנתיים שלוש - יעלה הרבה כסף. ניקוי חול, וגילוון לאחר התיקון, איכות צבעים וחומרי אטימה, הידע מתי לשים חומר גם אם החלק לא גמור כדי שלא יתחילו שוב תהליכים קורוסיביים, איזה שכבת צבע באיזה עובי וכמה כאלו, היכן לקנות ידיות/מתגים/מנופים מקוריים וכד' - עולים כסף, והרבה. נכון, תיד אפשר לשתול פנימה ידית/מנוף/אטם/או מה שלא יהיה של סוברובישי כלשהי, ואני סומך עליך שגם תצליח להנדס את זה פנימה. אבל - לסוג הרכב שיש לך ביד מגיע שיפוץ לרמת מקורי, ויסודי. אינני מציע לך למכור, או לא לשפץ. אני כן מציע לך להשיג/לקבל/לרכוש בזול סוג של רכב ישן, זול ופשוט ככל שיהיה, ולהתאמן עליו בשיפוץ. הטעויות שתעשה (ובתקוה שלא תעשה) אינן יקרות, אינן בעייתיות, ומקסימום - יאללה, הלכה עוד חיפושית לפח, ושלא יסקלו אותי אוהבי החיפושיות - פשוט יש רבות כאלו. שפץ רכב זה יסודי, מעמיק, בלי אף חור מכוסה בחומר פחחים, עם בדיקה שגם המרזבים ופינות הגג ללא חלודה, תוך בדיקה של כל ס"מ, והגעה לרמת שימוש בחלקי מקור בלבד, ואז, אבל לצערי רק אז, תוכל לגשת לשיפוץ אמיתי של הדה סוטו. שוב, אינני רוצה רעתך, ואינני רוצה את הרכב. אתה עצמך, תהיה מרוצה פי אינסוף, עד סוף ימי חייך, אם תצליח לדחות את שיפוץ הדה סוטו עד שתשפץ קודם רכב אחר. my 2 cents, ויש לי נסיון של לא מעט $. בידידות שמיל

ממש תודה, onimrod, על שאתה מייעץ לי מה שאיני צריך, לא ביקשתי, ואם היית קורא את השרשור היית גם מבין שאין לי פרינץ (ולכן כנראה שאינני זקוק למגנט למקרר), שאני יודע לחפש גם באיביי בגרמניה, וראה ערך הקישור לגביו שאלתי. במה, אם כך הועילה לי תשובתך? איך היא קדמה אותי או את יתר הקוראים? אל תגיב, בבקשה. אשמח, אם מי מקוראי הגרמנית יוכל לענות לשאלה ששאלתי . תודה.

אין לי בעיה עם משלוח לגרמניה, ממילא תכננתי לשלוח לשם, ולא לארץ. יש לי מי שיביא משם. ואם כך - בודד/זוג/רביעייה ו- חדש/משופץ?