באופן אישי רואה זאת ככבוד שחבר טוב מבקש ממך. הוא סומך עליך . אבל , ויש אבל גדול.
לפני שנתיים חבר טוב מאוד שלי התחתן וביקש שאהיה הנהג שלו בחתונה. שמחתי גם כי הוא חבר וגם כי לא ממש אכפת לי .
ומכאן הענינים רק הסתבכו. בגלל שאני הייתי צריך להביא את הרכב מההשכרה, לקחת אותו לקישוט, ולהתחיל קו מאסף מהמספרה הביתה, מהבית לבית הכנסת, מבית הכנסת הביתה, מהבית לסלון כלות וכו' ואז להסתובב משך שעתיים עם הצלם שזה סבבה ולא הטריד אותי והבנתי את התפקיד. או אז, חבר שלי החליט שבגלל שהייתי איש בטחון נושא אקדח (מג"ב), שאשאר איתו עד שיגיעו הביתה עם הכסף, הסכמתי. בסופו של דבר נשארתי עד 3וחצי בלילה עם הזוג והמשפחה אחרי שהם שילמו לאולם וספרו את הכסף (סיוט שלא ברא השטן, ועוד חבר שלי עשה פרצוף על הצ'ק שלי) והלכתי לישון רק ב4וחצי בבוקר.
אגב, גם הייתי עד ברבנות וגם חתמתי לו על תעודת רווקות.
בקיצור, אתה מתחיל נהג ולא יודע היכן תסיים.
אני לא בקשר עם אותו חבר יותר ,ולא בגלל החתונה. שאת הסרט טרם ראיתי ולא את התמונות.