להמשיך את סיפורי המדינות...
צרפת:
החלוקה היא לשני חלקים עיקריים: פריז, ושאר צרפת
פריז מהווה בלגן אחד גדול, יש ימים ללא מכוניות (בגלל הכבדת ערפיח...), נהגים מאוד עצבניים וחסרי סבלנות, (כמו רומא - אבל בלי החן האיטלקי), וכבישים סטייל בן יהודה בתל אביב
לגבי שאר צרפת זו אופרה אחרת לגמרי... סלילה מעולה (בד"כ..), כבישים קטנים של מהירויות גבוהות , נהגים סופר מהירים (גם ברנו 4 משנות המנדט או דה שבו מאותן שנים),בעיקר בדרום צרפת..
מותר לפנות שמאלה גם באדום (זה מסוכן למי שלא רגיל ומכיר) - ובכלל, כמו שהצרפתים יודעים - ערמות החוקים שלהם זה דבר מטורף לגמרי (גם לגבי רכב ומיסוי עליו)
בלגיה:
מתוך ניסיוני בכבישים האחוריים של בלגיה (ה B roads), כבישים באיכות סלילה גבוהה מאוד, נהגים ברמה טובה עד מעולה, ויש סיכוי לא קטן ל"התקל" באיזה בחור/בחורה שעושים סטייג' עם איזו אקזוטית (למבורגיני,פרארי, ושות') בכבישים הכי קטנים
הולנד:
במילה אחת - שעמום, כבישים שטוחים (כמו המדינה) האטרקציה העיקרית זה הכביש על הסכר הגדול שלהם (כמה עשרות ק"מ של ים משני צדדים - בגבהים שונים בכל צד!)
נהגים אדיבים, שוב - מותר לפנות שמאלה גם כאשר יש אדום (מפחיד..), סלילה טובה...
ליכטנשטיין:
במילה אחת? - חוויה, איכות סלילה בינונית +, אבל המכוניות שמסתובבות זה גן עדן מוטורי
איפה עוד יש אפשרות לראות רנו ספורט VS בוקסטר VS במוו M3 במירוץ רחובות "חוקי" ?
ובקצרה - הרבה מוטוריקה אקזוטית מכל הסוגים (איטלקי, גרמני), נהגים אדיבים (כרגיל)
ולמקום אחר לגמרי על הגלובוס, סרי-לנקה:
במילה אחת - קטסטרופה
נהגים חסרי ידע בגרוש, איכות סלילה שמע"ץ אפילו לא מעיזים לעשות בכפרים ערביים, מהירות ממוצעת של 50 קמ"ש (80 זה רק אם צריכים להגיע לבית חולים), רכבים מונעים בגז בישול, ולא להתפלא אם במקום משאית שחוסמת את הכביש תתקל בפיל שעושה את אותה עבודה בנחת על הכביש ה"ראשי"(ראשי-מקבילה של כביש גישה בקיבוץ..)
זהו לבינתיים
נמרוד