Type34

נחמד מאוד. מעניין אם הבעלים מטפל בו לבד או אם הוא מצא מוסך שיודע לכוון מנוע איטלקי טמפרמנטאלי עם ארבעה קרבוראטורים כפולים.

היי לכולם, היום הלכתי לבקר את האוטו שלי. יש התקדמות רבה מאז הפעם הקודמת. רוב הפחחות נעשתה, ועכשיו הוא בשלבי הכנה לצבע. הדבר המפליא ביותר זה כיוון הרווחים של הדלתות ומכסה המנוע שהפחח בני עשה. פשוט הבדל של יום ולילה מאיך שזה היה. הוא המשיך לעבוד על זה בזמן שהייתי שם, ואפילו עזרתי קצת, למרות שהתרומה שלי היתה מוגבלת למדי. . . בכל מקרה, יכולתי לראות איך הרווחים השתפרו תוך כדי העבודה. התמונות צולמו במשך העבודה, אז הן לא בהכרח משקפות את המצב העדכני ביותר של העבודה. הנה תמונות. צילמתי אותן עם הטלפון שלי, אז האיכות לא מושלמת. בני בעבודה:

ראיתי שם טנדר כזה בפעם הראשונה שביקרתי שם. נדמה לי שהיה לו גג לבן, וקשה לראות בתמונה את צבע הגג. בכל מקרה רמת העבודה בטנדר ההוא היתה גבוהה ביותר.

אהבתי את האוסטין A40 סמרסט קבריולט. בהחלט British Rust (המקביל האימפריאלי ל-American Iron) במיטבו.

אני בהחלט מסכים עם חן בעניין הזה - בקרמן גיאה שלי הייתי שם שמן של דלקול שקניתי בהום סנטר; ממילא הוא יותר טוב מהשמנים שהיו לפני 40 שנה, וחוץ מזה, הייתי מחליף אותו פעם בחצי שנה אחרי די מעט קילומטרים. לשים שמן סינטטי יקר באוטו שאין לו פילטר שמן - ואז להחליף אותה לעיתים קרובות - זה מנוגד לכל הגיון ובזבוז כסף גדול. לפני יומיים העליתי כאן - בשרשור אחר - את הנושא של שמן mexoil מאיטליה. אתמול הזדמן לי להכנס לחנות שמוכרת את השמנים האלה, גם למנועים וגם לתיבות הילוכים. שאלתי לגבי איכות השמן והתשובה שקיבלתי חיזקה את מה שכבר חשדתי. השמנים האלה אומנם לא מזוייפים אבל הם כן בעלי איכות נמוכה למדי. בינתיים, נראה לי שמצאתי פתרון לבעית שמן הגיר לתיבת ההילוכים ולציר האחורי בהראלד שלי, שבשבילו קניתי את ה-Mexoil בזמנו. הבעיה היא שההראלד זקוק לשמן שעומד בתקן GL-4 ולא GL-5, שזה מה שנמכר היום לרוב. מתברר ששמן גיר סונטטי מלא מסוג GL-5 עומד גם בתקן GL-4 ובטוח לשימוש בתיבות הילוכים כמו שלי. בין השאר, זה מה שמשתמע מהמסמך הזה של היצרן Royal Purple: http://www.royalpurple.com/prod-pdfs/max-gear-ps.pdf מצאתי גם שמן דומה של חברת Total, שעומד בתקן GL4+, שמשמעותו גם GL4 וגם GL5 וכנראה גם יתאים, למרות שלא ראיתי מסמך מפורש בנושא.

תתחדש! (אבל רק אחרי שתביא תמונות)

סליחה! זה חוט הלחמה חשמלי רגיל. אחרי שניקיתי את המתכת, התכתי בערך 20-30 סמ' מהחוט בצד האחורי של הפס, כך שנוצר כדור בדיל שבלט דרך החור. את השיוף הגס הראשוני עשיתי עם פצירה, ואחר-כך עם שני סוגי ניר זכוכית עד שהבליטה התיישרה לגמרי, ולא יכולתי להרגיש אותה יותר עם האצבע. אחר כך ניקיתי את המתכת עם אצטון כדי להוריד איזושהי שארית שחורה שהיתה שם, ולבסוף ניקיתי עם חומר הברקה. את התוצאה ראיתם בתמונות.

אם כך נראה לי שגם הוא למד משהו מאז, כי אכן יש לנו חוזה כתוב, עם שלבי עבודה, מועדי תשלום וכו' אני מודע לקושי בהתאמת חלקי הבודי של ההראלד, ולא הייתי מנסה לעשות את זה לבד. מצד שני, מכסה המנוע הבעייתי נותן גישה מדהימה לכל המכלולים המכניים שבתא המנוע. תיבת ההילוכים נמצא כרגע באוטו. עם זאת, הפשטות של ההראלד שוב מתבטאת בזה שאפשר להוציא אותה בקלות רבה מתוך תא הנוסעים, כי היא נמצאת בין הכיסאות והכל גלוי ברגע שמסירים את הריפוד. בהראלד היו כל מיני קרבוראטורים. בדגמי ה-948 היתה בחירה בין סולקס אחד או שני SU. דגמי ה-1200 קיבלו כולם סולקס אחד, וה-13/60 קיבל סטרומברג CD150 (לא CD 125).

לא יודע . . . בכל מקרה הבעיה היא לא שאי-אפשר להשיג אותם, אלא שהם יקרים, ועוד לשלוח דבר כזה מחו"ל היה גם יקר מאוד, בגלל האורך החריג שלהם.

נכון, האוטו נמצא אצל בני בנורדיה. אני הגעתי אליו אחרי שראיתי את העבודה המצויינת שהוא עשה על הקרמן גיאה שלי לשעבר. ראיתי גם עבודה אחרת שהוא עשה, כמו השברולט האריה הזכיר אותה, ורמת העבודה גבוהה מאוד. למכוניות שאריה הזכיר הוספה גם מוסטנג לאחרונה. הטרקסיון שייכת לבני עצמו.

כן, שם אני מצאתי אותו. לספיטפייר (לפחות בדגמיו הראשונים) יש כמובן הרבה במשותף עם ההראלד: היא מבוססת על פיתוח של אותה השלדה, והמנוע ושאר החלקים המכניים מאוד דומים, אם לא ממש זהים. לרוב יש לספיטפייר שיפורים מסויימים כדי להעניק לו יתרון ספורטיבי על ההראלד. בכל מקרה, כשהספיטפייר יצאה לשוק בשנת 1962, היא גרמה לירידה תלולה בביקוש לדגם הקופה של ההראלד (דגם עם שני מושבים והארדטופ שכמעט לא ידוע היום) וייצורו הופסק בשנת 1964. מאיזו שנה הספיטפייר שלך? בעניין החלקים החסרים, צריך להיות ממש פשוט למצוא את רובם מאותם המקומות שמהם אני מצאתי את שלי - או מאי-ביי, או מחנויות מקוונות כמו Canley.

בעקבות השרשור הזה עלו לי שוב ספקות בעניין שמן גיר שקניתי להראלד שלי. הוא מסוג שנקרא Mexoil Rotron, והוא גם תוצרת איטליה. בדקתי בזמנו ומצאתי שהמוצרים שלהם נמכרים בעולם ושיש להם אתר: http://www.mexoil.it/giallo.htm המוקדש למוצר. מילאתי את תיבת ההילוכים בשמן הזה אבל לא נסעתי מאז, ולכן לא מאוחר עדיין להתחרט. הבעיה היתה שזה היה הסוג היחיד שיכולתי למצוא שעומד בתקן GL-4 ולא GL-5. מה אתם אומרים?

שלום לכולם, בשבוע שעבר נסעתי לנתניה כדי לבקר את הטריומף הראלד שלי, שעובר שם פחחות. מצאתי התקדמות, למרות ריבוי החגים: רוב הצבע הוסר והמתכת קיבלה שכבת צבע יסוד כדי להגן עליה: יש עוד מה לעשות. . . ה"מדף" בתוך תא המנוע, לאחר הסרת משאבות הבלמים והקלאץ'. לא רקוב, אבל בהחלט מגעיל: מסגרת החלון הקדמי: רצפה חדשה מאחורה: ומקדימה: חור רקוב גדול מתחת למושב האחורי: אני בינתיים עסוק בחיפוש חלקים, רובם מאי-ביי. קרבוראטור חדש. דרושות קצת התאמות לפני ההתקנה: משאבת דלק עם ידית מילוי: כל מה שדרוש לשיפוץ השפריצרים: צירים לווישרים, NOS: שפריצר NOS: מתג מנורות ראשי, לוקס PPG1: חוץ מזה, אחד הבעלים הקודמים קדח חורים בפסי הניקל, ומכיוון שהיה עולה הרבה כסף לייבא סט שלם, ניניתי לתקן אותם בעזרת חוט הלחמה. התוצאה לא מושלמת, אבל לא רעה. קחו בחשבון שהתמונות צולמו ממש מקרוב. מכל מרחק סביר קשה לראות את התיקון:

תודה!

באוטו שלי יש פנסי איתות עגולים המורכבים על הכנפיים, בנוסף לאלה שעל-יד הגריל. הם לא מקוריים והייתי רוצה להפטר מהם כחלק משיפוץ הרכב. השאלה היא, האם יש חוק שמחייב אותם ברכב משנת 1966? האם אפשר לעבור טסט בלעדיהם? תודה,

בהראלד אין מספר שלדה מוטבע, אלא אם כן זאת היתה דרישה מיוחדת במכוניות שיובאו לארץ. נדמה לי שקראתי שבהולנד היתב דרישה כזאת ושם אכן יש מספר שלדה מוטבע.

דבר אחד לא הבנתי מכל הסיפור הזה: אם מספר השלדה והמנוע מצויינים במקור על תויות המחוברות בניטים ולא בהטבעה, אז למה הפקידים האנאלפבתיים דורשים להטביע את המספרים? אצלי מספר המנוע אמנם מוטבע, אבל מספר השלדה מופיע על תוית מפח. האם צפויה לי בעיה בטסט? חוץ מזה, מכיוון שהתוית המקורית מאוד בלויה וכל הצבע ירד ממנה, חשבתי להחליף אותה בתוית חדשה, זהה למקור, שאפשר לקנות מאנגליה. האם זה עלול לגרום לבעיות אצל רשויות המדינה, שעלולות לחשוד לזייפתי את המספרים? בכל מקרה, כל המספרים באוטו תואמים את אלה המצוינים ברשיון.

אני מצאתי המון חלקים להראלד שלי בזמן האחרון בeBay. ישנם גם כמה חנויות מקוונות באנגליה שמתמחות בחלקים של טריומף. הנה שתי דוגמאות: http://www.rimmerbros.co.uk/rimmer/triumph/tr6/tr6indx http://www.trshop.co.uk/index.html לשני יש חנות ב-eBay שקניתי ממנה כמה דברים: http://shop.ebay.co.uk/merchant/trshoplondon אני יכול להמליץ גם על Canley Classics, אבל לא ידוע לי האם הם מוכרים גם חלקים ל-TR, או רק להראלד ולספיטפייר: http://www.canleyclassics.com/

תרגיש טוב!

היא לא במצב כל-כך רע, לפי התמונות, ונכון, זה לא נראה כמו קבריולט אלא דגם סלון שהורידו לו את הגג. אם השלדה במצב טוב אז נראה שאפשר לשקם אותה, אבל זה לא יהיה זול. אם לא, אז אני רואה מספר חלקים שהיו מתאימים בדיוק לאוטו שלי. . .

מחוץ למוסך של פז'ו וסיטרואן בהרצליה פיתוח עומדת פז'ו 304 שנראית כאילו יצאה אתמול מהמפעל:

היי אבי, לא בדיוק. הדשבורד באי-ביי נועד לראלד 13/60, עם שני שעונים קטנים. לי יש הראלד 1200, עם שעון אחד גדול. גם המתגים של שני הדגמים שונים.

תודה. רק חבל שזה לא של הראלד 1200. דשבורד 1200 להגה שמאלי לא ראיתי אף פעם באי-ביי. בינתיים יכול להיות שמצאתי פתרון. מישהו בפורום הפנה אותי לנגר שהוא גם חובב מכוניות שיכול לייצר דשבורד. מישהו אחר אמור לשלוח לי שבלונה עם המידות המדוייקות. אין כמו קהילת חובבי הקלאסיות. . .

שרשור מרתק ועבודה מעולה. כל הכבוד.

היה טוב, וחבל שזה נגמר. תודה לליאור ולכל המעורבים.