Type34

אני מציע שמועדון החמש תתמוך רשמית בכל מפלגה שתבטיח לבטל את הפסים הזוהרים שאנחנו נאלצים להדביק לאחוריים של המכוניות שלנו. מה אתם אומרים?

לא ממש הבנתי מהו הנושא של השרשור הזה, אבל אם הוא מה הופיע לראשונה באיזה אוטו, אז הופעתה הראשונה של מערכת הזרקת דלק אלקטרונית - Bosch D-Jetronic - היתה ב-VW דגם 3 ("ווריאנט") בשנת 1967 (שנת דגם 1968 ). היו מערכות הזרקת דלק לפני זה, אבל הן היו מכניות. נדמה לי שקראתי פעם שאיזושהי שברולט היתה הראשונה שקיבלה מערכת כזו, בשנת 1956 או 57, ושזה היה קטסטרופה.

טוב, הנה הצעה שנראית אפשרית לביצוע: מה דעתכם לעשות מאמצים מול הרשויות כדי לפתור אותנו מהחובה להדביק את המדבקות הזוהרות האלה על האוטו? זה חסר תועלת, וזה מכוער. שאר העולם איכשהו מסתדר בלעדיהן. זה נראה לי תוצאה של איזושהי הזיה מטורפת במיוחד של איזה בירוקרט במשרד התחבורה, ואני פשוט לא יכול לחשוב על שום סיבה הגיונית שיתעקשו על זה.

1963 זה דגם מוקדם מאוד של ה-Type 3, שהתחילו לייצר אותו בשנת הדגם 1962 (סוף 1961). לדגם הזה אמור להיות מנוע 1500 סמ"ק, קרבוראטור אחד מסוג סולקס 32PHN, מערכת חשמל 6V, כפתורי לחיצה מסוג מיוחד בלוח השעונים, שעונים עם מחוגים אדומים, ועוד כל מיני דברים שהיו ייחודיים לדגמים המוקדמים. תיצור איתי קשר אם אתה צריך עזרה בהשגת חלקים - אני מניח שאת החלקים המיוחדים של שנת 1963 יהיה אפשר להשיג רק בייבוא. אני מציע לך גם להצטרף לפורומים בחו"ל, של theSamba ושל vwtype3.org, שבהם יש מומחים שטיפלו במכוניות האלה עוד כשהיו חדשות. עוד מקור טוב למידע טכני על הדגמים המוקדמים זה type34.org. אומנם זה אתר של קרמן גיאה, אבל המידע הטבני תקף גם לאוטו שלך.

הקבריולט נדיר יותר, ויקר יותר. הגג של הקבריולט הוא פריט מאוד יקר, אז קח את זה בחשבון אם תמצא אחד במצב ירוד.

זאת שאלה שאי אפשר לענות עליה. המחיר הוא פונקציה של כמה הבעלים רוצה וכמה הקונה מוכן לשלם. רק תיקח בחשבון שההוצאה הראשונית יכולה להתגמד יחסית לעלויות השיפוץ עצמו אם הרכב במצב ירוד. אני אישית מצאתי פתרון לבעיה הזאת: לא עקבתי בכלל אחרי הוצאות השיפוץ, כך שאין לי מושג כמה זה עלה לי עד עכשיו. יותר חשוב, גם אישתי לא יודעת . . .

זה ממש (אבל ממש) לא נכון. מבחינה מכנית הקרמן גיאה דגם 14 כמעט זהה לחיפושית. השילדה קצת יותר רחבה, יש לא בלמי דיסק מקדימה, ויש לו פילטר אויר של טרנספורטר. חוץ מזה נדמה לי שהכל זהה. גם מערכת החשמל לרוב זהה; אותם מתגים, אותם חלקים. רוב חלקי הריפוד שונים, וכל הקישוטים למיניהם שונים. אין בעיה להשיג את רוב החלקים, ורובם יחסית לא יקרים. חלק מהחלקים המיוחדים יותר יקרים מאלה של חיפושית, למשל, אבל לא באותה ליגה כמו אלו של פורשה 356 או 911. כמובן שכמה שהדגם יותר מוקדם החלקים יותר נדירים ויותר יקרים.

היא לא ממש נפוצה, אבל מצד שני יש לא מעט. בעולם הגדול, אפשר להגיד את אותו הדבר, פחות או יותר. אפשר להשיג חלקים מכאניים. החלקים המוקדמים יותר (למשל למערכת חשמל 6 וולט) נדירים יותר. חלקי פנים וחלקי לוח שעונים של הדגמים המוקדמים יותר קשים להשגה. כמעט לכל שנה יש חלקים קצת שונים וכדאי מאוד להשיג את החלקים הנכונים. צריך לעקוב אחרי eBay, ואתרים אחרים כמו theSamba.

בתור אחד שקנה גרוטאה מוחלטת בתור שיפוץ ראשון, כשעוד הייתי חסר ידע כמעט לחלוטין בתחום המכונאות, אני חייב לייצג את אלה שמצדדים ב"קפיצה למים העמוקים". תקנה אוטו, תקנה כמה ספרים, תצטרף לכמה פורומים באינטרנט, ותתחיל ללמוד. זה כיף. רק אל תצפה שתסע בו אחרי חודש. לי לקח שלוש שנים להחזיר אותו לכביש, והפרוייקט עוד לא נגמר אחרי יותר מארבע שנים. מצד שני, מתי הפרוייקטים האלה אי-פעם נגמרים? מצד שני אני מסכים שחיפושית זו בחירה טובה. הרי האוטו שלי הוא בעצם חיפושית בתחפושת, והקלות בהשגת חלקים וידע, והפשטות היחסית של האוטו, מאוד עוזרים למי שרק מתחיל. אל תקנה סיטרואן DS או אלפה-רומיאו מונטריאל כאוטו ראשון

יש תופעה כזאת, ואף פעם לא הבנתי אותה. למה אנשים חושבים שמעמד "אספנות" אמור להעלות את הערך של רכב?

בהצלחה. . . .

אתה צוחק, נכון? איפה נכנסים 20 ליטר שמן במנוע של חיפושית?( וכמה ג'ירפות נכנסות לתא הנוסעים?)

אני מניח שהכוונה היא לא לקניית האוטו עצמו? לא ממש טעות, אבל בהחלט פעולה שגרמה לי להמון עבודה. . . הטעויות הכי פטאליות הן אלה שהתוצאה שלהן זה הוצאת המנוע או הגיר ופירוקו המלא כתוצאה ממשהו טיפשי שעשית. הדוגמה הקלאסית מתחום ה-VW מקוררי האויר זה שתי דיסקיות קטנות שנצמאות מתחת למפלג. אם מוציאים אותם בחוסר זהירות, אז הן נופלות לתוך המנוע ואין לך ברירה אלה לפרק אותו כדי למצוא אותן. זה לא קרה לי עדיין, אבל לפני שבועיים-שלושה כמעט קרה לי משהו עוד יותר קטלני: היתה לי דליפה גדולה מאוד מתיבת ההילוכים האוטומטית שלי, אז החלטתי שהגיע הזמן להחליף את האטם של הקארטר, ועוד כמה אטמים חיצוניים. אחד מהם הוא טבעת-O שאוטם את מכסה ה-governor (איך אומרים governor בעברית?). הורדתי את המכסה, החלפתי את האטם ואז החלטתי שכדאי להוציא ולנקות את ה-governor עצמו - פעולה שאמורה להתבצע כל כמה עשרות אלפי ק"מ לפי הוראות היצרן. מה שלא ידעתי - וכמובן לא כתוב בשום ספר - זה שאחרי כמה עשרות שנים הקצה של ה-governor נהיה רופף. אם מוציאים את ה-governor, הקצה שלו מתפרק ממנו וכמעט תמיד נופל לתוך הדיפרנציאל, וכמעט תמיד צריך לפרק את הדיפרנציאל בשביל להוציא אותו - פעולה שכרוכה גם בהוצאת המנוע וגם בהוצאת הגיר. ובכן, ה-governor יצא ללא הקצה, אבל במקרה היה מזל גדול, והצלחתי לשלוף אותו החוצה עם מגנט ארוך. התוצאה הסופית - תיבת ההילוכים שלי לא דולפת יותר

מזל טוב! אין כמו להחזיר את האוטו לכביש אחרי קרקוע ממושך. אם לי היתה אפשרות לקנות קרבוראטורים חדשים לאוטו שלי, הייתי קופץ על ההזדמנות, אבל לצערי דבר כזה לא קיים.

איזו הצעה סנובית! אתה בשום פנים ואופן לא יכול לחסום את המפגשים בפני חלק מהחברים, או להחליט החלטות לגבי הערך האספני של רכב זה או אחר. לפי מה תשפוט בדיוק? האם (למשל) פורד אנגליה כן אבל פורד אסקורט לא? אפשר לקבוע נהלים לגבי סדר ונקיון, אבל לא לגבי רמת שיפוץ. בשביל מה בכלל קיימים המפגשים? תאסור על חבר מועדון להגיע למפגש כדי לקבל חוות דעת מחברים אחרים או לבקש עצות? זה ממש לא פלא שלמועדון יש מוניטין אליטיסטי! מה שכן אפשר לעשות זה להבדיל בין המפגשים הרגילים ו"תצוגות". בתצוגה, שתהיה, למשל, פתוחה לקהל הרחב, אפשר, וגם צריך, לדעתי, לקבוע רף של רמת שיפוץ.

לא. לפי המעט שאפשר לראות בתמונות, זהו VW Type 3, שנת 1968, 1600 סמק. בשביל תמונות של מנוע כזה במצב משופץ אתה מוזמן לבקר באתר שלי

היי קובי, אני כמובן שייך לרוב שעליו אתה מדבר. כמעט ואין מקרה שהייתי רוצה להשתמש ברכב האספנות שלי לפני 9 בבוקר. כפי שכבר אמרתי, זה לא מפריע לי אישית, פשוט רציתי לדעת מה עומד מאחורי זה. לגבי הסידורים שאתה מדבר עליהם במדינות אחרות. שמעתי ממכרים שלי בחו"ל על סידורים כאלה, אבל היה לי רושם שהמגבלות האלה הם בעצם תנאים של פוליסות ביטוח, ולא חלק ממעמד האספנות עצמו. בכל מקרה, תקנות האספנות שלנו הן די ליבראליות, לעומת מה שקיים בכמה מדינות. למשל, באיטליה אסור כנראה לבעל הרכב לעבוד בעצמו על האוטו, וחוקי הרישוי בגרמניה כנראה מאוד מקשות להעלות מחדש על הכביש רכב שאיחר לטסט. המון מכוניות תקינות נרקבות שם במחסנים בגלל זה, אבל מצד שני מהוות "תורמות איברים" מצויינות בשביל שאר העולם

תודה בני. האם לדעתך מגבלה על קילומטראז' שנתי לא היתה משיגה למעשה את אותה המטרה?

אולי מישהו יכול סוף-סוף להבהיר לי מה בעצם הרעיון שעומד מאחורי המגבלה על נהיגה בין 7-9? שמעתי הרבה גרסאות אבל אף פעם לא את הגרסה המוסמכת. לי אישית המגבלה הזאת לא מפריעה. רק בשני מקרים התפתיתי להפר אותו. כאשר אני לוקח את האוטו לטסט ורוצה להגיע למוסך מוקדם, ופעם אחת כאשר מסיבות טכניות לא יכולתי להשתמש באוטו הרגיל, ורציתי להשתמש ברכב האספנות שלי כדי לקחת את הילדים לבית הספר. בשני המקרים עמדתי בפיתוי. עם זאת, אני תוהה אם לא עדיף לשאוף להמיר את המגבלה הזאת - שבכל זאת היא ייחודית בעולם למיטב ידיעתי - במגבלה על קילומטראז' שנתי. לדעתי זה גם יספק את הדאגות לגבי ביטוח, וגם לגבי השימוש ברכב אספנות לצורך העבודה של הבעלים. זה גם הרבה יותר נהוג במדינות אחרות שיש להם מעמד דומה לזה של הרכב אספנות.

אני חבר מועדון כבר כמה שנים (בערך 4 נדמה לי) ואני חייב לציין שהפקתי ממנו די מעט. חלק מזה הוא באשמתי, כי אין לי תמיד זמן לבוא למפגשים, ובהרבה מקרים, כשיש לי זמן, אני מעדיף ללכת למפגשים של מועדון החיפושיות. אני גם לא יצאתי לאף אירוע, בעיקר כי מבחינה קוסמטית האוטו שלי לא עונה על הקריטריונים של "מצב תצוגה". עם זאת, אני די התפלאתי על מיעוט העזרה שהמועדון מסוגל להעניק למי שמשפץ רכב - במיוחד לאלה שמתחילים שיפוץ ראשון. למשל, שאלתי פעם האם יש רשימת בעלי מקצוע שמשפצים מכשירי רדיו ישנים, ונעניתי בשלילה. לדעתי, אם המועדון רוצה להתקדם לאנשהו, הוא צריך להחליט מה המטרות שלו. לספק במה לתצוגת המכוניות הנוצצות של חברים מסויימים זה אומנם דבר חשוב, כי זה מעלה את הפרופיל של אספנות הרכב בעיני הציבור. לעומת זאת, אם המועדון נועד גם לספק עזרה בתהליך השיפוץ של הרכבים של חברי המועדון, אז יש לדעתי מה לשפר.

Sunbeam Alpine:

VW הצליחו לבלבל את כל העולם עם שמות הדגם של סדרת הדגם 3. השם היחיד שהיה רשמי, ז"א כתוב על האוטו, היה Variant, שהיה השם של דגם הסטיישן בלבד והיה כתוב על האוטו בשנים האחרונות, בשווקים מסויימים. חוץ מזה הדגם נקרא VW 1500, ואחר כך VW 1600. לVW 1600 היה אופציה למנוע 1500 (אני לא צוחק), אבל עדיין נקרא 1600. למנוע ה-1600 היתה משנת 1968 אופציה של הזרקת דלק (Bosch D-Jetronic) ותיבת הילוכים אוטומטית. כל האופציות האלה השתנו לפי השווקים השונים. נדמה לי השוק היחיד שבו נמכרו כל האופציות היה גרמניה. יש לי רשימת מחירים משנת 1969 עם כל הפרטים. היו ארבע סוגי בודי, שלכולם היתה אותה שלדה. ה-notchback נראה כמו סדאן עם בגאז' מאחור, ונקרא משום מה לימוזין בגרמניה. ה-Variant היה דגם הסטיישן והיה גם fastback שנקרא VW 1600TL, עם חלון אחורי משופע. בארה"ב לא השתמשו בשם Variant אלא squareback. חוץ מכל אלה היה גם הקרמן גיאה דגם 34, שייצורו הופסק בשנת 1969. הלימוזין והווריאנט יוצרו בין השנים 1962 ל-1973, וה-fastback, שנקרא בגרמנית Stufenheck, יוצר משנת הדגם 1966, ועד 1973.

זה notchback. ז"א VW Type 31. הרכב שבתמונה הוא דגם יחסית מודקם, משנות השישים. היה לו או מנוע 1500 או 1600, תלוי בדגם ובשנה. הקרמן גיאה שלי (דגם 34) הוא זהה מבחינת השלדה והמכניקה.

לא. גם אני לא יודע במה מדובר. גרסאות הספורט היחידות שאני מכיר של ה"ווריאנט" הם הקרמן גיאה שלי, וה-SP הברזילאי. דרך אגב, "ווריאנט" בשפת VW זהו "סטיישן". הם משתמשים בשם הזה עד היום בשביל גרסאות הסטיישן של הפאסאט וכו'. השם האמיתי של הדגם שנקרא "ווריאנט" בפורום הזה הוא Type 3 - ז"א דגם 3. לדגם הסטיישן של הType 3 קראו "ווריאנט".

לחובבי ה-DS. את זה אתם מכירים?