Type34

וידוי: כשאני בא למפגשים, המכוניות שאני הכי שמח לראות אותן, ואלו שאני זוכר לאורך זמן, זה המכוניות העממיות, במיוחד הבריטיות, שאני זוכר מילדותי באנגליה. אני פוסח לרוב על היאכטות האמריקאיות, ועל מכוניות הספורט למיניהן, והולך ישר לפורד קורסייר, להילמן מינקס, ולווקסהול ויוה. בעולם אידיאלי גם לי היה משהו כזה, אבל מה לעשות, אישתי מרשה לי רק רכב אספנות אחד.

במודיעין: רח' נהר הירדן, פיאט 131 מיראפיורי ללא מספרים אך שלם. כנראה משמש כמחסן. רח' נחל צלמון, סיטרואן ויזה שנת 1984. נראה מושלם ממרחק אבל אף פעם לא הסתכלתי מקרוב. תמיד נמצא באותו המקום אבל נראה נקי. רח' עמק החולה, פורד קורטינה שנת 1982. לא זוכר את שם הרחוב: פורד קורטינה דגם 3 סטיישן. כנראה משמש כמחסן אבל נראה במצב סביר.

לדעתי אין אף סוג של רכב שלא נחשב "אספנות" בעיני מישהו. ישנם דגמים שאני זוכר שנמכרו כאן שכנראה לא נשאר מהם אפילו דוגמה אחת: מתי ראית לאחרונה אוסטין אלגרו, או הילמן אוונג'ר, או ווקסול שבט, או פורד קונסול דגם III? אותו הדבר יקרה גם לדייהטסו שאראד ועוד דגמים (לדעתי גם לסיטרואן BX, אם לא יתחילו לשפץ אותן עכשיו), ובעוד כמה שנים נצטער על זה. דבר אחרון: כשהייתי בצבא, בסביבות שנת 1983, מישהו לקח אותי טרמפ בווקסול וויוה דגם HB חבוטה מאוד. יש לי חיבה מסויימת לאוטו הזה, כי זה היה הרכב המשפחתי שלנו בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. אני זוכר שבאותו הזמן הצטערתי על המצב הרע של האוטו, וזה ללא ספק האחרון שראיתי מהדגם הזה בארץ.

ואני מציע שרק מכוניות מלפני מלחמת העולם הראשונה ייחשבו כאספנות. זה ימנע מבעלי סוטרואן 72 (וגם מבעלי קרמן גיאה 69) לנצל לרעה את תקנות רכב האספנות. הסיבה שחלקינו מצדדים בשינוי גיל האספנות היא שהמון מכוניות הולכות לאיבוד בין גיל 20 ל-30, ומשפצים פוטנציאלים לא יכולים אפילו לקנות אותן, כי אי-אפשר אפילו להעביר עליהן בעלות. נראה לי שצריך לשאוף להמציא קטגוריה נוספת למכוניות בגיל הזה - נניח "מכוניות ישנות ומשתפצות", או משהו, שיהיה בין רכב אספנות לרכב רגיל, כך שלפחות יהיה אפשר לרכוש ולשפץ אותן, כהכנה להפיכתן לאספנות בגיל 30.

כידוע לכם, אני עוסק רק במכוניות מקוררות אויר, כך שכל הנושא הזה זר לי. אי לכך, אני מביא לכם כמה מילות חוכמה מספר הרכב של הפורד פופולר, משנת 1954. בכלל זה ספר מדהים, שאני ממליץ לכל אחד לקרוא: Water used to fill the radiator should be as nearly neutral (soft) as possible to minimise corrosion. Whenever possible use fresh rain water. . . . In order to protect the cooling system during frosty weather, it is advisable to use an anti-freeze mixture. Should a good quality anti-freeze not be available, or in an emergency, drain all the water from the cooling system, especially if the car is to be left standing for any considerable legth of time. . . . Salt solutions, such as calcium or magnesium-chloride, sodium, honey, glucose and sugar solutions are extremely harmful and should not be added. אז עכשיו אתם יודעים - תשתמשו במי גשם, ואל תכניסו דבש לרדיאטור!!!

אז מה היה במפגש האלטרנטיבי? מישהו?

יש לי סט בוקסות של ACE שקניתי לפני 4 שנים ועדיין במצב טוב. יש לי גם כל מיני ידיות ובוקסות בודדות במידות גדולות, רובם של ACE ו-Signet, כולם באיכות טובה. כמו-כן כל-מיני מעבירים בין ידיות ובוקסות במידיות שונות, ומאריכים בגדלים שונים. שוב רובם של Signet. גם מד-מומנט של Signet. לא השתמשתי בו המון, אבל עד עכשיו הוא עושה רושם טוב. הבעיה היחידה שלו זה שהסקאלות שלו הם ב-kg. m. וב-n.m., אבל הטבעת שמסובבים כדי לכוון אותו מכוייל ב-lb. ft., כך שדי משעשע להשתמש בו. יש לי מפתחות פתוחים וסגורים שקניתי בודדים לפי המידות שהייתי צריך אותם. רובם של Signet. קניתי מפתח 46mm של Signet, שצריכים אותו כדי להתקין את האגזוז באוטו שלי. ממש מפלצת. לקחתי אותו לנפח, שחתך אותו לשניים, וגם גילח לו את הצדדים, כדי שהוא יהיה דומה לכלי המקורי של VW. כל הכלים של Signet נראים לי איכותיים, אבל אלה של Beta הם יותר טובים, אבל הרבה יותר יקרים. אין לי הרבה כאלה, אבל כן קניתי מהם מפתח כוכב 12 נקודות (XZN נדמה לי שקוראים לו) שפותח ב-VW את הציריות, ועבד בהצלחה רבה, בלי להתעגל. בגדול, קניתי רק מה שהייתי צריך כדי לבצע את העבודה. וגם זה די הרבה. לפי הצורך גם קניתי כמה כלים מיוחדים, כמו מד-סיבובי-מנוע, אקדח הצתה, כלי לאיזון קרבוראטורים, וכלי מיוחד בשביל להוציא את המתגים מלוח השעונים של ה-VW.

גלגלי 4 ברגים התחילו בשנת 1966. שוב, לא ידוע לי אם יש איזה דגם שבו המשיכו עם תצורת ה-5 ברגים גם אחרי זה. דרך אגב, מאותה השנה ל-Type 3 יש תופים אחוריים דו-חלקיים שאפשר לפתוח אותם בלי לפתוח את האום הגדול של הציר האחורי. אמרו לי פעם שזה הגיע לחיפושית רק ב-1971. ה-Type 3 גם קיבל בלמי דיסק מקדימה באותה ההזדמנות.

סביר שיש מומחים לחיפושיות שיידעו לפרט בדיוק איזה דגם קיבל את זה באיזו שנה.

ה-IRS הוכנס לראשונה בשנת 1968 בדגמים האוטומטיים, ובשנת 1969 בדגמים הידניים. כך היה למשל ב-Type 3. למרות זאת, יש המון דגמים שונים של חיפושית, ולא כולם קיבלו את ה-IRS באותו הזמן, אם בכלל, כך שאי אפשר לענות על השאלה הזאת בתשובה פשוטה במקרה של החיפושית.

יש לי רכב אספנות אחד: הקרמן גיאה האדומה שמופיעה בסמלון שלי. יש לי אוסף צנוע של דגמי מכוניות. רובם של קרמן גיאה דגם 34, מתוצרת Corgi , Busch ו-Minichamps. סטייתי הפרטית היא אוסף גדול מאוד של קסטות וידיאו ו-DVD של סדרת הטלויזיה Doctor Who. חוץ מזה יש לי כמה מחשבים ישנים בבוידם.

ד"א, לגבי הקוטר שאתה מחפש, זה לא נמצא בשום ספר מבין אלה שיש לי.

בדקתי, וה-dual port התחיל ב-1967.

הבנתי. השינוי בכניסה זה מה שנקרא single port , שזה כניסה אחת לכל שני צילינדרים, ו-dual port, עם כניסה נפרדת לכל צילינדר. בנוסף לראש, יש כמובן לכל סוג גם סעפות יניקה שונות. אני לא זוכר אם זה התחלף ב-67 או 68, אז אני אברר ואגיד לך. יש לי תמונות של הראשים והסעפות של שני הסוגים ואוכל להעלות אותן אם תרצה.

לא הבנתי. לחיפושית אין שתי יציאות פליטה? אצלי יש אחת מקדימה ואחת מאחורה בכל ראש, והנחתי שלחיפושית יש אותו הסידור.

אתה מתכוון שתי כניסות (dual port), לא? יש גם 1600 single port, כמו ב-Type 3 עד 1967 או 1968. אני לא זוכר בדיוק באיזו שנה זה השתנה. אני אברר, כי זה יכול להיות חשוב עבור אריה.

כן, אני יודע מאיפה זה בא. VW תמיד השתמשו בתמונות לא מעודכנות בספרי הרכב שלהם. במקרה הצורך התמונות הממש מפורטות - כמו התמונה של הדלת שמראה פנל שחור וידית שחורה להרמת החלון של שנת 67 - מעודכנות. כך גם התמונה של לוח השעונים, שמראה את הכפתורים הייחודיים של שנת 67. התמונות הכלליות לעיתים קרובות מראות דגמים מוקדמים. גם בספר הרכב שלי זה כך, ובכל המהדורות האחרות של ה-Type 3 וה-Type 34.

כולם לתפוס מחסה . . . .

מה שמצחיק זה שהאוטו ה"חתוך" בתמונה הוא הרבה לפני דגם '67. יותר כמו 62. יש לו קרבוראטור אחד, ידית הילוכים לבנה, פנלים דו-צבעיים בדלתות, וכל מה שמאפיין את הדגמים הממש מוקדמים. כנראה עשו את התמונה למהדורה הראשונה של הספר ולא עדכנו אותה.

Anadol:

זהו הקבריולט הדו-מושבי של החיפושית היוצרה ע"י סדנת הבמולר Hebmuller במשך שנתיים-שלוש בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים. יוצרו משהו כמו 700 מהם עד שהמפעל שלהם נשרף. כל הסיפור כאן.

כאן הדגם הזה הוא סופר נדיר ועובר ידיים במחירים אסטרונומיים.

הבנתי. מה שאתה בעצם צריך זה עוד אחד משנת '67 לחלקים, כי יש המון חלקים שהם ייחודיים לשנה הזאת. אם כבר, יש לו יותר במשותף עם מה שבא אחריו (68-69) ממה שהיה לפניו. זאת השנה הראשונה למערכת חשמל 12V, והשנה האחרונה לפתח התדלוק בתוך הבגאז'.

האוטו שאתה משפץ הוא לא שנת 68 או 69? אם כן בינו לבין 64-67 יש המון חלקים שונים.

מעניין. גם ב-VW Type 3 ובטרנספורטר היו שתי משאבות בגלגלים הקדמיים, לפני שעברו לדיסקים בשנת 1966 (ב-Type 3). בעלי המכוניות האלה מתלוננים שאי אפשר להשיג את המשאבות.