Fazer

אני אמרתי שלדלתא מותר ולאל על אסור? ממש לא - להפך: אני אמרתי ששתיהן חברות פרטיות, ומותר להן לנהוג כראות עיניהן באופן שעושה להן שכל עסקי. מצד שני, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: אם אתה נכס אסטרטגי, אם אתה "משחק אותה" חברה לאומית ומנגן על רגשות פטריוטיים, אז תנהג ככזה - מצד שני אם אתה חברה עסקית כמו כל חברה עסקית, זה לגמרי בסדר, אבל אל תעשה puppy eyes כשאנשים בוחרים חברות אחרות כיון שהמוצר שאתה מציע נחות מהמוצרים של חברות אחרות, ואל תעליב את האינטיליגנציה שלנו ותספר לנו שחייבים להמשיך לשלם את התעריפים היקרים שלך כי במלחמה אתה היחיד שטס לכאן. או ככה, או ככה - תבחר. (ואגב, כפי שהבנת זה לא שאני מחרים את אל על - לא מגיעים למעמד פלטינה כשמחרימים חברת תעופה - אני רק ריאלי לגבי הממבו-ג'מבו הציוני שלהם)

אני פשוט אעתיק לכאן מה שכתבתי גם בפרדס כשמישהו טען שאל על היא "נכס אסטרטגי של המדינה": למה היא נכס אסטרטגי? כי אל על ממשיכים לטוס כרגיל ומטיסים את הנוסעים שבכל מקרה הזמינו טיסה אצלם, או כי הם גובים מישראלים שמחפשים לחזור לארץ מחירי אוגוסט-One Way מפולפלים והמנכ"ל שלהם אומר בראיון ל YNET "מה אתם רוצים מאיתנו, מחירי הכרטיסים האחרונים באוגוסט תמיד יקרים"? אל על היא חברת תעופה פרטית, לא מהגרועות שבהן אבל גם רחוקה מלהיות מהטובות, ואם לא נתבלבל מקשקושים אמוציונאליים ו"הכי בבית בעולם" הסיבה היחידה שהם ממשיכים לטוס היא כי זהו נמל הבית שלה ואין לה הרבה ברירות: כשלופטהאנזה מורידה יעד "מסוכן" (באופן זמני או קבוע) מלוח הטיסות שלה, יש לה עדיין פעילות בהיקפים עצומים. אם אל על תוריד את TLV מלוח הטיסות שלה, היא תישאר חברה עם הרבה מטוסים מקורקעים ואפס פעילות. נכס אסטרטגי זה גוף שמוחזק בידי המדינה לטובת אזרחיה, ואם אל על היתה כזו, היא היתה מוציאה עכשיו טיסות לכל אותם מקומות שתקועים בהם ישראלים ומחזירה אותם לארץ במחירי עלות. ועוד קצת תוספות: יש עוד חברות ישראליות, ארקיע וישראיר, שהוציאו טיסות ללרנקה להחזיר ישראלים אז ישראלים נתקעו ליום-יומיים בחו"ל, סו פאקינג ווט? היום ה FAA כבר ביטל את ההמלצה, מה שיחזיר את הטיסות לארץ לסדרן. אני עוד זוכר את השביתה הגדולה של אל על לפני שנה וחצי שתקעה אותי בארץ וחייבה אותי לקנות כרטיס חלופי לארה"ב, ברגע האחרון, בדלתא - במחיר מפולפל כמובן. אז הם אולי טסים ביומיים (פעם ב 23 שנים) שהזרות לא טסות, אבל גם הם לא טומנים את ידם בצלחת עם לתקוע נוסעים. כשהמוצרים זהים אני תמיד אעדיף לקנות מוצר/שירות מספקים ישראלים, אבל כשהמוצר הישראלי נחות ומחירו ברוב המקרים יקר יותר, אין לי שום נאמנות כשמדובר בחברה פרטית כזו או אחרת. (ואני לא מדבר בתאוריה - הייתי לקוח פלטינה באל על, ואני סנאטור בסטאר אלייאנס, כך שטסתי לא מעט עם לא מעט חברות)

בארץ, באזור המרכז, זה מה שלוקחת עוזרת לשעה (וגם זה בלי פאנלים, בלי חלונות, ורק אחרי שמסדרים את הבית לפני שהיא מגיעה) אני לא הוא, אבל עם שתי עוזרות היא כנראה בעיקר עושה חיים (מגן על הראש כדי לא לחטוף כאפות מכל הפמיניסטיות בשרשור הזה)

זה אוף טופיק, אבל אני מרגיש מחוייב בשם כל הפורום: מנ-מניאק.

למרות שבגדול אני כאמור מסכים איתך, אני חייב להעיר שאין קשר בין זה לבין שיוויון - לפחות כמו שאני מגדיר שיוויון: אני נוהג כי זוגתי פחות אוהבת לנהוג, והיא עושה כביסה כי אני פחות אוהב לעשות כביסה. כמו שכתבתי קודם, שיוויון זוגי לא חייב לקיים A==B הוא בהחלט יכול לקיים A עושה X ובאותו הזמן B עושה Y.

אני מסכים איתך חלקית. נכון שבישראל נשים עובדות ותורמות להכנסה המשפחתית ויש שותפות מלאה במישור הזה אבל למרות זאת, וזה כך אצל רוב הזוגות שאני מכיר, הילדים הם בכל זאת יותר בדומיין הנשי מאשר בדומיין הגברי. מספיק לראות את כמות התכתובות והחלפת החוויות/מתכונים/רשמים על גנים/קיטורים/בקשות שרצות ברשתות "נשיות" כמו מאמאזון, לעומת העוני התוכני במקבילות גבריות כדי להבין שגם ב 2014 הבית והילדים הם עדיין תחום נשי מובהק. גם אצלינו היא זו שקובעת להם תורים לרופא, היא זו שבחרה את הגן ופועלת מול ההורים האחרים בגן ומול הגננות, וכו'. בעיני, אגב, בתור אב מאוד מעורב לשניים, זה לחלוטין בסדר. שיוויון בין נשים לגברים לא אומר (בעיני) ש"יום אני מוריד את הפח ויום את", אלא שכל אחד מבני הזוג עושה את מה שיותר מדבר אליו וקרוב לליבו, וכך נוצרת חלוקה טבעית - היא קובעת לילדים תור לרופא, עושה חיפושים באינטרנט על "תפרחת הממליגה המצויה", וחופרת שעות לחברות שלה על "מה זה אומר שהקקי יצא בצבע חום-דובדבני עם מרקם גרגירי ונגיעות עשבי תיבול", ואני מתקין את המושבים באוטו, מתקן את האיזופיקס, ומסדר לה את האוטו כדי שהילדים לא יסעו במשהו שדומה למכוניות אספקת ציוד לגנים. אני לא משוכנע שאתה צודק - היינו מספר פעמים עם הילד הגדול (להלן: הבאנדיט) בחדר מיון, ואף פעם לא ביקשו משנינו לחתום על משהו, לפעמים אני חתמתי ולפעמים היא, תלוי מי היה עסוק עם הבאנדיט באותו הרגע ולמי היתה יד פנויה. כל הטקסט הזה בכלל לא מדבר על הורות, הוא מדבר על זוגיות, ועל זוגיות רכושנית שבה הגבר "מפנק" את אשתו במשהו חומרי (הרי זה כל מה שנשים רוצות - תיק חדש, אוטו חדש), ובתמורה הוא מקבל "מציצה" (אפשר להחליף את "מציצה" בכל מעשה מיני אחר). אני קצת מרחם על זוגות שנתקעו בצורת ההתיחסות הזו של חפץ תמורת אקט מיני. כשזוגתי קונה לעצמה דברים, או כשאני קונה לה משהו (וגם את רכישת האוטו שלה "טכנית" אני ביצעתי) אז אנחנו מתפנקים באוטו חדש כי אנחנו רוצים אוטו חדש, ובלי קשר ל"מציצה" כזו או אחרת. הגישה בטקסט בעיני ילדותית ומבוססת על תרבות ה"שופוני" שדריש דיבר עליה ומאוד נפוצה בארץ ("לשכן שלי יש לנד קרוזר חדש, אני חייב משהו יותר גדול/מפואר/מרשים"), ודוחה אותי באותה מידה שהיא נפוצה. ולשאלתך: בהחלט יש צד גברי להורות, אותי ההורות שינתה מאוד (בעיקר מאז שהילד הגדול שלי התחיל לתקשר בצורה אפקטיבית) ואני חושב שיש גם חשיבות גדולה מאוד עבור הילדים שהאבא יהיה נוכח ודומיננטי בגידול שלהם, אבל יש גם דומיננטיות נשית בנושא, שאצלינו מתבטא בכל שהיא זו שקוראת עוד ועוד ספרי הדרכה, חופרת בפורומים, חופרת על מה קורה אם החום שלהם עולה מ 37.7 ל 37.8 (אני: תגידי לי כשהחום יגיע ל 40 וניסע לחדר מיון), לבחור גן X ולא גן Y בגלל שמגישים שם שניצלים של מאמא עוף ולא שניצלים של מאמא טבע (אני: כל עוד זה לא בצד השני של העיר תבחרי מה שמרגיש לך נוח), וכו'.

והנה התוצאה הסופית: צד נוסע: צד נהג (קצת קשה לראות - זה העיגון השחור בחלק האחורי):

אחרי שעברתי גם במוסך מורשה וגם במרכזי של הונדה, ובאף אחד מהם לא ידעו על מה אני מדבר, בזכות מישהו בפורום מכוניות בתפוז הנה התשובה למען הפרוטוקול ולמען מחפשים עתידיים: מסתבר שבג'אז באופן סטאנדרטי מגיעים רק שני עוגנים בכיסא (במושב האחורי בשני הצדדים), ויש הכנה לעוד שני עוגנים בגג, אולם את העוגן עצמו שמתחבר להכנה הזו צריך לקנות בנפרד. קונים את העוגנים (מק"ט 82410-S02-C00), מבריגים אותם להכנות בגג (לא הצלחתי למצוא באיזה מומנט וגם במוסך המורשה לא ידעו לומר לי), וזהו - יש עוגן שלישי. מיקום ההכנות לעוגנים (מופיע גם בספר הרכב, אפילו בגרסתו העברית): צד נוסע: קיים פקק גומי בקוטר של כ 1.5 ס"מ בתקרת הרכב. מסירים את פקק הגומי ומתחתיו מתחבאת הברגה. צד נהג: בחלק האחורי של תושבת חגורת הבטיחות האמצעית (נמצאת פיזית בגג הרכב) יש מכסה שניתן להסרה - בחלקו האחורי קיים בורג שצריך להוציא ולהבריג במקומו את העוגן השני. צרפתי תמונה של העוגן ושל המק"ט.

המראה במצב מעולה, ותימסר רק למי שישתמש בה כדי לתחזק 106 שבבעלותו (כלומר לא תימסר למי שיפרסם אותה אח"כ למכירה הלאה). בה"פ

כמה שוקלת הכרית הזו?? ולעניין הכריות: שווה לבדוק בפריד, נראה לי שיש להם מחירים טובים. זה אומנם לא אותו המוצר, אבל אני קניתי שם כריות רגילות (נוצות/פלומה/אנא עראף) ב 260 ש"ח לזוג כריות, אבל אם אני זוכר נכון גם הכריות האחרות שלהם לא הגיעו ל 400 ש"ח.

אם קונים סתם וישרים סיניים אי שום סיבה לא לקנות בארץ, הם מספיק זולים כדי שלקנות דרך איביי תהיה טרחה מיותרת. אם קונים וישרים ממותגים לעומת זאת, איביי (או חנויות ברשת באופן כללי) מציעות ברוב המקרים עסקה זולה הרבה יותר מלקנות בארץ. אני קניתי מ wiperblades.co.uk, והם היו יותר מבסדר ברמת השירות, ומתמחרים מעולה.

בתור מוכר אין שום סיכוי שאני אתחייב על משהו, גם אם אני יד ראשונה, ובטח ובטח אם אני לא יד ראשונה. ראית את הרכב? מצא חן בעיניך? קח לבדיקה על חשבונך. אני לא מכונאי ולא פחח, ולא יודע להגיד אם הפעם ההיא שחניתי קרוב מדי למדרכה נחשבת "קצה שלדה" או לא, או אם הקונה פתאום יחליט שאיזשהו כסת"ח שמופיע בבדיקה זה מנוע שהולך להיגמר. בינתיים כך מכרתי את כל הרכבים שלי, ולא היו לי חילוקי דעות עם קונים.

אני לא אוהב את השמשות הלא מקוריות שמוכרים בארץ, בעיני הן "בסדר" אבל לא מגיעות לסטאנדרט של שמשה מקורית. כשלי נשברה שמשה ברכב חדש ויתרתי על ביטוח השמשות ושילמתי כסף טוב עבור שמשה מקורית (ולא זולה), אבל היום אני נוסע דווקא ברכב עם שמשה קדמית חליפית שהותקנה ע"י הבעלים הקודם. אני הייתי מתאמץ להתקין שמשה מקורית, או אולי (כדי להוזיל) מנסה למצוא שמשה מקורית במצב טוב מפירוק.

אני בדרך כלל לא חובב גדול של תאוריות קונספירציה, אבל המאמר הזה מאוד סיקרן אותי. נכון, קל לפתור אותו ב"לא קיבלו את הרעיון שלו אז עכשיו הוא מלכלך על המתחרים", אבל אולי בכל זאת יש משהו במה שהוא אומר?

אז איפה הבעיה? בלי VIP לגיטימציה מלאה לזמן איכות כזה יש רק פעם בארבע שנים

אם אתה מצטט אותי לפחות אל תעוות את מה שאמרתי, אני לא דיברתי על מותגי מדבקה אני דיברתי על מותגים מוכרים. מהיכרות עם ההיצע בארץ, עם המחירים, ועם מה שמוכרים/מוכרות בחנויות השונות מנסים לדחוף לך, אני יכול להגיד די בוודאות שאפשר לקנות כיסא טוב ממותג טוב באזור ה 1000, ואין שום צורך לרוץ לאזור ה 2000-3000. רוצה ויש לך כסף מיותר? תהנה, אבל אם המשכנתא לוחצת ואתה עדיין מחפש הגנה טוב לילד, אזור המחיר שדיברתי עליו הוא ריאלי לגמרי.

שים לב שכל אחד ימליץ לך ברוב המקרים על הכיסא שהוא בחר ושמתאים לצרכים/רצונות שלו (או בהרבה מקרים פשוט מתאים לדברים שבת הזוג קראה במאמאזון). לדעתי כל המותגים המוכרים עונים על הדרישות מכיסא בטיחות ויהיו טובים באותה מידה, ואין צורך להוציא יותר מ 1000 ש"ח (בארץ) על כיסא, למרות שבכל מקום יראו לך כיסאות ב 2000 ו 3000 ש"ח וישחקו לאם הטרייה על המצפון שהיא צריכה להשקיע כמה שיותר כסף כדי לקבל כמה שיותר בטיחות, שזה בעיני קשקוש. לנו יש כסא תוצרת Graco דגם MySize 65 שמתאים עד גיל מאוחר יחסית, ואנחנו מאוד מרוצים ממנו.

בג'אז קל מאוד לאתר את שתי הנקודות התחתונות של האיזופיקס, אבל הנקודה השלישית (זו שאליה מתחברת הרצועה העליונה בכיסאות LATCH) לא ממש קיימת באופן ברור. עד עכשיו חיברתי את הרצועה השלישית לווי המטען בבגאז', אבל החלטתי שהגיע הזמן לעשות את זה כמו שצריך, ונותרתי אובד עצות. ספר הרכב (בעברית) מורה להסיר איזשהו פקק גומי בתקרת הרכב, אולם הפקק הזה מסתיר מאחוריו בעיקר הברגה שעל פי הניחוש שלי אליה אמור להתחבר אביזר חיצוני (איזשהו בורג עם טבעת כנראה). במוסך לא ידעו על מה אני מדבר, טענו שאף אחד מעולם לא שאל אותם את זה. אם יש למישהו רעיונות או ניסיון בנושא, אשמח לשמוע.

אתה לא באמת שאלת את זה בפורום של חובבי רכב, נכון?

נכון מאוד. אישית, אגב, אני מעדיף חיישנים ללא צג.

דווקא ברכב חדש נראה לי הרבה יותר פשוט לפרק פגושים, משתי סיבות עיקריות: 1. המתקינים עדיין זוכרים מה עושים: נסה לקחת רנו שנת 2005 לפירוק פגוש, והמתקין (שראה לאחרונה רנו כזו כנראה בשנת 2005) יגרד בראש על מנת להבין איך מפרקים את הפגוש. 2. כל החיבורים עדיין חדשים והפלאסטיק לא הפך להיות פריך כמו ברכבים עם ותק, מה שמגדיל את הסיכוי שהפגוש יחזור כמו שצריך למקום. זה כמובן בהנחה שהולכים למקום טוב ומומלץ.

אני התקנתי חיישנים של קוברה "תואמי מקור" בכוחות עצמי - החיישנים עצמם יקרים מאוד גם בהזמנה מאיביי (יצא לי בסביבות 600 ש"ח אם אני זוכר נכון), אבל ההתקנה שלהם ממש לא מורכבת אם יודעים איך לפרק את הפגוש. הבעיה היחידה איתם היא שצריך לחתוך את הפגוש בצורה שתראה "מקורית" - לי זה הצליח רק בערך - וכאן יש יתרון מובהק להתקנה על ידי מומחה (יוסי או מישהו אחר).

תחליף גם את האחוריים - על אותו סרן צריכים להיות אותם צמיגים.

לתבוע "תביעה ענקית" את קרסו תמיד אפשר. לזכות? כנראה שהסיכוי שלך לא גבוה כיון שהרשלנות שלך במקרה הזה גדולה. כשאני עושה רכישות יותר קטנות מאוטו אני דואג להבין מה אומרים המסמכים שמראים לי ולהתייעץ עם מכרים שמבינים בתחום (או עם אנשי הפורומים הרלוונטיים), אז לקנות רכב בסכום משמעותי ולא לעשות את זה, ועוד כשיש לך חבר מוסכניק? אישית זה נשמע לי הזוי. התקווה שיחידה שלך היא שבטופס הגילוי הנאות רשומים פרטים שאינם נכונים, אחרת אין לך (לדעתי) קייס לתביעה.

גם אצלי איציק עשה כמה עבודות בבית, מומלץ מאוד (ואני דרעק פדאנט).