אביב

להרוויח- דמי ניהול כנראה הנמוכים ביותר שניתן, שליטה במה הכסף מושקע, וגם הימנעות מדמי ניהול נסתרים (ע"ע "הוצאות השקעה" בקופות המנוהלות, לדוגמה הקרנות האיריות). גם את העמלות אפשר לצמצם למינימום. לגבי המינימום של 100K, אפשר להתמקח ואם למישהו יש את הסכום הזה בכל החשבונות (כלומר אפילו 99K בקרן השלמות ו-1K בפיצויים) זה כנראה אפשרי לפי מה שאנשים אומרים, לא ניסיתי בעצמי. יש הצעה לא רעה של הלמן אלדובי לחברי קבוצת 8200 וקרוביהם (שבפועל זה כל אחד).

לא הבהרתי את עצמי עד הסוף. מעבר לקרן ההשתלמות הכוונה הייתה לפיצול רכיב הפיצויים מקרן הפנסיה והעברתו לקופת גמל IRA.

כמעט בכל תחום חברי הפורום מסוגלים לתת עצה טובה, כנ"ל לגבי פנסיה והשקעות. השאלות נוגעות לכמה תחומים אבל קשורות ביניהן: יש לי ביטוח מנהלים מ-2012. בזמנו מישהו המליץ לי "לשמור עליו בכל משמר" כיוון שהוא כולל מקדם קבוע של 203.01. היום כשאני יותר מבין ממה שהייתי אז, נראה לי שמקדם כזה לא מצדיק להשאיר אותו בהתחשב בדמי הניהול הגבוהים (2.42 מהפקדה ו-1.2 מהחיסכון) והרווח השלילי שהוא תוצאה של ניהול כושל ועלויות השקעה גבוהות. האם לדעת מישהו יש סיבה טובה להמשיך להחזיק בו? מה דעתכם על IRA כאלטרנטיבה לחיסכון מנוהל? הן לקרן הפנסיה והן לקרן ההשתלמות? ככלל ובפרט כאסטרטגיה ל- IRA, מה דעתכם על טרנד ההשקעות הפסיביות שהפך פופולרי מאד בארה"ב ומתחזק בקצב מתון יחסית גם בישראל? הכוונה להשקעה פסיבית במוצרים עוקבי מדדים, בפיזור רחב. הממליצים מסתמכים על מחקרים שהראו שמנהלי השקעות אקטיביים לא מצליחים "להכות את השוק" באופן שיטתי וגם אם כן, אין אסטרטגיה טובה לבחור אותם מראש. כמובן שאני מסייג את השאלה להשקעות ארוכות טווח- 10 שנים ומעלה. מנגד, הטענה העיקרית היא שעקב זרימת כספים רבים למניות הכלולות במדדים הפופולריים, מחירן של מניות אלו עלה באופן לא פרופורציונלי לערך האמיתי ולכן נוצרה מעין בועה שעתידה לתקן את עצמה, מה שיוביל לירידת מחירן ובהתאם לזה גם להפסדים למשקיעים שיתחילו להשקיע בהם בתקופה הנוכחית. עוד טענה מרכזית היא שהסתכמות על מגמות ארוכות שנים מהעבר לא בהכרח ינבאו את העתיד ולכן לא ניתן לצפות לקבל את אותה ריבית רב שנתית ממוצעת שבונים עליה בהשקעות פסיביות. אשמח לשמוע את דעתם.

נתחיל בלהסתכל בלי לופה, אם האבן נקיה בעין אפשר להסתכל עם לופה ואם רואים משהו לשאול את המוכר. אפשר לטמון את הראש בחול ולהגיד אני לא רוצה להבין/לדעת אבל אני לא בעד דרך זו, בטח לא למי שכבר חפר בנושא כל כך הרבה.

בכל מקרה מומלץ לבחון את האבן בעצמך עם לופה ותאורה טובה לפני הקניה/שיבוץ. גם בהנחה ואתה לא גמולוג מקצועי לפחות תוודא שאין משהו שאתה רואה. פגם יכול להיות גם לבן.

אתה מוזמן לקרוא כאן: https://batteryuniversity.com/index.php/learn/article/how_to_prolong_lithium_based_batteries הם אחד מהמקורות המובילים בנושא מידע על סוללות. גם כאן ההמלצה דומה: https://www.newark.com/pdfs/techarticles/tek tronix/LIBMG.pdf 50% טעינה, 5 מעלות (טמפ׳ של מקרר ביתי).

ממה שאני מבין הסיבה העיקרית שיהלומים שנבדקו ע״י ה- GIA עולים יותר זה כי הם הכי מחמירים בבדיקה ובדירוג. השאר יותר מקלים וכנראה שהתחום הזה די פרוץ בארץ. למשל כנראה שזה אפשרי שאותו יהלום ידורג אצלם בין רמה אחת לשתיים פחות בניקיון. מכאן ההבדל במחיר. לא הייתי מציע לך לעשות מזה סיפור גדול. קנה אבן שנראית לך, אתה יכול לבדוק בעצמך שאתה לא מזהה פגמים עם לופה, בצבע DEF וסגור עניין. אם תרשום לי בפרטי אני יכול להמליץ לך על מקום.

לפני שרצים להגיב... ההבדל הקריטי הוא לא בקצב הפריקה העצמית, אלא בירידה האבסולוטית בקיבולת וכאן להבדל בין טמפ׳ החדר (בטח בישראל) לבין אפס מעלות יש משמעות גדולה מאד. על כן רצוי בהחלט לאכסן את הסוללה במקרר. הבעיה המצערת בסוללות לתיום היא שמתח תאים גבוה (כזה שיש בטעינה מלאה) גורם סטרסס לתא. כאשר המצב הזה נמשך לאורך זמן גם זה משפיע בצורה משמעותית על הקיבולת האבסולוטית. מאחר וקצב הפריקה העצמית הוא כ- 4% לחודש אחסנה ב-40% היא אכן בעייתית מחשש לפריקת יתר שהיא בהחלט הרסנית. לכן לא רשמתי 40% אלא טעינה נמוכה. אם אין אפשרות לטעון תוך כדי האחסנה צריך לקחת בחשבון את משך הזמן הצפוי ובהתאם לו לתכנן את רמת הטעינה טרם האחסנה. אגב גם הפריקה העצמית תרד בחצי במקרר לעומת בחדר וזה במקרה היותר טוב. במקרה והסוללה במצב טעינה מלא הפריקה העצמית במקרר תהיה שליש לעומת בחדר.

אכן ההמלצה לאכסן במצב טעינה נמוך יחסית ו- לאכסן במקרר. בכל מקרה צריך גם לבדוק שלא מגיעים לפריקת יתר בזמן האחסנה.

אני מתקשה להבין את העיסוק האובססיבי במודול האלסטיות תוך התעלמות מגרף העיבור. היות ומודול האלסטיות מתאר רק את שיפוע הגרף בתחום האלסטי הוא לא מרמז דבר וחצי דבר על נקודת הכניעה. שני חומרים בעלי אותו מודול יאנג יכולים שכל אחד מהם יעבור לתחום הפלסטי בכוחות שונים מהותית כיוום שבאחד מהם הגרף של האזור האלסטי נמוך ושל השני- גבוה, למרות שהשיפוע זהה. האם מעולם לא ניסיתם לכופף מוט מפלדה רכה במידות מסויימות ולעומתו מוט מפלדה קשה, עבורו דרוש הרבה יותר כוח ע״מ לכופפו? הדוגמה שנהג לילה נתן - לום ממחישה זו מצויין. אם הלום היה עשוי מפלדה דלת פחמן ולא מטופל לא היה ניתן לעבוד איתו כיוון שהוא היה מתכופף פלסטית תחת מאמץ. דוגמה נוספת- אם הפלייר לא היה מטופל תרמית, בלחיצה על הידיות הם היו מתכופפות פנימה, כמו שקורה בכלים שהם זבל סיני.

טבעת עם יהלום קטן זו בהחלט לא השקעה אבל כשאנשים משקעים סכומי כסף גדולים במונחים שלהם הם מצפים שהדבר לפחות יישמור על ערכו. לדעתי גם זה קצת לא פרופורציונאלי כי ברכב משקעים סדר גודל יותר ולא מצפים שהוא ישמור על ערכו. בסופו של דבר המטרה שהאישה תרגיש טוב עם עצמה ופסיכולוגית קל לנו יותר להוציא סכומים גדולים כאשר אנחנו מספרים לעצמנו שהערך נשמר. לכן העלתי את האופציה של CVD. אגב יש גמלוגים בקהל?

מה שמייקר במקרה הזה את המחיר שאתה מתאר זה התעודה של ה- GIA. דובר על זה רבות גם בפורום וגם ברשת. לשיקול דעתך. יהלום של חצי קרט ממילא זו לא כזו השקעה שאתה בונה עליה כך שכל אחד יעשה את השיקול שלו. אגב אם נושא שמירת הערך לא מעניין אותך אתה יכול לשקול לקנות יהלום CVD (סינתטי). סביר להניח שבעוד כמה שנים ערכו יהיה שווה כלום אבל כבר עכשיו הוא עולה חצי...

לדעתי ביהלומים מתחת לחצי קרט אפשר להסתפק גם בתעודה פחות נחשבת מה GIA. גם ככה השווי שלהם לא מי יודע מה. המחיר שציינת גבוה מאד והוא מתאים למחיר של טבעת ברשתות המוכרות, שם אתה משלם עבור העיצוב (שהוא הרבה פחןת רלוונטי בטבעת סוליטר שבה כולם מחזיקים מליון עיצובים), השם וגם כמובן יותר אם יש תעודה מה-GIA. ניתן להשיג במחיר נמוך בהרבה (וגם יהלום איכותי יותר) אם תלך לבורסה ותעשה סקר. מחיר הזהב בטבעת כזו הוא זניח אל מול מחיר היהלום. אם הטבעת מזהב לבן, ממליץ לך ללכת על צבעים D E F אם צהוב אפשר להתפשר על פחות מזה (למרות שבעתיד ייתכן והיא תרצה להחליף לטבעת לבנה). דרגת ניקיון תיקח לא פחות נקי מ- SI2 ואני ממליץ לך VS. טבעת בנתונים שציינתי תוכל להשיג במחיר זול משמעותית ממה שרשמת בחצי קרט.

טוב משפותח השרשור קיבל תשובה (בתקווה) אפשר להמשיך לדבר סינית. נחמד להחכים בדיונים כאלה. אחרי שקראתי קצת תיאוריה, נראה שהשאלה אם חיסום יועיל במקרה זה עומדת ותלויה בשאלה האם מנגנון הכשל הראשוני במקרה הנדון הוא כניעה או קריסה, כפי שציין אחד המלומדים לעיל. מישהו לוקח את האתגר?

לצערי הידע התיאורטי שלי בנושא לא מספיק כדי לענות באותה השפה אבל אני אנסה להסביר בשפה פחות מקצועית. דומני שהתשובות כאן תיאורטיות ביותר ונעדרות הבנה של מה שקורה בפועל. העיסוק בלחיצה בלבד לא רלוונטי, בטח לא לצורך הדוגמה הזו. צורת הריתום והכוח המופעל יגרמו לכך שיופעל מומנט על המוט. כל הדיוט יודע שאם ייקח מוט פלדה רכה ולעומתו מוט במידות זהות בפלדה קשה יהיה הרבה יותר קשה לכופף את המוט מהפלדה הקשה. זו בדיוק הסיבה שבאפליקציות שבהן אין שום צורך להקשות את המוט כנגד שחיקה עדיין מטפלים תרמית. הדוגמה הפשוטה ביותר שאני מצליח להעלות על הדעת היא מוטות של בוכנות גז. במקרה הזה פלדה רכה הייתה מתעקמת, נתקעת ובסוף מביאה לכשל. הבנה פשוטה של הבעיה (דווקא כזו שיש למסגר עם ידע מעשי) מלמדת שכאשר המוט יעבור לאזור האלסטי תתחיל בעיה שבהדרגה תגרום לכשל. מאחר וטיפול תרמי מתאים מעלה את נקודת הכניעה יש בהחלט חשיבות להקשיח את המוט. אולי מהנדסי המכונות ייטיבו להסביר את זה. אם אני טועה אשמח להבהרה.

אתה צריך לציין באיזה סוג סוללה מדובר (אמור להיות רשום עליה).

לא יצא לי לראות קופסאות של גוויס שיכולות להכיל יותר מ-6 שקעים אבל אולי יש. של ניסקו יש גם כאלו של 12 שקעים. מבחינת איכות גוויס הם הטובים ביותר.

מתברר שבלינק הבא יש סיכום של רוב מה שאמרנו ואף יותר: https://www.wonkeedonkeetools.co.uk/auger-bits/why-would-you-choose-an-auger-bit-over-other-drill-bits/

מעניין, אם אין עניין של סודות מסחריים נשמח לראות תמונות של הקישקעס שלו...

להבנתי באפליקציה כזו ובפרט ביחס אורך לקוטר כזה הבעיה תמיד תהיה כפיפה.

זה נפוץ במקדחי Auger אני מניח שבגלל התצורה שלהם צריך משהו שימשוך את המקדח פנימה. אני לא בטוח שיש לזה ייתרון כלשהו מבחינת מרכוז הקדח אל מול מקדח עץ סטנדרטי בעלי שפיץ מוביל. יש למקדחים האלה ייתרון כלשהו מבחינתך? אגב חידדת את זה וראוי לציין שמלבד הבעיה שציינתי (שהמקדח נמשך פנימה בפראות) השפיץ המוביל (במקדח עץ סטנדרטי) מאבד את הפונקציונאליות שלו.

זה אולי נכון אבל זה מעניין רק חלקית במקרה הזה. מה שיותר מעניין הוא מיקום נקודת הכניעה וזה משתנה מאד בין פלדות שונות ובין פלדה מטופלת ללא מטופלת ולכן לא ברור לי מה המידע הזה שימושי לפותח השרשור.

לדעתי זה לא המצב גם לפלדות לא מטופלות, למשל נירוסטה לעומת פלדת פחמן.

לא הבנתי את התשובה האחרונה- האם אתה טוען שגרף העיבור לפלדות שונות, מטופלות תרמית או לא הוא זהה?!

שים לב שרשמתי מוט הברגה מפלדה, לא מוט הברגה רגיל. מוט הברגה מפלדה מטופל תרמית והוא פתרון לא רע (יותר חזק מפלדה לא מטופלת שתקנה בחנות). מבחינתי מוט מצופה כרום קשה, כזה שיש בבוכנות גז הוא פתרון מושלם. הבעיה היחידה שלא תוכל לייצר לו הברגות בקצוות ותצטרך לרתך את הקצוות או להתאים מתאם ב- press fit. לדעתי הכי קל בשבילך לקחת מוט הברגה מפלדה. לגבי התבריג שאתה רוצה לייצר לבד- לא תוכל לייצר הברגה על מוט רגיל (stock) ללא חריטה, כיוון שהם מגיעים ב- over size כדי להשאיר מרווח לעיבוד.