פאלו, שי:
"זכותי", היא לא מילה מספקת לצורך דיון זה. הכל "זכותי". זכותי לומר מה שאני רוצה, לחשוב מה שאני רוצה, וכו' וכו'.
הדיון כאן הוא על ההתבטאות של ח"כ מש"ס, שהיא אכן מקוממת.
מה שאותי מקומם, כמי שרואה עצמו כמשתייך לשמאל האידיאולוגי, הוא השתיקה של חבריי לשמאל כאשר זכויות של קבוצות שאינן קרובות לליבם נרמסות. לטעמי, קל יותר להגן על הומואים מאשר על חרדים, למרות שבפועל, לפי מדדים רבים החרדים הם קבוצה מוחלשת לא פחות.
אני מודע לכך שיש להם תדמית של סחטנים, אוכלי חינם ועוד. תדמית זו אינה מסתדרת בפועל עם רמת החיים שלהם. אחוז העוני בקרבם גבוה כמעט כמו אצל ערביי ישראל. ועם זאת, אנו לא מוצאים את אנשי השמאל, מלבד יחידי סגולה מגינים עליהם.
בעיני , איש שמאל אמיתי מביע את דעתו באופן ברור מבלי להתחשב מיהי הקבוצה המדוברת.
לגבי הכפייה - לכל סקטור בחברה, יש דעה על איך החברה כולה צריכה להתנהל. לא רק חברי הסקטור. בכוחו הפוליטי הוא משתמש ע"מ לקדם את מטרותיו. האם שימוש זה מונע את זכותו ליחס הוגן - לטעמי לא. בפרט ששימוש זה הוא בגבולות החוק. (שאם לא כן, לא היה עובר את מבחן בג"ץ)
לגבי המבט על יחידים או קבוצות - מובן שכאשר מדברים על יחסים בין אישיים נסתכל על היחיד, אבל בכל דיון מסוג זה אנו מדברים על קבוצות. גם אתה דיברת על "הומואים", למרות שבקהילה זו היו כאלו שהתנגדו לקיום המצעד בירושלים. אנו מתייחסים לדעה הרווחת בקבוצה.
ונכון, קל לי יותר לדבר על קבוצות, בפרט בחברה הישראלית מאחר ועסקתי בכך רבות.
צביקי.