elera

מק"טים מקוריים של GM: 19354100 - 1524₪ 19354103 - 6500₪ איך הבדל כזה בין המחירים? נראה שאין כמעט הבדל בין החלקים, אם בכלל יש הבדל. מאתרים בחו"ל משתמע, אולי ולא בטוח, שה-100 (הזול יותר) כולל סנסור כלשהו. בחו"ל שניהם עולים די אותו דבר. למשל: באתר אחד, ה-100, וה-103: 258$ ו-247$. באתר שני, ה-100, תחליף שלו, וה-103: 384$, 384$, 369$. אגב, כללית לגבי מחירים בארץ. לא יודע עד כמה המחירון הוא המחיר בפועל מהיבואן, אבל אם נניח שכן, למה פיסת פלסטיק גדולה שעולה בחו"ל 100-400$ תעלה כאן 6500₪? גם אם נניח מס של 50%. שלא לדבר על דגמי פיסות (אני מניח) פלסטיק אחרות, שמתומחרות 8200 - 9200₪. מצד שני, משתמע שיש שם גם חלק דומה איכשהו רק ב-579₪. לפחות לפי התיאור. לא מצאתי תמונות.

אין לי ידע קונקרטי, אבל אם אתה לא לוחץ על הגז, למה שתהיה צריכת דלק? הדבר היחיד שזכור לי הוא שזה דורש ממך להשתמש יותר בברקסים, כי אין בלימת מנוע.

פיספסתי. קבלת היסטוריית ביטוח מבוססת על אותו חוק כמו המוסכים, כי כתוב "ומכל מבטח": וכפי שאפשר לראות, חברות הביטוח, שדבר אחד שאי אפשר להאשים אותן בו הוא מחסור במחלקות משפטיות, פישטו את התהליך: יש אתר אוטומטי. שנגיש גם למי שלא בעלים, פשוט ע"י פריטי מידע מהרישיון, וסימון "בעל הרכב הסמיך אותי להגיש מטעמו ועבורו שאילתה". זה לא נאמר מפורשות, אבל להבנתי הן רואות את זה כמקביל לייפוי כוח. הסתקרנתי, אז עברתי על הדיונים בוועדה בכנסת. כמה מסקנות: בחוק, מקבל המידע הוא "מי שרכש רכב", בזמן עבר, ולא כל מי שמתעניין. הסיבה היתה לא שיקולי פרטיות, אלא כדי להוריד עומס פוטנציאלי (לא ידעו או בדקו כמה יהיה בפועל) מהמוסכים ומבטחים. רוב הגורמים בדיונים אמרו שהמידע צריך להיות זמין לכל מתעניין, אבל שיקול הנגד היה עומס על נותני המידע. גם אמרו שלא צריך חוק בשביל זה, כי אפשר לקבל את המידע ע"י ייפוי כוח מהבעלים, דבר שתאורטית היה אפשרי גם לפני החוק. גם חשבו שהגישה למידע תתרחב בהמשך, למשל דרך מאגר מרכזי של משרד התחבורה. לגבי פישוט תהליך קבלת המידע, גם לבעלים וגם לקונים פוטנציאליים, הכיוון בדיונים היה שעדיף להתחיל קודם בקטן. שיהיה חוק שאפשר להעביר בלי להסתבך ולגרור, ואז לבנות עוד דברים בעתיד, כגון מאגר מרכזי של משרד התחבורה (גם אחרי הדיונים בכנסת על החוק היתה פעילות לפעמים, כמו אזכור מ-2010, ומ-2020). גם קארפקס הוזכר. בינתיים עברו 17 שנה. פרטיות עלתה, כולל דוגמאות מופרכות, אבל נראה שהקונצנזוס היה שמידע טכני על מכונית הוא לא מידע פרטי במהותו, כל עוד זה לא כולל פרטים אישיים או פיננסיים. יש לזה גם ביטוי בחוק, אם כי במבט ראשון למי שלא בקיא זה עשוי להראות כאומר ההפך. הוכנסה שורה כדי להגיד בעקיפין שמידע טכני על מכוניות לא פוגע בחוקי פרטיות. לא רצו לכתוב פרטיות באופן מפורש, כדי שנותני מידע לא יתחילו לחשוש ולהתנגד על בסיס פירוש שגוי של הכתוב, כאילו החוק אומר שהם צריכים לבדוק אם נתינת המידע תקינה מבחינת פרטיות. לגבי המחלוקת כאן בשרשור לגבי פרטיות, להלן ציטוט מדיון ועדת הכלכלה ב-29/1/2008. אם מישהו מתעניין, אני יכול לצטט עוד קטעים נבחרים מהדיונים, לגבי כל הנקודות לעיל.

חוק לא פועל כך. זה לא "מה שהחוק לא אומר שמותר, אסור", אלא "מה שהחוק לא אומר שאסור, מותר".

אתה מדבר על חוק, אבל אני לא רואה כתוב בחוק (כלשהו) שצריך להציג ת"ז, או אפילו רישיון. נראה לי שגם אתה קודם אמרת שאין בחוק דרישה כזו. אם כך, מה לגבי הפגיעה בפרטיות, הגדולה יותר, שבשליחת צילום ת"ז? תיקון פגיעה קטנה (לטעמך, לדעתי צילום רישיון יותר ממספיק כך שאין פגיעה בכלל) שהיא היסטוריית מוסכים, ע"י פגיעה גדולה שהיא צילום ת"ז, בלי ביסוס חוקי. המסקנה שלי: מוסכי יבואן החליטו על דעת עצמם מה זו אסמכתא מספקת מבחינתם. הם החליטו, בלי ביסוס חוקי, שהאסמכתא תהיה צילום ת"ז ועוד מסמכים. באותה מידה היו יכולים להסתפק בצילום רישיון, או פחות מזה, וזה היה שומר בצורה טובה יותר גם על פרטיות וגם על החוק. לגבי ייפוי כוח, אני לא רואה למה שיהיה אסור שימוש בו. לא צריך חוק מסוים לכל נושא, כי זה כנראה מכוסה ע"י חוקים כלליים רלוונטיים. ונראה שזו רוח הדברים במקרה היסטוריית ביטוחים. לא ידוע לי על חוק שמתייחס להיסטוריית ביטוח. אם ידוע לך על כזה, יהיה מעניין לראות מה כתוב שם. ולמרות שנראה שאין חוק, חברות הביטוח או גוף ממשלתי יזמו את זה, בין אם בהשראת החוק לגבי היסטוריית מוסכים או לא. ספציפית בכל הנוגע לחוק הגנת הפרטיות, אני לא בטוח שזה נחשב מידע פרטי. מגילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות, עמוד 3 (מהאתר כאן) : לגבי "חוק מכירת רכב משומש", לדעתי הוא קיים כי מוסכים סירבו לתת את המידע. אני משוכנע ב-99.9% שהם סירבו כי זה דרש מהם טרחה, ולא כי הם דאגו לגבי פרטיות. בהצעת החוק (פ/2267/17) המקורית אין התייחסות לפרטיות, לא כסיבה ולא כהערה משנית. דברי ההסבר לחוק:

צילום רישיון נראה לי מספיק. אני לא רואה משהו בחוק שאומר שזה לא. גם לא משהו שאומר שזה שכן. להבנתי זה פשוט לא מוגדר. אם זה לא מספיק לטעמך, אני תוהה למה להיסטוריית ביטוח כן (או אולי לא). בעצם, שם אפילו לא צריך צילום רישיון, אלא רק פרטים ממנו. ושם זה נתונים רגישים יותר באופן יחסי, כי יש קשר ישיר לערך כספי. נראה שהשגת מידע הביטוח מבוססת על הדבר המינימליסטי הבא, הכתוב באתר "מרכז הסליקה של חברות ביטוח": לגבי הגדרת החוק לאיזה מידע הוא חסוי, אני לא רואה הגדרה ברורה, אלא אם זה תחת "עניניו הפרטיים". אבל אם כך, עולה השאלה למה יש גם פירוט ספציפי יותר בחוק, לגבי דברים אחרים שהם מובהקים וברור שהם פרטיים. הדברים הכי רלוונטים שאני רואה בחוק הגנת הפרטיות היוצא: בנוסח החוק שיכנס בהמשך השנה, סעיף 2 דומה. אבל בהמשך זה שונה:

לא. אני אומר שאם בדברים מהותיים אף אחד לא מקפיד, אז זה מגוחך שבדברים חסרי משמעות מקפידים. ולא רק מקפידים, אלה מעל ומעבר, ברמה שיוצרת פגיעה בפרטיות מכיוון אחר, ובאופן מהותי יותר. לא אמרתי שיש בחוק, אלא שזה מה שיבואן רוצה. לשלוח להם צילום רישיון לא מספיק להם. והם לא ינסו פשוט להתקשר למספר טלפון, שכנראה רשום להם, של הלקוח.

איזה עולם? אולי רעיונית אמורה להיות פרטיות, אבל פרקטית נתונים זולגים החוצה בכל דבר, ויש רשלנות מערכתית בכל מקום. בטח בשוק האזרחי. לגבי היסטוריית מוסך יבואן, הדרישה שלהם לקבל צילום ת"ז היא פגיעה הרבה יותר גדולה בפרטיות. שם יש נתונים שעדיין נחשבים לחסויים. אני לא בטוח שהדרישה שלהם עומדת בדרישות חוקי פרטיות, או לפחות לא בהמלצות. בפועל, זה כן טרחה מבחינת רוב המוכרים, שלא ירצו לעשות את זה. חלק מזה מובן, כי זה לא תהליך אוטומטי, וצריך לחכות בטלפון, וכל נציג עם הגחמות שלו (במיוחד אצל יבואנים). לפעמים גם יש כמה מוסכים נפרדים. אגב נדל"ן, שם חשופים לא רק תאריכים ומחירים, אלא גם תוכניות בניה ובקשות שונות. בהן, ושם זה כבר ממש רשלני, יש גם שמות ומספרי ת"ז.

לאנשים בפורום נראה מובן מאליו להפיק או לקבל היסטורית מוסך, אבל לרוב האנשים בחוץ זה נראה טרחה. כנראה גם כי לכאורה לא צריך, וגם כמעט אף אחד לא מבקש. לפסול מוכרים שלא רוצים לספק היסטוריה, אבל כן מוכנים לתת לך להשיג את המידע לבד, כנראה יוריד חצי מההיצע בשוק. או לפחות כשמדובר במוסכים של יבואנים. ולא בגלל הסתרה, אלא סתם בגלל טבעם של אנשים והשוק. אני בעד פרטיות, אבל כאן זה מוגזם. הפרטים שצריך כדי להפיק היסטוריית ביטוח נראים לי מספיקים. אם זה כל הביסוס, נראה בעיה, כי מדובר רק בזמן עבר. מי שרכש, לא מי שרוכש. קודם תקנה, אח"כ תבדוק. אבל למרות שימוש בזמן עבר, בפועל היסטוריית ביטוח דווקא כן אפשר להשיג. אולי היו בנוסף גם איזה "חוזרים" של משרד התחבורה?

צילום רישיון לא מספיק? ואם לא, עולה התהיה איך זה כן מספיק כדי להפיק היסטוריית ביטוח. אם הייתי מוצא את הנוהל הרשמי בנושא, אולי היה אפשר להבין יותר. אגב, כל מוסך מורשה "רגיל" שנתקלתי בעבר שלח בלי בעיות. מקסימום התקשרו קודם לבעלים כדי לשאול. הבעייתיים הם רק מוסכי יבואן, או אולי יותר ספציפית, מוסכים ראשיים/היבואן עצמו.

בבירור לא ע"י הבעלים, לגבי מכונית שפורסמה למכירה, יבואן מקשה לקבל היסטוריית טיפולים ותיקונים. לא מספיק להם צילום רישיון. משרד התחבורה טוענים שזה לא עניינם. מה התקנה או הנוהל הרשמי בנושא, והאם הגיוני שמשרד התחבורה מתחמקים מתשובה עניינית?

12₪. וגם דוח הסליקה הזה רחוק מלהיות חף מבעיות. מידע חלקי, מידע חסר, מינוחים לא ברורים. אם היה עשוי כמו שצריך, אף אחד בפורום לא היה מבקש פרשנויות. בקיצור, 50% מהמכוניות בשוק.

מה היה הסיפור עם ליברה? יש כתבות על זה?

לא יעיל. וגם, יבואנים בקושי רוצים לדבר איתך בתור בעל מכונית, אז סתם לבקש מסמכים? יש את מה ש-kompy קישר, אבל זה הפך להיות רק משנת 2020, וגם בה לא הכל. הרושם הוא שאולי מכוניות פרטיות פחות מיוצגות. תודה. נראה שאין שם הכל, וגם שנת התפר 2020 חסרה, אבל יש לא מעט. כ-5600 קבצים: https://web.archive.org/web/*/http://car.mot.gov.il/ORIL/* אתרים ממשלתיים תמיד התקשו לעשות redirect אחרי שינוי מבנה אתר. בהנחה שבכלל דברים נשארים נגישים.

קידמה. עדיין אין דרך למצוא את כולן אונליין?

@llaavvii המגאן שלך היא לא מצמד כפול? אגב, תהיתי גם לגבי עלות תיבת הילוכים, למקרה הגרוע ביותר מבחינת עלות. לא הצלחתי לפענח לגמרי איזו תיבת הילוכים זו, אבל אפשרות אחת היא JS3, או יותר ספציפית JS3-002. היו גם אזכורים ל-TS4, אבל פחות בטוח שזה נכון. אם זה JS3, נראה שמחירי משומשות באירופה הם בין 700 יורו עד 1500, ויותר. אולי הבדלים במחיר כתלות בכמה רכיבים כלולים? למשל, בפרסום אחד נראה שזה כולל גם ECU (מק"טים 310320543R 310321305R).

אגב, בהנחה שלא פיספסתי משהו, מחיר קלאץ' כזה באירופה הוא סדר גודל של 400-1200 ₪: https://www.autodoc.parts/car-parts/repair-kit-clutch-complete-10151/dacia/logan/logan-mcv-ii/118703-tce-90-lpg

ביררתי. במורשה יבואן רשמי העריכו עלות 4000-5000₪ להחלפת מצמד. לא יודע אם המחירים השתנו מאז 2017, או עניין של מוסך זול לעומת יקר. לגבי אמינות, האיש אמר שלא זכור לו מקרה של החלפת תיבה רובוטית (חד-מצמד). לגבי עלויות לדבר כזה, הוא לא היה יכול להגיד. גם לא במוסך ראשי יותר ("אין דבר כזה בע"פ. צריך להסתכל. זה הרבה חלקים..."). אני תוהה אם בניגוד להחלפה, תיקון הוא דבר שכן קורה. אני מניח שזה יהיה יקר, בהתבסס על סדר הגודל של מחיר דבר שוטף כמו קלאץ'. במוסך אחר, גם מורשה יבואן, לא רצו להגיד מחיר אפילו להחלפת קלאץ'. "תביא את המכונית תקבל הצעה". אמרתי, זו שאלה כללית, על חלק מתכלה רגיל, אפשר בכל זאת לדעת משהו? זרקו שאלה ברקע לאיש טכני. התשובה: 15 אלף להחלפת קלאץ' (לא התיבה), אבל זו רק הערכה באוויר. לטענם, לא יודעים ממש, כי זה לא משהו שצריך בד"כ (?).

כל "שירות" הדוח סליקה הזה גרוע. מונחים לא ברורים, פורמט מבולגן, מידע חסר או שגוי. צריך שמשרד התחבורה יגדיר סטנדרטים מודרניים ואיכותיים.

גם נפח מנוע לא משפיע על רישיון נהיגה, לפחות בנפחים נפוצים, אבל את זה כן מפרטים.

גם מעניין, למה אין אבחנה בבסיס הנתונים בין אוטומטי פלנטרי, לרובוטי. ואולי גם יותר פירוט, כמו מצמד אחד או שניים, ויבש או רטוב.

אני לא מחפש מק"ט מסוים אלא רוצה להסתכל על הנתונים באופן רחב יותר. בעיות ב-PDF: אי אפשר למיין אי אפשר לסנן בכללי זה לא יעיל (נסו לחפש מק"ט שנמצא בדף האחרון ב-PDF עם 1800 עמודים) חיפוש לא תמיד פועל, במיוחד בעברית (במהותו זה לא פורמט טקסטואלי) לא תמיד העתקה פועלת נקי להמיר פורמט ידרוש שלבי עיבוד, ולא תמיד פועל טוב בגדול, PDF לקריאה או הדפסה. XLS או CSV כבסיס נתונים קטן שהוא קל לשימוש ויעיל.

אפשר להוריד מחירון חלפים מכאן: https://service.carasso.co.il/parts.html אבל זה אוסף לא שמיש של קבצי PDF, במקום קובץ אקסל כלשהו. לא מבין את מי ששם את כך. יש מקור לגרסה נורמלית?

בדברים כאלה אני לא בררן מבחינת אופי פעולה, אלא רק מבחינת אמינות ועלויות.

@llaavvii אתה מתכוון דאסטר ביחס לחד-מצמדי, כגון לוגאן? לעזוב אמינות קצת קשה, אלא אם עלויות ההחלפה נמוכות במפתיע.