elera

אחים. אבל הבעיה היא לא חברות עתידיות, אלא החברה הנוכחית (WeSure) שטוענת שהיא לא יכולה: - להפיק אישור כלשהו לנהג נקוב שהוא לא בעל הפוליסה, - להוסיף שם לבעלי הפוליסה ("אפשר רק אחד"), - לשנות את בעל הפוליסה למי שאינו רשום ברישיון המכונית.

ה-CO% זה קרוב לקצה. בסל"ד נמוך, 0.30% - מקסימום 0.30% בסל"ד גבוה, 0.08% - מקסימום 0.10% וזה עם "חום מנוע" על המינימום, של 85C. למבדא 1.011. מה היו הנתונים בשנים הקודמות? אגב, ה"מקס' 1" למעלה בצילום מתייחס לאורות נמוכים?

הימצאות במילון לא אומרת שזה לא שיבוש ולא מגדירה משלב. אגב, מילון רציני יותר הוא אבניאון. אבל נראה לי טיפשי להחרים מוצר בגלל דבר כזה. יש דברים גרועים הרבה יותר מבחינת שפה או אופן פרסום, ואפילו אותם בעיה להחרים.

מעניין. לא זכור לי שמישהו בדק את זה בעבר, אבל אולי זה תלוי מכון או החלטה מקרית של בוחן. מה מקור הציטוט? ואיך רואים כמה מחזורי פעולה היו?

זה יכול לקרות גם עם מכוניות פחות יוקרתיות.

אם הכוונה לנורת אזהרה במכונית (CEL / MIL) בגלל ממיר קטליטי, גם כשזה נדלק זה לא מחייב כישלון בטסט. או שמודדים דברים שונים, או שהסף בטסט פחות קשוח.

ע"י הזמנת חלק תואם, כמו כל חלק אחר שצריך להתאים. אני לא יודע אם זה מתכת לרוב, אבל כאן לפחות המקורי הוא פלסטיק (נשבר זיז) אבל אולי עם קשיחות או קופוזיציה עמידה יותר. כללית לגבי זרועות מגב, אני רואה אזכורים לשילוב פייברגלס (למשל, מאמר ישן של אנשים מ-Valeo).

אני רחוק מלהבין בנושא, אבל בטסט בודקים רק שניים מהדברים: למבדא 1.014 - בטווח הקביל של 1±0.03. CO 0.92% - אם זה נבדק על קר, אולי זה לא נורא? חבל שהם לא כותבים טמפרטורה, ואופן מדידה. אי אפשר להגיד להם שזה לא אינפורמטיבי בלי המידע הזה, ושיעשו מחדש? היה לי מקרה של כ-0.6% שהפך לקצת פחות מ-0.3% אחרי ניקוי באינפוזיה + נסיעה שחיממה את העניינים עוד יותר. לא מדהים, אבל עבר. אולי אפשר לראות מגמה מטסטים קודמים. כמה ק"מ בשנה וחצי מאז הוחלף/שופץ ממיר קטליטי? יש צריכת שמן? 170K ק"מ למצתים - אם אירידיום, לדעתי היצרן ממליץ להחליף כל 150K, כך שזה לא עבר בהרבה.

זכור לי שנתקלתי בטענה שחלק מהזרועות עשויות לא רק מפלסטיק, כדי שיהיו עמידות לאורך זמן בשמש. בפועל, יש סיבה לא ללכת על משהו סיני? ואם אירופאי, מה דעתכם על המותגים השונים, חלקם חסרי אתר? בלי אתר: כגון Loro (Cars245 מגדירים אותם איכות ביניים) שקשורים ל-Abakus, או Kamoka (איכות בסיס). עם אתר יצרן אבל לא בהכרח מידע על מוצרים ספציפיים: Ackoja שמשמעותית יקר יותר (מוגדר איכות ביניים) או Magneti Marelli (איכות בסיס).

לא התכוונתי לנוזל קירור (ולקח לי זמן לפענח "שלטתינות"). הטמפרטורה שבחלק "זיהום אויר" של טופס הטסט כולל מינימום דרוש. מה שאומר הם מודדים טמפרטורה כלשהי באופן שנראה להם קורלטיבי למה שנחשב "ממיר חם מספיק". בטפסים של 2 דגמי מכוניות ראיתי טמפרטורת מינימום 80°. בהנחה שזה לא משתנה בין שיטות מדידה (ראיתי אותו מינימום לשתי וריאציות: "מד גזים" ו-"חיצוני אינפרא אדום"), נראה ששיטות המדידה קרובות מספיק בתוצאה. נתקלתם בטמפרטורת מינימום שונה או אופני מדידה אחרים? מדידה עצמית נראה שאפשר ע"י OBD. לא יודע מה הערכים הצפויים, אבל למשל, שני ערכים שנתקלתי אצלי בזמנים שונים. הראשון כנראה עם מנוע מכובה כבר שעות. לדעתי גם נתקלתי במעל 900 במהלך נסיעה. לא באמת עקבתי עד עכשיו, אז קשה לי להגיד איך זה מתנהג דינמית. הפך קשה בימינו למצוא אתרים עם מידע שהוא לא זבל שנכתב ע"י AI, אבל... באתר AutoZone, שהוא לא ממש טכני-מקצועי אבל לפחות חברה בתחום, טוענים שטווח טמפרטורות טוב לממיר קטליטי הוא 650-870 מעלות. לגבי מערכת / צינור פליטה (ויש שם אבחנה בין שניהם), מדברים על 150 - 260 בסרק, ועד 650 מעלות במאמץ. לגבי לעשות "סיבוב" אחרי כשלון, זה הזכיר לי מכונים שמציעים אחרי כשלון לעשות אצלם ניקוי באינפוזיה ובלי תשלום אם בדיקה חוזרת כושלת. גם אומרים אח"כ לעשות סיבוב של כמה דקות. זה גורם לי לתהות, אבל זה לדיון נפרד.

לאיזה טמפרטורה כדאי להגיע בטסט? לא יודע אם זה תלוי-דגם מכוניות, אבל ראיתי למשל מינימום דרוש של 80 מעלות, אבל בדיקות שיכולות להיות אפילו ב-130.

כבר אי אפשר לערוך את ההודעה הפותחת (מעיק). בעניין כאן, לא כל כך משנה מי בעל הפוליסה, אלא רק לוודא שיהיה עבר ביטוחי להמשך. בחיפוש מידע אונליין, דברים סותרים. לפי ליברה: לפי הכשרה: לפי הראל, אפשר לקבל עבר ביטוחי גם למי שרק "נקוב": סוכנות ביטוח כלשהי: מידרג (אבל קצר ובלי אסמכתאות):

בעיה תמוהה. למה שסופר הק"מ יוגבל ל-99K, ועוד כשזה דיגיטלי. העניין הזה ב-XF650 מוזכר גם כאן: https://www.xf650.de/forum3/viewtopic.php?t=6318 לחזור ל-0 לא הגיוני, אבל פשוט להציג עוד ספרה, או להראות לסירוגין שני מקטעים של 5 ספרות.

בעלות מכונית ע"ש 1, הנהג העיקרי 2. חברת הביטוח טוענת שאי אפשר לרשום את שניהם כבעלי פוליסה. אבל שניהם רשומים מפורשות כ"רשאים לנהוג" בביטוח צד ג'. האם אמור להיות אפשר להפיק היסטוריית ביטוח לנהג 2? אם לא, האם מותר לחברה לסרב לרשום את שניהם כבעלי פוליסה, או אפילו רק את נהג 2?

אם אתה מתאים לזה, דוגמא להחלפה לבד בדגם חדש יותר אבל קרוב משפחה: https://carsforum.co.il/topic/638618-מצולם-החלפת-קופלונג-הגה-יונדאי-אלנטרה-i35/ אני לא יודע עד כמה ב-ceed 2009 אלה אותה בעיה ואותו מסלול גישה לחלק, אבל מניח שזה דומה.

חשבתי שמגבים אוניברסליים בארץ יתאימו לדגמי מכוניות נפוצים. מסתבר שלא בהכרח. זה נפוץ שיש בעיות תאימות? במקרה כאן, מגב 13" אחורי של i30 דור 2 (GD), וחוסר תאימות של Typhoon TYPR13PL שמיובא ע"י גל-אור. החדש והישן: המחבר על זרוע המכונית: האייטם מטבלת "התאימות": קשה לראות פרטים אבל התמונה נראית כמו המחבר שעל המכונית, רק אולי עם יותר רווח מימין. זה הכי קרוב מכל 11 המתאמים (שיטה בזבזנית). ניסיתי לשייף את המתאם כדי שהצורה תתאים יותר אבל לא הגעתי למצב שמיש. ובעצם לא לגמרי בטוח שאפילו בסיס המגב, שעליו שמים את המתאם, לגמרי מתאים פיזית. יש סיכוי שגם צורת הפלסטיק שלו מפריעה לישיבה במקום הנכון בתוך הזרוע שעל המכונית. קשור רק בעקיפין, אבל כל זה גרם לי לתהות לגבי עיצוב מנגנון מגבים "קלאסי" עם הקונסטרוקציה המסובכת וה-overengineering, לעומת עיצוב "קשת" מודרני ומינימליסטי. לא הבנתי למה קשת נחשבים (להבנתי) ליקרים יותר, כשהם בעצם פשוטים יותר לייצור. דוגמא למודרניזציה שבמקביל גם פשוטה יותר וגם משפרת את דרך הפעולה.

יצא לי לעבור ליד מכונה כזו אז בדקתי איך זה פועל. צריך רק לכתוב ת"ז ומספר מכונית. בזו שהייתי, לפי דף שהיה זרוק ליד, ההדפסה על דף לבן. אפילו היתה הערה על המסך שאמרה שדפים פשוטים זה מספיק. אגב, בפועל זה לא הדפיס כלום. לא יודע אם נגמרו מתכלים או שזו בעיה טכנית, אבל המסך טען "הודפס בהצלחה". אין על טלדור.

איזה קטע בקובץ? אם מדובר על פנסים, ולא נורות, לדעתי הם צודקים שמשרד התחבורה רוצה משהו. להבנתי קוד פרט המכס לפנסי איתות צידיים הוא 8512209000: https://shaarolami-query.customs.mof.gov.il/CustomspilotWeb/he/CustomsBook/Import/ImportCustomsItemDetails?customsItemId=14138 תחת "דרישות חוקיות", כל הדברים האפשריים מסומנים כדרושים גם ביבוא אישי. ל"פנסים המשמשים בכלי רכב למעט פנסי חזית לרכב בתקינה אמריקאית (פדרלית), צופרים" כתוב שצריך שני דברים: - אישור אגף הרכב ושרותי תחזוקה (0201) - מוצרי תעבורה - אישור מעבדה מוסמכת לרכב (2601) פעם ביקשתי אישור ממשרד התחבורה, והתגובה היתה שהם רוצים: "בדיקת סימון תקן בהתאם לדרישות התקן". אי אפשר להגיד שלא באו לקראתי. ויתרו על מעבדה.

אני יודע שאפשר להדפיס ביתית. לא שחייבים משהו חגיגי למראה, אבל אם כבר נמצאים ליד מכונה כזו אז שיהיה. לא זכור לי שבטסט הדפיסו בעצמם, אלא רק שמו חותמת, גם אם מגיעים עם דף ביתי. אולי תלוי במכון. מוזרה המגבלה לגבי אשראי (היה דיון על זה פעם), אם זה עדיין כך. כי אונליין אפשר בכל כרטיס.

רשיומטים מדפיסים משהו שנראה כמו רישיון צבעוני רשמי, או סתם דף A4 לבן? חוץ מזה, האם עדיין יש מגבלה שאפשר לשלם רק בכרטיס אשראי של בעל המכונית?

אם כבר נכנסים לפרטים... הצבע בפני עצמו לא אומר הרבה. יצרני מכוניות שונים יכולים להשתמש באותו צבע לדברים שונים, ובצבעים שונים לכמעט אותו דבר, ולהמליץ על נוזלים שונים לאותו דגם מכונית בשנים שונות, וגם לשנות את הנוזל באותה שנת דגם... יש גם ירוק ישן, וירוק חדש, וורוד של יונדאי (שזה לא אדום, ולמרות שבד"כ יונדאי זה ירוק או כחול), והצבעים של סאסאטק לא בהכרח קשורים לצבעים מהיצרן המקורי, ועוד. קצת על זה הוזכר בדיון הישן. סתם לדוגמא, חלק מטבלה של פורד (מהמסמך כאן) :

הסיבוך העיקרי הוא הוצאת החלק הישן. אמנם בדיון קודם אמרו שפירוק היה קל, ובדיון אחר ולא מפורט לא השתמעה בעיה. אבל אצלי זה ממש לא פעל בקלות, אז חשבתי לפרט מה היה אם מישהו יצטרך בעתיד. החלק החלק הוא 81260‎-A6200: אני סקפטי לגבי הגרסה מסין, אבל זה מה שהיה זמין במחיר סביר. עלה פחות מ-30₪, לעומת 350₪ + מע"מ לפי מחירון כלמוביל, היבואן בארץ. תיאורטית אפשר להזמין מקורי ממוכרים בקוריאה במשלוח משולב עם עוד חלקים, אבל זה לא הסתדר הפעם. הבעיה עם החלק הסיני היא שהספוג-גומי לאיטום לא חתוך או מודבק טוב, ולא יושב טוב. מצד שני, מתמונות החלק המקורי נראה שגם שם הגומי לא יאטום מושלם, כי בפינות, הגומי הולך באלכסון במקום שיעקוב קרוב אחרי צורת החור בגוף הדלת. מוזר. אולי במציאות זה כן בסדר. פירוק הישן - מבחוץ, ניסיון כושל במפתיע, לא מצאתי הדגמות ב-YouTube. לחלק הזה יש רק שני תופסנים, מימין משמאל. בדיון קודם בפורום נאמר "אפשר לחלץ את הישן עם מברג דק. לי לקח כ2 דקות להחליף", וגם "עם משיכה חזקה עם מברג בצד ימין". אני לא ראיתי איך. לא עזר שימוש בכלי פלסטיק (ידית של סכין חד פעמית, לא דקה מדי). אפשר היה למשוך קצת החוצה, אבל זה ממש לא הגיע אל או השפיע על התפס המתכתי הפנימי: ניסיתי גם למשוך את שולי הפלסטיק עם פלייר needle nose קטן. זה בעיקר משך את כל פני השטח של משטח הדלת ליד החור. גמישים במפתיע. ניסיתי לשבור קצת פלסטיק בשולי ימין של החלק (שיושבים מבחוץ על גוף הדלת) כדי להכניס מברג ולהשתמש בו כמנוף. זה לא עזר. המברג אפילו נתקע קצת בפנים, והמשיכה שחילצה אותו נגמרה בקפיצה שהיתה עלולה להגמר בנזק לצבע הגוף או למשהו אחר. לא יודע איך אנשים הצליחו, כי תופסן המתכת מאוד קשיח ויושב כמה מ"מ לרוחב מעבר לשולי החור בגוף הדלת. אין לו קפיציות מהצד התחתון. אילוסטרציה - בלבן, פני השטח של גוף הדלת. התופסן צריך לחץ צידי (ירוק), ולא ברור איך כניסה מלמטה (כחול) או משיכה כלפי מטה יעזרו: פירוק הישן - מפנים הדלת בדגמים אחרים מהיצרן נראה שאנשים מתחילים בפירוק הפלסטיקה של פנים הדלת, ואז לוחצים על התופסנים מבפנים. דוגמא מספורטז' (מודול עם יותר תופסני מתכת, אז אולי יותר בעיה מבחוץ): https://www.youtube.com/watch?v=GsLNjehn4a8&t=283s הלכתי לכיוון הזה. פירקתי את בטנת הפלסטיק במשיכה ידנית בלבד, בלי כלים. לא היה קשה מדי, אולי כי כבר פירקו את זה בעבר. זה תפוס ע"י 9 קליפסים מפלסטיק ו-4 ברגים: מודול המטרה יושב בחלל השמאלי העליון. תופסן צד ימין (מבפנים) שלו לא נוח לגישה, אז הלכתי על השמאלי (מבחוץ זה ימין - הצד שהיה מוקד הניסיונות קודם): היה קשה ללחוץ על התופסן (יש איזה כלי ייעודי טוב לזה?) כי הוא מאוד קשיח, וגם אלכסוני בשני צירים כך שמברג מחליק. אבל בסוף הצליח. לחץ צידי תוך דחיפה של החלק למטה/החוצה. חשבתי אחרי שצד אחד יצא אז השני ישתחרר בקלות כי הרי אין לחץ נגדי, אבל לא, דווקא לא השתחרר בכלל. ניסיתי להכניס מחדש את החלק, ולהתחיל מצד ימין. אבל בעיית גישה. ליד צד ימין יש "קורה" אנכית, וקצת הלאה מצלמה שצריך להיזהר לא לפגוע בה. הפתרון היה לשבור את הפלסטיק שמחזיק את תופסני המתכת. באופן די נוח, יש מאחוריהם מעין סלוטים שמתאימים לראש מברג שטוח גדול. אחרי זה, ואחרי הורדת לוחית הרישוי כי היא הפריעה בדרך, אפשר היה לדחוף את החלק החוצה. ניתוק מחבר החשמל גם דרש קצת מאבק (פלסטיק עם קפיציות מינימלית). החור הפנוי: הניסינות מבחוץ עם המברג פגעו קצת בצבע בשולי ימין של החור, כפי שרואים בתמונה. יש משהו שכדאי לעשות עם זה? יש גם סיכוי שניסיונות המשיכה עם הפלייר (החזקה רק בחלק הפלסטיק) עיקמו שם חלק ממשטח גוף הדלת, שעשוי באזור הזה עם ריתוך שני משטחים. או אולי זה מאיזה תיקון שעשו בדלת בעבר. הפחחות לא נראתה הכי איכותיות. להכניס את המודול החדש לא היה בעיה, והוא נתפס בקליק: אבל הוא לא יושב מהודק וישר, וגם יש חופש מסוים למעלה-למטה. לא נראה לי הכי אטום. רעיונות איך לשפר? לא ברור אם זה בגלל הגומי העקמומי בגרסה הסינית, או חוסר דיוק מסוים במיקום התופסנים, או העיקום הקל במשטח גוף הדלת (רואים קצת בתמונה הקודמת). אולי אנסה מתישהו חלק מקורי. יהיה טיפשי אם להוציא את הנוכחי ידרוש לשבור גם אותו.

אם נכנסים מתחת לפלסטיק שברי עלים ואבק, זה לא מגיע לגומחה לרוחב המכונית שנועדה לניקוז? ואז מצטבר שם, מחזיק מים בחורף, ואולי גם סותם בסוף את הניקוז.

חוקי יבוא והיגיון לא תמיד הולכים ביחד. למשל, פנסי איתות צידיים (לא נורות; ולכנפיים ולא לחזית או אחורה), שהם לא בדיוק שיא הסינוור או הבטיחות, צריכים אישור מעבדה או משהו. פעם שאלתי ומהמשרד הממשלתי אמרו שצריך אישור גם אם זה מק"ט שמיוצר רק ע"י חברה מסוימת (Depo), והמק"ט נמכר בארץ, והקניה היא מחנות מוכרת (Cars245).

עדיין לא מובן איך. אם זו רק משיכה, נראה לי שצריך כוח לכיוון שונה, או שילוב לחיצה לכיוון כלשהו. הרי תחתית הקליפס רחבה בכמה מ"מ מהחור בגוף המכונית, וכך תופסת מבפנים את משטח גוף המכונית (לבן באילוסטרציה ). מברג (כחול) לכאורה גם לא יכנס, ואם איכשהו כן, לא יכול לגרום מלמטה ללחץ שיכווץ את הקליפס הקפיצי בכיוון שצריך (ירוק). או שהרעיון הוא שהמברג ישמש מנוף לדחיפת כל האלמנט שמאלה, וכך לכווץ את הקליפס בצד הנגדי? גם אם זה עלול לגרום נזק לקצה הלבן, שישמש כ"נקודת משען".