menir1

למכונית מכללים פשוטים, כך שהאמינות שלה טובה מאד. הדגם הנ"ל היה בשימושי כ-3.5 שנים (רכב חברה), ובשימוש סביר (אזור המרכז) צריכת הדלק הממוצעת נעה בין 1/9.7 עם מזגן (50%/50% עירוני/בין-עירוני) ל-1/10.3. נסיעות בין-עירוניות במישור (ת"א-חיפה לדוגמא), הצריכה יכולה להגיע ל-1/14. בנסיעה באזור הררי, הצריכה היא 1/12.5 (נסיעה לאילת), מכיוון שיחסי העברה בגיר א-ר-ו-כ-י-ם מאד, כך שכל צורך בכח, גורר הורדה של הילוך או שניים. בסה"כ מכונית מאד בסיסית, שהיתרונות היחידם שלה הם: מזגן מעולה נפח תא מטען מכובד בכל שאר האספקטים (מלבד נושא האמינות), רב המתחרות שלה עדיפות משמעותית.

ה-307 BK, מצוייד במנוע ה-1.6 ליטר, והוא מרגיש כבד מאד (ד"א, הוא בקבוצה 3). ללא ספק האופציה המועדפת היא הפיקאסו.

סקסו דיזל!

נכון להיום ההפרש הוא 400 ש"ח. בעוד שנה לא יהיה הבדל בין אגרות של רכבי בנזין/דיזל מאותה קבוצת רישוי. (יש מידע באתר של משרד התחבורה).

sronis כתב: "ב-207 הגיר אכן לא נפתר לחלוטין מהחוליים של ה-AL4 הישן וה"טוב". אני נתקל לא מעט בתגובות קוטלות על הגיר הנ"ל, ולאחר נסיעה ארוכה בקסארה של אבי אין לי שמץ של מושג על מה ולמה. בתור אחד שאוהב לנהוג ושהיו בבעלותי שתי צרפתיות (ידניות) מהנות לנהיגה, ובהשוואה לגיר אוטומאטי "מזרחי" (של האלנטרה הצמודה מהעבודה), לעניות דעתי הצנועה זה הגיר האוטומאטי הטוב ביותר שנהגתי בו, נכון להיום (לא מכיר את הגיר של VAG, רק "מזרחיות" כמו מזדה, יונדאי ושות'). הגיר הנ"ל מוריד הילוך לפני עיקול, מזהה "מצב רוח" ממהר ומושך את ההילוכים ופשוט מחקה התנהגות של מכונית עם גיר רגיל. אם כבר גיר אוט', אז זה הגיר. אודה אם תעיר את עיני.

רנו מגאן סדאן 1.5dCi ידנית. מכונית מאד מרווחת, ומאד חסכונית (כ-19ק"מ/ל', כמו וספה ). הדגם הנ"ל נפוץ בעיקר אצל מורי נהיגה.

סאקסו אוט' מודל 2001 עם 109K ק"מ. הרכב בשימוש עירוני בלבד למרחקים של 4km כל כיוון (כ-3km בשנה). לפי הוראות יצרן אין להחליף שמן גיר. האם מומלץ להחליפו? אם כן, האם להעדיף מוסך מורשה או מקום שמתמחה בגירים אוטומאטיים (כמו ספי למשל)? תודה לעונים.

בחברה בה אני עובד, מוצעת הונדה סיביק הייבריד (קבוצה 4) ברשימת הרכבים האופציונליים לבחירה. מכיוון שאין אצלנו הגבלת נסועה, אין מוטיבציה מיוחדת לקחת אותה, אלא עם כן מישהו הוא פריק של טכנולוגיה/איכות הסביבה.

ברב המכוניות האסיאתיות יש מד חום לא לינארי- כלומר, אם חום המנוע נמצא בתחום של 90-103 (לדוגמא), המחוג יהיה קבוע על אמצע הסקאלה. בפיז'ו מד החום הוא לינארי, והוא מראה לך את הטמפרטורה האמיתית, ולכן המחוג זז. במקרה שלך זה תקין.

מדובר בדגם 1.4 אוט', מודל 2001. יש לי את ספר הרכב, אך לא את טבלת תדירות הטיפולים, והדרישות עבור כל טיפול. לרכב 108K ק"מ. טיפול אחרון נעשה ב-100K (לפני כשנה) במוסך מורשה, וכלל החלפת טיימינג. תודה, מני.

מבין השלוש שציינת, הייתי בוחר בג'אז. יש לה את תא הנוסעים בעל התכנון החכם ביותר, והיא מאד מרווחת. הגיר הרציף שלה מעולה, וברב תנאי הדרך ביצועיה לא יהיו נחותים משתי המכוניות האחרות. בנוסף היא מאד חסכונית. החסרון שלה הוא תדירות הטיפולים הקצרה (פעם ב-10K), והעובדה שיש לה 8 מצתים (2 לצילינדר). מהסתכלות באתר של הונדה ניתן ללמוד שעלות הטיפולים סבירה למדי, ואת המצתים מחליפים פעם ב-40K ק"מ. אני כן חושב ששווה לך לשקול דיזל, לכן אני לא מבין מדוע אתה חושב שירידת ערך של דיזל יותר גבוהה מדגם מקביל מונע בבנזין? זה אולי היה נכון לפני כמה שנים, כשהפער באגרת הרישוי לדיזל היה עד כ-3K ש"ח, ומחירי הדלק היו שפויים יותר. מה-1/09/07, התוספת לאגרה השנתית תעודכן ל-400 ש"ח בלבד, ועוד כשנה לא תהיה תוספת לאגרת רישוי של דיזלים (מחיר אגרת הרישוי תהיה שווה לבנזין ודיזל מאותה קבוצת רישוי). מחירי הדלקים לא מראים סימנים שהם הולכים לרדת, ורכבי דיזל חסכוניים בין 30% ל-70% (בדגמים ידניים), ביחס ל"משפחטומאטיות" מקבילות. כמו כן ההנחות עבור סולר, גדולות משמעותית מבנזין (קרוב ל-2 ש"ח הנחה לליטר). לכן הכדאיות לעבור לדיזל הרבה יותר גבוהה היום מאשר לפני 3 שנים, כך שאני צופה שלאט לאט ובעקביות, מכירות הדיזל בארץ יתחילו לגדול על חשבון דגמי הבנזין.

מצורף לינק של מבחן השוואתי בין רומסטר, נוט ודיהטסו מטריה שפורסם ב"הארץ". http://www.kvishim.co.il/kvishim/Articles.asp?id=534

סליחה על הטעות לגבי המנוע, הוא אכן בעל 8 שסתומים... אני נהגתי על 306 מנוע 1.8 (מנוע XU) במשך כ-4 שנים (מודל 95), ועד היום לא נהגתי ברכב מהנה יותר לנהיגה (מעולם לא נהגתי בדגמי BMW...). יצא לי לקחת סיבוב על דגם 1.6 (ישן) וגם על 1.4 (לאחר מתיחת הפנים הראשונה, 98), ויותר נהינתי לנהוג ב-1.4. היא אולי יותר איטית מה-1.6, אך התאמת יחסי ההעברה למנוע הרבה יותר מוצלחת לטעמי.

איזה בציר ה-306 המדוברת? בשנת 2000 (מבחינת המודל ברשיון, לא בטוח אם מדובר במודל 2000 או 2001), ה-306 קיבלה מנוע 1.6 חדש עם 16 שסתומים, ו-100 כ"ס. עד אז, לדגם ה-1.6 היה מנוע עם 90 כ"ס, שלטעמי היה פחות מוצלח לנהיגה מה-1.4 (75 כ"ס), בעיקר בגלל ההתאמה של גיר/מנוע שהיא יותר מוצלחת ב-1.4. הדגם עם המנוע החדש, נמכר רק עם גיר אוטו'. הדגם הישן נמכר עם גיר רגיל. ההבדלים בצריכת הדלק בין המנוע 1.6 הישן וה-1.4 לא גדולים.

המנוע הזה (1.8 XU), מאד רגיש לקורוזיה. חשוב לבדוק שהשתמשו בנוזל קירור מ ק ו ר י, ושהוא הוחלף בצורה סדירה פעם בשנתיים, לפי הוראות יצרן.

המאזדה בגרסת ה-2.0 ליטר מאד לא נוחה עקב חתך צמיגים נמוך מדי. כמו כן הספסל האחורי שלה צפוף מאד. אם מדובר בילדים גדולים, אני לא חושב שהיא תתאים לך, מהסיבה הזאת. האסטרה יותר נוחה ומעט יותר מרווחת. אופציות נוספות במחיר דומה: הפורד פוקוס 2.0 ליטר - מכונית מעולה. מרווחת ומאד נוחה, וכבונוס גם מהנה לנהיגה (גם המזדה). רנו מגאן 2.0 - הכי מרווחת בסגמנט שלה ונוחה לפחות כמו הפוקוס. לפי דעתי בקניית מכונית חדשה, נושא האמינות צריך להיות גורם דומיננטי עקב העובדה שיש לך אחריות של בין שנתיים לשלוש. כמובן שבמקרה הזה, שלוש שנות אחריות הם יתרון. מרישמת הרכבים הנ"ל האסטרה היא היחידה שמציעה שנתיים אחריות בלבד. כל השאר מציעה שלוש שנות אחריות. כמו על תחליט לפני שאתה עורך נסיעת מבחן, ומוודא שתא הנוסעים של כל אחת עונה של דרישותיך מבחינת מרווח ונוחות ישיבה.

מה הסיבה שאתה משווה בין שני הדגמים הנ"ל, והאם אתה מוכן לשקול גם דגמים אחרים? מה הדרישות שלך, לפי סדר עדיפויות?

מדובר על קסארה (של אבי) מודל 2003, מנוע 1.6 ליטר המשותף גם ל-307/206. הרכב בן 4 ועבר 50K ק"מ. בספר שרות מקורי באנגלית מצויין פעם ב-60K מייל (80K ק"מ) או 10 שנים. נראה לי שבתנאי האקלים שלנו, 10 שנים זה קצת הרבה. תודה לעונים, מני.

יבואני הונדה הם בין הבודדים שמפרסמים את עלות הטיפולים לכל דגמי הונדה המיובאים לארץ. הנה הלינק: http://212.179.76.166/mehiron/searchtipul.aspx?CarType=1

אם הטיפול בוקס לא יעזור, גש לאיש מקצוע (פחח או דיטיילר) לטיפול בפלסטלינה. אני מניח שהרכב חונה תחת כיפת השמיים, כך שפיח ומזהמים אחרים מתיישבים על הצבע בעיקר בלילות של טל. הטיפול בפלסטלינה יוריד את שכבת הטינופת שהתלבשה על הצבע (לא מומלץ לבצע טיפול זה לבד, מפני שאדם לא מיומן ישאיר שריטות על הצבע). מיד לאחר מכן (במסגרת אותו טיפול) יש לעשות וקס ו/או טיפול באוטם צבע כדי להגן על הצבע. כדי לשמור על הצבע, רצוי לחנות בחנייה מקורה או לכסות את הרכב בכיסוי 4 עונות איכותי. לצבע מטאלי א ס ו ר לבצע פוליש מפני שהוא יהרוס את הלכה!

שתיהן מהנות לנהיגה. ה-106 יותר מהנה (בעלת היגוי עדיף) והתנהגותה בטוחה יותר לנהג הלא מנוסה. ה-AX יכולה להיות מסוכנת בתנאים מסויימים (פנייה בסיבוב ועזיבה פתאומית של דוושת הגז, תשלח את זנבה השובב...). המנועים זהים לחלוטין. שתיהן מאד חסכוניות ובעלות ביצועים טובים בגרסאות ה-1.4. ל-AX משקל נמוך יותר (כ-750ק"ג) אך יחסי העברה בגיר ארוכים יחסית. ה-106 גם יותר מודרנית, והרבה יותר בטיחותית.

בסה"כ נראה רכב טוב. לגבי רעש השסתומים וכו' כסת"ח. לגבי הפגיעה בקורת אורך האחורית, אם היא לא עברה את נקודת ריתום המתלה, אז המשמעות היא נמוכה. כנ"ל המתיחה של רצפת תא המטען. בקש לראות דו"ח שמאי של תיקון הנזק וכן את פירוט התיקון (אם אתה קונה את הרכב תשמור את המסמכים למכירה). נצל את העובדה שלרכב הייתה פגיעה מאחור להורדה במחיר (התחל מ-20% פחות ותעלה עד ל-10%). בהצלחה.

יונדאי אלנטרה 2007, 1.6 אוט' - 1:10.3 משולב. סיטרואן סאקסו 2001, 1.4 אוט', 108K ק"מ - 1:11 עירוני בלבד.

תודה על ההסבר ועל הלינק. איך אתה מסביר את העובדה שדווקא כאשר המכונית מאיצה, וההילוך עובר בסל"ד בינוני של 3000 ומעלה, דווקא אז ה"נקישה" כמעט אינה מורגשת?

אף אחד לא יודע/מכיר ?