נכון, אבל הפרוייקט של waymo מוגבל מאוד לאיזור מצומצם עם תשתיות ברמה מאוד גבוהה (וגם שם הוא לא פועל כמו שצריך). לשם השוואה, ל-FSD יש יותר קילומטראז' בתנאים הרבה יותר מגוונים.
ההחלטות שהמכונה מבצעת אף פעם לא מסתמכות על תמונה בלבד. המערכת מבצעת localization על סמך הוידאו שמתקבל ממספר מצלמות כך שהמחשב יודע בכל רגע נתון למקם את עצמו במרחב. זה מתבצע על סמך פריימים קודמים + פריימים חדשים + יכולת חיזוי. כשאתה מבצע היתוך של כל המידע הזה, שהוא בעצמו כולל המון זוויות צילום וסוגי חיישנים (כלומר מצלמות לתחומים שונים וחשיפות שונות), אתה מקבל תיאור מאוד מדוייק של הסביבה בכל רגע נתון וכמובן איפה הרכב נמצא ביחס אליה. זו טכנולוגיה שכל אחד יכול להיווכח ביכולותיה בעצמו אם יש ברשותו מחשב מספיק חזק, לדוגמא ע"י תמונות מ-street view:
וזה מתמונות באיכות סבבה מהאינטרנט עם אלגוריתמים בני עשור. כנראה שהמצלמות על הרכב קצת יותר מתקדמות מהציוד שהיה על הרכבים של גוגל ב-2012, כך שהתוצאות כיום אפילו יותר אמינות. למעשה, גם מי שמשתמש בליידר כדי לעשות localization מסתמך על "פריימים" קודמים בשביל לעשות localization (כולם עושים את זה).
מתקבלים נתונים, אבל אתה יודע... לא משהו שאפשר להשתמש הלאה. אם יצא לך אי פעם לראות תוצאות ממצלמות עומק או ליידאר, כנראה שראית מפות עם המון חורים. בדר"כ מבצעים המון עיבוד מקדים למפות שמתקבלות אבל גם זה בדרך כלל נכשל. כשיצא לי לראות אפליקציות של חיישנים כאלה על רובוטים, ראיתי שמרכיבים חיישנים שפולטים RGB-D אבל בפועל לא משתמשים ב-D (depth). למה? לא אמין מספיק ומכשיל את האלגוריתם. ואני עוד מדבר על דוגמאות למערכות שדורשות טווח ראייה יחסית קצר. ברכבים אתה מצפה לטווח הרבה יותר רחוק.
בפרסומים מספרים שיש להם ליידאר אבל מה הם עושים איתו בפועל? את זה לא יספרו כי יש משקיעים שצריך לרצות וכו'.