עידן ב.מ

כל המוצא חוטיני מגומי מתבקש להחזירו לתחנת המשטרה הקרובה לאיזור מגוריו. חן, פנה בבקשה מקום בתיבה שלך. גם לי יש בעיות עם גומי (ואני לא מתכוון לכאלה שצריך 1700 ש"ח והרבה מילים יפות ושכנוע כדי להפטר מהתוצאה)

העדויות מספרות ששניה אחרי שבאתי לאויר העולם, עשיתי קולות של "וואן וואן" במקום בכי. זה המשיך לגן - כל הבנים שיחקו עם הבנות ברופא וחולה, ואני שחקתי עם מכוניות. גם היינו עושים תחרויות למי יש אוטו יותר טוב. "על מה אתה מדבר יא כרוב! הקורטינה של אבא שלי הרבה יותר טובה מהריטמו של אבא שלך כי יש לאבא שלי גגון על האוטו והוא יכול לקחת עוד מ-לא מלא מלא דברים למעלה על הגג!!! נה-נה-בננה!!!" כמו בן, גם אני ידעתי בגיל 4 לזהות מכוניות ע"פ הטאסות או החישוקים שלהן. עד גיל 14 אהבתי מכוניות, ואז באו מטוסים, ואחרי כמה זמן (בגיל 16) חזרתי לאהבה המקורית שלי, והבנתי שמבער אחורי זה נחמד, אבל אין כמו להוריד מחמישי לשלישי () ולתת בגז. או סתם לעבור עם פול גז ליד הבנות ולעשות פוזה של שומכאר. אצתי רצתי והלכתי להוציא רישיון... (תיאוריה ראשונה וטסט גם כן במכה בראשונה. תודה ששאלתם) עבדתי חודש אחד ממש חזק (אני מדבר איתך על עבודה יומית של 16-17 שעות על הרגלים, כל יום מידי יום ביומו. קיבלתי משכורת כזו, שאני לא יודע אם לומר או לא, עקפתי את המשכורת של אמא שלי. הרגשתי מה זה גבר-גבר, חשבתי שאני עכשיו הולך להעמיד רכב אספנות ב5,000... רק חבל שלא היה פופקורן, כי חייתי בסרט. אז מה היה לנו? רגלים כואבות שנרגעו רק עם מורפיום, משכורת טובה, רוממות רוח, ואסקורט כושלת אחת. (היה לי איזשהו מקרה לא נעים שלא ארחיב עליו את הדיבור, וגם הבנתי שזה לא ריאלי). והקטע הכי עצוב שנהניתי לעבוד על האוטו - ולא היה אכפת לי מחלודה או חלקים שקשה להשיג. ידעתי שאני מחזיק אסקורט ולא מאזראטי. בסוף קיבלתי את כל השושנה + סיבוב לנעילת אבטחה. הבנתי שרכב אספנות בגיל כזה (18 ), זה רק אם יש לך גב תומך שלא רק מסייע אלא גם דוחף אותך שנשבר לך, לא יעזור כלום. ואני בכלל לא מדבר על תמיכה כלכלית, אני מדבר על תמיכה מהבית שהייתה חסרה לי. אבל אני לא מאשים אותם, כל אדם מבשל את הדייסה שאכל. אבא שלי נורא אוהב לצפות במשחקי כדורגל, אמא שלי נורא אוהבת לאפות עוגות, אחותי... סתם חרשנית עם תעודה משעממת של 90-100, ואחי... אחי אוהב לשגע אותי ולנסוע בפיאסטה. הוא גם אוהב מכוניות, אבל לא כמוני. אני יצאתי הכבשה השחורה שאוהב מכוניות, וללכת על בטוח, אבל מדי פעם לקחת סיכונים ולשלם עליהם מאוחר יותר. אני יודע שיהיה לי רכב אספנות, זה אפילו לא שאלה של "אם" אלה שאלה של "מתי". אבל לעת-עתה אני מעדיף להתרכז במשהו שאני יכול להנות איתו באמצע השבוע כמו בסופי שבוע, שהחלקים שלו זולים, שהוא פשוט מאוד ומשרת אותי כמו שצריך... צריך להתחיל במים הרדודים לפני שקופצים לעמוקים (אני מדבר על מי שלא יודע לשחות). אז פעם לומדים איך להחליף משאבת בלם (היה ממש כיף!) איך מחליפים לוח פיוזים וריליים ואתמול סוף סוף ניקזתי נוזל קירור (פתחתי צינורות והבאתי בנשיפה...) הדברים הקטנים שמכינים אותך לרכב טיפה יותר זקן. מסתלבט אה...? חכה חכה היא תקבל 1.6 של אריקה... (חמש הילוכים כבר יש). וצמיגי 165... (אפשר גם 185 אבל מה שווה אחיזה בסיבובים אם אין לך פרפור טוב שאתה נותן בראש?) סרן אחורי של פיאסטה S... (רול באר יו מדאפאקרזזז!!!) קוני צהובים, וברמבו לפנים (כמובן שנצטרך לעשות משהו עם הדיסקים מקדימה, חשבתי לצרוב אותם אבל זה לא חוקי)... לוח שעונים של XR2 עם מד טורים (ודשבורד... כמובן ) קונסולה מרכזית של XR (נצטרך לבצע חיתוך בשביל הבריח...) בקליוט שקופות ופנסי איתות שקופים (כמו של האצ'בק ריגר-רייסינג!!!) ופנסי ערפל (גם מאחורה)בשביל כביש החוף בימים גשומים. בא לי גם סאנרוף (4 פאונד באיי-ביי, את כל השאר נעשה ממסור טוב ושאריות של סוליות נעלים) ואני חייב לעשות משהו לגבי החלונות מאחורה, הם שקופים מדי... והכי חשוב - פחחות וצבע... כי נמאס לי שהרכב שלי ג'ינג'י. גם אני רוצה להיות טלטל שחור שאהיה גדול! (שמעת אותי יאשה?)

חושב שהוא יוכל לארגן ולאשר לי מנוע 1.6 של אריקה? מאברוק.

:roflmao: רק אל תצייר אותן עבה מדי, כי אז ישאלו אותך אם עלית במשקל...

היא אומנם לא 205, אבל כנראה שהיא רוצה להפוך לאחת כזו... בעוונותי הרבים קניתי רכב ברמת גימור שלא הייתה נפוצה בזמנו, עם מצחיית דשבורד במצב "פזאל". חרשתי את הארץ לאורכה ולרוחבה, בחיפה, בת"א, בכביש בית-דגן ואפילו "הדרמתי" עד ב"ש לכל מיני פירוקיות שכוחות אל ולא מצאתי שום תחליף. חשבתי אולי להסב את הדשבורד לזה היותר פשוט, אבל כל הקונסטרוקציה שם שונה לגמרי. אולי בEbay אפשר להשיג משהו - וראיתי שבאמת הדשבורד הזה הרבה יותר נפוץ מבארץ, אבל... להגה ימני (חמש פאונד! זה ממש מחירי פיש אנד צ'יפס!!!) מדובר על מצחיית דשבורד לפיאסטה (החלק השחור בלבד) זוהי המצחייה של הדגמים המאובזרים (CL, S, GHIA ואפילו - XR2) עם המיקום לרדיו ולמזגן. (מתוך ספר הרכב: ) http://www.carsforum.co.il/vb/attachment.php?attachmentid=50705&stc=1 אולי מפה תבוא הישועה? אם מישהו מכיר חנות חלפים שמוכרת את החלק הזה? פירוק אולי? או אפילו אתר אינטרנט שמתעסק עם חלקים כאלה (חיפשתי, ובאמת שחיפשתי) להגה שמאלי. תודה מראש, עידן.

תשאל כל מתחרה, כל מתחרה רחוב-אמיתי. זה לא משנה אם זה באינץ' או במייל.... ** יותר מדי מהיר ועצבני ** פורדים זה כיף, אבל אלפא זה מוי כיף. תסכים איתי שלא היית מתנגד להניע את האוטו הבוקר ולשמוע רעש של אלפא... אני בכל אופן.

חן, מה כוונתך הושבתו ע"י המנהל האזרחי? תודה.

רואים.

דימה, ברוך הבא (עד כמה שזה נשמע רע) למועדון ההאצ'בק הדפוקות. לפני מספר שבועות, בתאריך 12.12.2005, חזרתי לביה"ס ללימודי ערב, בסביבות השעה 15:40, כאשר אני במהירות זחילה בהילוך ראשון (10-15 קמ"ש) בנתיב הימני של צומת הולץ לכיוון שכונת התקווה, נכנסה בי אחת עם גולף. הנזק לה: כלום. הנזק לי מה עוד, שאם זה לא היה גרוע מספיק, הרצפה בבגאז' שלי חלודה (מיכל שפריצרים שדלף), והמכה הזו קרעה את הפאנל לגמרי. עכשיו אני מצטייד בפק"ל של שטיחוני גומי ושקיות ניילון - כי המים נכנסים לבגאז'. עכשיו הקטע הכי מצחיק הוא, שהיא יצאה מהאוטו, הביאה לי פרטים והכל עבר חלק. כמה שעות מאוחר יותר קיבלתי שיחת טלפון מבעלה: "לא קרה לאוטו שלך כלום" (מבלי שהיה בכלל במקום התאונה). הזמנתי אותו לראות את המכה, והוא התחיל לגמגמם לי, שאני אעשה לו טובה ואבוא לקראתו למוסך של חבר שלו, סרבתי בכל תוקף - למה שאני אבוא לקראתו? נסעתי למוסך שאלתיאל להערכת נזקים - 1100 שקל. 500 שקל חלקים, 600 שקל עבודה (ישור, צביעה, פגוש חדש, ושני פינות פגושים). הוא אמר לערב את הביטוח, וערבתי, אבל אז התחילה סחבת על גבי סחבת... וכנראה שלבסוף נגיע לפשרה, אני לא מתכוון להתפשר על פחות מ700 שקל. כי אני יוצא בהפסד גם ככה. מה עוד, למדתי מהי סוכנות ביטוח טובה - ושלי, לא כזו. אל תוותר, לי פשוט אין כוח להסחב למשפטים ולהפסיד ימי עבודה+לימודים... זה הצרה שלי. אף פעם לא הבנתי אנשים שאמרו שמכרו אוטו בגלל שעבר תאונה (לעיתים אפילו קלה יחסית) בטענה ש: "יצא להם החשק מהאוטו". רק אחרי התאונה הזו הבנתי עד כמה הדבר הזה נכון. יצא לי כל החשק מהאוטו. ולפעמים, אני חושב לעצמי שאם הייתי יודע שזו תהפוך לכזו סחבת, הייתי משלב לרוורס ולא לוקח שבויים**... תמות נפשי עם פגושים. מוגש כחומר למחשבה. עידן. ** נראה לכם?!!

כמה רחובות ממני, עומדת לה פיאסטה לבנה, 6 ספרות, ששייכת לזוג זקנים מבוגרים. הרכב במצב מושלם, בלי אף מכה או חלודה עליו - שמור בקנאות יקית.

את הולכת לנהוג על מוסטאנג GT, ואת חושבת לבזבז את הזמן בתערוכות רכב? אלוהים נותן שיניים למי שאין אגוזים, או להפך. אנא עארף. מה, אני סנאי?

זהו סיפור חיי!!! אלוני, מצטער על הברז ביום שבת!

אתה לא צריך להסביר לארנון מה זה להיות "ילד ראלי" "הרקדן" שלנו הוא גם ילד ראלי (בעברו?). אבל לפחות הוא ילד ראלי יחודי. בתמונה: פורד אסקורט ראלי, וסתם פיג'ו 205.

מאקויה עאלק... סוף סוף. חשבתי שבחיים לא יעלו עליו. מדובר על עובד פס-יצור של סובארו, שבטעות התגלגל לבגאז' של רקס, (ובמקרה זה היה המשלוח הראשון לארץ הקודש). נצפה לאחרונה באילת. ועד לאחרונה, לא ידעו מה עלה בגורלו.

אין מה להבהל - רן פשוט הסביר מדוע לא הגיע למפגש יום שישי. אפשר לחזור לשגרה, להכנס למקלטים.

עוף או דג?

בהנחה שתהיה השקה, אני מוכן להביא דיסקים (או קלטות - זה יותר אותנטי) של ציון גולן ממיטב להיטו: "עת רצון יא ג'מעה", "יא בנת גצ'אני" "חביבי גלבי" וגולת הכותרת: "ויסמעי יאדל מליחה". מניסיון של חודשיים באולמות אירועים: ברגע שיש אירוע משמח, הרגשה ביתית היא התחושה הנכונה ברגע הנכון וזה מה שכולנו רוצים, לא...?

אני צריך לנצל את הספר לפני שהוא חוזר לבנצי, בגלל זה הוא הולך איתי לכל מקום.

עם היינס (של קורטינה) בשירותים... אני לא מגיע למפגשים לאחרונה.

אדון סמור, אז היית היום במפגש... וואלק אתה...

חרא של מכוניות. הם שונאות שלוליות ופה הן כבר אבדו את נקודות הפתיחה שלהן מבחינתי. עדיף כבר לקנות רכב אמיתי! דייהו סופר רייסר!

יוחזר המנדט הבריטי לאלתר! שג'ימי קלארקסון יתפוס את מקומו של נחמן שי! ושננהג בצד הנכון של הכביש!

אמרתי לך כבר - תאכל גתפלקס (חלב וגת בתוך קערית), ולא רק שאתה מעורר מינית ומחזק את העצמות - אתה גם תוכל לסובב אספורשים כמוני. שיהיה לך בכיף, שמחתי לעזור. (קונ-ספי-רצ-יה)

http://www.carsforum.co.il/vb/attachment.php?attachmentid=49981 מי שם לה ג'אנט (קדמי) של סובארו מאמצע שנות ה70' יש חיים אחרי האספורש...

"בשבילכם זו 'סתם' 316....בשבילנו זה המאהר"** **("מחר" במבטא אמריקאי)