מזל טוב
כאחיך ל"צרה" אתן את הדגשים שלי:
לפני הכל, לוקחים נשימה עמוקה ומחליטים שעושים את העניין הזה בסבבה. יושבים לשיחה עם הגברת, ואחר כך כל אחד עם הוריו, ואם יש זמן וחשק- כולם יחד ועושים תיאום ציפיות ויישור קו. שלא ייצא מצב כמו בסרטים, שאתם יושבים מול בעל המקום, הוא שואל אתכם כמה אנשים יגיעו בערך- אתה עונה 700-800 והיא עונה 100-150. האמת היא שהדבר הראשון שאנחנו עשינו זה לבנות שלד של רשימת מוזמנים.
כמו שאמרו לך קודם- כמה שפחות בעלי מקצוע- כמה שפחות התלבטויות ובילבולים. אנחנו ראינו 3 מקומות, 2 DJ וצלם אחד. זוגתי ראתה 2 מאפרות (נו, של איפור לא של סיגריה) ושני מקומות לשמלה.
זה נכון גם לגבי משפחה/ חברים/ מכרים וכולי. אם אפשר לשתף כמה שפחות אנשים, ובדגש על המשפחה- דיינו. אמנם זה נשמע לא יפה, כי ההורים עוזרים המון, וזה גם האירוע שלהם, אבל שוב, חתן, כלה ושני זוגות הורים זה 6 אנשים, שעלול להגיע גם ל6 דיעות. להתייעץ זה גם כן חשוב (כמו שאתה עושה עכשיו) אבל לא להילחץ מאף אחד, במיוחד לא מאלה שיגידו "320 ש"ח למנה ביום ראשון בחורף? אחי דפקו אותך"
האוכל מעניין בעיקר את החבר'ה המבוגרים. החבר'ה הצעירים אוכלים כדי שיהיה מה שיספוג את האלכוהול
די ג'יי הוא- הוא האיש שמרים או מפיל מסיבה. תמונות איכותיות זה גם חשוב. מעבר לכך- עדיף פשוט וסטנדרטי. חופה- (אני השתעשעתי ברעיון של חופה מסורתית עם 4 חברים אבל ירדתי מזה) פשוטה ויפה. הזמנות- רגילות. רוב ההזמנות מוצאות עצמן בפח יומיים אחר שהן התקבלו. עיצוב- סולידי ונאה. זה לא משנה לסבתא בלומה ולדודה פרומה אם המפה הייתה לבנה והמפית סגולה או להיפך... לא צריך להיות חורני אבל לא להתפרע בשום דבר, מסיבה פשוטה שאף אחד לא זוכר כלום יומיים אחר כך.
כל מיני קטעי קישור ובידור, שיר בהפתעה ומצגות וידאו- לדעתי מיותר כי רוב האורחים מחכים שזה יסתיים. לרוב זה גם כולל בדיחות פרטיות והומור שבדיוק 8 אנשים מבינים, שלא לדבר על זה שזו הוצאה נוספת.
המלצה נוספת- לשמוע את "חתונת הדמים" של הגששים
הכותב מתחתן בעוד 50 יום, ביום חמישי, מעט מחוץ למרכז, עם 250 איש, ועדיין עומד על סכום של 5 ספרות
מזל טוב