sinkto

911?? אתה בטוח? לא ידעתי שהיו/יש כאלה במערך הכיבוי, חשבתי שהיו רק 1113. דוקא היתה מתאימה לי הקלה יותר..

יש לא מעט כבאיות זרוקות בתחנות ומידי פעם הן גם יוצאות למכירה, העניין הוא, שכל מערך הכבאות עבר שדרוג, והיום, הרכבים לא נמכרים ע"י התחנות באופן פרטי, (כמו במקרה שלי) אלא דרך מכרזים של מנהל הרכב הממשלתי, ושם הם נמכרים כרכב מיושן לפירוק בלבד.

הכבל התרופף כנראה והמחוג התחיל לקפץ בפראות. ניתקתי הכל והמשכתי למדוד מרחק עם GPS כשמידי פעם אני מריץ את מד המרחק בספידומטר ידנית. אמינות, אתה יודע

שבוע טוב! איזה כיף לחזור לשגרה אחרי כל החג הזה, (ומבול הראינות שיחסי הציבור של ערוץ 1 הפילו עלינו..) תודה לכל המגיבים והמאחלים, מקווה שנהנתם, אנחנו נהנינו תשובות לכמה מהשאלות: רונית אשתי הייתה הצלמת העקרית, והיה לנו נוהל שבו היא יורדת מהרכב ומתקדמת רגלית ואז מצלמת אותי בנסיעה ואח"כ משפרת חזרה אל הרכב. לפעמים, היינו משקיעים ואז הייתי מוריד אותה במקום מרוחק, "מפרסס" ואז היו שוטים ארוכים יותר של נסיעה. בקיצור, עבדנו. כמו כן, גילי גולדשמידט (במאי/צלם) הצטרף אלינו לתקופות קצרות בתאילנד ובקזאחסטן, והוא אכן שכר רכב עם נהג וצילם אותנו הרבה בנסיעה. את הקטעים הללו הוא שילב איפה שבא לו.. היו דיבורים על 13 פרקים, אפילו 40! אבל בסוף, התקציבשל ערוץ 1 הוא מה שקבע. פייר, אנלא יודע אם היה חומר שיעניין את הקהל הרגיל, (ולא חולי רכב..) להרבה פרקים. גם הבניה של נרטיב הסיפור נקבעה ל ידי הבמאי, ככה זה בטלויזיה.. את המשאית אפשר לשקם, כמו כל רכב, ויעידו פה כמה מהשרשורים על שיפוץ רכבים ממצב גרוע, (והזוי) הרבה יותר משלנו, אבל שוב, שאלה של כסף. למיטב הבנתי, אם אני מראה על נזק שעובר את 55-60% מערך הרכב, הרכב יוגדר כטוטל לוס ויורד מהכביש. למיטב הבנתי, זה המצב, כלומר, נזק כספי של יותר ממחצית ערך הרכב. עכשיו אני במלכוד - אם אני רוצה את מלוא הכסף אני צריך להשבית את הרכב, ואם אני רוצה לתקן אותו, זה יצא מכיסי, כיס שכבר חפרתי בו עד תומו כשיצאנו לטיול... בקיצור, בעיה. אני מנסה עוד ערוץ אחרון לשחרר רכב זהה ממכבי האש, לדעתי, סיכוי שואף לאפס. יש כמובן כל מיני רכבים, אבל אני ממש למדתי לאהוב את הכלי הזה. למי שהתעניין בקפרי, היא אכן היתה מיוחדת, V6 2300 אבל עשתה לנו המון צרות עם סדק בבלוק שאף אחד לא הצליח להתמודד איתו כראוי, והייתה שורפת אטמי ראש מנוע בתדירות מרהיבה למדי.. הפעם האחרונה שהיא עשתה את זה (לנו) היתה 1986, ואז היא נמכרה בגרושים למישהו ששיפץ ודיגם אותה ללא הכרה, עד ש(למיטב זכרוני) עשתה לו גם את התרגיל עם הראש.. מאז, אבדנו קשר שבוע טוב לכולם, מבטיח להמשיך ולספר סיפורים, ..כשיהיו כאלו. אריה

מועדים לשמחה, זה הלינק לפרק הראשון. http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1873303 אפשר כמובן לעבור גם לשני, ובסוף השבוע יהיו שם כל החמישה. לטעמי, (ולא רק..) הפרקים הולכים ומשתבחים, אבל כל אחד ומה שהוא אוהב חג שמח! אריה

עוד אחד, הפעם מערב חדש, מאתמול. מה הצחיק את דן מרגלית?

פרולוג. כתבה ששודרה במבט לחדשות לקראת הקרנת הסדרה בשבוע הבא. צפו, וקבלו טעימה קלה מהמסע.. אריה

תודה תודה, לעונג הוא לי כולי תקוה שתהנה, ויהנו כולם. חג שמח

שבוע טוב! האמת, יש עוד קצת פרסום.. נפתח דף פייסבוק לסדרה - דרקון האש the fire dragon https://www.facebook.com/pages/%D7%93%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A9-Fire-Dragon/660894380722476?fref=ts אני חושב שזה הלינק, ואתם מוזמנים להכנס ולעשות לייק או מה שלא קוראים לזה אה, מותר לכם גם ממש לקרוא מה כתוב שם ולא רק ללייקק כל טוב אריה

טוב, חשבנו שאפשר לסמוך על ערוץ 1? אז חשבנו! הקרנת הסדרה נדחתה בשבוע והיא תשודר בחול המועד פסח בימים א-ג ב19:25, וביום ד ב19:00 שני פרקים ברצף. כך לפחות אומרים לנו, ואכן הקישור שהועלה פה הוא הכתובת ללוח הזמנים. גם חיפוש בגוגל של "דרקון האש" יביא אותכם לאותו אתר בינתים. כמו כן אמורה להיות מחר כתבה במבט לחדשות שצולמה אצלנו בבית אתמול, כך שמי שמעוניין לראות את פנים הכבאית אחרי שמרצדס בת 25 טון נכנסה בה ב100 קמ"ש, שיעבור לערוץ אחד מתישהו אחרי 20:00 מחר. ולא, אין לי מניות בערוץ הראשון, למי שמתעניין ערב טוב אריה

ספר לי על זה.. הייתי שם כבר כמה וכמה פעמים ובדקתי פנים וחוץ. לא למכירה ולא לפירוק ולא כלום, ובכלל, יצא חוק חדש שרכבים כבדים בני למעלה מ15 שנה שנמכרים מרשות הרכב הממשלתית ימכרו לפירוק\יצוא בלבד..

[quote=bagira;4687 אני מניח שכוונת המשורר היא למה שמצוייר על הדלת: כן, ברור שזה זה. את המדבקות הללו שלחה לנו חברת ההפקות שאיתה חתמנו עוד לפני הטיול. הם עשו את הגרפיקה בהתאם לשם שאני אישית, לא מת עליו, אבל הסדרה היא שלהם, לא שלי..

שלום לכולם, איזה כיף לחזור אל הפוסט המתיישן הזה, ובמיוחד כשיש לי משהו די מגניב לבשר: לכל החברים שרצו לראות את הכבאית נוסעת, לשמוע את המנוע, ולצפות בקטעי וידאו של הרכב, ה נ ה ז ה ב א סיפור המסע שלנו נמכר סוף סוף לטלויזיה! והוא משודר בשבוע הבא!! ערוץ 1 הזמין חמישה פרקים והם ישודרו בשבוע הבא מראשון עד חמישי. כל יום בשבע בערב. הסדרה נקראת דרקון האש (ואל תשאלו אותי למה..) ותעסוק, מלבד בחוויות המדהימות שעברנו, גם (והרבה) במתחים שנבנו בטיול כה ארוך. לא לדאוג, סוף טוב הכל טוב, לפחות עד התאונה.. מומלץ לא להתעצל ולחכות עד גמר הכתוביות שבכל פרק ושם יחכו הפתעות חוץ מזה, אני והילדים הבראנו כמעט לחלוטין, ורונית אשתי מתאוששת לאיטה מהפגיעה החמורה בכתף. המשאית אצלי בחצר כשעדיין לא הוחלט מה יהיה גזר דינה. המשטרה עדיין לא לקחה עדות מהנהג הפוגע ולכן חברת הביטוח טוענת שכלל לא הייתה תאונה... עם ישראל חי כל טוב חברים אריה

לי יש טויוטה שנת 99 שנקנתה מדיפלומט כשהייתה בת 10. העניין הוא שאני קניתי אותה ממגרש בירושלים שהתמחה ברכבים דיפלומטים, היו לו שם הרבה כאלו. הוא עשה את העבודה מול משרד הרישוי, ואני פשוט שילמתי את המכס. מי אמר לך שאי אפשר? אולי שווה לברר במשרד הרישוי. בהצלחה אריה

תודה, המחיר נראה סביר בהחלט, גם עם המכס.. האופנוע המדובא הוא קוואסקי ספקטר 1100

סיטרואן ניסו לחדש אז, ההגה בעל הזרוע האחת וידית האיתות המוזרה. אני זוכר את הפירסומות לרכב הזה, קראו לקונסולה הזו לווין... אריה

שלום, חבר מארצות הברית רוצה לתת לי אפנוע אספנות במתנה, (טוב שיש חברים).. העניין הוא, שהמתנה עלולה להתגלות כיקרה מידי אחרי עלויות הובלה ומכס. יש למישהו מושג לפי איזה מחירון עובד המכס ואיפה אפשר להשיג מידע על מחירי אופנועים? תודה וערב טוב אריה

לא צריך לנסוע לתל אביב. יש גם בשדרות ההסתדרות לא רחוק משז"ר חנות שמוכרת את המוצרים הללו. כרגיל, יודע איך להגיע, אבל לא זוכר את השם.. יש כמה מוצרים הספוג של פלציב עם הדבק הדו צדדי (דומה למה שבתמונה) יחסית זול, ואם אתה מחפש מוצר יקר, יש גם יריעות צמר סלעים בעוביים שונים שעושות עבודה נהדרת בבידוד אבל עולות בהתאם. חיפשתי קצת.. וירטהיים בשדרות ההסתדרות 172 04-8402064. כמדומני, שם ראיתי את היריעות. הפלציב נמכר לפי מטר (כמה עשרות ש"ח, אולי 30) וצמר הסלעים מחושב לפי מידה ועובי היריעה. אריה

שוב שלום, עדכון מצב קצר.. אשתי - לא משהו. אני מתכוון המצב שלה, לא היא! היא משהו משהו!! מחכים לביקורת של המנתח ואולי תחילת טיפולים בפיזיותרפיה. אני - לא משהו. באופן כללי אני מתכוון כרגע אפשר להגדיר אותי כ "החוליה החסרה.." מחכה לביקורת. טיפולים עוד חודש בערך. הילדים - שלשה ילדים, חמש רגלים מתרוצצות, ואחת עדיין בגבס. הרכב - לא נעים. אחרי שבועיים של מאבקים בבירוקרטיה, המשטרה הואילה בטובה לשחרר את הרכב, למרות שעדיין לא דיבר איתי בוחן תנועה, ולהערכתי, גם לא עם הנהג הפוגע! לזכותו של זה, יש לאמר, הוא מקפיד להתקשר מידי פעם ולדרוש בשלומנו. שמאי שבדק את הרכב קבע שעלות התיקון תעבור בהרבה את שוויו, או מה שנקרא ביידיש טוטאל לוס. הקרוואן, חיה רעה שכמותו, כנראה בר תיקון, ועכשיו מה שנשאר לעשות הוא להוריד אותו מהמרצדס האהובה, למצוא אחת אחרת, ולהתקין מחדש! Piece of cake מה שנקרא אמשיך לעדכן מידי פעם, ואשתדל לכתוב על שיפור לטובה, כל פעם משהו אחר אריה

תודה שלמה, עוד נגיע

למברטות הורכבו בסולתם יקנעם למיטב ידיעתי. בשנת 1998 הגיע לידי למברטה חביבה ומאחר וגרתי קרוב, קפצתי לסולתם. לצערי, הם אמר לי משהו כמו "עכשיו נזכרת? בדיוק השנה זרקנו את כל החלקים!" נסעתי למזבלה בחיפה, אבל לא נשאר זכר.. הלמברטה עדיין אצלי, נוסעת מידי פעם

ערב טוב, לא יכול להתאפק.. תמונה שצילמתי היום אחר הצהרים בטקס השבעה של הבן שלי בפנימיה צבאית. שבועים אחרי התאונה, עם גבס, אבל אם רוצים, אפשר למצוא צדדים חיוביים בכל דבר! שבת שלום אריה

שוב שלום, זהו הפרק החותם את עלילות הכבאית בארצות הנכר. יתכן, שמרצדס אקטרוס 2535 חתמה את עלילות הכבאית סופית, אך את זאת עדין אין לדעת, ובינתים, נתענג על מה שהיה.. אז ליוון נכנסנו רוני ואני אחרי בעיות בגבול, המוכס רצה ביטוח, ותהה למה לא עשינו כזה בישראל, וכשניסיתי להסביר לו שלא ידעתי מתי ואם בכלל נגיע לארצו המפותחת, הסביר לי שככה זה כשבאים ממדינת עולם שלישי (ישראל?!) ליוון. (מי ישמע).. רצה לבטח אותנו ב500 יורו, וכשסירבתי, הציע לי לנסוע ולבטח בזול יותר באיסטנבול, (ששוכנת אולי 1000 ק"מ משם). הסכמתי! עשיתי פרסה, חציתי שוב את הגבול לצד הטורקי, ושם פקיד נחמד ביטח לי את הרכב ב100 יורו, ושוב, הגענו ליוון. הנסיעה ביוון היתה נחמדה מאד עד שעשיתי טעות קטנה וניסיתי לחנות ליד אגם. את התוצאות אתם רואים בתמונות.. הרכב הכבד התחפר באדמה הרכה וכבר חישב להתהפך. ג'יפ, (בדיחה), טרקטור (עוד בדיחה) ואח"כ טרקטור וג'יפ גם יחד (בדיחה עצובה) ניסו לחלץ ולא צלחו, כשבכול נסיון כזה, הרכב רק יורד יותר ויותר נמוך. בסופו של יום, הלכנו רוני ואני לישון בקרוואן נוטה על צידו כמו ספינה טובעת.. למחרת הבאנו מחפרון, וזה, לאחר שחפר לנו דרך החוצה, נעמד על "רגליו" ולאט לאט משך אותנו החוצה בעזרת הכף, כל פעם קצת, כשהוא משפר עמדות אחרי כל משיכה. כשהיינו כבר על שביל קשה, נגמר הדלק במשאבה עקב הזוית המטורפת בה עמד הרכב ונאלצתי לנקז אויר מהמערכת על מנת להניע. מסתבר, שלא הדקתי מספיק את הברז כשגמרתי, ולכן ישנה תמונה שבה (בעליה על האולימפוס), אני מרים שוב מכסה מנוע ומהדק ברזים. (קלטתי שיש בעיה כשראיתי שהרכב אוכל פי שתיים דלק מאשר בדרך כלל..) באתונה נפרדתי מרוני שטס הביתה, ואני, נפשתי על החוף בלאווריו - עיר נמל קטנה כמה עשרות קילומטרים מאתונה שבה עוגנת המעבורת לחיפה. לאחר כמה ימים הגיעה המעבורת ואהכבאית ואני נפרדנו. התמונה האחרונה מראה את המשאית בבטן המעבורת בדרך הביתה. חזרנו לפני שלוש שנים. מאז עמד הרכב בחצר, ופני כשנה, כשרציתי לחדש את הרשיון, ציפתה לי הפתעה - הרכב הורד מהכביש! משך חודשים כיתתי רגלי בין משרדי רישוי ותחבורה שונים כשאני מגיע עד סגנית שר התחבורה, וללא הועיל. ואז, נזכרתי במועדון החמש, ושם, קבלתי יחס שונה לגמרי, ועצה - "רשום את הרכב כאספנות" אמר לי עודד, "והכל יהיה בסדר!" וכך היה. כך הגעתי למועדון, וכך נודע לי על המפגשים, הפורום, והנה אני פה. זהו! היה בתכנון עוד פרק עם תמונות של תאונות קטנות שחוינו (ותאונות רציניות יותר שראינו) בדרך, אבל כביש החוף הצליח להעפיל עליהן אז אני עוזב את זה בינתים.. אני אשתמש בשרשור הזה כדי לספר מה קורה עם הרכב - בינתים כלום.. אבל עד אז, אני רוצה לאמר שהיה כיף לכתוב פה ולקבל את כל התגובות, והיה (וזה נמשך) ממש מדהים לראות אנשים שלא הכרנו מתגייסים לעודד ולעזור תודה תודה תודה! אתם אולי מועדון החמש, אבל אתם עשר! בריאות ואושר אריה

לא בטוח שזה יעזור לך אבל, יש לי אופנוע שמידת הצמיג האחורי שלו ברשיון היתה 170/65, אבל על האופנוע יש מדבקת יצרן שמציינת 180/55 כאופציה. החלפתי מידה, הגעתי לטסט והראתי לבוחן את המדבקה, ובו במקום נרשמה המידה החדשה ברשיון. מאז כמובן אין בעיות. אולי שווה לך להגיע למכון לפני הטסט ולשאול. בהצלחה אריה

שלום לכולם, בשורות טובות, רונית חזרה הביתה! המשפחה בהרכב מלא! אמש חזרה אשתי לאחר שבוע לא פשוט של התמודדות פיזית ונפשית עם החויה הקשה שעברה. מצפה לנו עוד דרך ארוכה, אבל לפחות אנחנו יודעים שאנחנו על הדרך אז מה היה לנו? שלשה פצועים עם שברים, עוד אחד עם מכות יבשות ורטובות, נערה אחת עצבנית מאד, ושני כלבים.. אה, וכבאית/קרוואן אחת שלא ברור מה יהיה עליה.. וכל זה מנסיעה לאירוע ברמת גן. פאדיחות, אריה, פאדיחות.. בכל מקרה, אני כבר מספיק מאושש כדי להתנתק מהתאונה ולהמשיך את הפרקים האחרונים של המסע. גם אתם? יאללה! בואו לטורקיה! בפעם האחרונה, הטסתי את אשתי והילדים ארצה מקפריסין, ואני עשיתי פרסה, חזרה לקפריסין הטורקית, למעבורת, ו.. לטורקיה. היו לי בערך שלושים שעות לערוך את המסע בן 1000 הקילומטרים מנמל המעבורת בסיליפקה לאיסטנבול. מאחר והמהירות הממוצעת שלי היא 50 קמ"ש, עמדו לפני 20 שעות נהיגה מתוך שלושים. בסוף ביליתי 24 שעות מאחורי ההגה, שש שעות ישנתי בדרך, ולמה נהגתי 24 שעות ולא עשרים, אסביר עכשיו. באחד הכבישים המהירים, בירידה ארוכה הרשתי לעצמי "להרביץ" ו"דהרתי" בסביביות ה90 קמ"ש, מנסה לצמצם פערים, כשלפתע "בום" רציני מאחור, ואחריו סדרת פיצוצים מהירה. אוףףף! פוצצתי צמיג. מאחר וכמה אלפי ק"מ קודם, ברוסיה, נשחק אחד הצמיגים כמעט עד הסוף, כבר נסעתי על הספייר, ועכשיו, לא היה לי מה לעשות. המשכתי על הצמיג המפוצץ שרק הפנימית עוד החזיקה אותו במקום, ולאט לאט התקדמתי עד לתחנת דרכים גדולה. למרבה הצער, התחנה הייתה ממוקמת בצידו השני של הכביש המהיר, אז נעמדתי בחניון קטן ועברתי רגלית את הכביש לפנצ'ריה. הבחור היה נחמד. בא איתי, התבונן, והודיע - אין לו כזה צמיג. בצער הרמתי את המשאית על ג'ק, הורדתי גלגלים, והרכבתי את הצמיג השחוק והדק, ו.. המשכתי לנסוע. הגעתי לאיסטנבול מאוחר בלילה וישנתי ליד שדה התעופה. בבוקר נכנסתי לשדה השארתי את הרכב ליד חניון ספקים, ונכנסתי לטרמינל. רוני הגיע כמתוכנן, ואחרי החיבוקים, (תשעה חודשים לא התראינו!) נכנסנו לרכב, והתחלנו נוסעים מערבה לכיוון יוון. בדרך עצרנו בכל פנצ'ריה שראינו בחיפוש אחרי צמיג במידה הבלתי שגרתית (8.25/20) ורק כשכבר כמעט נואשנו, מצאנו. התמונות מראות את הרכבתם של ארבעה צמיגי שטח (קומנדקר) על הסרנים האחרונים. הצמיגים התקינים שנותרו עברו לספייר, וגם לתוך האוטו, לעת צרה. המשך הנסיעה עבר בלי חוויות מיוחדות, ותוך יומיים היינו על הגבול היווני. גם יוון לא עברה בלי חוויות, אבל על כך, בשבוע הבא. שבת שלום והרבה שלווה, אריה