oryo

וואו, אתה ממש גיי. (הבהרה, כי ניכר שיש כאן ברנש או שניים שצריכים את זה - ההודעה נכתבה בסרקסטיות, אין אני חושב שהנטיה המינית של איתי בקורלציה ליחס בין ההצלחה הפיננסית שלו ושל אשתו, ואין אני רואה בנטיה מינית כזו או אחרת עלבון מלכתחילה)

אז במילים אחרות, היא לא מבשלת עבורך? וואו, חוצפנית. מקווה שהיא יודעת להעריך את הגבר בו היא זכתה.

קונספטואלית אתה צודק, בפועל גם במקרה הספציפי שהוא מדבר עליו, ונדמה לי שגם באופן כללי - מעטים הרכבים בהם זה המצב (אין keyless entry, יש remote start).

כל הקונספט של כניסה עם מפתח הנעה ללא מפתח לא ברור לי - הרי הפואנטה של הפיצ׳ר הזה היא למנוע ממך התעסקות עם המפתח, אם כבר שלפתי את השלט מהכיס בשביל לפתוח את הרכב, מה אכפת לי לתקוע אותו בסוויץ׳..? זה די מטופש, תתנו keyless entry+start, או אל תתנו שום דבר. מה הלאה? גיר אוטומטי, אבל רק מהילוך שלישי ואילך?

לאחד הרכבים לא ניתן להכנס (או אם לענות ברצינות: ברכב אחד אתה צריך להשתמש בשלט בשביל להכנס, בשני אתה רק צריך את השלט בכיס והרכב ייפתח מעצמו כשתהיה קרוב ותעשה פעולה כלשהי)

תשמע, אמנם מחקת את הוידאו, אבל ניכר שאתה מגיע ממקום טוב - גם אם אתה עושה את זה בצורה מיזוגנית. לא יודע מאיפה ה״הכשרה״ לנתח נשים בצורה כוללנית ועל בסיס ״אבולוציה״ וכל מיני מדע פופולארי, אני גם בטוח שיש לך קונביקשן עמוק בנוגע לנושא - אבל חשוב שאנשים אחרים שקוראים את זה ישאלו את עצמם האם זה מתיישב עם תפיסת העולם שלהם / סט הערכים שהם רוצים לחנך עפ״יו את משפחתם, ובפרט בנותיהם. בפרט - מהסוף להתחלה: 2. אתה מתייחס לויכוח כאל תחרות (״ניצחת״), אבל ויכוח ו/או דיון (הן בכלל, וכמובן עם בת/בן זוג בפרט) אינו תחרות אלא הזדמנות לשתף ידע ולהגיע למסקנות. מטבע הדברים כמובן שקרה הרבה פעמים שבתום ויכוח אשתי הגיעה למסקנה שאני צודק, כמו שקרו מקרים בהם אני הסקתי שהיא צודקת, ומקרים בהם כל אחד נשאר בשלו. מה שמוביל ל - 1. אתה מתאר כאן מערכת יחסים בעייתית בלשון המעטה, חולנית אם מדברים דוגרי. לעולם לא להתווכח עם האדם שנמצא במערכת הכי אינטימית, לעתים נצחית? באמת...? אתה באמת ובתמים מאמין שזו דרך חיים נבונה ו/או בריאה? מקווה שהשנים והחיים ישנו את דעתך.

איזה רעש... זה לעיצוב נטו. הרבה יצרנים משלבים אגזוזי דמה לאחרונה.

הבידוד הוא הזדמנות נהדרת לצפות בסדרה התיעודית ״סימה ומשה״, המתעדת גבר אמיץ אשר מתמודד עם תחלואי הפמיניזם המודרני מצ״ב פרק 1

1. אני לא מתעלם מכלום, נטל המס על הציבור הישראלי כפי שמשתקף בדו״חות oecd מציג תמונה חלקית בלבד, שהמרחק בינה ובין המציאות - גדול. אני מניח שאפילו אתה תסכים איתי שנטל המס על עשירונים 9-10 אינו נמוך במיוחד, או נמוך בכלל - תקן אותי אם אתה חושב אחרת. 2. אתה רומז שהקישור בין תקציב ואיכות הוא חד-חד-ערכי, אבל זה תלוש מהמציאות, ובפרט העובדה שתקציב החינוך/רפואה גדל לאורך השנים האחרונות כאשר בד בבד לא נראה שהתמורה עברה איזשהו שינוי פסיכי (יתרה מכך, רבים טוענים שהתקציבים ירדו, כנראה בגלל שהם מתקשים להתמודד עם הדיסוננס). יש כל מיני גורמים שיכולים לגרום בקלות לכך שעליה בתקציב לא תתורגם לשינוי באיכות, דוגמאות יש למכביר. 3. או תודה, נראה שאתה מסכים איתי שעליה בתקציבי הממשלה אינה בהכרח מתורגמת לעליה באיכות, ו/או שאפשר לאזן את הורדת מס x ע״י קיצוץ בדברים מסוימים... בכ״א כשרשמתי ״לעזור לעניים״ זה היה מהפריזמה הזו שאנשים מקשרים עליית הוצאה ממשלתית עם סיוע לעניים, בהתעלמות מתופעות מסדר שני כמו בריחת מוחות ואובדן הון אנושי.

1. ספר לנו עוד על מה קורה במערכת הרפואה - כי אאל״ט התקציבים רק עלו ועלו אבל לא נשמע שהאיכות השתנתה יותר מדי. אם יש לך נתונים שמראים איך התקציבים יורדים כבר עשורים (כפי שמשתמע מהתגובה שלך), אנא, תחלוק איתנו. 2. זה השקר השחוק והידוע - תמיד אפשר רק להעלות מסים, אף פעם אי אפשר לקצץ בתקציבים. כך אפשר להצדיק כל מס בכל מספר, לשיטתך אם מחר הבלו הופך ל200%, תוך שנה הטענה שלך תהיה ״טוב תראה אי אפשר להוריד את המס הזה כי אין מס אחר להעלות במקומו״, במקום לשאול מה הפואנטה מלכתחילה. 3. או, זה אחד הנושאים הכי מעניינים שיש. תרגיל מחשבתי לקורא התגובה שלי: שאל את עצמך האם המסים בישראל גבוהים, ממוצעים - או נמוכים. ענית? יפה. עכשיו קבל את זה: לפי רוב המדדים, המסים בישראל לא רק ״לא גבוהים״, אלא מהנמוכים ביותר בOECD. אני זוכר את הפעם הראשונה שנחשפתי לנתונים האלו, ואת גודל הmindfuck שנחת עלי באותו הרגע - הנמוכים ביותר(!!?), אני עוד זוכר איך בונוס של 9,000 ש״ח ברוטו הפך ל3,500 נטו, WTF איך זה הגיוני??? התשובה היא, שמסים נמדדים ביחס לשכר הממוצע, ולכן פרוגרסיביות המיסוי בישראל היא ה״רוצח השקט״ של הסטטיסטיקה. זה לפני שאנחנו מכניסים למשוואה את ״ביטוח לאומי״ (שזה סתם שם למערכת מיסוי), מס בריאות, וכמובן מסים עקיפים כאלו ואחרים כמו בלו או המיסוי על הרכב שגורם לטויוטה קורולה בגרסת אבזור ״חחחח״ לעלות כמו רכב מנהלים בכל מקום נורמלי. כך שהמס בישראל אינו נמוך, אלא נמוך מאוד לעניים, וגבוה מאוד לאחרים, וזה לפני שמפקטרים פנימה את עלויות המחיה המסים העקיפים ואיכות השירותים. קל בדיונים האלו לתפוס את הצד ה״מוסרי״ (לכאורה) ולטעון שהכי חשוב לעזור לעניים ושעשירונים 9-10 ילכו לחפש, אבל כשמבינים מה המשמעות האמיתית של הסיפור הזה ומה קורא כשהם הולכים לחפש ו״מוצאים״ (--> פחות תקבולי מס --> ירידה ברמת החיים של כולם), פתאום לא כזה ברור האם זו אכן ה-מערכת הטובה בעולם. יבוא המגיב התורן וירשום שאני רוצה לאכול דם של עניים וכו׳, ולו אציין שקודם כל אם לא טעמת אל תפסול, ושנית שאולי ילך להסתכל על אהובת הסוציאליסטים (סקנדינביה) ואיך בנויה שם מערכת המס, הם כבר קלטו את הפטנט: אם רוצים מדינת רווחה, כולם צריכים לתת כתף.

אני מבין מאיפה אתה בא כל עוד אין זכרון, ברגע שיש זכרון למושבים כל מה שכתבת די נזרק מהחלון - כשאני נכנס לרכב והוא מקונפג עבורי בדיוק כל פעם מחדש, לא משנה מי נהג לפני כן? סופר נוח. כשאשתי נכנסת לרכב והכל משתנה עבורה מיד? גם כן. לאנשים גדולים יותר, האפשרות של המושב שנע לאחור עבור הקלה בכניסה ויציאה זה גם יתרון. בלי שמירת מושבים, אני מסכים שזה מנגנון לא חשוב במיוחד, ולעתים אף מעיק.

מה, רק אני מזהה אירוניה בשרשור הזה?

שועליקו! איזה כיף לראות שאתה ממשיך בסגנון הייחודי שלך, ורוכש משהו לא שגרתי. תתעלם מההייטרים, they gonna hate, נשמע שעשית אחלה החלטה שבעולם - שכן בשקלול הערך הרצפתי גם אם, חלילה, יבוא הבלת״מ - כמות הequity שאתה הולך להוסיף לרכב הזה בכל מקרה, כי אתה זה אתה, תגרום לזה להתנרמל בסוף. סקרן לראות מה תעשה עם המערכת, אם אתה פותח שרשור נפרד לסיפור הזה בבקשה שים כאן לינק לטובת מי שלא עוקב אחר פורום אודיו... 🙂 לגבי הצבע - שחור זה דרעק! אני מקווה שלמדת / מתכנן ללמוד את רזי שיטת הrinseless, כי אתה תזדקק לכך באופן שוטף (תרתי משמע) אם אתה מתכנן לשמור על הרכב במצב סבבאי. לגבי המזגן, אני מצטער אבל אין שום סיכוי שאי אפשר לשלוט באזורים יחד, אין אין אין אין אין אין אין צר לי אין סיכוי, הצרפתים מטומטמים אבל אפילו הם לא עד כדי כך מטומטמים. אין סיכוי!

עמנואל, במחילה, אבל מי שלא רציני הפעם זה אתה. אני מסכים איתך ש*עבורך*, זה מספיק. זה אחלה וזה לגיטימי והכל טוב. אבל בוא אל תחליט מה מספיק עבורי או עבור כל אחד אחר. בפרט, התייעצו איתי זוג ממרכז הארץ שמכניסים יותר מהסכום שהזכרת, אבל ללא חסכונות שירשו - במצב הזה, לגור במרכז + לחסוך מספיק הון עצמי + ילד + רמת מחיה התואמת את הרצונות שלהם (שום דבר אקסטרווגנטי, בטח ובטח שלא בהתחשב בכך שהם על הנייר עשירון עליון) - אפשרי, אבל לחוץ. כפי שאמרתי בהודעה ה"לא רצינית" שלי - תמיד אפשר לקצץ בשביל להגדיל תזרים. אבל הפואנטה היתה ועודנה שההכנסות אינם בוואקום, ולהעמיד פנים שצורת המחיה שלך היא אבן בוחן לכל העולם זה תמוה (בלשון המעטה). אם לזרום עם ההקצנה מההודעה שלך - אברכים בבני ברק חיים במשפחות מרובות ילדים והכנסה של 6 נטו, אז מה זה "מוכיח" עבורך בעצם?

מסך משוגע, הדבר היחיד שמעצבן זה שלוקח לו יותר מדי זמן להתעורר (בערך 4 ש׳), אבל מבחינת גודל / חדות / נוחות - טירוף. מאפשר לי המון משטח עבודה, נוח כשעובדים עם כמה דברים במקביל - נניח שיחת זום + העברת מצגת + notes + חלון סלאק.

עם כל הכבוד למסכי IPS, לעבודה משרדית הייתי נותן תעדוף לגודל, יכולת כוונון, וכמובן לא מתפשר על hdmi 24״, לדעתי, זה שורטסייטד... מצ״ב אילוסטרציה

קודם כל, בחרתי להגר לארה״ב - ובפרט אחת הסיבות המרכזיות שבחרתי לעשות זאת היא ההבנה שאנחנו נהפוך למשפחה (אם לא הייתי רוצה ילדים, סיכוי גבוה יותר שלא הייתי מבצע רילוקיישן - למרות שברטרוספקטיבה אני מבין שגם בלי ילדים זה היה צעד נכון עבורי) אז ייתכן שכן/לא תהיה מעוניין בדעתי בהינתן ההטיה הטבעית שלי כפי שמשתקף מהמעשים that being said, אני חושב שהשאלה שלך מנוסחת לא נכון - 20 נטו לא מספר לי כמה כסף אתם מוציאים, אילו נכסים יש בבעלותכם, איפה אתם גרים, כמה ילדים אתם רוצים, האם יש סיוע מהמשפחה (...). במילים אחרות, זה לא באמת מידע שאפשר להשתמש בו כמו שצריך. יש תאי משפחה ש20 יהיה אוברקיל עבורם, ואחרים אשר 20 לא יהיה מספיק! לכן אם היינו מדברים על זה פורמלית, הייתי צולל איתך עמוק יותר לפרופיל ההכנסות/הוצאות (--> תזרים) היום ובעתיד, דן בשאיפות שלכם לטווח הקצר והארוך, מנסה להבין מה וקטור הקריירות שלכם וכו׳ וכו׳ - אבל זה לא מעניין כי אנחנו בפורום וכל הקשקושים האלו לא באמת עוזרים לך אלא נשמעים כאילו אני מתחמק מתשובה 🙂 אז אם אני מנסה לנרמל (או לפרמל) את השאלה שלך, הייתי שואל משהו אחר - ״מה כלל האצבע הכלכלי שהיית ממליץ לי לשקול לפני הבאת ילדים, מבחינת הכנסות?״ לכך התשובה שלי היא - תוודא שלאחר ילדים, אתה עדיין מסוגל לחסוך לפחות %x מההכנסות נטו. כשאני אומר לחסוך, אני מתכוון שאחרי שאתה מנכה שכ״ד, הוצאות חודשיות (חשבונות, דלק, אוכל, יציאות, טיטולים, גנים, תחביבים, ...), הוצאות שנתיות (ביטוחים, טיולים לחו״ל, מוצרי חשמל לבית, ...) - נשאר לך %x בצד. אם יש לך משכנתא, אתה מוזמן לקחת את החלק של הקרן ולהוסיף אותו לאחוז החסכון היות וזה כסף שנשאר לך בכיס (אם אתה עצלן, פשוט תוסיף את כל המשכנתא לשם וזהו, קצת לרמות אבל בקטנה). מהו x? זה משתנה בהתאם לאדם. אם אתה שואל אותי באופן כללי, הייתי מכוון ל20% ומעלה. אם אתה שואל אותי באופן פרטני, אז בתור צעיר כיוונתי ל50%, וככל שהזמן עובר וההוצאות עולות ביצעתי התאמות. שים לב שעבור הגדלת אותו x, אתה לאו דווקא צריך להכניס יותר כסף - אלא יכול גם להוציא פחות(!), לכן ״הכנסה 20״ פחות עוזר לי, ומה שיותר מעניין בעיני זה ״תזרים 5״ (לאחר שקלול כל ההכנסות וניכוי כל ההוצאות, נשאר לי 5). כמובן שאני לא יועץ כלכלי מוסמך או בכלל, אין לי מושג על מה אני מדבר מהחיים שלי ואף אחד לא צריך להקשיב לשום דבר שאני כותב ועדיף לדבר עם אנשים חכמים ממני וכו׳. עריכה: אני מדבר על זה בצורה זו או אחרת, בפרק 2 של 150 משכורות -

אנחנו רצינו להניק, לא היתה כאן שאלה בכלל. ביומ/יים הראשונים יוצא רק ה״כולסטרום״ - שזה לא חלב אלא נוזל סמיך וצהוב שנראה יותר כמו מוגלה מחלב (יאמי!). יוצא מעט מאוד, אבל הוא מפוצץ בויטמינים וברזל כמעט כמו קפטן קראנצ׳ - והקיבה של התינוק בלאו הכי פצפונת כך שזה אמור להספיק. אז ניסינו להאכיל אותה כך, וזה היה מאוד קשה. היא לא הצליחה ׳להנעל׳, לא משנה כמה ניסינו. מה שלא קלטנו זה שהיא לא אוכלת מספיק, ולכן לאחר יום היא איבדה יותר משקל משצריך - וברגע שקלטנו את זה אז נתנו לה תוספת פורמולה והיא חזרה לגרף התקין. משם המשכנו לנסות, עשינו האכלה משולשת, הלכנו ל3 יועצות הנקה שונות, ראינו אינספור סרטוני יוטיוב ... לא הסתדר. לא משנה כמה ניסינו. כאמור - האישה התחילה לאכול סרטים שמשהו בה לא בסדר, ולאחר שיחה עם עוד ועוד חברות התחילה לחלחל לה התובנה שהנקה זה לא הכל פרחים וחדי קרן שמפליצים קשת בענן... זה יותר מסובך מזה. יש כאלו שזה מסתדר להן מיד, אחרות לא יסתדרו בכלל. אני ראיתי את אשתי מנסה, היא נתנה 110%, לא ויתרה בקלות, לא התעצבנה או משהו בסגנון - אבל לא הסתדר. מתישהו הבנו שזה מאבק אבוד ועברנו לשאיבה. מהרגע שעשינו זאת, ה״יחסים״ של הילדה ואשתי נהיו יותר טובים מידית - ההנקה עברה מהליך מעייף ומתסכל (לשני הצדדים) למה שזה אמור להיות: קבלת אוכל. אשתי צריכה להתמודד עם השאיבות, שזה אתגר לא קטן בפני עצמו, אבל הילדה אוכלת וגדלה כמו שצריך. אני חולק את זה בשביל שהורים לעתיד ידעו: זה חשוב להתעקש - אבל גם צריך לדעת מתי ואיפה לוותר. וכמו שנרשם כאן, אני באמת מאמין שהכי חשוב להקשיב לאינטואיציה שלכם - לא באופן בלעדי כמובן, אבל גם לא לבטל אותה כליל כי אתם חסרי נסיון. עוד סיפור אחד ודי - כל האחיות אמרו לנו את אותו דבר: תינוק מאכילים כל 3 שעות, פק״ל. 8 האכלות ביום, פק״ל. אז עשינו את זה לפי הספר בהתחלה, אבל בהינתן האכלה משולשת (האכלה -- בקבוק -- שאיבה) יוצא שכל הסייקל לוקח שעה וחצי בערך, שעה כשאני מאכיל בשביל למקבל את התהליך. זה בעצם אומר שאנחנו מאפשרים לאמא ולבת לישון סד״ג של שעה וחצי (ומטה) בין לבין. שמנו לב שכשאנחנו מעירים את הילדה לאכול, היא אוכלת פחות טוב: היא מצוברחת, עצבנית, וכמובן שגם לאישה זה מאוד קשה. החלטנו להקשיב לתחושת הבטן שלנו ולהפסיק להעיר אותה בכח, לאפשר to self regulate herself. זה הרגיש לנו יותר נכון, ועובדתית הילדה נהייתה פחות עצבנית, ועדיין עלתה במשקל בדיוק כפי שצריך. כשסיפרנו על זה ליועצת הנקה, היא התפחלצה. מבחינה יש הוראות הפעלה, והיא נכנסה ללופ אינסופי כזה של ״אבל ככה צריך״ ולא הצליחה להקשיב לארגומנטים שלנו כנגד הסיפור. אשתי מנסה להסביר לה שאנחנו לא רוצחים את התינוקת, והיא בשלה... אני הפעלתי את אותו מנגנון שאני מפעיל במקומות אחרים (תדון בעניין, כשאתה מזהה שאתה מדבר לקיר שלא חולק איתך מידע חדש אלא רק חוזר על אותו ארגומנט שוב ושוב - תסנן ודפדף הלאה), אבל אני חושב שלאשתי זה נגע באיזו נקודה רגישה או משהו, אנאערף, המשיכה להתווכח עם טחנת רוח. כל זה בשביל לומר - אני חושב שקודם כל ולפני הכל, צריך ללמוד, להיות מיודע, ולהקשיב להוראות. עם זאת, לדעת להפעיל שיקול דעת, לא להתבייש לשאול שאלות, וכמובן תמיד לוודא שמה שעושים נתמך ע״י הדאטה (אם, לצורך העניין, הילדה היתה מאבדת משקל - אז כן עצבנית לא עצבנית היא היתה מתעוררת כל 3 שעות ואוכלת עד שהסיפור מתנרמל). הבעיה שרעיונות מורכבים קצת קשה להעביר לכתב, אז מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

א. שמח לשמוע ב. לא הבנתי באיזו רמה אתה לא מתחבר למה שכתבתי - כאילו, כמובן שהחוויה שלך שונה, הכוונה שלי היא האם אתה לא מתחבר ברמת הביקורת (ואם כן, מהי?) ג. ילדה בשנה 3 בטכניון, מתוך החלטה? וואלאק אתה... ביצי שור בפיתה! (מישהו מכיר את השיר הזה?). נשמע מפחיד / מאתגר מאוד. שמח לשמוע שהכל הסתדר אצלכם ושאתם מבסוטים - כי זה הכי חשוב. ותודה ששיתפת את התחושות לאחר הלידה (ותודה גם לכל השאר שעשו זאת), אני חושב שזה מאוד חשוב בשביל הורים לעתיד ואפילו הורים בעבר. לצורך העניין לאשתי היו בעיות עם ההנקה, והיא אכלה על זה סרטים שמשהו דפוק בה וכו׳ - וכל הזמן אמרתי לה שזה קשקוש ושהמון עוברות את זה, ואכן ככל שהיא התחילה לפתוח את הנושא עם חברות היא גילתה עוד ועוד מקרים... קיצר תמיכה היקפית זה עניין חשוב, במיוחד בזמנים רגישים.

תודה על השיתוף @yohai71, התרגשתי לקרוא. שמח בשבילכם, מאוד. האם אתה זוכר מתי "הקליק" לך, בערך?

לא מאשים אותך, תהיתי בכך בעצמי לא מעט. אני נוהג לומר שמהרגע שאתה מביא ילדים, אתה מרכז את רוב האנרגיה שלך בלהפטר מהם (לעייף, לישון, לסבתא,...) בהקבלה לעולם המושגים של הפורום: כשאתה רוכש רכב אקזוטי, עכשיו אתה נדרש לשלם יותר דלק, לקחת ליותר טיפולים, לעשות יותר דיטיילינג, לחשוש בכל יציאה למסעדה וחניה ברחוב - אז האם זה מבטל כליל את יתרונות החוויה...? יש אלו הסבורים שכן, ולא תמצא אותם עם רכב כזה. ויש את אלו שיעידו שזה שווה את כל ההתעסקות בעולם. (באופן אירוני-משהו - בעולם שלנו הרבה יעבירו ביקורת על מי שבוחר לרכוש את הרכב, ובד בבד יבקרו את מי שבוחר לא להרכיב משפחה, כאילו לא מדובר בבחירות *אישיות*, מה שמלמד קצת על מוסכמות חברתיות, אבל זה דיון בפני עצמו) הבעיה שבניגוד לרכב אקזוטי, אין נסיעת מבחן להורות, ואי אפשר לשים את הילד בשוק אם פחות מסתדר לך. אתה מהמר על כל הקופה ומקווה לטוב. וזה הימור מפחיד מאוד, אני מסכים ויודע, ולכן מבין מאיפה אתה בא ולא מבקר לרגע. אבל וואלה, נכון להיום - לא הייתי מחליף את מכונת הקקה הקטנה גם בעשר אלמנות שחורות (משרשור אחר)... אבל דבר איתי בגיל ההתבגרות אולי אשנה את דעתי עד אז 😅

זה קצת מתסכל, וקצת מזלזל, כשאתה מסביר לי דברים שכתבתי בעצמי... אני מניח שלא נכנסת ללינק שפרסמתי(?), אז מה הטעם לרשום לי (ספציפית לי, בתור הבעת דעה כללית אני מבין) את הנ"ל? לא אפרסם את הלינק שוב או אצטט עצמי כי אם זה לא עבד פעמית שעברות זה לא יעבוד הפעם. אבל בקצרה: נכון, זו גם הביקורת שלי, אבל בשורה התחתונה למי שכן מבוטח אז המחיר יקר במעט והתמורה גדולה בהרבה, אבל זה לא אומר שהמערכת כולה עדיפה כי יש (או אין) עניין של ערבות הדדית.

רותם, ההשוואה הזו לוקה בחסר כי בישראל אתה משלם מס בריאות בגובה 5% מהשכר, אבל מאיזושהי סיבה נדמה שבהשוואה שלך הסכום הזה מתנדף לאוויר. אם אתה מעוניין לקרוא פוסט יותר רציני בנושא השוואה בין ביטוח בריאות אמריקאי לישראלי, אז התייחסתי לזה בעמוד שלי (רילוקיישן אינפורמיישן) בעבר, אולי תמצא בזה עניין.

אתה משוגע, בקטע הכי טוב שיש. כל הכבוד על המהפך, תיעוד מדהים!

אין איזופיקס, באמת חשבת שלא בדקתי ...?