ofurst

נכון - וההספק הגבוה יותר ב -S הושג גם בעזרת מאייד "ואראג'ט" דו שלבי (לוע שני שנפתח בלחיצות "עמוקות") לעומת מאייד "סולקס" שיגרתי בדגמים הרגילים. בנוסף - כדי לאפשר ביצועים משופרים, נוספו בדגמי ה- 1.3S מוטות פיתול (ANTI ROLL BAR ) הן במתלה הקדמי והן באחורי.

היו זמנים, והם לא יחזרו!

הנה "מטדור" הודי, שייך ל"אשראם" ברישיקש.

גם לי נראית ה"דיאגנוזה" של רן וקובי. אם זאת המשאבה העליונה - חפש רטיבות על הרצפה (בתוך תא הנוסעים), מתחת לדוושת המצמד. השיפוץ במקרה זה קל מאד - בד"כ ליטוש קל של פנים הצילינדר + החלפת 2 גומיות פותרת את הבעיה. כנ"ל אם זה בצילינדר התחתון (ליד המצמד) - גומיה אחת בלבד, אך הגישה קצת פחות נוחה. ולגבי שאלתך (ולמרות שכנראה לא זאת הבעיה): תיבת הילוכים של כרמל או סוסיתא כנראה תתאים. של פורד - בוודאי שלא.

למרות השם המטעה בשם הקובץ, זה נראה כמו גירסת טנדר ל-סטנדרד ואנגרד (ה"אבא" של טריומף).

גם אני מצטרף לאריה, אפילו מתעקש - בשנות השבעים היו D200 בצבא (נהגתי עליהם בהיותי א.ע.צ. בשנים 74-76 ).

וכמו שנאמר - לא תוכל להשתמש בו בין 7 ל- 9 בבוקר, אלא אם כן אתה עבריין מועד.

אכן. גם אני זוכר שהחיפושיות יוצרו בוולפסבורג עד 78.

אתה צודק. בטריומפים למיניהם (וגם בסוסיתא ובכרמל עם מכלולי טריומף) יש ידית בורר אורות (ימין) וידית מאותת (שמאל) , ובאמת אין כל קשר ביניהם (בניגוד למה שקיים ברוב המכוניות המודרניות - וזאת, כנראה, סיבת הטעות של עדי שאיננו מכיר את הטריומף). בנוסף, בתכנון המקורי לא היה כל ממסר (ריליי) במעגלי התאורה, אלא חיבור ישיר מהידית אל הפנסים והמאותתים. יתכן שבמרוצת השנים הוסיפו ממסר ("מגבר אורות" בפי החשמלאים). סיכוי לא גבוה. אם בכל זאת יש - זה שתראה תמונה של ממסר לא יעזור הרבה. צריך גם להבין את ה"לוגיקה" של חיבור החוטים אליו (לפחות - 1 כניסה, 1 יציאה, 1 מקור מתח, 1 אדמה). קצת קשה ללמוד חשמל רכב בהתכתבות (למרות שב-"הרלד" המעגלים פשוטים למדי - וזהו רכב טוב ללימוד ראשוני). מצא לך מישהו (בעל סבלנות...) שיעשה אתך את הצעדים הראשונים בחשמלאות, כמו שעשית עם המכונאות - ואז תוכל להמשיך לבד. לגבי האלטרנטור - פרק אותו, וקח אותו למקום המתמחה במכלולי חשמל לרכב (לא מוסך). בד"כ אין בעיה להחליף רכיבים פגומים ולשפץ אותו. אגב - למיטב ידיעתי ב"הרלד" היה במקור דינמו, ולא אלטרנטור - וכך גם ב"כרמל" שלך. בהצלחה

א. הקומנדקרים הישראליים שנקראו בצהל נ.כ. (נושאת כח - כנראה תרגום של POWER WAGON) היו ארוכים יותר מהאמריקאיים של WW2 - שנקראו נ.נ (נושאת נשק). לנ.כ. המקורי היתה חזית (מכסה מנוע וכנפיים קדמיות) מעוגלת, דומה מאד ל-נ.נ. החל מ- 1972 עברו בתעשיות נצרת לקוים ישרים (קצת "טרפזיים") - כנראה כתוצאה ממעבר למבלטי פח מקומיים ופשוטים יותר. ב. למיטב זכרוני, מ.מ.מ. (משקל מותר מקסימלי) של ה-נ.כ. היה 4035 ק"ג - כלומר "בדיוק" מעל המותר לרשיון 02 (פרטי). מילואימניקים בעלי רשיון כזה קבלו "היתר מיוחד" לנהיגה עליו.

402 כנראה שלא היו כאן מעולם. היו 202 פרטיות, וגם טנדרים - ואותם אתה זוכר. העיצוב דומה מאד (הגריל, הפנסים), אך האוטו כולו קטן יותר. והיה גם 302 (לא בארץ). לא מזמן היה שרשור על כל הסידרה.

לתמונה גדולה יותר - תגובה #29 של השרשור הנוכחי. הכוונה בשאלה היתה בסך הכל לדגם המטוס, לא למטוס ה"אישי". למרות שהדגם לא היה נפוץ, לא נראית לי שאלה קשה כל כך.

נזכרתי קצת מאוחר: מישהו מזהה את המטוס? (אירית ובני - חכו קצת!)

אני הייתי חושד קודם בווסת המתח - בהנחה שבשנת 73 היה ווסת מיכני (שבו מגעים היכולים "לתקתק") ולא אלקטרוני. גם המיקום (מתחת למושב האחורי) מרמז יותר לכיוון הזה.

תתחפש לנחש? כל כולך? אני מעדיף את חווה!

למרות מה שאפשר לחשוב, גם בארץ אין כבר דלק שאינו נטול עופרת.

אולי התאור הזה שלך - "מכוניות 2025 " - יכול לתת הסבר לשאלה שלך בשרשור הקודם - "למה אתם אוספים מכוניות ישנות?". התאור הזה של "מכוניות חכמות" מעביר בי קור עז. אלה יהיו בסך הכל מחשבים ניידים, מכונות "קרות" ללא טיפת "נשמה", כשהנוסע (כי זה כבר לא נהג...) כמעט שאינו מעורב בהפעלתן. אותי, כחובב נהיגה, זה ממש מפחיד. לעומת זאת - במכוניות הישנות שלנו אנחנו נוהגים. ועוד איך.. אנחנו חלק בלתי נפרד מהמכונה, אנחנו קשובים לכל בדל רעש, "מדברים" עם המנוע, "מרגישים" כל חלק, "כואבים" כל חריקה. אולי אפשר להשוות זאת ליחס האדם לחיות מחמד... המכוניות "עושות צרות", "מתרגזות", מענישות אותנו על כל טעות. יש להן "נשמה", ועוד איך.... יש לך את זה ב"מיצובישי" אוטומטית חדשה?

השלג היה בשנת 50 (ידע אישי. הייתי כבר בן חצי שנה....)

שלום צביקה, אל תכעס עלי, ובאמת אני לא "ראש קטן" כמו שהערת לי פעם. אני סתם "יקה"..... ובכל זאת, זה מפריע לי בכל פעם מחדש: יש לך "כרמל דוכס", ואני מאד נהנה לראות אותה בכל פעם. אבל אין לך "סוסיתא". המפעל החיפאי שייצר את שני סוגי המכוניות נקרא "אוטוקרס" (לא "סוסיתא"). לדגמים המסחריים (טנדר, מסחרי סגור וסטיישן, על כל דורותיהם) הוא קרא "סוסיתא". לדגמים הפרטיים ("סלון"?) הוא קרא "כרמל" (והיה גם "גלבוע"). לדגם כמו המכונית שלך, שנמכרה בעיקר לצה"ל, קראו "כרמל דוכס" (אני לא יודע אם יש קשר, אבל "דוכס" היה אז מותג של קנטינות השק"ם). מעולם לא היתה מכונית שנקראה "סוסיתא כרמל".

לפי התמונה - זה "לא כל כך" BUS. יותר דומה למה שהיה נקרא אצלנו "טנדר דבל קבינה".

נו, גילית את אמריקה... בוודאי שמכוניות של בעלים "נורמליים" נגרטות בהגיען לזקנה - לעתים קרובות גם הרבה לפני גיל 20 - מחוסר הגיון כלכלי. על אחת כמה וכמה כשמשווים את ההוצאה לערך הרכב. זה בהחלט שיקול סביר והגיוני - ומזה חיים יצרני ויבואני המכוניות. אבל זה בדיוק העניין - אנחנו "לא נורמליים", ועל זה גאוותנו. מי שמחזיק רכב אספנות לא עושה חשבון של שקלים לק"מ. אני מקווה שהוא גם לא משתמש בו כרכבו היום-יומי - ולכך אמורה לעזור גם התקנה (המאד מבורכת) של איסור נסיעה בין 7 ל-9. אם אתה מחזיק את הוולוו מתוך אהבה - אל תעשה חשבון. אם לא - תמכור אותו לאחד שיאהב אותו.

אבל אין לך "סוסיתא". יש לך "כרמל" !

ונמשיך במשל שלך, קובי: תכנס לפורום "עשה לך רב" המיועד לשאלות הלכתיות, ותפתח שרשור בנושאי תמונות זימה, או סתם הטפה מיסיונרית נוצרית. זה כנראה לא מנוגד לשום חוק. וכדבריך - "מי שמפריע לו, שלא יכנס לשרשור". לגיטימי? אני לא בטוח... בגבולות הטעם הטוב? בוודאי שלא. ואגב - ליאור עשה עוד צעד: הטנדר (עדיין במצבו ה"נכון") מופיע עכשיו בכל הודעותיו. גם מי ש"לא רוצה לראות" נחשף לו. יש כאלה שזה מרגיז אותם....

האף הגדול והרחב בתוך שדה הראיה וה"כוכב" תמיד עושים לי "משהו". אפילו כשאני נוסע במונית...

שכנעת אותי. ובתרגום חופשי מאידיש: "בדיוק ככה, אבל הפוך". גם אני חושב שיש קסם מסוים במכוניות "רטרו" (כשהנפוצות, שכולם מכירים, הן החיפושית וה"מיני" החדשות). מאד מאד אשמח לראות (ואם אוכל, אפילו לקנות) "רטרו" חדש דמוי טנדר פורד מ- 1937. אבל בשביל מכוניות ה"רטרו" האלה לא שחטו מכוניות היסטוריות. וזה בדיוק מה שכואב לנו (כאילו שעוד לא הבנת...)