kd2

ידעתי שמישהו יתן תגובה כזאת , אבל לא , ממש לא מתכוון לשבור את הכוס בקרוב. האם ב"גוזניק" רק טובלים את הפתיל בסולר ומדליקים או ממש ממלאים סולר? אותו "גוזניק" עמיד לרוחות של שדה פתוח? זאת נראת לי האופציה הכי טובה ALL AROUND , רק איפה לעזאזל אני מוצא עכשיו מספיק פחיות שימורים? אני צריך משהו יותר זמין...האם "גביעים" כאלו מאלומיניום לענף האפייה יכולים להחליף את פחית השימורים בהצלחה? אולי למישהו יש רעיון אחר ? בכל מקרה נקנו איזה 300 נרות למקרה שהרעיון שהציע צביקל'ה יצא לפועל ( מקסימום נשרוף אותם ב150 השבתות והפסקות החשמל הבאות ). שוב תודה לכולם , מדהים על אילו שטויות ניתן להתייעץ פה ואשכרה לקבל תשובות מועילות. קבלו ח"ח. שריפת קלקר (למיטב ידיעתי) לא תורמת למאמץ הסביבתי.

למרות שאני לא מבין למי זה מפריע אם "המקום ישרף" כשמדובר על שדה "בין גידולים" - בסדר גמור. סה"כ מדובר על מילה וחצי בשדה פתוח בעליה חדה, בכוונה לא כתוב "צלע הר".

לא מעוניין להתחיל להתעסק עם "כתובת אש" תלויה. יוטה ונפט כמו במשואות ביום העצמאות זה רעיון לא רע , השאלה כמה זה עמיד ברוח ??? בכל זאת מחר בערב...שדה פתוח...מישור החוף...( השדה חרוש...אין סכנה להדליק כלום , בכל זאת מביא את המטף של הרכב ). האם אפשר להחליף נפט בסולר ? הגעתי למצב שאני צריך לשאול את זה בעוף אופניק כי טענתי כל נעורי שצופים זה רק לגייז, ידעתי שזה יתנקם בי יום אחד. תודה על הרעיונות , נבצע כמה מודלים ונבחן את התוצאות. כל מידע נוסף בנושא יתקבל בברכה. ים

לילה טוב לחברי הפורום... אני צריך "לכתוב" מחר כתובת שתראה בלילה למרחק של 50-60 מטר על צלע גבעה. כלומר לסדר הרבה מוקדים קטנים של אור כך שיראו כאותיות ולבסוף כמילה , על האדמה. השיטה הנפוצה היא בעזרת נרות ושקיות נייר מלאות חול(אפשר גם בכוסות חד פעמיים למשקאות חמים , דרך אגב...) , אך האור שלהם לא מי יודע כמה חזק , הוא יספיק - אבל אני מעדיף משהו חזק יותר. מישהו מכיר שיטה עמידה לרוח שניתן "לכתוב" איתה בצורה דומה? עדיף על בסיס חומר בעירה כלשהו ולא נרות. רב תודות ים

האחריות מכסה כלים שבורים , בגבול ההיגיון כמובן. לשבור כלים טובים בכוונה זה לא לעניין לדעתי. אם יש מברג שחוק ואתה יודע שלא יחליפו לך במצבו הנוכחי , אז מילא... אבל לא סכין טוב שניתן להשחיז. אני גם מחזיק לדרמן וזמן התיקון של החברה הוא לא פחות ממגוחך , בין שלושה שבועות לחודש - לא יתכן שטיפול כזה פשוט יקח כל כך הרבה זמן. אני לא שולח את שלי לתיקון עוד הפעם אלה אם כן ישבר משהו קריטי. למען האמת אני די מאוכזב מרמת הכלים של "לדרמן" מהסדרה האחרונה - כלים נשברים/ נשחקים בקלות וסכין שמאבד חדות בעבודה פשוטה אחת. (גם לאחר שהושחזה בצורה ממוכנת במסגרת האחריות, למזלי אני יודע להשחיז ידנית בעצמי , דבר שקורה יותר מידי ביחס לסכיני אחרים שברשותי ) בכלי הבא שלי אני אברר קודם כל מה יש לגרבר,ויקטרוניקס וSOG להציע לפני שארכוש עוד "לדרמן". ים

לי יצא לבנות כמה... לגבי סוג העץ , כבר נכתבו פה דברים נכונים ( למיטב ידיעתי , לא מבין גדול ) והבחירה היא עניין של תקציב , שווה להשקיע באיפאה - צפוף וחזק בהרבה מהאפשרויות הזולות וגם נראה נהדר(לדעתי גם דקים "זולים" שהשקיעו בהם בגימור יסודי נראים מעולה, אין מה לחשוש ממראה "זול" בעץ נחות יותר). עמידות היא עניין של תחזוקה ותו לא , ההבדלים בין סוגי העץ לא גדולים בתחום הזה משום שכולם מתייבשים או נרקבים פחות או יותר באותו קצב ללא טיפול תקופתי. מספר דגשים מנסיוני - 1. לא להתקמצן בחומרי ההגנה על העץ , בין אם לכה או שמן( התלבטות בפני עצמה ) ,לפוצץ !!! כמה שיותר שכבות על החלק המופנה מטה וצדדי הקרש , למעלה תמיד אפשר לחדש בקלות. יחסוך בלאגנים בעתיד. אני ממליץ על שמן משום שהיישום שלו מאוד פשוט , הוא נספג ויוצר שכבת מגן עבה ולא שטחית , אפשר ליישם בחורניות ולא נשארים סימנים = אפשר לפוצץ בשמן עד שהעץ "צועק הצילו" איפה שבלכה יווצרו טיפטופים וכתמים = מתכון לחיים ארוכים. בחידוש מעט יותר קל לחדש שמן אך חידוש יסודי הוא בערך אותו הדבר. ניתן להשיג שמנים בגוונים, מומלץ לראות את הצבע על עבודה מוכנה בעץ דומה - יש הבדלים בתוצאה הסופית. 2. תמיכות לשלד הדק - כמה שיותר! הסטנדרט הוא "רגל" אחת כל 60 ס"מ. 3. ברגים - תמיד בקידוח חור מקדים. את הברגים העליונים ניתן ליישר בעזרת פרופיל ברזל מסיבי - פיזור ברגים לא ישר הוא שולי בהשפעתו אך פשוט לא נראה טוב. 4. פרגולה לא בונים על הדק ( כן ראיתי גאונים כאלו... ), אלה אם כן הוא עבר הכנה בחיזוק מסיבי בכדי לתמוך בעמודי פרגולה. 5. תשתיות , חשמל...מים...וואטאבר , לפני הדק ! 6. להכניס רעל למכרסמים מתחת לדק זה רעיון גרוע , כשהם מתים הם נוטים להשאר שם. לאטום כמה שניתן , לרסס ולהשאיר בורד אחד עם אפשרות הרמה מהירה לצורך מיקום המלכודות ( לא חובה , כדאי ). 7. אם הדק ביתי ו/או לא גדול במיוחד מומלץ להגיע לבית המסחר ולברור את קרשי הדק עצמו( לא השלד, למרות שגם לא יזיק אותו ) אחד אחד: מראה חיצוני טוב ,רענן ולא שזוף,גימור טוב , מקבילות החיתוך! 8.אהממממ...נראה לי שזה די מסכם את זה בגדול. אם מישהו מחפש חברה באזור הדרום , אשמח להמליץ על אנשי מקצוע מעולים בתחום. בהצלחה! ים

קודם כל אני רוצה לחזק את ידיו של אורן ושאר העוסקים במלאכה. אל תתייחסו לכל הפלצנים פה, התנאים רחוקים מאידיאליים אבל זה מה שיש ובמקום להתעסק כל היום בשטויות( האם זה כן מקצועי?...האם יש תנאים?...אין תנאים?...) החברה עובדים , עושים ובע"ה גם גודשים. לא כל היום פקה פקה. וגם אם בסוף יתברר שהם יצאו דבילים - הם לפחות עושים. דווקא היכולת להצליח בתנאי מוסך מדרכה מעידים על אנשים ומכונאים איכותיים עם ראש על הכתפיים שיודעים - לאלתר , לחשוב מחוץ לקופסא ולהצליח גם כשהדברים לא בדיוק "על מגש של כסף", ואם בכביש אין לזה דרישה אז תעברו לשטח. כל הכבוד ובהצלחה... עכשיו לחלק האומנותי. בענייני ריתוך , נזרקו פה הרבה דברים לאוויר , חלקם כלל לא מבוססים או סתם מוגזמים. קודם כל 2 החלקים עשויים יציקת פלדה נקודה , כלומר איך שלא תהפכו את זה למרות תכונותיהם השונות ומבנה פלדה קצת אחר , מדובר על יציקות פלדה פחמנית = אפשר לרתך אותם גם עם Z6013 ( אלקטרודה למסגרות בסיסית ). השוני ביניהם מתבטא בזה שהפנימית הינה יציקת פלדת כלים כלשהי שלא עברה טיפול חיסום או חישול ( וכן יש הבדל ) והחיצונית דומה , סביר להניח עם אחוז פחמן גבוה יותר(ושאר מסגסגים שלא רלוונטיים לעניין הריתוך החובבני ) שעברה טיפול הקשחה כלשהו. החלק שמטופל טרמית ( בהנחה ומדובר על חיסום ) הוא בכל מקרה החלק החיצוני של הכתר , תשלובת השיניים, וזאת משום שהחלק הפנימי של הגלגל צריך להיות אלסטי בהרבה כדי לספוג את הזעזועים אותם סופג הדיפרנציאל. בעוד החלק החיצוני צריך להיות חסין יותר לבלאי. כשרוצים חלק שמחוסם בצד מסויים ובשאר החלקים מחוסם פחות או לא מחוסם בכלל , מה עושים? הליך הנקרא "חיסום דיפרנציאלי" - הגורם רק לכתר החיצוני ביותר להיות מחוסם ולשאר החלק להיות קשיח פחות ופחות בהדרגה עד מתכת לא מטופלת בכלל( או אפילו יתכן ומדובר על חלק העשוי ב CASE HARDENING = "צמנטיזציה" ). כלומר סביר להניח שקו התפר כלל לא מחוסם. כך או כך , בשמירה על ריתוך קר ( הכוונה לטמפ' המתכת מסביב לריתוך , הריתוך עצמו צריך להיות כמה שיותר חם - כמו שמוצג בתמונות, מקטעים ולא ריתוך שלם ) שלא מגיע מעל לנקודה הקריטית לשינוי תכונות המתכת (באזור החיסום! ולמען האמת די קל לבדוק את זה ) החיסום לא נפגע כלל. לגבי עיוותים - גם כאן ישנו פיתרון די פשוט - חימום מקדים ל250 מעלות ( אפשר במנגל , אפשר בתנור ביתי ) , ריתוך "קר" ככל הניתן , ריתוך בהצלבות וקירור איטי ביותר ( באותם אמצעים שהוזכרו או בקבירה בחול ). תוך נקיטת האמצעים הללו , ובהתחשב בעובי וצורת החלק - העיוות בטל בשישים.לפחות לאפליקציה הזאת. הבחירה באלקטרודה 312 היא נכונה ומתאימה , עם זאת יש מתאימות יותר לביצוע העבודה, אותם ניתן למצוא בסדרה 2000 של זיקה. בסופו של דבר הכל עניין של מה ניתן להשיג ( אם צריך יש לי אלקטרודות ניקל שאוהבות סביבות מלוכלכות מהסדרה המדוברת שיעשו עבודה מעולה, אפשרי לתרום כמה למען מטרה נעלה ). לגבי הריתוך המוצג בתמונות, נכון שאפשר יותר טוב - אבל מכמה שנים של ריתוכים למדתי שריתוך מודדים ב"תאכלס" , לא במראה חיצוני. כי מקטע של 1 ס"מ בטמפ' הנכונה,שחודר כמו שצריך יכול להיות יותר חזק מכל "זחל" שנעשה שם,יפה ככל שיהיה. ולא ראיתי את מהלך הריתוך אז לא ידוע לי בדיוק מה איכותו. עצם העובדה שהוא מחזיק אומרת הכל. בקיצור - תפסיקו להתפלצף , טיג...שמיג...אתם צודקים, טיג יותר מתאים - הריתוך הינו ריתוך איטי ונקודתי יותר בעל יכולת חדירה גבוהה יותר באופן יחסי לעובי התפר מה גם שהוא נקי לחלוטין ואינו מעיף רסס לכל עבר. אבל זה מה שיש וזה יותר ממספיק בשביל עבודה כזאת ( ובכלל ממתי ריתוך באלקטרודה הפך להיות כזה נחות? שכחתם איך בונים אוניות? גורדי שחקים? איצטדיונים? צאו מהסרט). לפעם הבאה אלקטרודה דוגמת Z2900 - ריתוך בפיקים למניעת תזוזה של הגלגל"שים , חימום ל250 , ריתוך קצר...נגיד אינץ וחצי באמפר גבוה (120+ ל3.25 ) , משום שמדובר על 2 מתכות קצת שונות עדיף לפלס לגמרי את החלק למניעת גלישת מתכת אל מחוץ לאמבט הריתוך, ריתוך בהצלבה וחזרה למתקן החימום ל"נורמליזציה" ב200-250 מעלות למשך כ45 דקות. עדיף לדפוק על הריתוך כמה שניות לאחר סיום הקשת להקטנת המאמצים בתפר. בהצלחה. תמיד עדיף להמנע מריתוך - ריתוך מעוות , ריתוך משחק עם מבנה ותכונות המתכת וריתוך טוב הוא לא פשוט לביצוע. אבל אל תציגו פתרון בריתוך כסוג של חאפריות - כי הוא לא. עדיף תמיד למצוא פיתרון שלא דורש התערבות פולשנית כמו בריתוך , אבל קצת נסחפתם. המשך יום נעים ים

פששש איזו מאמר עתיק (טוב...במושגים שלי...), אבל בהחלט רלוונטי. אני מצטרף להסבר של אורן , רק מעט יותר שמרני בדעותי לגבי אגרסיביות ההרצה ( תוכל לקרוא במאמר ). אבל קטונתי מלחלוק על מקצוען במעמדו ובידיעותיו בנושא , הניסיון שלי מוגבל לכמה שיפוצים בודדים.

ראשית , DTM מזה שנים הוא הצבע של נירלט לצביעה ישירה על חלודה ( ומוזר שזה לא מצויין בקטלוג ). לגבי האם המרייט הוא טוב או לא , לא אמרתי שהוא לא , רק שהוא עולה פי 1.5 לפחות מהצבעים המתחרים והוא לא כל כך יותר טוב ( אם בכלל ) כדי להצדיק את המחיר. ( גם יש לו את הקטע שניתן לצבוע עד 8 שעות ואם לא עושים זאת , ניתן לצבוע שכבה נוספת רק לאחר שבועיים! אני כחובבן צובע בשעות הפנאי , משאיר לייבוש ומריץ שכבה נוספת יום לאחר מכן - לא מתאים לי.) עם DTM אני עובד לא מעט , בהברשה ובהתזה ומרוצה מאוד , אין לי תמונות רלוונטיות לדיון משום שלא יצא לי לצבוע איתו חלקים לרכב אלה רק קונסטרוקציות. מה גם שכשצובעים בצבע שכזה תמונות בכלל לא מעניינות , מעניינת העמידות. ( אם מישהו מעוניין , למסירה פח 750 מ"ל כמעט מלא של המרייט [צבעתי פרופיל אחד] בצבע "מתכתי חום" - אזור שדרות )

מצטרף לאיחולים. השיפוץ הכי מעניין שהיה פה בזמן האחרון. עבודה עצמית ( פשוט כיף לראות , זה הכי חשוב מבחינתי ) ייחודית, מושקעת ,איכותית וכל זה בתנאים ביתיים בלבד ועל רכב שבכלל לא קל לשפץ! בהצלחה בהמשך!

אני לא מבין מה חשבת לעצמך. מדובר על שמן שנראה כל כך הזוי , ללא "אבא ואמא" , במחיר לא מחיר... כתוב עליו בענק " להתרחק כמו מאש". מה גם , שלא חסכת פה כלום - ניתן להשיג במחיר הזה שמנים דוגמת "אמריקן איגל"( ובמחיר מעט גבוה יותר השמנים הבסיסיים של היצרניות הישראליות), שרחוקים מלהיות שמנים טובים אך הינם שמני מנוע לכל דבר וככאלו עומדים בדרישות המינימליות הנדרשות משמן המנוע.

ממה ששמעתי מבעלי המקצוע שאני מכיר בתחום ( באופן גורף מאיזה חמישה לפחות ) שהמרייט הוא סתם יקר ולא נותן תמורה יותר טובה ביחס למחיר. מה גם שיש בעיה בביצוע שכבות עם המרייט. ליצרנים הישראלים יש צבעים לא רעים למתכת, מנסיוני אני ממליץ על DTM חלק של נירלט (יסוד + עליון ביחידה אחת, ניתן לצבוע ישירות על חלודה, גימור מעולה, עמידות מעולה.).

לדעתי ראוי להזכיר שהמגיבים מדברים על צבע אקרילי בפרט ולא על איכות החברות בכלל. למשל נירלט , בתחום הצבע למתכת - נחשבים לטובים שביצרנים הישראלים. אולי בצבע אקרילי... לא.

מעולם...מעולם....לא זלזלתי בבעלי הרכב ובהשקעתם בשיפוץ , וחשוב לי להדגיש זאת - משום שמעולם לא היה דבר שכזה. ביקורת לגבי איכות השיפוץ ואיכות העבודה של בעלי המקצוע אינה קשורה בכלל לבעל הרכב ולכמות ההשקעה שלו בשיפוץ ( ברור שיש קשר , אבל הכוונה ברורה ). עם כל הכבוד לבן אדם שנתן את הנשמה כדי להעמיד רכב , זה לא משנה את הנתונים היבשים.

אתה מוזמן לצטט את אחד מאותם ציטוטים מפורסמים לכאורה... עד אז אני מציע שתשב בנחת בכיסא ותמנע מלהגיב. את ספריית הספרים המקצועיים שבידי היית רק חולם להשיג, ספציפית בתחום המתכות, הריתוך והמטלורגיה. ישנם אנשים משכילים שיודעים להעריך ( ולא פחות חשוב מכך , גם לפרגן בהתאם ) ברצינות את העבודות המוצגות באתר, מגובים בידע המתאים. וישנם את אלו שמחליקים ומעדנים ואז מתפלאים על רמת התחביב בארצינו. אין לי כוונה להכנס לויכוחים הללו עם אף אחד , חבל על האנרגיה.

האם דריכת הדוושה עד לסוף מהלכה טרם ההתנעה( שוט אחד של משאבת התאוצה ) פותרת את הבעיה? פעולה זו יכולה להוות פתרון זמני סביר , אך יש לפרק ולבדוק את הסיבה לבעיה.

I REST MY CASE אין לי בעיה לא להגיב בשירשורי שיפוץ , אני גם אפסיק לעשות זאת מעכשיו. אי"ה אנחנו נתראה בעוד 10 שנים ונראה מה ישאר מהמכוניות הללו. כל טוב והרבה הנאה מהרכב לפותח השירשור!

התגובות הפושרות לנוכח החאפריות הנוראית המוצגת בתמונות ( ריתוך החלק החלוד ללא ניקוי של אזור הריתוך , וספק אם ניקוי חלקו האחורי של הפח ) הן תעודת עניות לפורום. לצערי חלק מחברים פה פשוט לא מבינים , שרק עצם ריתוך החתיכה... אפילו אם צבועה או מגלוונת - מבלי יכולת להגן על הצד השני היא פתח לחלודה בטווח הלא כזה ארוך. אמנם מריתוך טלאי שכזה , מתאים ומוגן ככל שיהיה... ללא הגנה על הצד הפנימי לא ניתן להמנע בתקציב הגיוני והדבר נחשב למקובל. אבל אין שום הצדקה לרתך חלק חלוד ולא לנקות את שפות הריתוך( מה לגבי החלק הפנימי? ) , הן רגישות פי כמה להתחמצנות וריתוך עליהן יזדהם פנימית ויגרום לחידוש מהיר יחסית של החלודה.

בזמנו (גיוס מרץ 08)אני הבנתי בדיוק ההפך ,שהמקום להגיע אליו בשיריון - הוא חטיבה 7. וביררתי מול מי שהיה בשנים האחרונות גם קצין השיריון הראשי וגם כיום מפקד על החטיבה ( בין היתר...אוגדונר ). למרות ה"חיסרון הטכנולוגי" בטנק עליו הם מתבססים (II). אבל בסופו של דבר....חיילים מתחלפים, מפקדים מתחלפים - אז מלבד הציוד עצמו זה לא רלוונטי לכוון למקום כזה או אחר , אלה אם יש לך פרוטקציות.

ניתן להשיג בקלות בבסיס הטירונות , תצטרך להתחייב לא לקצץ אותו מתחת לגובה מסויים למשך קרוב לשנה. אם אני לא טועה ניתן להוציא גם ללא סיבה רפואית , אך עדיף פשוט להגיד שהעור שלך רגיש ושאר הקישקושים כדי שזה יעבור חלק.

ניקוי אלקטרוליטי דורש המון עוצמה ולצערי מטען מצברים רגיל פשוט איטי מידי , מנסיון.

לצערי הייתי שם עם יותר מידי כאלו , אבל זה נכון שזה מיעוט. זה מאוד תלוי בהרבה דברים.

יחי ההבדל הקטן בין נפקדות לסחר בסמים למכירת נשק לפלסטינים. שי, אני....ואתה...יודעים שיש הרבה הבדל.

לא כיף להיות זה שסה"כ נרדם קצת פה...התחצף קצת שם...חתך הביתה בגלל הטימטום האין סופי של צה"ל( יותר מידי סעיפים מכדי לפרט )... וקיבל כלא - שצריך לחיות יחד עם סוחרי סמים , אנסים , משוגעים למיניהם , מוכרי נשק לאויב, מרגלים (כן , יש כאלו שם...) וסתם המיץ של הזבל של מדינת ישראל - באותם תנאים ובאותו היחס. כלא לא אמור להיות תענוג אבל הוא אמור להבדיל בין אלו שסתם עשו קצת שטויות לבין כל העבריינים שפשעו באופן חמור אך עשו זאת בהיותם חיילים , וזה לא קורה.

בתקופתי ( די עדכני...אפריל-מאי ) דיברו ב"בורקסים". עם כל הכבוד לבסיסי הטירונים , עד שלא הייתם בכלא צבאי לא תבינו מה זה אוכל פשוט זוועתי ברמות שקשה לתאר במילים. ושם אין אפשרות לאכול משהו אחר.... זוועה מה שהולך במתקנים האלו , ולאף אחד לא אכפת.