הספגטי המעופף

זכיתי להימנות על בני המזל, עכשיו יש בעיה אחרת. מכיוון שההופעה יוצאת על חג השבועות ומכיוון שהמדינה שלנו מתנהלת בצורה הגיונית ביותר נמנעת האפשרות האידיאלית ל50 אלף איש להגיע ולחזור בתחבורה ציבורית. נשאלת השאלה - איפה הכי כדאי לחנות? מגיע מהדרום, מעדיף חניה חינמית/זולה יחסית, אין בעיה ללכת מרחקים נורמליים, צריך גם לצאת אח"כ חזרה.

מדורות? או שנשאר לילדים מלאי מפורים או שכנראה שמתחילה מלחמה הלילה.

אחרי כל הטיעונים הנכונים נגד המשטרה והצורה העקומה שלה לטפל בבעיות והנסיונות לזרוק את ההתנהגות על מגזר מסויים תנסו להבין איך זה נראה לשכנים של נוקיהו - מבחינתם יש שם רכבים שעושים הרבה רעש, נוסעים מהר ועושים תמרונים שהם לא רגילים לראות בכביש, ומכיוון שאנחנו במדינת ישראל, לא רגילים בעצם לראות בשום מקום אחר. מבחינתם אין מושג מי הנהג ומה היכולת שלו והאם הרכב מתוחזק או לא, זה רק מפגע רעש ובטיחות שקורה ליד הבית שלהם. במקום להאשים את כל העולם, אולי כדאי לנסות למצוא פתרון שלא יגרור בלאגנים ותלונות למשטרה? (למען הסר ספק - לצערי אני לא גר אפילו קרוב למפגש רכב כזה או דומה) נ.ב. בהקשר של הקטנוניות המשטרתית - זו הדרך של המשטרה להבהיר ש"עכשיו לוקחת דברים שלך ולא באה בלובה יותר בחיים שלך!", סוג של משחק בעל הבית השתגע כדי להרתיע, ההיטפלות היא בכוונה, לא כי הלוחית רישוי מסוכנת.

רק לי נשמע קצת לא נחמד כל הסיפור הזה? בחורה עם בעיות נפשיות ועבר בעייתי מספקת את צרכי החברים מסביב, כולם יודעים וכולם בסדר עם זה והבעיה היא הקונדום? גם בעידן המשוחרר והחופשי שלנו, אני מרגיש שיש קצת בעיה בכל הסיטואציה הזו וכמובן ניצול של המצב. מצטער על הרס החגיגות, אבל לפחות יש לך כלי רציני.

עוד לא מאוחר לעשות מעשה, המשטרה יכולה לקחת את הוידאו בצירוף עדות השוטר ולתת לו דו"ח על העלבת עובד ציבור, בניגוד לחלק מהמקרים שהם עושים את זה, הפעם זה מוצדק לגמרי.

ברור, ב"מר באום" הוא משחק ממש על דמות עצמו כולל אזכורים חוזרים ונשנים ל"הוא הלך בשדות", אבל נראה לי שזה פחות מתאים לגיבוב. בכל מקרה יוצר מדהים ומרתק. לגבי המוות והשכול- יש עוד בדבק, אבל אין ספק שכפי שרואים במיוחד היום יש למוות חלק חזק ביותר בהוויה הישראלית, הוא תמיד שם.

היום נקבר יפה הבלורית והתואר שכל יצירתו הייתה אלגוריה מופלאה להידרדרות הסופנית של המדינה ולמותה, הוא קבר אותה סרט אחר סרט, בז לגיבורי הצבא ולחיבתם המשונה למוות ההירואי בניגוד לגיבורים שלו, שמתו סתם כך, בלי סיבה ובלי גבורה. [video=youtube;XLC-iow89MQ] כן אני יודע, ערב יום הזיכרון וכו', אבל אי אפשר שלא לחייך קצת שהאיש הזה נקבר בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, אבא שלו אחראי לרבים מהם ודמותו שלו הייתה הסמל לצבר המקריב את חייו במשך שנים רבות, אבל כמו שהוא אומר על מר באום - הוא לא הלך בשדות. בצאלאלי באמת לא קשורה לכאן, תאונות כאלו יש בכל העולם, לעיתים עם עשרות הרוגים לצערנו. ממליץ לקרוא את אישתון והתחקירים שלו על חללי צה"ל, הוא קצת מעצבן אבל מראה באמת כמה מחללי צהל בימינו הם באמת חיילים שנפלו בעת שירות המדינה ואיך רובם - אפילו לא קרובים לזה אבל לא מספרים על זה בגלל המיתוס הגדול. חג שמח!

זה חדש, הכרתי את זה במעל ל100 דולר, תודה על המידע, תכף צריך לקנות מצלמה לרכב אחר.

אם תמתח מעט את התקציב (כ80 דולר) תוכל להכניס את המיני 0801, גם קטנה וגם עם מסך, גילוי נאות - יש לי כזו כמעט שנה ואני מאוד מרוצה ממנה.

לא בטוח, הודיעו שינתנו בסוכנויות רק שירותים שאינם דורשים חיבור למערכת המיחשוב. מה עם משרד הרישוי?

הייתי במשלחת יחסית רצינית לפולין, הרבה הספק "מוות", מעט מאוד קניות ושטויות. אבל גם הרבה "צריך להראות להם", הרבה "אתם הנקמה", הרבה מאוד הפגנת כוח. בעיקר הפצת שנאה וסכסוך לדורות הבאים, משהו בסגנון זכר עמלק ולא נזכור ולא נשכח. אני יכול להבין מאיפה זה בא גם ברמות הלא ציניות. היה משמעותי ומלמד, לא השתעממתי ולא סבלתי, אם אמליץ על זה לילדיי? לא בטוח. (גילוי נאות - הרבה מהדברים התחברו לי רק זמן רב אחרי החזרה לארץ ואני מבין אותם בדיעבד)

כי אין בגאטים בגטו. ובצורה רצינית שלא מתאימה לגיבוב - כי ניצולים לא יכולים אחר כך ללבוש מדים וללכת להלחם "בשביל המדינה" כדי להראות להם מה זה, לעומתם תלמידי תיכון שהיו בשואה יכולים להקריב את חייהם בשמחה למען המולדת ולשאול פחות שאלות. שיהיה חג שמח.

יש לי טעות קלה בתחביר בהודעה שאשמח לערוך אם אחד המנהלים יתן לי (מוסף במודגש): תיקנתי לך בהודעה המקורית, זה נכון וזו גם הוראת יצרנים שמופיעה בספרי הדרכה. בוקי. ניר, חוץ ממניעת הסיכוי לקצר הוא חיבור לגוף הרכב (שמוארק גם כך ובעצם "חלק" מהמינוס בכל מקרה) אתה מונע בכך את האפשרות שהמצבר יתלקח עקב הניצוץ שנוצר בחיבור, בדרך כלל הוא קטן אבל אין לדעת. יש סיבות נוספות שאני מכיר אבל מכיוון שהן לא ממקורות מהימנים מספיק אני מעדיף להשאיר את זה לבעלי הידע המקצועי כאן. כמובן שהחיבור נעשה שהרכבים אינם מונעים ואם אפשר להימנע מצרכני חשמל גדולים ברכב. אני מכיר גם המלצה (בחלק מספרי הרכב) של הפעלת צרכני חשמל גדולים (מפשירי שמשות למשל) ברכב המרוקן לאחר ההנעה כדי למנוע קפיצת מתח שמנתקים את הכבל. בכל מקרה, ישנם בפורום דיונים עשירים במידע רב בעניין החיבור לבלוק המנוע במקום למצבר.

התברכתי בראיה קצרה, התיכון והצבא סידרו לי שמיעה של בית אבות וחוש הריח שלי מבולבל, מזל שלא שרפתי את כל בלוטות הטעם. מתן, יצא לי לראות כמה ספרים ואתרי אינטרנט שטוענים על שיטות לשיפור הראייה ולהורדת התלות במשקפיים, הם טוענים שהמשקפיים רק מקבעות את העיניים ומגבילות את היכולת שלהם, אין לי מושג כמה זה נכון אבל חלקם כן נכתבו על ידי ברי-סמכא כאלו ואחרים (בעיני עצמם לפחות)

פלוס (אדום) - בין מצבר למצבר מינוס (שחור) - בניגוד לנכתב מעלי וכמו שהבנת - לא בין מצבר למצבר. ברכב המניע לחבר למצבר הרכב כרגיל וברכב המונע תמצא חתיכת פח חשופה שניתן לתפוס עליה בצורה טובה את הכבל. לפי התמונה אתה יכול לנסות במתכת מצד ימין או מעל הרדיאטור אם זה לא פלסטיק, איפה שייתפס טוב יותר ועדיף להרחיק קצת מהמצבר (למנוע ניצוץ) שים לב שאם ברכב המניע יש מערכת start&stop אז גם בו לא לחבר למצבר אלא לגוף הרכב. בהצלחה

מוקדש לך, הסוף שמח.

עניין המימונה הזה, רק לפני שנתיים- שלוש הצלחתי לסגור אותו (אם לא אפול על מרוקאית בסוף...). שהייתי קטן היינו הולכים במסגרת מאורגנת, יושבים שם סביב שולחן גדול שהכינו כנראה במיוחד בשבילנו כי בדרך כלל היה די בצד והאכילו אותנו מופלטות מפוצצות בדבש, לא סבלתי במיוחד, לא נהנתי במיוחד. בעצם כן נהנתי במיוחד, מהפלאפל שהיינו הולכים אליו מיד אח"כ. שגדלתי נהייתה לי משפחה מרוקאית דרך קשרי חתונה ואז זה היה ללכת לצרכי נימוסין, לנסות להתחבר, להבין שזה מזוייף, לשבת בצד ולהנהן, לדאוג לזה שבכל רגע נתון אני אחזיק מופלטה או עוגיה כלשהיא כדי לא לחטוף נזיפות או מגש מלא מעמול לתוך האף. אחר כך הצלחתי להיות מספיק גדול כדי למצוא עיסוקים שיצדיקו את חוסר הגעתי, ואז זה הגיע מהצד השני - צריך ללכת לצרכי עבודה -ראש המועצה הזמין, מנכ"ל הארגון שקונה מאיתנו, ראש העמותה שאנחנו עובדים איתה, צריך ללכת שלא יעלבו ויעשו צרות. בסוף התאפסתי על עצמי, בזמני הפנוי אני הולך למה שאני רוצה ועושה לי טוב, ומימונה היא לא מאלו, אני לא אוהב אירועים המוניים ורועשים, לא של אשכנזים ולא של אף עדה אחרת, לא אוהב שאמא שלי דוחפת לי אוכל ולא שאף אחד אחר עושה את זה. אז כן, אני אשכנזי סנוב ומניאק, לא חש צורך להתנצל על הענין ולא רואה משהו מיוחד במופלטה, תחפושות אותנטיות או כל דבר אחר. מצד שני, אצלי הבית פתוח כל השנה ללא הזמנה ועם חמץ בשפע, כולם מוזמנים. מי שנהנה וחוגג את העניין - איחולי חג שמח, תרחבו ותסעדו ותאכלו מופלטות לרוב, מחכה לתחרות המופלטות הגדולה של הגיבוב.

אני בדרך כלל זורק כמה שיני שום בצנצנות של הלימון, זה אמנם למיטיבי לכת ותתרנים אבל יוצא רך ומשובח. לא יודע לומר לך אם צנצנת שלמה של הדבר הזה תצא טוב אבל אולי שווה לנסות?

מפגש גיבוב - קיץ 2014

(א) ויהי בימים האלו, ויתאוננו בני קארספורום על מר גורלם ועל עוניים וישאלו שאלות מטומטמות ויפתחו שרשורים מיותרים (ב) וירא הרזמל כי מוצף האוף-טופיק חמס ויקח רזמל צלע מהקטר ויברא גיבוב. (ג) וירא רזמל כי טוב ויגובב שרשור על גבי שרשור לומר שרשורים בערמה מסודרים הם כמערום m16 המסובכים זה בזה (ד) ויגיע הלוקומטיב ויתלונן, ויתן לו אלוהי הרזמל סמכות גיבובית עליונה ויתרצה הקטר ויקבל את רזמל ואלוהותו (ה) ויבוא עם ישראל ויכיר ברזמל אלוהיו ובקטר נביאו ויאמר הרי אנו מקבלים את הרזמל כפי שהוא ואת הלוקומטיב כנושא דברו ויגובבו כטוב בעיניהם (ו) וינוח מגובב תחת עצו ותחת תאנתו והארץ שקטה שלוש וחצי דקות

וואו, זה היה אחד הסדרים הקצרים ביותר והטובים ביותר, אבל גם אחד הגרועים, ואני מגיע ממשפחה דתית. אני לא בטוח אם שתיתי בטווח של הוא-בסדר-רק-אל-תתנו-לו-להחזיק-כלים-מזכוכית או של כוס-עמק-מתי-הוא-ימצא-מישהי-ויטריד-אותנו-רק-פעם-בשנתיים. מה שבטוח, שתיתי הרבה יותר ממה שאני רגיל (שזה לא המון) ואני מסובב לגמרי, ברמה של פגשתי כמה שיחים קוצניים בדרך והודתי לעצמי שהחבאתי את המכוניות של ה מכונית, יש לי גם תחשוה שהאחיינית לשי פחות אוהבת את אלוהים ממה שלימדו אותה בבית ספר אחרי שהיא ישבה כסא לידי כל הסדר קיבלה פרשנות צמודה לפאגניזם.... ראבאק, פסח הוא אחד החגים שאני פחות אוהב, תמיד זכור לי הרבה לחץ בבית ותמיד השתדלתי להעלם בסביבות חודש ניסן מהבית, בשנים האחרונות נסיבות אחרות האליצו אותי להגיע, לא בטוח אם זה טוב או רע, אבל כל משפט פה לוקח לי פעמיים שלוש אז נראה לי שאוותר על ההסברים. הרבה זמן לא שתיתי ככה ואני עדיין בשליטה יחסית, מתי ארשה לעצמי לאבד עשתונות באמת?תמיד חייב להיות באיזו סוג של שפיות. אנלוגי, ברוך שובך. צפה פגיעה

מזל"ט לכל מוצלחי, בוגרי ומנצחי הגיבוב! ולכל השאר - אל תדאגו, הכשלון ומרפי הם הגיבוב האמיתי, כל המוצלחים הם רק סטיית תקן.

מסקנה: שאתה עובר דירה, כל מה שצריך כדי להרגיש בבית זה מזרון על הרצפה והיכולת להכין קפה בדרך שאתה אוהב.

שאיפות זה מעולה, וטוב שיש. השאלה היא רק אם תגיעי לכל אלה האם תרגישי אושר או שפשוט תעלי את הדרישות?

"מה אני לא נורמלי להיות נורמלי?! אני לא נורמלי!ל-א נ-ו-ר-מ-ל-י!"