הספגטי המעופף

לדעתי זרוק לי פה בגיבוב "דיסקים שאין להם מקום/כפולים" האלבום של בויאקה, מוכן לוותר עליו למרות ההערה הקצת חסרת טעם שהבאת עכשיו והעובדה שהוספת מזגי אוויר שבהם אתה שונא לרוץ, כשריונר מזג האוויר לא אמור להשפיע, אתה אמור לשנוא פעילות גופנית ללא הבדל דת, גזע ושמש. חושב שיש שם עוד דיסקים מהרשימה שלך, צריך לבדוק. תודיע לפני שאתה בא לאסוף. גיא נשמע מעניין, אנסה את זה על האורחים מתישהו. פונץ' זה להקה, אבל זה היא בתחום של אנלוגי בגיבוב והוא כבר ישן, תנסה לשאול שוב בשלוש וחצי. האמת שזה משקה אלכוהולי שנטו עד אמצע שנות התשעים להגיש אותו באירועים בתוך קערה עם המון פירות ומצקת, בגלל שהוא נראה כמו מיץ הוא היה אחראי להשתכרותם הראשונית של ילדים רבים.

מרטין פילס, אבל לא בכמות שהגיע אח"כ. הבירות נהיו יקרות מדי במדינה הזאת. בנץ, הבטחת שאתה פה במשמרת, בנתיים ניטץ' טוחן פשטידות ודניקס שואל שאלות. שני שירים בערב, כי רופני כבר ישן. http://www.youtube.com/watch?v=zzVXmv2cGvU

מחכים לגיבוב השירותים של בנצי, רצוי עם נעלי בית ודיכאון של יום ראשון או שני.

רופני, אני מבין שאתה לא שורד את הגיבובים שלי אם חשבת שזה אני. מסתבר שכנראה שזו אטריה אחרת. (למען הסר ספק, אולי לא הובן מהניסוח שלי - לא פגשתי אותו אבל תיקשרנו אלקטרונית, אם אתם באמת רוצים - אתם יודעים איפה להשיג אותו) לגבי הגילוח, תביא איתך מכונה לטירונות, אתה עוד תודה לי בשבועות השטח. גברת לוקו, תהיי חזקה, אנחנו איתך, שמרי על שמופי. (ופרגני לו בספה להלילה, יהיה ממש קר באוטו ואחרי שנה הוא כבר שכח איך זה) לוקיטו, אגב נטאשה, שמעת קצת ויסוצקי?איך היה? איזה יום הזיה, אני חושד שהייתי בהשפעת פטריות כל הערב, באמת שאני לא סגור על מה קרה ואיך, אבל אם כן זה היה ממש מדהים, נראה לי שהרבה זמן לא התרגשתי ככה. ולכבוד קסטינה http://www.youtube.com/watch?v=UmVX3020GsE מי במשמרת הלילה בגיבוב?

פרנקוס מרגיש טוב תודה לאל, מוסר לכולכם את אהבתו ותמונות זימה שרז מצנזר. וברצינות - הוא בסדר, נראה לי גם שרופני פגש אותו השבוע.

אני סומך על צהל"נט כמו שאני סומך על צה"ל וחייליו המצויינים (בלי להעליב), מילא המידע האישי שחברים שהגיעו לכל מיני מקומות התקשרו וסיפרו לי שכתוב בתיק האישי שלי אבל המידע שראיתי שמסתובב ברשת הפחות מסווגת של צה"ל וחשופה לכל מיני חיילים ששיקול דעתם קצת משובש, או כל מי שיש לו גישה בעצם, עושה אותי הרבה יותר מודאג. גילוי נאות - ברגע של חוסר חשיבה עשיתי תעודת זהות ביומטרית, אבל של מדינה אחרת שאני סומך עליה קצת יותר וזה גם לא בדיוק כמו מאגר. מקווה שלא תצטרכו לבקר אותי בכלא על לא עוול בכפי. לוקיטו, מה קורה אחינו? קח איזה כוסית שב, תרגע וגובב. בנתיים נרכז את כל מקצועני קארספורום לאשכול שלך בפורום הטכני. כדי לעודד אותך, אני יותר אידיוט - פעם פרצתי לדירה שלי מהחלון כי איבדתי את המפתחות רק כדי לגלות שהמפתח היה נעוץ בדלת מבחוץ (מאז שיצאתי), כמובן שגיליתי את זה רק אחרי ששברתי את המנעול מבפנים כי לא הצלחתי לפתוח. רופני, היד דווקא נראית בסדר, כמו פצעים שהתנפחו בקור עם עור מת, אבל בכל מקרה הייתי הולך למרפאה לבדוק את זה. דויד, יש סרטים כאלו עם תרגום לעברית?

מאור, כמו שכתבתי לך קודם, אם יש לך קרוב משפחה שיכול להניע ולנסוע עם הרכב פעם בשבועיים זה הפתרון הטוב ביותר ודורש הכי פחות השקעה. (הצעה - כדי שישתלם לקרוב הזה לקחת את הרכב אז תן לו לנסוע איתו לעבודה או סתם לסידורים מדי פעם וכולם ירוויחו) גם בהנחה ותמצא פאנל סולרי קסום שיחזיק את המצבר עדיין הנעה ונסיעה ברכב ישמרו על שאר המכלולים, הגומיות והנוזלים ברכב וימנעו תקלות בחזרה, זה אמנם פרק זמן לא ארוך במיוחד אבל יכול לגרום לנזק בלי שום קשר למצבר. במידה ואתה עדיין לא מעוניין, מצא מקום מוצל ונעים לרכב, נתק את המצבר, תעלה את הרכב על בוקים ותהיה מוכן להוציא קצת מרשרשים כדי להחזיר אותו לשירות בעוד חצי שנה. אם הרכב לא נוסע עד שאתה חוזר - פרק ממנו את הצמיגים ואחסן אותם במקום קריר ויבש. אם הרכב עומד במקום ציבורי - להעלים ממנו ג'אנטים או דברים שיכולים לבלוט גם בפנים הרכב כדי שלא יעלמו לבד. תוכל למצוא שרשורים דומים עם מידע מועיל בתחתית העמוד הזה ובחיפוש בפורום הטכני ובפורום אספנות.

זו קללה, הייתי רוצה להפסיק לנתח את עצמי כל הזמן, הרבה אנשים שמכירים אותי באופן שטחי (אבל כמה שנים) חושבים שפשוט לא אכפת לי מכלום, לפעמים אני חושב שהבעיה שלי שאכפת לי מהכל. אני חושב שאצל רוב האנשים הפרטיות היא שילוב של הרגשה, מרחב וחפצים (או אובייקטיבים כדי להיות פלצן) והסקאלה הזו משתנה מאדם לאדם. אצלי יש מעט מאוד חפצים פיזיים שמרגיש לי רע שמישהו אחר משתמש בהם. לעומת זאת אני מתחבר מאוד לבתים שבהם אני גר או שבהם עברתי ולבניינים באופן כללי, לנטושים ובמצב רע אפילו יותר. אבל זהו עם החפירות להיום, למרות שכיפרתי על כל השבוע. דניקס - אטריה אטריה, אבל לפניך! [ATTACH=CONFIG]370089[/ATTACH] אגב, לא מהפייבוריטס שלי, אם כי מהבירות היותר זמינות כיום. רופני, אבל מיכאל גולש באקספלורר, זה מעיב על החוויה ההיפסטרית שלי. ג'יימס - בבקשה רבינו

zx, לא הייתי בונה על הגישה הזאת תמיד. ראיתי כבר חדרי מיון עם מאבטחים שדואגים שמי שעושה צרות ינוח יפה וזה ממש לא תרם להם לקבל טיפול רפואי מהר יותר, ובטח לא טוב יותר. ולגבי הרועשים - ראיתי צוות רפואי עייף שמטפל בהם: "כואב לך? אין בעיה, בוא ניתן לך כמה משככי כאבים". מה שכן, יש לי קרובת משפחה שחייה ניצלו בזכות איומים על צוות רפואי, לא שאני מעודד את העניין חלילה. הדרך הכי מהירה להגיע ממיון לאשפוז במחלקה (הליך של כמה שעות ברגיל): להגיע חצי שעה לפני פיגוע ולהספיק לעשות בדיקת רופא ראשונית. אין ספק שזה אחד המקומות שבהם לפרוטקציות וקשרים למינהן יש את ההשפעה הגדולה ביותר על החיים, תרתי משמע.

סיפורי מיון...נראה לי זה אופציה לשרשור בפני עצמו שינוע בן צחוק היסטרי לבכי קורע לב. ביליתי יותר מדי שעות במיון, אבל חוץ מהלידה זה מעולם לא היה כפציינט. לוקו, שיהיה הרבה מזל טוב לילדון, מכל הלב. הסיפור פה על המחשב עם הפורנו העלה לי את התפיסה שלי לגבי החיים שהם לכאורה נורא פתוחים ואין לי בעיה שמגיעים חברים הביתה או סתם כאלה שלומדים איתי ומבקשים לרגע את המחשב וכאילו אין לי חשש ממה שימצאו בו, כי בחיים שלי הכל על השולחן ולא מוסתר. אני בן אדם שמדבר המון, יותר מדי, יעידו אלה מכאן שדיברו איתי ומי שהצליח לעקוב אחרי המלל כאן, או יותר נכון - כל אלה שלא. וכמו שגם די מובן, אני מאוד ביקורתי כלפי עצמי, אבל בדרך כלל בדיעבד. האמת אבל שמשפט שאמר לי חבר אחרי שהיינו ביחד בצוות בצבא מעל לשנה הוא ממש נכון: (רופני - צוות בשריון זה 4 אנשים שמזהים אחד את השני לפי הריח של הפלוצים, ככה קרובים, אם רוצים או לא) "ספגטי, עלייך יודעים הכל, ולא באמת יודעים כלום". אני יכול ללהג שעות אם נותנים לי, אבל אני מאוד מתקשה להכניס אנשים לתוך החיים שלי באמת, בין אם בקושי אמיתי ליצירת חברים חדשים, שמירה על חברים שהם לא קרובים מאוד וכמובן, מערכות יחסים רומנטיות... אני מתחבר מהר לאנשים באופן שטחי, אבל מתנתק מהם מאוד מהר שמשהו גורם לי לאבד אמון קל שבקלים. אני קנאי לאינטימיות ולפרטיות שלי באופן אובססיבי כמעט, אני כל הזמן חייב את המקום הקטן שלי ואת השקט שלי. ובעניין אחר, אבל יתקשר בהמשך. החיים שלי סובבים סביב מוזיקה בקטע חולני, קשה לי מאוד לבטא מה אני מרגיש במעט מילים, אבל לפעמים אני יכול לבטא את זה בריף גיטרה שרץ לי בראש. ברגעים שצריך לקבל החלטות כאלה ואחרות בחיים, אני יודע לפי המוזיקה שבא לי לשמוע באותה התקופה מה אני הולך להחליט. ככה דפוק. לפי השירים שרצים בראש שלי אני מבין אם פרוייקט הצליח או לא, אם הראיון עבודה הלך או לא ואם בכלל אני רוצה לעבוד שם וכל דבר אחר. זה יכול להגיע לרמה שאני בא להכניס דיסק מסויים למערכת (כן, אני עדיין שם) ונמנע מזה כדי לא להיכנס ליום עם דעות קדומות שאני יודע שיהיו לי אם אני אשמע את האלבום. ופתאום השבוע, שטיילתי עם עוד חבר במקום שבדרך כלל אני נוסע אליו לבד לנקות את הראש, הבנתי אלבום ששמעתי שוב ושוב מאז שיצא ולא הצלחתי להבין למה אני שומע אותו ובאיזה הקשר. הסתדר לי משהו בראש על החיבור שלי לאנשים, על המוזיקה, ובעיקר על הרצון התמידי, מהרגע שיצאתי מהבית, להגיע הביתה ולשבת עם כוס קפה/וויסקי על הספה ולשמוע בלוז. ברגע של הארה הבנתי שבבדידות על ראש העץ, שם אני מרגיש בטוח עם החבר אני. כרגיל, לא אצליח להסביר, אבל שאני שומע את זה זה נורא ברור. עכשיו יש לי עוד אלבום שיושב במקום מסויים במוח, עם תמונות מקום ויזואליות מסויימות וחוויה ספציפית. ברוך הבא. (למי ששרד ורוצה גם מילים והאלבום לשמיעה) רופני, נראה בשבוע הבא, אני לא בטוח שיהיה לי זמן וגם כך מתלבט. אם כן, אשמח אם ללוקו/לרכב שיוצא מקרית מלאכי יש מקום לעוד תחת.

אם הקרוב שלך יכול פעם בשבוע - שבועיים להניע ולעשות סיבוב עם הרכב, זהו הפתרון הכי טוב, אין צורך שיניע אותו כל יום. מה שכן, שהוא כבר מניע אותו שיצא לסיבוב של 15-30 דקות לפחות, עדיף בבינעירוני. זה בהחלט עדיף על לנתק מצבר ולצבור בלאי עמידה של חמישה חודשים.

צפרדע צרפתית מכוערת עם עיצוב שמנסה להיות מגניב והכלאה של סופר מיני עם קרוס אובר. אז מתי זה מגיע לארץ, כמה זה הולך לעלות, מתי אפשר להזמין מבחן ולמה לעזאזל אני באמת מחשב האם אוכל לקנות אותו בינואר 2015?! צרפתים חארות, ראשון על הבוקר אני חוזר לפסיכולוג. סרטון שמראה את סביבת הנהג והנוסע ביותר פירוט, די מעניין.

פורום סיטרואן קקטוס: כל פעם שאני חונה במקום ציבורי פותחים עלי דלתות בכוח כדי לראות מה יקרה, רעיונות איך להפסיק עם זה?

רופני, סבא וסבתא לא גרים בקיבוץ/מושב שיתופי? בדרך כלל במקומות כאלו יש אחות ולפעמים אפילו רופא שאפשר לגשת אליהם לפני המיון. ותשמור על הידיים שלך, עוד כמה חודשים תצטרך להרוס אותם עם טנקים. ולוקו, באופן כללי חוץ מזה שלהגיע למיון זה לא משהו, אם יש לך בעיה שדורשת אישפוז אבל לא דחופה מספיק אז להגיע מחמישי בצהריים והלאה למיון זה די באסה.

אנולגי, תודה, יפה שזכרת. אפילו זכיתי לשמוע את זה לייב למרות שאני מודה שזה לא בפייבוריטס שלי. היה לי איזה גיבובון בקנה שכמעט יצא אבל נעלם לפתע, אולי יגיע הלילה. נפלה לי תובנה יפה אתמול על החיים אבל היא לא מצליחה לצאת אל הכתב. מין ערבוב של המחשב עם הפורנו, הבדידות, הדיכאון, האנונימיות, הגיבובים ומוזיקה, המון מוזיקה. את האירי השיכור והשמנמן הזה כבר שיתפתי כאן בעבר כי יש לו עדיין את הבלוז, אבל בדיוק לפני שלוש שנים הוא חטף התקף לב והצטרף לג'אם הגדול. גיטריסט ענק עם מוזיקה נהדרת, מומלץ גם לשמוע ביוטיוב את המחוות שלו להנדריקס.

עד שהנציג/ה מבינ/ה שאין עם מי לדבר....

אני מהמר שדווקא יש לו סבתא.

מעניין, כי לוקו הוא אחד המשתפים הגדולים של חייו האמיתים פה. אם הוא לא ערוסי 2 והוא אכן אמיתי אז שמו, כתובתו, ביתו, מכוניתו, ילדיו, אשתו, כלבתו, תחביביו ואפילו טחוריו כבר ידועים לכל קורא אוף טוסיק. או שהוא לא אמיתי. אגב, מתי מבצע "גובב כפי יכולתך" הבא?

אנלוגי, אני לא מסכים לגמרי עם הגישה שלך. יש לי חברים שאמנם לא מצאו את ייעודם בעבודה אבל אי אפשר להגדיר שהם סובלים שם וגם לא שהם נהנים. אבל הם כן מכניסים משכורת ומקפידים על שהעבודה תשאר בעבודה וחיי הפנאי שלהם עשירים ומהנים. אבל בשביל זה צריך גם לא לסבול ולהשתעמם מהעבודה וגם לנצל את הזמן שמחוצה לה להנאה. אישית, אני לא רואה בזה משהו פסול. אני מכיר גם ההפך הגמור מהגישה שלך, אנשים שמבחינתם העבודה היא החלק הטוב של היום והחלק של שגרת המשפחה והילדים הוא הפחות טוב, למעט סופי השבוע. אבל אלו כבר מקרים שזקוקים לפסיכולוגיה אחרת לגמרי.

אה סורי, אופן ספייס זה בלי קירות בכלל?

אנשי האופן ספייס, זה לא מוזר לעבוד ככה? יש לי חבר שהרבה זמן נדנד לי שאבוא לבקר אותו בעבודה, אני לא איש של עיר ולא של הייטק ולא מסתובב במקומות האלו, הוא רצה שאבוא לראות איך הוא עובד ואת הצוות שהוא אחראי עליו. שהוא קיבל קידום ומשרד חדש כבר לא הייתה ברירה, הייתי באיזור וקפצתי לקפה, נכנסים. כבר בכניסה הוא פותח דלת צדדית ומצביע על כמה ארונות מלאי קופסאות מהבהבות אורות "כל זה שלי, באחריותי" וזרק איזשהם מספרים שבטח מרשימים את מי שמבין, אני לא הבנתי כלום חוץ מזה שזה המון שרתים ומחשבים עם הרבה מקום. ואז הגענו למשרד החדש, טוב נו, ה"משרד" החדש. כל העובדים בקומה היו בקוביה קטנה וחלקם ללא חלונות משלהם, הייתי משתגע ככה. אבל ה"משרד" שלו הוא קוביה פינתית בגודל של ארבע קוביות רגילות עם חלונות שבאמת אפשר לפתוח. הוא באמת מוכשר במה שהוא עושה, וגם מנהל לא רע בכלל אני מניח ואולי אפילו מקבל סיפוק מהעבודה והאתגרים שלה. אבל אם אלו הקידומים שלכם, אני עובר לריינג'ר של רופני, שם לפחות אם אתה מחטט באף אז רואים, אבל לא אכפת. (רציתי לכתוב לאף אחד לא אכפת, אבל זה טיפשי). רופני אם אתה רוצה יש לי דיסקים כפולים שאני יכול לתרום לך.

מכיר את זה שאתה נוסע אחרי משאית ואתה מקבל לשמשה את מיטב האבנים/חומוס/תבואה או מה שהוא לא סוחב באותו הרגע או לפני זה? זה בגלל שהוא לא סגר את יריעת הברזנט שמכסה את המשאית, דבר שהוא מחויב לו על פי חוק אבל כמו הנהיגה שלו, גם זה על הזין שלו. אז שיחטוף דו"ח, לא מבין מה הבעיה עם זה, עד שהמשטרה אוכפת משהו שבאמת מפריע ובעל סיכון. כבר קרה לי שאיזה משאית שהובילה גזם פינקה אותי בעלים עד שכמעט לא ראיתי כלום. וחזרה לגיבוב. בנץ, אחלה גיבוביישן, גם אני לא הבנתי משם והלאה.

עירום במדיה? לא שידוע לי...אני מקווה שאין לי גיבוב כזה... אני יותר מדי בשליטה ואף פעם לא בשליטה, אבל לא מגיע למצבים של שיכרות/סימום וכו', ואין לי הרבה קיבולת. אבל זה די חסכוני.

דויד תודה, גיבובירה לעניין. נראה כאילו אתה אדם של "הכל או כלום" , או שותה הרבה או בכלל לא. הייתי מקדיש לך שיר אבל כבר יש לנו שתי הטמעות בעמודגיבוב הזה, זה יותר מדי. אנלוגי בדקתי, אין בעיה להחליף ידיים, זה סתם מרגיש מוזר ואיטי יותר וכל מעבר כלי הידיים מנסות להתחלף.

ימני, סקוץ' ביד ימין כלי בשמאל. אבדוק הערב ואדווח לך מסקנות. שריל בחורה לעניין. תראה חבורה של אנשים בוגרים ומוכשרים עומדים סביבה ומריצים את הידיים באלגנטיות על הכלי שלהם. http://www.youtube.com/watch?v=rhIp2M_2UMA דויד, גובב לנו קצת על הבירה, זה מעניין העסק הזה.