Potato

אולי למהט יש מדרג של תוצאות הבחינות מעבר. לא יודע אם הן מתפרסמות אבל.

כן ככה זה. בוגרי אוניברסיטאות אוהבים בוגרים של אוניברסיטה. גם בין המכללות השונות יש היררכיה.

אז זהו שאני אומר מראש,תראיין תחליט. לא רואה איך זה עלי,בסופו של דבר מי שאחראי לגיוס הוא המנהל המגייס ולא הממליץ.

ואין לי מושג איך *חברים* שלי עובדים.

כשהייתי מעביר קורות חיים תמיד עם דיסקליימר "הוא מחפש עבודה,הוא בן אדם סבבה אבל אין לי מושג איך הוא עובד,זה עליך".

למה להביא חבר זה יעיל? ואם החבר שלך עצלן? שאלתי בכוונה את נהג לילה כי הוא עסק בינוני שמנהל את כל תהליך הגיוס בעצמו ונשמע לי הגיוני שיש תהליך שיפור כלשהו.

מעניין אותי אבל השיפור בתהליך הגיוס. לקחתי עובד בתהליך כלשהו,גיליתי שהוא לא עובד טוב. כיצד התהליך שונה/שופר? או שפשוט מניחים מראש שיש אחוז מסוים של עובדים שלא ייקלטו והעסק חי עם זה? הם לא. יש ביקוש הרף עולה,אין ביקוש הרף יורד. הסכם בטכניון למדעי המחשב משתווה כמעט לרפואה ובהרשמה מאוחרת אפילו משתווה אליו. הרף של תעשיה וניהול עלה משמעותית בשנים האחרונות בגלל המסלולים החדשים בו והביקוש הגובר מצד הסטודנטים. שיקלול כלשהו של פסיכומטרי ובגרויות.

זה לא עניין של דוש. יש ידע בסיסי שצריך להיות לכולם. מהנדס מכונות גם מתחיל וגם ותיק אמור לדעת כמה דרגות חופש יש במערכת או איך חום מפונה.

@Night Driverאשמח לתשובה גם.

עיבוד של מתכות וחלקי פלסטיקה שונים מעץ והמכאניקה ורמות הדיוק הנדרשות שונות. הנדסאי לא ילמד אותך יותר מידי,גם אם תלך לעשות תואר ראשון לא תדע את זה אלא אם כן תעשה משהו שקשור בפרויקט גמר ותקבל הדרכה ממנחה. תכנון אופטומכניקה שונה מתכנון מנגנונים ששונה מזיווד. בשביל לדעת לתכנן צריך מנטור טוב והמון נסיון. ואני מצטער לבאס,אבל כמות ההנדסאים הצעירים שעובדים בתכנון שייצא לי להתקל בהם אישית או לשמוע עליהם הוא אפס. הכרתי 2 הנדסאים בnpi אבל הם היו עם עשור נסיון.

ויותר מעניין אותי, האם היה לך גיוס שחשבת שהוא טוב והתברר כגרוע,מה המסקנות שהסקת ואיפה לדעתך טעית באבחנה. אבל לנהל דיון על בן אדם בודד זה קצת מיותר,לא? כולנו יודעים את זה. אבל שוב,זה ש0.1% יכול להגיע לתפקידים מסוימים עם הכשרה "עצמית" לא מעיד על הכלל. העובדה לא רלוונטית,מדברים באחוזים/מונחי הסתברות. כמה שנות לימוד אקדמיות יש בממוצע(כל דירוג אחר) לעובד בכל תפקיד לצורך העניין. אין ויכוח על זה ש"יש" או "אפשר". השאלה היא מה הסיכויים שלי להתקבל עם תואר ובלי תואר. כי כרגע אין לו תעודה,ומקומות רבים שדורשים אותה יפסלו אותו. אז כמות המשרות הפתוחות עבורו מצטמצם דרסטית ויש סיכוי לא נמוך שיצטרך להתפשר על משרת כניסה למרות הנסיון. אני יכול להעיד על עצמי רק, אבל עם התואר קיבלתי סוג של "אומץ" לגשת ולפתור דברים בצורה עצמאית. להתחיל מאפס בלי הכוונה,לקשקש קצת רעיונות ותרשימי זרימה ולדעת להתמיד ולהגיע לפתרון.

איך אתה נותן טולרנס על ניצבות/מקביליות ומסמן קדח בלי דאטומים? יש פה סתירה,אם תכננת משהו מורכב שמורכב מהמון חלקים אז הטולרנסים בו כמעט תמיד יהיו מסובכים(אלא אם כן יש לך מלא כסף). זה לא תלמד. בקורס שאני עשיתי היו שעתיים על איזומטריה וזהו. דברים כאלה לומדיח יותר בעיצוב תעשייתי בשנקר מאשר במכללות הנדסאים. הייתה בדיחה,מי שהבין הבין.

זה בדיוק מה שרשמתי. אפשר להתחמק מתכן כמעט לגמרי באווירו וגם במכונות,עדיין תתקל ב2-3 קורסים אבל זהו. סוליד תפעיל אולי בשניים.

באווירו יש יותר פרויקטים תכנותיים ובמכונות בחלק מהקורסים יש פרויקטי תכן. אם ממש לא בא לך על תכן תוכל להמנע ממנו כמעט לגמרי גם בלימודי הנדסת מכונות. הרמה אותה רמה,המתרגל רץ על TUTORIAL של סולידוורקס ועוברים על הדברים הבסיסיים. זו משימה בלתי אפשרית. לראיון טלפוני אפשר להתכונן-אין לך שפת גוף,קשה לבדוק דרך חשיבה.

תרים טלפון יעשו לך אישור כניסה לרכב. אחרי שתקבל רשימה,תעלה אותה לפה ביחד עם הסילבוס ונדע להגיד לך מה נחוץ יותר ומה פחות.

ידעתי במקרה כי הייתי מכונאי בצבא. שנה עבדתי במפעל אז היה ל"ידע" הזה ערך מוסף כלשהו. אבל חוץ מזה שהיו מראים לי פעם-פעמיים והייתי זוכר. עכשו אני במשרה אחרת במכשור רפואי והייתי חיי מעולה גם בלי ה"ידע" הזה כי הוא חסר תועלת. "רק תחפש" זו השקעה של זמן ומשאבים. אני לא מראיין אף אחד ולא רואה את זה קורה בעתיד הנראה לעין. Just to be clear

דיברתי על חסרי נסיון ובוגרים טריים. אבל המציאות לא מתכתבת עם ההנחה של החלק השני. אגב,יש את אופציה ג' שהיא בוגר אוניברסיטה עם נסיון רלוונטי,איך לא חשבת על זה?

פעם אמרו לי שמי שנפצע משימוש בכלי עבודה לא יודע לעבוד איתם

המספרים מונפצים לחלוטין, שים שני משתנים אקראיים במקום,זו הפואנטה לא הערכים. והנקודה השניה שציינת היא הבעייתית. לא תמיד ראיונות עבודה מנבאים הצלחה באיתור המועמד המתאים,חודשים של הכשרה והתאמה שהולכים לפח זה המון כסף שבסופן צריך להתחיל שוב את התהליך. ממה בדיוק אני מנותק?

אם נניח כי ההסתברות ליפול על מהנדס גרוע מכלל האוכלוסיה הוא נניח 40% וההסתברות ליפול על בוגר אוניברסיטה גרוע היא 25% אז צמצמת משמעותית את כמות הראיונות שתצטרך לעשות. לא זוכר בעל פה אבל הנוסחה לחישוב כמה ראיונות תצטרך בכל אחד מהמקרים דיי פשוטה.

הסיכוי להיתקל במהנדס גרוע מאוניברסיטה N נמוך מהסיכוי להיתקל במהנדס גרוע ממכללה K. ככה מסתכלים על המוסדות ומראיינים. אי אפשר לנהל דיון וכל הזמן להכנס לקטנות,בלתי אפשרי להתקדם ככה.

בשביל לדעת לשרטט דברים עם מידות בשביל שחלקים יעבדו הקורס שרטוט ממש לא יספיק. גם 3 קורסים לא יספיקו,צריך לעבוד כמה שנים עם הסברים והדרכה. לדעת לתכנן חלקים ייצוריים,להבין מאיזה חומר לייצר,באיזו שיטת ייצור,מה המגבלות של שיטת היצור. לא ילמדו אותך שרשראות טולרנסים,דאטומים וכו' בצורה שתוכל גם לעבוד איתה. המקסימום שקורס שרטוט ידני יביא לך הוא יכולת לקשקש על דף ואולי יקנה לך ראיה מרחבית כלשהי. מעבר לזה,בשביל לשרטט תלת מימד-סוליד,קריאו וכו' בשביל דו מימד אוטוקאד.

בגלל כמות התארים הראשונים נוצרה היררכיה פנימית של מוסדות לימוד. תואר ממכללה יותר קל מתואר באוניברסיטה. בלי להכנס בכלל לסוג התואר שכן תואר מקצועי(הנדסות,כלכלה וכו') שונים מתארים כלליים.

יש לך את היכולת המלאה להתחיל פה תהליך

למדת גם להתחכם?