MiKa_P

אני זו עם הפג'ו מהקישור למעלה... לבעיות גיר אוטמטי רק יניב וספי מפ"ת. גם ב"שאפט" מפנים אליהם.

החשבון שלך מכיל טעות בסיסית של צרכנים לא רציונלים. אתה משווה את ההפרש בין מחיר המכירה בלבד, ואומר "800 שקל זה לא כזה הרבה", אבל לא לוקח בחשבון את מה ש"הפסדת" כבר כשקנית מכשיר יקר יותר ב1900 שקל. כך שבסופו של יום לא הפסדת 800 שקל, הפסדת 1100 שקל (1900 שהוצאת יותר בקניה, מינוס ה800 יותר שהכנסת במכירה). מבחינה רציונלית, על שניהם תקבל פחות או יותר 50% מערכם כשתמכור, כך שהשיקול צריך להיות כמה כסף אתה משקיע ואיזו תמורה אתה מקבל. בכמה תמכור זו לא פונקציה, בסלולרי אין מכשירים ששומרים ערך יותר מאחרים.

לא הבנתי את ההגיון של הסעיף האחרון שלך, דייב. ברור שיהיה הפרש במחיר המכירה, כמו שהיה הפרש במחיר הקניה. אם משלמים 1900 שקל יותר, ומחזירים 800 שקל יותר כשמוכרים, עדיין מפסידים 1100 שקל יחסית לאותה פעולה עם המוטו. איזה מין שיקול זה? לשימושים שלך, שדומים לשלי, אני מסכימה שהיתרונות הטכניים של הG4 בטלים בשישים, למעט המצלמה והשופוני. הG4 פשוט מיותר לאנשים כמונו, לא משנה איך תסובב את זה.

אם ההתלבטות היא בין פיקנטו חדשה למיני אחרת משומשת, אז באמת שאין כאן התלבטות- הפיקנטו. אגב, האחריות של קיה היא 3 שנים על כל המכלולים (פגוש-לפגוש), ועוד 4 שנים רק למנוע, גיר וציריות. כלומר למנוע יש אחריות של 7 שנים (או 150 אלף ק"מ- מה שבא קודם). יש לזה כמובן כל מיני תנאים, וזה מחייב אותך לטפל רק במוסך מורשה יבואן כדי לממש את האחריות, אבל בסה"כ זה יותר ממה שיבואנים אחרים נותנים. את צריכה לוודא שבאמת מדובר ב-7 שנות אחריות כי חברות הליסינג לא מקבלות את האחריות הזו כמו ללקוח פרטי, תבדקי את זה. אגב, לדעתי מתחילים לספור את האחריות הזו מהרגע שהרכב נמסר לחברת הליסינג, כך שאם הוא כבר בן שנה אז כנראה נשארו רק 6 שנות אחריות. לא נורא, אבל תני על זה את הדעת.

תכל'ס, אם היית אומרת שזה מה שאת צריכה, הייתי מציעה לך ליווי כזה בחינם.

וואלה אוטו יפה, ועוד ידני. מהרכבים שאני רואה ומצטערת שאין לי את הכסף הזה זמין עכשיו. שמחה שמצאה בית חם.

רציתי לראות את הרשיון כי חשבתי שקנית מסוחר/מגרש, ועניין אותי לראות אם יש סימנים מחשידים ברשיון שאולי לא ידעת לראות. אבל את אומרת שקנית מפרטי רק עם "מתווך" (אני נטרפת מהשטויות שאנשים ממציאים בשביל כסף, סליחה), אז אולי זה לא רלוונטי. אם בכל זאת תרצי, אז אשמח לראות. שמחה שבדקת במכון שאת בחרת. ההצעה של סוויצ' לא רעה, הם באמת חוסכים הרבה כאב ראש למוכרים, לפעמים זה שווה את העמלה (רק על ביטוח וירידת ערך את תשלמי סכום דומה בזמן שהרכב עומד אצלך ומחכה). אבל אולי תנסי גם את מה שבוקי מציע. גם אני בטוחה שיש דרך טובה יותר להיפטר מריח של אוטו חדש מאשר לקנות אוטו ישן.

אני די בטוחה שזה רכב של חבר פורום שפירסם אותה למכירה בלוח לא מזמן (לא מוצאת כרגע את המודעה). רכב יפה ומיוחד.

באמת שאין סיבה להצטער על ההודעה, לא נאמר בה משהו יוצא דופן. מה שכן נאמר בין השורות, וזה השיעור שלך שאני מקווה שתקחי הלאה, אלו הטעויות הבאות: 1. קנית רכב בלחץ 2. לא נהגת ברכב (הזה או דומה) לפני הקנייה כדי להבין אם הוא באמת בכלל מתאים לך. הציעו לך פה בעבר להזמין נסיעת מבחן על סוויפט חדשה, שדומה מספיק לקודמת. חולצה ב70 שקל מודדים קודם, אז רכב ב70 אלף? 3. קנית דרך מתווך רכבים (מה זה? זה מקצוע חדש?), ממגרש? עשית בדיקה בעצמך או שהסתמכת על שלהם? בדקת במכון שאת בחרת, או שהלכתם למכון שהוא המליץ עליו? תרשי לי להיות הפרנואידית ולהגיד שיש לי חשש כבד שהרכב שאת נוסעת עליו רחוק מלהיות תקין. 4. קארמה איז א ביצ'. אם הכפילה שלך מחפשת עכשיו רכב, היא בחיים לא תגיע אלייך, כי את יד שניה. את מבינה את האירוניה? לגבי שאר ההחלטות שלך- רצונך כבודך. תצטרכי יותר מיום אחד של פרסום כדי למכור, בעיקר אחרי 5 ימים של בעלות, שיהיה לך קשה מאוד להסביר ולא נשמע טוב בכלל (אם היית עוברת דרך סוויצ', היית יכולה להחזיר את הרכב עכשיו בלי בעיה. תחשבי על זה). כקונה אולי חשבת שרכבים נחטפים לך תחת הידיים, אבל כמוכרת תביני כמה השוק הזה קשה וכמה כוח היה לך בעצם כקונה. אני מבקשת ממך, בשבילך, תלמדי מזה את השיעורים שלך. יש הרבה ללמוד. אגב, אם תרצי ותוכלי, אשמח אם תעלי לפה את רשיון הרכב, בטשטוש פרטים מזהים כמובן.

שחר, יש עדכונים? (תודה רבה יהודה, איכשהו התגובה שלך חמקה מעיניי עד כה, שימחת אותי מאוד)

תראי, שחר, בשרשור הזה נכתבו כבר 12 עמודים של תגובות, כשבפועל לא זזת מילימטר מהמקום שבו היית בהודעה הראשונה (למעט היאריס שנפלה, וגם זה כי עשית בה סיבוב ולא התרשמת). הגעת לכאן עם שק של דעות קדומות ומוטעות לגבי רכבים, שמאפייינות הרבה אנשים שמגיעים לכאן (שזה בסדר, בשביל זה פורום הייעוץ קיים), אבל את מתעקשת בעקביות שלא להקשיב למה שאנשים כותבים לך ולא לאמץ שום מחשבה או גישה חדשה. אם את תקועה על משפחתית משעממת וסטנדרטית מ2012, רק יד ראשונה, ולא מטר מעל 40 אלף ק"מ, אז תחכי לאחת כזו ושיהיה לך בהצלחה. להמשיך להחיות את הת'רד הזה נהיה די חסר ערך.

אין מכוניות שעומדות שנתיים, אבל יש מכוניות בנות שנתיים מליסינג. עם כל רשימת ההסתייגויות שלך עד כה, נראה לי שחבל לבזבז על זה מילים. אני חייבת להודות שכל הודעה שניה שלך מכניסה אותי לשוק קטן. נסעת ב-7 השנים האחרונות בשרייד שפלטה את האגזוז שלה לתוך תא הנהג, אבל ריח של אוטו חדש עושה לך כאב ראש? בכנות? אני מתחילה להאמין שאת יושבת מאחורי המסך וצוחקת על כולנו.

ונזכרתי במשהו, מכיוון שרק עכשיו הבנתי מה התקציב שלך: אמא שלי קנתה לפני שנה קיה ריו 5 דלתות אוטומטית מ"אוויס", יד שניה אפס ק"מ, במחיר של כ80 אלף ש"ח. אני לא מבינה מה איבדת ב2012 עם תקציב כזה.

ואגב, כבר אמרתי לך- אין נצחונות בנוק אאוט. נשארת עם 2 רכבים ברשימה שמספקים את כל הצרכים שלך. לדעתי אפילו לא עשית סיבוב באחד מהם פעם אחת. קשה לך למצוא אקזמפלר ראוי, אבל את בכל זאת מתאמצת לפסול ולצמצם לעצמך עוד יותר את הבחירה. לא אומרים לך להתפשר, אומרים לך להתגמש מחשבתית, כי אין שחור ולבן ברכבים יד שניה. רכב יד ראשונה לא בהכרח טוב יותר מרכב יד שניה. רכב עם 40 אלף ק"מ לא בהכרח אמין יותר מרכב עם 46 אלף. אף אחד מהרכבים שבחרת לא גניב, כולם בטיחותיים מספיק, ומאחלת לך שאת שני הפרמטרים האלה לא תזכי לעולם לבדוק. אם את כבר כל כך מגובשת כמו שאת כותבת, סנני את 2 סוגי הרכבים שכרגע ברשימה שלך, וחכי שמשהו ראוי יגיע. סבלנות.

אם היו לי 85 אלף שקל, עם הצרכים שלך, הדרישות שלך, והכוונה להחזיק ברכב שנים רבות- הייתי קונה סופר מיני חדשה. אם הייתי צריכה להוסיף קצת כסף במימון או בהלוואה, הייתי עושה גם את זה. זו השורה התחתונה שלי. לדעתי את מקשה על עצמך ומכניסה את עצמך לסחרורים מיותרים.

סוויפט וריו הם לא רכבי מיני. אין שום סיבה להתנייד ברכב עם מנוע בנפח גדול רק בגלל שרוצים לנסוע בבינעירוני, בטח לא אם ה"בינעירוני" הזה הוא בפרברי גוש דן או באיזור השרון, שם רוב היום הבינעירוני הזה בכל מקרה פקוק. ואני מכירה את המצב שאת מתארת היטב, בגלל שאני מתנהלת בדפוס השימוש שאת מתארת כבר כמה שנים טובות. לחפש חניה בת"א (או בערים רבות אחרות במרכז לצורך העניין) זה לא קטע של "צעירים", זה צורך אמיתי ומעשי, כמו גם לתמרן בתנועה צפופה ולחסוך בדלק ובהוצאות. אם את כבר קופצת קטגוריה, האוריס היא ממש לא האופציה היחידה שלך. בכל אופן, האוריס נמכרה הרבה יותר כהיברידית בגלל שהגרסה הסטנדרטית שלה סתמית. בעל אוריס שלא יוצא מחיפה? אז למה הוא קנה אותה, כדי לעלות ולרדת בפרויד? חיפה היא אחת מהערים הידועות בסוחרי הרכב המתחזים שלה (ביחד עם נתניה, חולון ובת ים). אל תצטערי יותר מדי ואל תפתחי סנטימנטים משיחת טלפון. לא מסתדר? אז זה לא צריך להיות שלך.

מה מקור ההרגשה לגבי האוריס? לטעמי הכי פחות מתאימה לצרכייך מכל הרכבים שהעלית. אגב, בSWITCH מוצעת עכשיו סוויפט 2013 (מתחילת השנה, חודש 2) ב73,000 ש"ח, יד ראשונה פרטית, עם ק"מ קצת מעל למה שאת מחפשת, אבל בתוך הממוצע. לו הייתי צריכה היום לקנות רכב, הייתי מתחילה משם.

החלק הכי חשוב ברכישת רכב יד שניה הוא סבלנות. אני החלפתי כמה רכבים בחיי כבר, ועם כמה שהשתפשפתי בזה, וכמה שאני מחזיקה מעצמי היום כמישהי שמבינה וקשה למכור לה לוקשים- בחיפוש הרכב האחרון שלי חיכיתי הרבה, נסעתי המון, ואכלתי המון קש. נסעתי למרחקים רק בשביל לפגוש מישהו שנשבע לי שהרכב שלו, והציג את עצמו כסוחר כשהגעתי. פגשתי גם כאלה שלא הציגו את עצמם כסוחרים למרות שהיו. נתקלתי ברכבים שעזבתי הכל ונסעתי לראות והיו מהדגם שלא חיפשתי למרות שביררתי בטלפון שזה אכן הדגם שפורסם במודעה. למזלך, את מחפשת רכבים צעירים, שעדיין לא סובלים יותר מדי מהתופעות הנ"ל. רוב הרכבים שתפגשי היו תחת אחריות עד לא מזמן (או במקרה של הריו-עדיין), כך שיש להם תיעוד שמאוד קל להשיג כי טופלו במורשה. האחריות גם אומרת שליקויים מהותיים תוקנו תחת אחריות כי לבעלים אין אינטרס להעלים ולחפף. תשתמשי הרבה באינטואיציה שלך, גם בטלפון וגם פנים מול פנים. אם הרכב היה של מישהי ש"נהגה לעבודה וחזרה" אבל הק"מ גבוה- זה שקר. אם הרכב היה "של סבא" אבל בתא מטען הרכיבו סאב וופר ורמקולים- זה שקר. את יכולה לבקש עוד לפני שאת מגיעה- צילום של רשיון הרכב, אפילו שיצלמו עם הטלפון. אפשר מהרשיון ללמוד הרבה דברים- לאמת את שם הבעלים עם שם המוכר, את הכתובת, את היד, את מס' הק"מ, את הדגם. תשאלי כבר בטלפון אם קיימות חשבוניות על טיפולים והאם ניתן במעמד הפגישה לגשת למוסך ולהוציא תיעוד היסטוריה (ניתן להוציא כזו בכל מוסך מורשה יבואן של הרכב הספציפי, אבל רק בנוכחות בעלי הרכב). והכי חשוב- אל תתייאשי. הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות הוא לקנות רכב מתוך לחץ.

רכב מ2012 הוא בן 2.5-3.5, אם נהיה ממש מדוייקים. זה עדיין לא מסביר מה ההבדל בין רכב שעשה 40 אלף ק"מ לרכב שעשה 45 אלף, שהופך את השני לבלתי ראוי בעינייך. בעיקר כשאת מתכוונת להחזיק אותו זמן רב, בעיקר שמשתמע ממה שאת כותבת שאת עצמך נוסעת מעט בשנה (אני טועה?) ובעיקר שכמו שכבר אמרו לך- רכב שנסעו בו הרבה בבינעירוני עם נהג רגוע עשוי לחלוטין להיות במצב מיכני טוב יותר מרכב ששימש לנסיעות קצרות בעירוני. כמובן שזה לא שחור ולבן, אבל את מתעלמת לחלוטין מהאפור.

אתה מכיר את הבדיחה על האיש שנכנס לאגם שעומקו הממוצע הוא מטר וחצי, וטבע? בכל מקרה, גם 14.4 לשנה הם יותר מ40 אלף ב-4 שנים. גם יותר מ45.

מה ההבדל בין 40 אלף ל45 אלף ק"מ? מדובר על רכבים בני 3-4 שנים, כשממוצע נסיעות של 15 אלף ק"מ בשנה נחשב נמוך מהממוצע. קשה לך לאתר כי את מגבילה את עצמך בפרמטרים טכניים שהקשר בינם ובין איכות הרכב הוא קלוש. למה רק יד ראשונה? ואם זה רכב שנקנה יד-שניה-אפס-ק"מ והיה מאז בבעלות אחת? ואם מכרו אחרי חצי שנה כי הצרכים השתנו פתאום? זה הופך את הרכב לבלתי שמיש? הרי שיקולי מכירה עתידית אין לך כאן, אז מה אכפת לך להיות יד שלישית כשתמכרי בעוד 8 שנים? כל עוד לרכב היסטוריית טיפולים תקינה זה כל מה שמעניין. וגם לגבי הק"מ כדאי להראות קצת גמישות מחשבתית. לגבי טרייד-אין סוזוקי, לא רע לנסות. אין מה לפחד מליסינג-לא ליסינג, רישום כליסינג מופיע ברשיון הרכב לאורך כל חייו.

מה אטרקטיבי במחיר? מחיר אטרקטיבי זה כשהתמורה אטרקטיבית, במקרה הזה ה5000 שקל יותר לרכב עם נתונים טובים יותר מצדיקים את התוספת.

לדעתי תחכה שה-6 הנוכחית תיכנס לתקציב שלך. לטעמי יפה ומוצלחת באלף מונים מה-6 דור שני.

אל דאגה, לא ליטפתי אף רכב אי פעם, חוץ אולי מכשניסיתי להוריד חריוני יונים... לא לכזה חיבור התכוונתי, אבל תודה על ההבהרה אבל אני דוקא עם שחר מבחינת הצבע... יש צבעים שהם טרן-אוף ענק גם אם הרכב סבבה לגמרי. מצד שני אני מכירה עוד אנשים מהאסכולה שמתעלמת לגמרי מאלמנטים עיצוביים. אחד מהם קנה מזדה 3 צהובה והילדים שלו ירדו עליו עד היום שמכר אותה. זה עניין שקשה לשנות בבנאדם, אני נגד להתבאס בכוח ממשהו אם הוא חשוב לך.

אני חושבת שזה נאמר בערך בפוסט השני בשרשור הזה, ועוד בערך 50 פעם מאז....